## Hon Ashir on Mishnah Pesachim Chapter 8

###### Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:1:1
[Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Pesachim/r/8:1:1)

**שחט עליה בעלה ושחט עליה אביה**. ובסיפא תנן, שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה. וצ"ל דמאי דשכיח נקט, דבהיותה בבית בעלה דרך הבעל לשחוט בשבילה יותר מאביה, אבל משהלכה רגל א' לבית אביה דרך אביה לשחוט בעדה, כי קא סבור שכמו כן תעשה באותו חג המצות ללכת אצלו, ומהאי טעמא דרכו של בעל לאחר:


###### Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:2:1
[Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Pesachim/r/8:2:1)

**ישחט טלה וגדי**. וברישא תנן שחט גדי וטלה, לרמוז דשניהם שקולים, כדאמרינן (שהש"ר פ"ד ה, פיס' א) בהוא משה ואהרן. הוא אהרן ומשה:


###### Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:2:2
[Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Pesachim/r/8:2:2)

**ויאמר אם גדי אמר לי רבי וכו' ואם טלה אמר לי רבי וכו'**. בשחיטה מקדים טלה לגדי, ובאמירה תלי הגדי לרבו קודם הטלה, ונראה דקמ"לן דלכתחילה ישחוט העבד בתחילה מה שנראה לו יותר שלא היה כן דעת רבו, דשמא יבא רבו בתוך כך קודם שישחוט השני ויאמר לו בזה השני אני רוצה ולא יצטרך להתנות עליו:


###### Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:5:1
[Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Pesachim/r/8:5:1)

**בשמיני שלו**. משום דבו תלוי הטהרה, שיכול להביא קרבנותיו ואינו צריך להמתין עוד הערב שמש, קתני שלו, משא"כ בשביעי. והא דקתני באשה בשני שלה, משום דשני סתם שני בשבת הוא וזה אינו, אבל בשביעי דזב אין לפרש שביעי בשבת, דהא שביעי שבת הוא ושבת מקרי בכל מקום, ואע"ג דשלשי סתם נמי שלשי בשבת הוא, לא חש התנא עליו דגילה לנו אשני וה"ה לשלשי, וה"ט נמי דלא קתני בשמיני שלה בזבה כמו בזב, כי די לו לתנא במאי דרמז לנו בזב:


###### Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:7:1
[Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Pesachim/r/8:7:1)

**של מאה**. מנין זה הוא מנין מסויים, ויותר ממנין זה לא שכיח שיתמנו על גדי או טלה אחד שהוא קטן בהיותו בן שנה, וכמעט אינו מגיע לכזית לכל אחד, ורבותא קמ"לן בהזכירו המנין, דאע"ג דאף אם לא יאכל כל אחד מהם כזית, במאה אנשים אפשר להיות כלו נאכל, מ"מ אין שוחטין עליהם:


###### Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:8:1
[Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Pesachim/r/8:8:1)

**אונן טובל ואוכל וכו'**. לאשמועינן דין הטבילה שנאו פעם אחרת, אע"ג דנזכר דינו במשנה (לעיל מ"ו):


###### Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:8:2
[Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:8:2](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Pesachim/r/8:8:2)

**השומע על מתו וכו'**. אגב אוכל בקדשים נשנה הכא, ועוד קמ"לן דמותרים לאכול בחגיגת ארבעה עשר:


###### Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:8:3
[Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:8:3](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Pesachim/r/8:8:3)

**גר שנתגייר**. אפילו נולד מהול נקרא פורש מן הערלה, וכדתנן (נדרים פ"ג מי"א) הנודר מהערלים אסור במולי אומות העולם:


###### Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:8:4
[Hon Ashir on Mishnah Pesachim 8:8:4](https://torahapp.org/share/book/Hon%20Ashir%20on%20Mishnah%20Pesachim/r/8:8:4)

**מן הקבר**. מן המת לא קתני אלא מן הקבר, כי הערלה היא קבר העטרה, כי נכסת בה כאדם הנקבר בקבר, וסימניך קב"ר עם ג' אותיותיו הוא בגי' ער"לה: