## Hilkhot HaRamban on Nedarim Daf 35a

###### Hilkhot HaRamban on Nedarim 35a:1
[Hilkhot HaRamban on Nedarim 35a:1](https://torahapp.org/share/book/Hilkhot%20HaRamban%20on%20Nedarim/r/35a:1)

ומקשינן עליה דרבא מהא דתניא א"ל השאילני קרדומך א"ל קונם קרדום שיש לי שאני קנוי נכסי עלי אם יש לי קרדום אלא זה ונמצא שיש לו בחייו אסור מת או שנתנה לו במתנה ה"ז מותר ופריק רב אחא בריה דרב איקא בשניתנה לו על ידי אחר אמר רב אשי דיקא נמי דקתני שניתנה לו ולא קתני שנתנה לו הך שמעתא חזינא בה פירושא לרבוותא דלא דאיק דקא פרישו הא דאמרינן לאפוקי מאי לאפוקי דאי מגנב גנבא דה"ק כי קאמר ככרי עליך כל שהיא ברשותו קאמר לאפוקי דאי אגנבא ובאה לידי זה לא יהא אסור בה הואיל ולא נתנה לו א"ל לא האי דאמר ככרי עליך לאפוקי דאי אזמניה למיכל מההוא ככר מעיקרא והדר אמר ככרי עליך כיון דאזמניה קנה חלקו ולא מצי למיסרה עליה דלאו ככרי הוא אלא ככר דמזומן ואנן קשיא לן האי פירושא דהא ר' חייא בר אבין נתנה לו במתנה בעא מיניה דרבא ואסר ליה משום דאי לא עליך דקאמר לאיסורא לאפוקי מאי וא"כ אמאי דקאמר ליה איבעיא ליה לאהדורי עליך לאפוקי הכי והכי לאיסורא אי נמי ליבעי מיניה מעיקרא ונתנה לו במתנה או שגנבה מהו ועוד דלא קאמרינן בגמ' אלא עליך לאפוקי דאי מיגניב גנבא ולא דייקינן בה ככרי דאי להאי פירושא הוה ליה למימר ככרי לאפוקי דאי אגנובי מגנבא ועוד דקאמר דאי אזמניה עליה מעיקרא לא חל עליה נדרא היכי דמי אי דאמר לו קני מעכשיו ומשוך פשיטא אפילו לא אמר ככרי אלא כל מאי דמצי למימר לימא (א) (לעולם) כל הימנו שיאסור ממון חבירו על בעליו ואי דלא אמר לו קני ומשוך אכתי ככרי הוא ואי תימא כיון דאמר ככרי אין דעתו על מה שהזמין עליו הא בכה"ג אמרי' לקמן בשלהי פרקין* כל הנודר אין דעתו על מה שהפקיר ואיפרכא לה הך סברא בגמ' כיון דנדר סתם חאיל נדרא אכל מאי דאית ליה לא אזלינן בכי הא מילתא בתר דעתו וכל שכן הכא דמדקאמרינן דאי אזמניה עליה משמע דמוכחא מילתא מהאי ככרי קאמר כגון דפריש וליכא למימר אין דעתו על זה הככר ותו התינח היכא דאזמניה עליה מעיקרא לא אזמניה עליה מעיקרא ככרי עליך לאפוקי מאי על כרחך לאפוקי דאי איגניב מיגנב אלא האי פירושא פירוכא הוא ולית בה מששא ועיקר פירושא דהא דאמרינן לאפוקי דאי מיגניב איגניבא לישנא דאתמהא הוא ורבא הוא דקאמר לה דקא בעא מיניה ר' חייא בר אבין ככרי עליך והוא הדין לנכסי עליך ונתן לו במתנה מהו ואמר ליה מאי קא מיבעיא לן פשיטא דאסור דאי לא עליך למה לי כלומר האי גברא למיסר עליה דהאי קא מיכוין [ואי] נתנה לו במתנה מותר בה עיקר נדרים דקאמר ליה עליך קונם מאי קא מהני ליה מידע ידעי דאי לא יהיב ליה לא מצי למשקל מככר דיליה כלום ולמאי הלכתא הוא צריך למנדר כלל וכי אפשר לך למימר דלא נדר אלא דאי מגניב גנבא דאכתי ככרי הוא תתסר עליה דהאי הא לא מסיק איניש אדעתיה דמיגניב ככריה מיניה (ב) ואית לידיה דהאי כי היכי דליתסריה עליה בנדר מהשהא אלא ודאי לא נדר אלא למיסר עליה במתנה דלא ליסרהיב ביה למיתן מיניה כלום וא"ל רב חייא דילמא לעולם לא אסר עליה מהנה דהא ככרי אמר ליה ודקאמרת א"כ למה לי דנדר לאפוקי דלא ליזמניה עליה דההוא ככר משום דהזמנה מילתא דמזמין הוא וככר דמאריה וטיבותא דמאריה ומיניה הוא דמתהני זמינא אבל נתן לו במתנה מעיקרא למיעבד בההוא ככר כל מאי דבעי כיון דלאו ברשותיה הוא דלמא שרי ליה לקבולי דכי איתיה ברשותיה בלחוד הוא דאסריה עליה ורבא לא קביל מיניה דרב חייא בר אבין האי טעמא ולפום הכי אותבינן עליה דרבא מהך ברייתא דקתני השאילני פרתך הפנויה ואמר ליה בעל הפרה קונם עליך שאני קנוי חוץ מזו לומר שאין לו ונמצא שיש לו פרות אחרות אסורות הן על השואל בחיי המשאיל אבל במותו או שניתנה לו לשואל אותה פרה במתנה מותר הוא בה דהא לא קאמר מדיר אלא שאני קנוי דהיה ליה דומיא דככרי כי איתיה ברשותיה הוא דאסור נתנה לו מדיר למודר שריא ופריק רב אחא בריה דרב איקא בשניתנה לו ע"י אחר כגון שנתנוה בעלים לאחר והוא נתנה לזה המודר וה"ה נמי דאפי' כי איתיה ברשותיה דההוא מקבל מתנה ראשון שהמודר מותר בה דתנן לביתך שאני נכנס מת או שמכרו לאחר מותר אלא הא קמ"ל דוקא ע"י אחר אבל נתנה לו הוא אסור [אמר ר"א דיקא נמי] דקתני שניתנה ולא קתני שנתנה לו וכיון דדייק רב אשי ממתני' כרבא הלכתא כוותיה: