## Hon Ashir on Mishnah Makkot Chapter 2

###### Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:1:1
[Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Makkot/r/2:1:1)

**היה משלשל בחבית ונפלה עליו**. מסתמא היא ריקנית, ולא שכיח שיפסק החבל אלא שישמט החבל מידו ותרד החבית עמו למטה, וזה ימצא כשהחבל איננה ארוכה כל כך שצריך להורידה כלה ולא ישאר בידו אלא ראש החבל, אבל בסיפא דהיא דרך עליה דמסתמא היא מלאה, שכיח הרבה שיפסק החבל מחמת כובד החבית המלאה. ולפי טעם זה אתי שפיר דלא תני סיפא דומיא דרישא, משא"כ לפי טעם התוספות (ז. ד"ה משלשל) שכתב התי"ט:


###### Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:2:1
[Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Makkot/r/2:2:1)

**אבא שאול אומר**. מלתא אחריתי, ולפי המסקנא (דף ח.) דאף הוא מאשר יבא וכו' דריש כמ"ש התי"ט, נמצא דפליג את"ק דלא ס"ל דקרא אתא ללמד רשות לניזק וכו' כסברת הת"ק:


###### Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:2:2
[Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Makkot/r/2:2:2)

**ושליח ב"ד**. המזמין הבעלי דיני' לדין, כך כתב התי"ט בשם הרמב"ם, לאפוקי ממאן דפירשו המלקה. וכן נראה דהמלקה בלשון משנה נקרא חזן הכנסת, ואינו הוא המזמין, ומ"מ אתי במכ"ש להיותו ממונה דווקא להכות משא"כ המזמין. והוא שהכהו מה שאמדוהו ב"ד ולא יותר, שאם הוסיף לו רצועה אחת, הא תנן בפ"ג משנה י"ד שגולה, וזו היתה כוונת הרא"בד לאפוקי ממאן דהוסיף בדבריו תיבת יותר, דלפי זה הוא הפך משנתנו הנ"ל:


###### Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:3:1
[Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Makkot/r/2:3:1)

**חוץ מע"י גר תושב**. התי"ט נתחכם בחריפותו ליישב לשון זה על פי לשון הרמב"ם כדי שלא לעשות בו טעות סופר כאש[ר](וה) עשה הבעל כסף משנה (ה' רוצח פ"ה ה"ג). ולע"ד צלל במים אדירים והעלה חרס בידו, כי גם התוספות סל"הו כדעת הכסף משנה והם דחו פי' זה שפירש התי"ט בלשון זה של חוץ מע"י גר תושב, עיין בדבריהם בד"ה אלמא גר תושב. ועוד לי הכרח מלשון המשנה דלא כדבריו, דאי אמרת בשלמא דהאי חוץ מגר תושב כולל שני העניינים, דהיינו שאין הישראל גולה על ידו וכן שהוא אינו גולה ע"י ישראל, אתי שפיר שהוצרך התנא אח"כ לומר פעם אחרת וגר תושב אינו גולה וכו', אלא אי אמרת דהאי חוץ מע"י גר תושב אינו כולל גלות ישראל על ידו, אלא דפירושו הוא שהוא אינו גולה ע"י ישראל, ה"ל לתנא לקצר בלשונו ולומר חוץ מגר תושב שאינו גולה אלא ע"י גר תושב. ומה שרצה להוכיח מלשון הש"ס, אינו הכרח כאשר יראה המעיין ועיין בתוספות הנ"ל:


###### Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:6:1
[Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Makkot/r/2:6:1)

**אמותיהן**. משום דידי נשים רחמניות ומתפחדות יותר מן האנשים קתני אמותיהן, ועוד כי מפני צניעותן וכסוי שערן גורמין לבניהם להיות כהנים גדולים, כדאשכחן (יומא מז.) במעשה דקמחית, לפיכך הן הנה החסות עליהם:


###### Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:6:2
[Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Makkot/r/2:6:2)

**של כהנים**. גדולים לא קתני, משום דאף כהן שעבר ממשיחותו מחזיר כדשנינו:


###### Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:7:1
[Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Makkot/r/2:7:1)

**ואינו יוצא לא לעדות וכו'**. אכולהו רוצחים קאי, משום הכי לא כללם באינו יוצא אחד:


###### Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:7:2
[Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Makkot/r/2:7:2)

**ולא לעדות ממון**. אע"ג דידע בבירור שאין שם עדות אחר אלא הוא, שלבדו היה בעת שנעשה אותו העסק, משא"כ בעדות מצוה דאפשר דאיכא אחריני דראו את החדש, ומשום הכי לא הוי זו ואצ"ל זו:


###### Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:7:3
[Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:7:3](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Makkot/r/2:7:3)

**אינו יוצא משם לעולם**. סירכא דרישא נקט:


###### Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:7:4
[Hon Ashir on Mishnah Makkot 2:7:4](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Makkot/r/2:7:4)

**וכל אדם אין חייבין עליו**. אבל איסורא מיהא איכא, משא"כ בגואל אדם. כן נראה ליישב גירסת הספר, ולפי זה אין אנו צריכים למ"ש התי"ט: