## Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia Chapter 7

###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:1:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/7:1:1)

**מעשה וכו'**. ומעשה לא קתני, אלא מעשה, ובזה החסרון מובן ואינו צריך טעם, כמ"ש בכמה דוכתי:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:4:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/7:4:1)

**היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים**. אע"ג דבענין זה כתיב בתורה ענבים (דברים כג, כה) וממנו אנו לומדים ותאנים לא, כמ"ש התי"ט בשם הספרי וירושלמי דמעשרות (פ"ב ה"ד יא:) ואיתא נמי להא בירושלמי דהכא (ה"ג כח:), הקדים התנא היה עושה בתאנים להיה עושה בענבים, משום דקדים בשולייהו לענבים, וה"ט נמי לנתפרסו עגוליו דמשנה ז':


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:4:2
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:4:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/7:4:2)

**ובחמור כשהיא פורקת**. מהמשאוי שעליה, מעצמה בפיה אוכלת, אבל שיטול המחמר בידו המאכל של המשאוי להאכילה אסור כדאיתא בש"ס (דף צב.), זה אפשר שרצה לרמוז לנו התנא בלשון זה הסתום הנראה לכאורה הפך כוונתו כמבואר בש"ס והביאה התי"ט:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:5:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/7:5:1)

**קישות וכו' וכותבת וכו'**. קישות הוא פרי גרוע מפרי האדמה, וכותבת הוא מפירות החשובים שבאילן, ואפילו הכי אוכל אפילו בדינר ממנו, וכדי שלא נאמר דבדינר בין שניהם קאמר, לא ערבינהו בדינר אחד:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:5:2
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:5:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/7:5:2)

**בדינר**. אפשר דלא שכיח שיהיה קישות אחת או כותבת אחת שוה יותר מזה:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:5:3
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:5:3](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/7:5:3)

**אבל מלמדין**. כתב הר"ב, דת"ק לית ליה מלמדין. והכי איתא בש"ס (דף צב.) ואע"ג דעצה טובה היא זו ולמה חש הת"ק שלא רצה שילמדו אותה. י"ל דחשש שמא מחמתה ימשוך עצמו מלאכול אפילו מעט, ונמצא ממעט במלאכתו של בעל הבית מחמת הצער שסובל מלמלאות תאותו, וכדתנן בפ"ו דדמאי משנה ג' רבי שמעון בן גמליאל אומר לא יחשוך מפני שהוא ממעט במלאכתו של בעל הבית:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:8:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/7:8:1)

**נשבעים על השבורה וכו' ומשלמין את האבדה וכו'**. עיין מ"ש בפ"ח דשבועות:


###### Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:10:1
[Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia 7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Bava%20Metzia/r/7:10:1)

**נפלה ומתה**. להיות שבבהמה שאינה תקיפה וחזקה איירינן שכיח שתמות, משא"כ ברישא דבתקפתו איירינן, ולכן מסתמא בריאה וחזקה היא ומשום הכי אפשר שלא תמות בנפילתם, משום הכי לא קתני בה מתה. ובזה יתורץ הרגש התי"ט: