## Horeb Chapter 538

###### Horeb 538:1
[Horeb 538:1](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:1)

כמו כן הזכיות והחובות המשותפים היוצאים ממושג הבית, החלק מהם דאורייתא והשאר תקנת חכמים, אשר קבעו אותם עבורם והמה נקראו בשם ״תנאי כתובה״, הלא המה, זכיות וחובות, שהמה תלואים בתנאי הארכת חיי הנשואין ועל ידם הנם נתונים בלי אמצעי.


###### Horeb 538:2
[Horeb 538:2](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:2)

בעת אשר הבעל יכניס את אשתו אל ביתו, יקבל עליו בשתיקה עשרה חובות וארבע זכיות. השלשה מהחובות המה דאורייתא (שארה כסותה ועונתה) (שמות כ״א י׳) ושאר החובות וארבעת הזכיות המה תקנת חכמים.¹

footnotes:
¹ זכות הירושה לפי דעת אחרים היא דאורייתא. —


###### Horeb 538:3
[Horeb 538:3](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:3)

החובות האלה הם :


###### Horeb 538:4
[Horeb 538:4](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:4)

א) כלכלת הגוף.


###### Horeb 538:5
[Horeb 538:5](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:5)

ב) הלבשה והנעלה.


###### Horeb 538:6
[Horeb 538:6](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:6)

ג) עונת האישות.


###### Horeb 538:7
[Horeb 538:7](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:7)

ד) כתיבת הכתובה.


###### Horeb 538:8
[Horeb 538:8](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:8)

ה) רפואת מחלתה.


###### Horeb 538:9
[Horeb 538:9](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:9)

ו) פדיונה אם תהיה שבויה.


###### Horeb 538:10
[Horeb 538:10](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:10)

ז) קבורתה.


###### Horeb 538:11
[Horeb 538:11](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:11)

ח) ההארכה של יחס הבית, אחרי מות הבעל, כל עוד תשב אלמנה.


###### Horeb 538:12
[Horeb 538:12](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:12)

ט) החובה ביחס ההוא נגדה בעד בנותיו אתרי מותו, עד עת תארשנה לאנשים — אירוסין.


###### Horeb 538:13
[Horeb 538:13](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:13)

י) היתרון שיש להבנים של שניהם בזכות הכתובה, לרשת אותה, מלבד חלקיהם בירושת נחלה.


###### Horeb 538:14
[Horeb 538:14](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:14)

השלשה חובות הראשונים המה דאורייתא והשבעה האחרונים המה דרבנן.


###### Horeb 538:15
[Horeb 538:15](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:15)

הזכיות שיש להבעל על אשתו הן:


###### Horeb 538:16
[Horeb 538:16](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:16)

א) על מעשי ידיה.


###### Horeb 538:17
[Horeb 538:17](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:17)

ב) על מציאתה.


###### Horeb 538:18
[Horeb 538:18](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:18)

ג) להנות מהנכסים הפרטיים שלה.


###### Horeb 538:19
[Horeb 538:19](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:19)

ד) על ירושת נחלתה.


###### Horeb 538:20
[Horeb 538:20](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:20)

חכמינו ז״ל סדרו את הזכיות האלה, לעומת החובות המוטלים על הבעל הנזכרים, הלא הוא ״מעשי ידיה״ בתור גמול ותשלום בעד ״שארה וכסותה״, הנאת נכסיה לגמול פדיונה, וירושת נחלתה, גמול קבורתה. והנה בנוגע אל מעשי ידיה, בהיותם בתור גמול בעד מזונותיה, אזי אם בחפצה כי יהיו שייכים לה, תוכל האשה, למחול על זכות המזונות שלה, מבלי לקבל אותה מבעלה, אבל לא בהפך, אך על השאר לא תוכל להיות מחילה. הכלל הגדול, אשר היה לחכמינו ז״ל ביסוד מוסד התקנות הללו הוא, למען חזק ואמץ ביותר את אגודת הבעל עם האשה ביחד, גם בענינים החיצוניים, לכן תקנו, כי בנוגע אל הקנין והרכוש, אזי היא תתמסר ביותר אל הבעל ובעבור זה קבעו את החובות הנזכרים על הבעל, ולא לבד החובות היותר נחוצים הנזכרים כבר בתורה, כי גם הטילו עליו גם החובות הבלתי כה תדירים ושכיחים. — (ס״ט).


###### Horeb 538:21
[Horeb 538:21](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:21)

אל כלכלת הגוף — שארה — יתיחס כל הדבר הנחוץ למזונתה להחזקת הגוף וטהרתו (ע׳). כסותה: מלבוש, מעון וכלי בית (ע״ג). עונתה — סדרו לפי המצב ולפי העסק והאומנות של הבעל, ובאופנים אם נסיעת הבעל לעזוב את ביתו נחוצה היא (ע״ו). מעשי ידיה, הוא לפי מצבה ומנהג המדינה והמקום, וביחוד, לפי הנהוג מאז במשפחתה, אבל נם האשה העשירה לעולם אל תלך בטלה, עליה להיות עקרת הבית וצופיה הליכותיו גם לשים עין ולב על חנוך הילדים ושמירתם והתעסקותה תהיה תמיד בכל דבר מועיל, יען ״הבטלה״, גם בעד האשה, היא אם כל חטאת —


###### Horeb 538:22
[Horeb 538:22](https://torahapp.org/share/book/Horeb/r/538:22)

הדברים הדרושים, להספיק את צרכי בעלה טוב לה, לעשות בעצמה, מבלי להשתמש בזה, כי יעשו ע״י אחרים (פ׳).