## Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma Chapter 5

###### Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:1:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Kamma/r/5:1:1)

**ורביע נזק לולד**. אפשר דפתח בעובר וסיים בולד, לרמוז דהיינו עובר היינו ולד ונפקא מינא למקח וממכר:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:3:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Kamma/r/5:3:1)

**או שנשכו כלבו של בעל הבית פטור**. אע"ג דשלא כדין עשה לגדל כלב רע בתוך ביתו דכתיב (דברים כב, ח. ב"ק טו:) ולא תשים דמים בביתך, ומשום הכי אצטריך, ואזלה לה תמיהת התי"ט דתמא תרתי למה לי:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:3:2
[Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Kamma/r/5:3:2)

**בעל החצר חייב**. וכן תנן במשנה ב' בעל החצר חייב, אבל בהכנס שלא ברשות דפטור, תנן ושברתן בהמתו של בעל הבית, וכן כיוצא בזה בכולהו. ונראה דרבותא רמז לנו, דאם המזיק היה מבעל הבית, דיש לו דריסת הרגל לבד דרך העברה באותו חצר, ובעל החצר ממש הוא אדם אחר, ושאע"פי שזה לא הכניסו ברשות אותו המזיק שהוא הבעל הבית שאין החצר רשותו, אלא ברשות בעל החצר שהוא אדם אחר, הואיל ויש לו לבע"ה דרך באותו חצר הרי הוא כבעל החצר לענין זה, שאם הזיק למי שהכניס באותו חצר שלא ברשות פטור, אבל כשהכניס ברשות שייך לחלק, ומשום הכי אז סתם התנא דבורו והזכיר בעל חצר דבהכניס בחצר איירינן:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:5:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Kamma/r/5:5:1)

**מה בור**. האמור בתורה, שיש בו כדי להמית. דכתיב ביה (שמות כא, לד) והמת יהיה לו, הוא של עשרה טפחים (דף ג.), והם שהם בעלי לשון הקדש הכי קים להו דלא מקרי בור בפחות מעשרה טפחים, וסימניך בו"ר דהוא במספר קטן עשרה. ואל תתמה ממה שאנו מונים אותו במספר קטן, דלא היה ראוי לעשות כן כמו שמבואר בספרי משנת חסידים סדר מועד מסכת תלמוד תורה פ' ד' פיסקא ה', כי זה דין נזק הוא וראוי הוא לכך כמו שראוי לאבלות וכדאיתא בספרי הנ"ל מסכת גמלות חסדים פ"ג פיסקא ח' אשתכח דמאי דשייך לאבלות וכדאיתא בספרי הנ"ל מסכת גמלות חסדים פ"ג פיסקא ח', אשתכח דמאי דשייך לאבלות שייך לבור הגורם לאבלות, במה שממית בהיות עמקו כמספרו הקטן שהוא עשרה, ומה בור שיעורו כך אף כל שיש בו כדי להמית דהיינו שיח וכיוצא בה, חייב עליה כשיהיה בה עשרה אע"ג דאפשר לומר דלהמית יותר מכאן בעינן, מהטעם שהצריכם התי"ט משמא דש"ס (דף נ:):


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:7:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Kamma/r/5:7:1)

**לנפילת הבור**. הקדימו להפרשת הר סיני שלא כסדר הכתוב, משום דביה קאי:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:7:2
[Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:7:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Kamma/r/5:7:2)

**ולהפרשת הר סיני**. אע"ג דמאי דהוה [הוה], נפקא מינה לנודר, וכה"ג י"ל בכל כיוצא בזה:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:7:3
[Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:7:3](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Kamma/r/5:7:3)

**ולתשלומי כפל**. הוא במשפטים (שמות כב, ג) ופסוק דשבת דמיניה ילפינן דאף חיה ועוף במשמע, והוא פסוק שורך וחמורך וכל בהמתך כמ"ש הר"ב בד"ה ולשבת, אינו ביתרו אלא בואתחנן (דברים ה, יג), לפיכך אין מקומו אחר הפרשת הר סיני:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:7:4
[Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:7:4](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Kamma/r/5:7:4)

**ולחסימה**. סמך לפריקה שלא כסדר הכתוב, דבשניהם הוא צער בעלי חיים:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:7:5
[Hon Ashir on Mishnah Bava Kamma 5:7:5](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Kamma/r/5:7:5)

**ולשבת**. שנאו בסוף שלא כסדר הכתוב, משום דהני ג' אחרוני' מיניה ילפו: