## Hilkhot HaRamban on Nedarim Daf 56a

###### Hilkhot HaRamban on Nedarim 56a:1
[Hilkhot HaRamban on Nedarim 56a:1](https://torahapp.org/share/book/Hilkhot%20HaRamban%20on%20Nedarim/r/56a:1)

הנודר מן הבית מותר בעלייה דברי ר"מ וחכ"א עלייה בכלל בית והנודר מן העלייה מותר בבית:


###### Hilkhot HaRamban on Nedarim 56a:2
[Hilkhot HaRamban on Nedarim 56a:2](https://torahapp.org/share/book/Hilkhot%20HaRamban%20on%20Nedarim/r/56a:2)

כמאן אזלא הא דאמר רב הונא בר חייא משמיה דעולא בית בביתי אני מוכר לך מראהו עלייה לימא ר"מ ולא רבנן דאי רבנן אפילו לא אמר בביתי נמי אפילו תימא רבנן מאי עלייה מעולה שבבתים הך מסקנא דהכא אידחייא לה בדוכתא בשלהי מסכת מנחות דגרסינן התם *א"ר נחמן אמר רבה בר אבהו לא שנו דחוששין אף לבינוני אלא דאמר אחד משורי הקדש אבל אמר שור בשורי הגדול הקדש תור בתורי קאמר ואקשינן עלה איני והא"ר הונא (א) אמר רבי חייא משמיה דעולא בית בביתי אני מוכר לך מראהו עלייה מאי לאו משום דגריע לא מעולה שבבתים מיתיבי בית בביתי אני מוכר לך ונפל מראהו נפול עבד בעבדי אני מוכר לך ומת מראהו מת ואמאי ליחזי הי נפל והי מת לוקח קאמרת שאני לוקח דיד בעל השטר על התחתונה השתא דאתית להכי נימא אף עלייה דגריע יד בעל השטר על התחתונה הדין היא גמרא דהתם שמעת מינה דהא דשמעתין דיחויא בעלמא היא כדקא סליק נמי התם אדעתין למימר הכי דמאי (ב) מעולה שבבתים ובמסקנא הדר דינא למאי דקי"ל יד בעל השטר על התחתונה ומיהו לאו דאזלא כר' מאיר אלא כרבנן והא דנקט בית בביתי רבותא קמ"ל דלא תימא כי אמר הכי משום חשיבותא קאמר ובית מיוחד בביתי הוא כדקאמרינן גבי הקדש תור בתורי קאמר דהיינו גדול אלא אף בזו יד לוקח על התחתונה ומראהו אפילו עלייה שהיא בכלל בית ואם רוצה נותן לו בית פחות שבנכסיו ושמעינן מינה דמאן דמקני לחבריה שיעורא בארעיה אע"ג דלא סיים קנה דהא בית בביתי ועבד בעבדי אע"ג דאית ליה נמי מאה בתים ומאה עבדים קנה לוקח מכי אקני ליה בכסף ובשטר ובחליפין וכי נפל ליה חד בית או מית ליה חד עבד מראהו נפול ומת וכי לא נפל מראהו אף עלייה דגריעא אלמא זבינהו זביני ותנן נמי בבבא בתרא דנזיקין* חצי שדה אני מוכר לך (ג) מסמנין ביניהם ונוטל חצי שדהו ואע"ג דהא סיים ליה את השדה כיון דלא קאמר ליה החצי כמאן דלא סיים ליה כלום דמי דהא אית ליה לדחוייה מהאי גיסא להאי גיסא מד' רוחאתא וכה"ג אתמר התם* תנו חלק לפלוני בנכסי שנותנין לו רביע וגרסינן נמי בפ' בתרא דכתובות* ההוא דאמר להו דיקלא לברת אזיל יתמי פלוג ולא יהבו לה דיקלא סבר רב יוסף למימר היינו מתני' א"ל אביי מי דמי התם כל חד וחד מדחי ליה הכא דיקלא גבייהו הוא אלמא קני ליה לדיקלא ואע"ג דלאו מסויים הדין היא סברא דילן ואשכחן לרבינו יוסף הלוי ז"ל דכתב דכל דלא סיים לא קני ואית ליה ראיה מהא דתנן* גבי גט שחרור שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין וקא פריש דאמר חוץ מבית כור ולא אמר חוץ מבית כור פלוני דכיון דלא סיים שיורא לא קנה שאר נכסים דהא לא מסיימי ושמיע ליה מינה כיון דהכי דינא מאן דמקני מידי לחבריה אגב ד' אמות קרקע צריך לסיומי ליה הנהו ד' אמות דאי לא סיים ליה ד' אמות בפירוש לא קנה ולהכי אמרינן *אקנינהו ניהליה אגב אסיפא דביתיה דהוא מקום מסויים ואע"ג דאמר חצי שדי אני מוכר לך מסמנין ביניהם ונוטל חצי שדהו משום דסיים לו השדה אלו הן דבריו ואנן הא ברירינן דאע"ג דלא סיים קנה ומתני' דחצי שדי נמי הויא לן מיניה ראיה דסיים שדה לאו כלום הוא דהא מצי לדחוייה ודקאמר משום דאמרינן אגב אסיפא דביתא הא לדידיה נמי מכיון דסיים לו בית לא הוה צריך לסיומינהו לד' אמות דמאי שנא ד' אמות בביתו המסויים דאיכא לדחוייה מהאי גיסא להאי גיסא בחצי שדה נמי איכא לדחוייה בד' פלגי אלא לאו דוקא וההיא דקאמר מדתנן גבי גט שחרור שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חוקין ליכא מינה ראיה ולאו הדין היא אורחא דפירושא דוקא דאפילו שייר קרקע פלוני כל שהוא בפירוש קאמרי רבנן דלא יצא לחירות וטעמא דמילתא משום דכיון דפגם כלל ראשון דקאמר כל נכסי והעבד בכלל ועכשיו חזר ושייר בנכסים כמאן דהוי שיורא בגוף עבד הוא דכלהו נכסים כחד גופא שוינהו ושייר ביה ולפום הכי לא הוי גיטא אי משום דלאו כרות גיטא אי משום דלא פלגינן דיבורא כדאיתא בדוכתא* תדע דהא מפורש בפרק מי שמת *חמשה עד שיכתבו כל נכסיהם עבדו דתנן וכו' דשמעת מינה בהדיא דאפילו שייר קרקע פלוני כל שהוא הוי שיור ואע"ג דאשכחן לרבינו הגדול ז"ל דפריש לה בדאמר האי לישנא כל שהוא ומשום דלא יכיל עבדא לברורי כמה כל שהוא ודליקני שאר נכסים אנן לפום עניות דעתין לא דאיק לן מיהא בהא מילתא בדידן ס"ל דאי פריש כמה כל שהוא דשייר לנפשיה אע"ג דלא סיים בדין הוא שיקנה את השאר וכבר ברירנא מילתא שפיר בראיות גמורות דלית בהון ספיקא ולענין פלוגתא דנודר כיון (ד) דה' חזינן מימרא דרב הונא בר חייא מדר"מ ודאי הלכתא כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים: