## Horeb Chapter 402

###### Horeb 402:1
[Horeb 402:1](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/402:1)

**ב: כבוד המינים בתור סדר ה׳ — כלאי בהמה, כלאי אילן, זרעים וכרם, חרישה בשור וחמור, שעטנז, בישול בשר בחלב.**


###### Horeb 402:2
[Horeb 402:2](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/402:2)

את חקתי תשמרו, בהמתך לא תרביע כלאים, שרך לא תזרע כלאים, ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך (ויקרא י״ט י״ט).


###### Horeb 402:3
[Horeb 402:3](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/402:3)

לא תזרע כרמך כלאים, פן תקדש המלאה הזרע, אשר תזרע ותבואת הכרם. לא תלבש שעטנז, צמר ופשתים יחדו (דברים כ״ב ט׳).


###### Horeb 402:4
[Horeb 402:4](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/402:4)

לא תבשל גדי בחלב אמו (שמות כ״ג י״ט).


###### Horeb 402:5
[Horeb 402:5](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/402:5)

ויאמר אלקים: תדשא הארץ דשא וגו׳ עץ פרי, עשה פרי למינו, אשר זרעו בו וגו׳ אשר זרעו בו למינהו וירא אלקים כי טוב (בראשית א׳ י״א).


###### Horeb 402:6
[Horeb 402:6](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/402:6)

ויאמר אלקים ישרצו וגו׳ ואת כל נפש החיה וגו׳ ואת בל עוף כנף למינהו וגו׳ תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו־ארץ למינה, ויהי כן. ויעש אלקים את חית הארץ למינה, ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו (שם שם כ׳ כ״ד).


###### Horeb 402:7
[Horeb 402:7](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/402:7)

״כבד את סדר ומשטר ה׳״! — זאת היא הקריאה השניה, אשר אזניך בן אדם תקשבנה במאמר הבריאה של ה׳, להיות נלוה יחד עם הקריאה הראשונה: בל תשחית! — אמנם בסדר ומשטר, אשר ערך וסדר ה׳ בעולמו ובעד יצורי עולמו וכפי אשר עיניך תחזינה את כל אלה, אל תפגע לרעה, אל תהרוס ואל תפריע אותם ממעשיהם, ובכבדך אותם שמר־לך בבואך להשתמש עמהם בשמוש חפשי ע״י שנוי ותמורה בעולמו מכפי אשר נתן לך ה׳ הזכות לזה, והזהר, לבל תהפך אצלך הזכות הזאת, להיות שרירות הלב, עד כי ע״י מתנת הזכות הזאת תשכח את ה׳, ותבוא, לפרוע פרעות בעולמו.


###### Horeb 402:8
[Horeb 402:8](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/402:8)

הבה נלמוד ראשונה, להכיר ולדעת את הגדרים והחקים, אשר נתן לנו ה׳, ה׳ המחוקק חקי סדר העולם ויציגם לפנינו, לשים ולכונן אליהם את לבנו ולכבד אותם, ואז ננסה אנחנו, כפי אשר תוכל בינתנו שאת, אנחנו, אשר לו גם יכולנו, לרכוש לנו חכמת אדם בעצם שלימותה, כי גם אז בחכמה רבה זאת עלתה לנו, רק להשיג ולהבין את החזיון החיצון מהנמצאים! ועל פיהם, להכיר ולדעת, מה המה לנו ויכולנו גם אז רק לשער מה המה כשהם לעצמם, ננסה רק, כפי אשר נוכל בשכלנו המוגבל, להסביר ולסדר את החקים האלה, ולהתבונן בהם, רק על פי המושג, אשר בינת האדם תוכל לשער ולהבין איזה דבר.