## Hon Ashir on Mishnah Menachot Chapter 2

###### Hon Ashir on Mishnah Menachot 2:1:1
[Hon Ashir on Mishnah Menachot 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Menachot/r/2:1:1)

**דמו ובשרו ואמוריו אחד**. ולכן אם חשב בדם לאכול הבשר חוץ לזמנו פיגל, ולא מבעיא על הבשר אלא אפילו חישב להקטיר אמוריו חוץ לזמנו פיגל, אע"ג דדמו ללבונה דמתרת דאף הם מתירים נינהו, ולפי זה הוי לא זו אף זו ומשום הכי הקדים הבשר לאמורים:


###### Hon Ashir on Mishnah Menachot 2:1:2
[Hon Ashir on Mishnah Menachot 2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Menachot/r/2:1:2)

**לאכול אחד מן הסדרים**. ה"ה לחלה אחת מן הסדרים דמפגלת כל שני הסדרים לרבנן, ולא נקט כל הסדר אלא לרבותא דר"י, דאפילו כי חשב על כל הסדר אין חבירו נפגל, כן הוכיחו התוספות (דף יג: ד"ה לאכול):


###### Hon Ashir on Mishnah Menachot 2:3:1
[Hon Ashir on Mishnah Menachot 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Menachot/r/2:3:1)

**לאכול ממנה למחר**. משום דבלחם לא שייכא כי אם האכילה נקט לה התנא לבדה בזבח, אע"ג דה"ה לזריקה ולהקטרה כמ"ש התי"ט בשם רמב"ם:


###### Hon Ashir on Mishnah Menachot 2:4:1
[Hon Ashir on Mishnah Menachot 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Menachot/r/2:4:1)

**לאכול ממנו**. אין ספק דה"ה לזרוק דמו או להקטיר אמוריו למחר, דמאי שנא. אלא דסירכא דמתניתין דלעיל נקט:


###### Hon Ashir on Mishnah Menachot 2:5:1
[Hon Ashir on Mishnah Menachot 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Menachot/r/2:5:1)

**שחט אחד מן הכבשים וכו' הקטיר אחד מן הבזיכין וכו'**. הואיל וסדרי לחם הפנים משתי הלחם ילפו כמ"ש התי"ט בשם התוספות, אתי שפיר להקדים שתי הלחם אע"ג דלא הוו תדירי כלחם הפנים: