## Hilkhot HaRamban on Nedarim Daf 7b

###### Hilkhot HaRamban on Nedarim 7b:1
[Hilkhot HaRamban on Nedarim 7b:1](https://torahapp.org/share/book/Hilkhot%20HaRamban%20on%20Nedarim/r/7b:1)

אמר רב פפא נדינא מינך דכולי עלמא אסור. משמתנא ממך דכ"ע שרי. במאי קא מיפלגי במנודה אני לך. ר"ע סבר לישנא דנידויא הוא. ורבנן סברי לישנא דמשמתנא הוא והלכתא כרבנן דקי"ל הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו ועוד דאמרינן ופליגא דרב חסדא דההוא גברא דאמר משמתנא מנכסי דבריה דרב ירמיה בר אבא אתא לקמיה דרב חסדא א"ל לית דחש לה להא דר"ע. ואע"ג דסבר רב חסדא בשמיתנא פליגי מיהו כי קא דחי לה לדר"ע לגמרי קא דחי לה ואמר לית דחש לה אלמא לית הלכתא כוותיה כלל. ומסתברא לן בפלוגתא דרבנן ור"ע נמי לא מיתוקמא אלא כרישא דקתני מופרשני ממך. מרוחקני ממך דאוקימנא עד שיאמר שאני אוכל לך שאני טועם לך. וסיפא נמי במנודה אני לך שאני טועם לך פליגי דר"ע חוכך בזה להחמיר דקסבר יד לנדר הוא ורבנן סברי לישנא דמשמיתנא הוא ולאו למיסר מיניה בנדר משמע. אלא הריני כמשומת לך שאני אוכל לך דאורחא דאינשי למיפרש מיניה דמשומת ולא ספו ליה מידי. אבל היכא דלא קאמר שאני אוכל לך בין לר"ע בין לרבנן לא משמע דאמר אסור דלא עדיף ממודרני ממך מרוחקני ממך דרישא דאסיקנא דידים שאין מוכיחות הוו ולא הויין ידים אלא כדאמר שאני טועם לך. וכן נמי עובדא דאתא לקמיה דר' חסדא ידים מוכיחות הוו דקאמר מנכסי דבריה דרב ירמיה הילכך נדינא מינך דקאמרינן לכ"ע אסור בכי ה"ג הוא דקאמר נדינא מינך שאני אוכל לך הא נדינא מינך לחודיה שרי. ואשכחן לחד מרבוותא דקאמר בפסקא דיליה מנודה אני לך שלא אוכל לך אסור לאכול לו ואם אכל אינו לוקה א"ל נדינא אני מינך הרי זה אסור ליהנות. ואנן כתבינן מאי דסבירא לן.