## Horeb Chapter 452

###### Horeb 452:1
[Horeb 452:1](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:1)

**ג — ד**


###### Horeb 452:2
[Horeb 452:2](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:2)

תנאים כאלה, אשר על ידם גם הבע״ח הכשרים יהפכו להיות טרפה גם אופני המיתה של הבע״ח להיות כשרים לאכילה.


###### Horeb 452:3
[Horeb 452:3](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:3)

א) נבלה וטרפה: לפי הוראת המלה ומובנו ״נבלה״ היא בע״ח, שהנהו נבל בעלה נובל, בע״ח כזה, אשר ניטלו ממנו חייו (עצמותו) והנהו נמסר להתפרד ולשוב אל היסודות (עלעמענטע), למען השיב אליהם את עצמות הדברים, אשר קבל בעד חייו — ״טרפה״ היא, בע״ח כזה, אשר יצורים אחרים כבר פגעו ונגעו בו למזונם, גם אלה אשר במכונת גופם השלמה באו פרעות באיזה חלקים ממנו או בהתהוותם לא יכלו עוד להתכונן ולהתקיים, — ״נבלה״ היא הבע״ח אשר כבר מת הנהו (בלי שחיטה ראה הלאה) ״טרפה״ היא הבע״ח, אשר נפגע באיזה מכה שהיא סכנת מות לחייו.


###### Horeb 452:4
[Horeb 452:4](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:4)

א. נבלה — רק בע״ח ממינים הגבוהים אסורים המה מפני ״נבלה״ הלא המה הבע״ח היונקים והעופות, אבל לא דגים וחגבים טהורים גם כל אלה הבע״ח, אשר מיתתם לא היתה ע״י השחיטה, שהיא ״הלכה למשה מסיני״ נבלה הם — וכמו שאסור הנהו הבע״ח, אשר כבר הושם קץ לחייו (בלי שחיטה) כן אסור הוא הבע״ח, אשר כניסתו אל החיים היא עודנה מיטלת בספק. כל בעל חי, אשר לא הגיע עוד בזמן חייו אל ההתחלה (הלילה) של היום השמיני, איננו יוצא מכלל ספק של לדה לפני הזמן ואסור (ט״ו). העופות, תיכף כאשר התמלטו מביציהם מותרים המה, אבל בטרם התבקעו מביציהם, אין להם תכונת עוף רק תכונת ״שרץ״ ואסור. ומפני הטעם הזה העופות בצאתם מן הביצה אינם ראוים עוד לאכילה כל עוד לא גדלו בהם נוצות הפריחה (שם).


###### Horeb 452:5
[Horeb 452:5](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:5)

ב. טרפה — שמונה מיני טרפות הם, שהם ״הלכה למשה מסיני״:


###### Horeb 452:6
[Horeb 452:6](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:6)

א: דרוסה — שדרסה חיה טורפת ע״י הכאת צפרניה (נ״ז).


###### Horeb 452:7
[Horeb 452:7](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:7)

ב: נקובה — אם איזה קנוקנות וכלי הבע״ח הנם נקובים כפי המבואר בי״ד ל״א, ל״ג, ל״ד, ל״ו, — מ׳ מ״ב מ״ג מ״ו מ״ח מ״ט, נ׳ — נ״ג.


###### Horeb 452:8
[Horeb 452:8](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:8)

ג: חסרה — אם נמצא חסרון בקנים וכלים שלמים או בחלקיהם (ל״ד ג׳ ועוד).


###### Horeb 452:9
[Horeb 452:9](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:9)

ד: נטולה — אם נחלקו ונחסרו מהבע״ח איזה כלים או חלקיהם (ל״ג י״א נ״ו, נ״ט, נ׳).


###### Horeb 452:10
[Horeb 452:10](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:10)

ה: קרועה — אם נמצאה קריעה בכותלי הכלים או במכסיהם (מ״ח).


###### Horeb 452:11
[Horeb 452:11](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:11)

ו: נפולה — פרעות בגוף הבע״ח הנעשות ע״י נפילה (נ״ח).


###### Horeb 452:12
[Horeb 452:12](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:12)

ז: פסוקה — סדוק בכלי הב״ח כמו פסוקת חוט השדרה ופסוקת הגרגרת (ל״ב ל״ד).


###### Horeb 452:13
[Horeb 452:13](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:13)

ח: שבורה — שבר בצלעות וכדומה (ל׳, נ״ד נ״ה).


###### Horeb 452:14
[Horeb 452:14](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:14)

ולא רק פרעות בפועל כאלה במכונת הגוף בלבד, כי גם מצבים ותכונות כאלה, אשר יוכיחו ע״ז בלי כל ספק, או אשר יסבבו לפרעות כאלה, גם המה טרפה כמו: מכות אבעבועות וכדומה: א) הכלים והאיברים אשר הפרעות תעשינה את הבע״ח לטרפה הן המה: א) כלי מוח הראש ומוח השדרה (ל׳ ל״ב). ב) הלחיים גם הוושט (ל״ג). ג) גרגרת וריאה וכליהן (ל״ד — ל״ט). ד) הלב (מ׳). ה) הכבד והמרה (מ״א מ״ב). ו) הטחול, הכליות וכלי השתן (מ״ג מ״ה). ז) מעים, הלא המה הארבע קבות והזפק (קראפף) (מ״ו מ״ט). ח) האיברים הראשיים (פארדערגליעדער) וביחוד ׳ אצל העוף מפני הריאה והאיברים האחוריים והגידים (נ״ה נ״ו) גם הצלעות (נ״ד).


###### Horeb 452:15
[Horeb 452:15](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:15)

לא כל הפרעות תפעלנה בשוה אצל כל האיברים, ראה אדות זה וכל השייך לזה י״ד כ״ט עד נ״ט.


###### Horeb 452:16
[Horeb 452:16](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:16)

הטרפות נמצאו ג״כ רק אצל בעלי חיים היונקים והעופות, אבל מחלות ופצעים אתרים זולת המסורות לנו מסיני, עלינו רק לשום אליהם לבנו אם על פי הנסיון יודעים אנחנו, כי מזיקות הנה לבריאות האדם. גם בעל חי המפרפר בין החיים והמות אשר עם מיתתו ע״י השחיטה נודע לנו, כי לפני השחיטה היה עוד בחיים ע״י פרכוס אזי מן התורה מותר, אבל בלא זה היא נבלה (ס׳ י״ז). כל בעל חי שנשחט כדת עלינו לחשוב אותו, כי לא טרפה הנהו וסומכים עצמנו על כלל של ״הרוב״ (ראה פרק ט״ז), רק הריאה בכל בע״ח אחר השחיטה צריכה בדיקה, יען כי בה נמצאו פרעות מסוכנות אבל האברים האחרים נשארים בלי בדיקה, עד אשר יתבוננו בהם דבר שלא כרגיל, אולם אם תמצא בהם דבר בלתי רגיל באברים אזי לא תאכל מהבע״ח, עד אשר תשאל שאלת חכם והוא יורה לך אם כשר הנהו או טרפה (י״ד ל״ט).


###### Horeb 452:17
[Horeb 452:17](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:17)

ב) אבר מן החי ובשר מן החי ושחיטה.


###### Horeb 452:18
[Horeb 452:18](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:18)

א. אבר מן החי — אין בעל חי ועוף נאכל, בטרם יושם קץ לחייו ע״י שחיטה, כמו כן אסור לאכול איזה אבר הנלקח מן החי ואם גם נקשר הנהו עם הגוף, אם בלתי יוכל עוד להרפא, לכן לא יאכלו אבר שבור, אף כי הבע״ח לא יהיה טרפה על ידו (י״ד ס״ב ס״ה), אולם האיסור הזה איננו בדגים ובחגבים ובכל זאת אסור לאכלם חיים משום ״בל תשקצו״ (י״ג).


###### Horeb 452:19
[Horeb 452:19](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:19)

ב. שחיטה החוק האלקי ע״ד האופן להמית הבעל חי שעליו תרמוז התורה נשאר לנו בקבלה ונמסר אלינו מהתורה שבע״פ, והדינים המתיחסים אל השחיטה המה: א: איזה בע״ח דרוש להיות נשחט? ב: במה? ג: איך? ד: ע״י מי? ה: מתי לשחוט? ו: באיזה מקום? —


###### Horeb 452:20
[Horeb 452:20](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:20)

א: הבע״ח שבהם דרושה להיות השחיטה הם: בהמה, חיה ועוף הלא המה המינים הגבוהים שבהם נמצא האיסור של נבלה וטרפה ואבר מן החי (י״ג).


###### Horeb 452:21
[Horeb 452:21](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:21)

ב: הכלי הכשר אל השחיטה לא יוכל להיות מדבר המחובר ישר או ע״י אמצעי אל הקרקע. פיו דרוש להיות חד וחלק מבלי שום פגימה, ועל אדות שאר הדינים ראה י״ד ו׳ עד יו״ד.


###### Horeb 452:22
[Horeb 452:22](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:22)

ג) השחיטה כשרה ע״י חתוך בבהמה וחיה, אם בשלמות או הרוב של הקנה והוושט ורוב אחד מהם בעוף (כ״א). חמשה דברים דרושים להיות נודעים בעצם דבר השחיטה:


###### Horeb 452:23
[Horeb 452:23](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:23)

א: שהייה — כי השחיטה תהיה בלי שום הפסק (כ״ג).


###### Horeb 452:24
[Horeb 452:24](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:24)

ב: דרסת — לבלי תהיה השחיטה בלחץ ודחק וחתוך שלא כדת (כ״ד).


###### Horeb 452:25
[Horeb 452:25](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:25)

ג: חלדה — כי תהיה השחיטה בסכין בלתי מכוסה, מבלי להכניסו בין סימן לסימן וכדומה (שם).


###### Horeb 452:26
[Horeb 452:26](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:26)

ד: הגרמה — השחיטה תהיה בתוך הגבול הנכון בעדה מבלי לשחוט למשל בקנה במקום שאינו ראוי לשחיטה ולגמור במקום הראוי או להפך (שם).


###### Horeb 452:27
[Horeb 452:27](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:27)

ה: עיקור — אם נעקר הקנה או הוושט מהלחי ומהבשר ונשחט אחד מהם או שניהם קודם גמר שחיטה וכדומה (שם).


###### Horeb 452:28
[Horeb 452:28](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:28)

(ההלכות של שחיטה אולי יוכלו להיות מסודרות ונכללות במושג כללי כזה: כי מיתת הבע״ח דרושה להיות ע״י פעולת אנשים, פעולה כשרה ומוכנית מבלי כל תחבולה אחרת, גם כל חקי נבלה וטרפה ואבר מן החי ושחיטה אולי יוכלו להיות נכללים במשפט ההוא: מהבע״ח מהמינים הגבוהים במעלתם הנתנים לך להנאה לא תוכל לאכול אותם, כל עוד או אם כבר החל להיות שייך אל חוג תעודות אחרות בעולם. אבר מן החי שייך הנהו עוד אל התכלית העצמית של המכונה החיה. נבלה וטרפה ובע״ח שלא נשחט בשחיטה כהלכה,


###### Horeb 452:29
[Horeb 452:29](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:29)

אזי ע״י מחלתו ומותו, יען רוח הבע״ח היורדת אז למטה מתחת למכונת החיים, מושב הנהו אל היסודות והכחות ושייך הוא למו ולא להנאת האדם).


###### Horeb 452:30
[Horeb 452:30](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:30)

ד) השחיטה נעשית ע״י ישראל מומחה בהלכות שחיטה ומוחזק ע״י הנסיון והבחינה.


###### Horeb 452:31
[Horeb 452:31](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:31)

בדבר השחיטה מתי תיעשה? ובאיזה מקום? ראה י״ד י״א י״ב ועל אדות שאר הדינים ראה א׳ עד כ״ח.


###### Horeb 452:32
[Horeb 452:32](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/452:32)

אחרי השחיטה של חיה ועוף ראוי עוד לדעת את הדינים הנוגעים אל המצוה לכסות את הדם בעפר, אבל כסוי הדם איננו נוהג בבהמה. — (כ״ה).