## Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia Chapter 2

###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:1:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/2:1:1)

**פירות מפוזרים מעות מפוזרות כריכות וכו'**. הפסיק במעות בין מיני המאכל, לסמוך מפוזרין למפוזרות:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:1:2
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/2:1:2)

**ולשונות של ארגמן**. פי' הר"ב, צמר צבוע ארגמן. והוא דהפסיק באניצי פשתן בין גיזי צמר לאלו, יש לומר משום דאניצי דמו לגיזי צמר הנזכרים שהם בלתי סרוקים, משא"כ הלשונות:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:2:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/2:2:1)

**מצא פירות וכו' מעות וכו' כריכות וכו'**. ה"נ שנאם כסדר שהם שנויים במשנה א', וה"ט נמי דנקט כדי יין וכדי שמן דלא הוזכרו שם בסיפא:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:2:2
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/2:2:2)

**הרי אלו חייב להכריז**. חזר לשנותו, להפסיק בין הדברים השנויים במשנה זו לשנויים ברישא דהמשנה ג' דלא יגע בהם:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:9:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/2:9:1)

**החזירה וברחה**. הוא כינוי לפרה לבד, משום דדבר התנא בהווה דכתיב (הושע ד, טז) כי כפרה סוררה. אבל חמור אדרבא כתיב ביה (ישעיה א, ג) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:9:2
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:9:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/2:9:2)

**אפילו ארבעה**. אע"ג דבתלתא הויא חזקה ולמודה לברוח ובעליה יהיו צריכים להזהר ולשמרה שמירה מעלייא, ומכיון שברחה פעם אחרת נראה דלא שמרוה כראוי לה והוה אמינא דלא מטריחינן ליה עוד, קמ"לן:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:9:3
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:9:3](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/2:9:3)

**וחמשה**. אצטריך דלא תימא ארבעה דווקא, וה"ט נמי לחמשה דמתניתין:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:10:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/2:10:1)

**אין חייב בה**. מדלא קתני אין זו אבדה כמו במתניתין דלעיל, נראה לומר דאפילו לנעול בפניה אינו חייב, דאמרינן בעליה הניחוה שם לכתחילה כי יודעים שאינה רגילה לברוח, ואגב דתני ברישא אין חייב תני נמי סיפא חייב:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:10:2
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:10:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/2:10:2)

**אפילו ארבעה**. ה"נ לאפוקי מדר"י הגלילי דאמר אם היה עליו יותר ממשאו אין זקוק לו, ודבר זה ניכר בג' פעמים שרובץ תחתיה, דאפילו הכי חייב עדיין:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:11:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/2:11:1)

**שלו קודמת**. וברישא לגבי האב לא קתני שלו אלא אבדתו, וטעמא נ"ל משום דאינו מן הראוי להקרא הממון שברשותו בחיי אביו שלו, כי כלו משועבד הוא מדרבנן להאכילו ולהשקותו (עי' קדושין לב.):