## Hilkhot HaRamban on Nedarim Daf 48b

###### Hilkhot HaRamban on Nedarim 48b:1
[Hilkhot HaRamban on Nedarim 48b:1](https://torahapp.org/share/book/Hilkhot%20HaRamban%20on%20Nedarim/r/48b:1)

ההוא גברא דהו"ל ברא דהוה שמיט כיפי דכתנא אסרינהו לנכסיה עליה א"ל ואי הואי בר ברך צורבא מרבנן מאי אמר להון ליקני הדין ואי הואי בר ברי צורבא מרבנן ליקנייה מאי אמרי פומבדיתאי קני ע"מ להקנות הוא ולא קני ור"נ אמר קני ע"מ להקנות קני דהא סודרא קני ע"מ להקנות הוא א"ל רבא לרב נחמן והא מתנת בית חורון דקני ע"מ להקנות הוא ולא קני זימנין אמר ליה משום דסעודתו מוכחת עליו וזימנין אמר ליה ר"א היא דאמר אפי' ויתור אסור במודר הנאה והלכתא כרב נחמן דסודרא קני ע"מ להקנות הוא כלומר מתנה ע"מ להחזיר ואע"ג דאמר רב אשי ומאן לימא לן דסודרא אי תפיס לא מיתפיס הא ר"נ אמר ליה ועוד דרב אשי גופיה מידחא הוא דדחי לה למימר דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי ולא תיקשי סודרא לפומבדיתאי אבל איהו כר"נ קאמר דגרסינן בפרק האשה נקנית* גבי הילך מנה ע"מ שתחזירהו לי אלא אמר רב אשי בכולהו קני לבד מאשה גזירה שמא יאמרו אשה נקנית בחליפין ושמעינן מינה דחליפין קני ע"מ להקנות הוא ואי תפיס ליה לא מתפיס והכי נמי פסק הגאון ז"ל בס' המקח כרב נחמן: גרסינן בפרק יש נוחלין *ת"ר מעשה באחד שלא היו בניו נוהגין כשורה וכתב כל נכסיו ליהונתן בן עוזיאל מה עשה יונתן בן עוזיאל מכר שליש והקדיש שליש והחזיר לבניו שליש בא עליו שמאי במקלו ותרמילו א"ל שמאי אם אתה יכול להחזיר מה שמכרתי ומה שהקדשתי אתה יכול להחזיר מה שהחזרתי ואם אי אתה יכול להחזיר מה שמכרתי ומה שהקדשתי אי אתה יכול להחזיר מה שהחזרתי אמר הטיח עלי בן עוזיאל הטיח עלי בן עוזיאל בתחלה מאי סבר ולבסוף מאי סבר מעיקרא סבר משום מעשה דבית חורון וחזינן למקצת דכוותא דאמרי דהא מתניתא לענין דינא תניא דאתני ההוא גברא דלא ליהדר כלום לבניו ולא סלקא להו שמעתא כל עיקר דאי אתני אתני ואי לא דברים שבלב אינן דברים ועוד דלית למתנת בית חורון עסק כאן ולא אדכרו ליה בגמ' אלא לענין נדר אלא האי גברא מדיר את בניו מנכסיו היה וכתבן ליהונתן בן עוזיאל וכשהחזיר לבניו שליש בא עליו שמאי במקלו ותרמילו לומר שאסור לו להחזיר להם כלומר שלא נתן לו אלא שיבואו בניו ויאכלו עמו בנכסים וא"ל יהונתן בן עוזיאל (אמר ליה) לדבריך אינה מתנה החזר מה שמכרתי ומה שהקדשתי וקביל מיניה שמאי ושבחיה ובעו בגמ' מעיקרא מאי סבר דלפום סבריה דשמאי מעיקרא ודאי הרי הוא שלו דלאו מתנה היא והדר ממונא למריה ויוציא מה שהקדיש ומאי שמכר ומאי חזא לבסוף דשדא לגמרי ומהדרינן מעיקרא סבר כל המודר הנאה אסור משום מתנת בית חורון ולבסוף הטיח עליו יהונתן בן עוזיאל דכיון דאקדיש וזבין ואין אתה יכול להחזיר דסתם אקני ליה אף להחזיר לבניו שרי ויהונתן בן עוזיאל להרחיק מן הדומה לכיעור הוא דאקדיש מינייהו לגלויי עלה דמילתא דלא דמיא להערמה דבית חורון הדין הוא פירושא דשמעתא דפריש אדוננו הזקן הרב רבי יצחק בר ראובן אלברגלוני ז"ל ופירושא דייקא ומעליא הוא ואשכחן ליה סמך בירושלמי* דאיתמר התם אמתני' דבית חורון א"ר יוסי בר בון הכין הוה עובדא יהונתן בן עוזיאל הדירו אביו מנכסיו ועמד וכתבן לשמאי מה עשה שמאי מכר מקצת והקדיש מקצת ונתן לבנו מתנה את השאר ואמר כל מי שיבוא ויערער על המתנה הזאת יוציא מיד הלקוחות ומיד ההקדש ואח"כ יוציא מיד זה ואע"ג דמערבאי לא משתעי עובדא כדאיתא בגמרין מיהו גלויי מילתא הוא דבמודר הנאה הוא ומש"ה אדכרו מעשה דבית חורון:


###### Hilkhot HaRamban on Nedarim 48b:2
[Hilkhot HaRamban on Nedarim 48b:2](https://torahapp.org/share/book/Hilkhot%20HaRamban%20on%20Nedarim/r/48b:2)

סליק פירקא