## Ibn Ezra on Ecclesiastes Chapter 7

###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:1:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:1:1)

**טוב שם.** גם זה הפסוק טוב שם דבק בראשוני' כי העני היודע שמעשיו טובים יותר כבוד לו הוא השם משמן הטוב ויותר תענוג ויום המות הוא טוב לאשר יש לו שם טוב מיום הולדו כי ביום הולדו לא ידע איש מה יהיה אם טוב וא' רע ובמותו נקרא שמו ונודע שהוא אדם טוב, ויתכן היות ויום המות טוב לבעל השם הטוב בעבור שימצא מנוחה ושכר טוב ולא יראה עמל ואין כן ביום הולדו כי אדם לעמל יולד, ויש מפרשים ויום המות חייב אדם שיעלה על לבו יום המו' מיום הולדו והענין בעצמו טוב לכן איננו מענין הפסוק:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:2:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:2:1)

**טוב ללכת.** בעבור ראותו מה הוא סוף כל האדם שהוא המות ובעדנו חי יתן אל לבו:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:3:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:3:1)

**טוב כעס.** כבר בארו חכמי הראיות שיש באדם שלש נפשות האחת נפש הצומח' והענין כי כמו שיש במיני הצמחים והדשאים וכל עץ כח קרא שמו נפש או מה שתרצה שיגדל גשם הצמח ויגביהנו וירחיבנו כן יש באדם וזאת הנפש מתגברת עד זמן קצוב וזאת הנפש היא המתאוה והצריכה לאכול, והנפש השניתנפש הבהמה והיא בעלת ההרגשות חמשה, ובעלת התנודה ההולכת ממקום למקום וזאת הנפש גם היא באדם ולאדם לבדו נפש שלישית היא הנקראת נשמה היא המדברת המכרת בין אמת ושקר בעלת החכמה, והנפש השנית היא אמצעית בין שתי הנפשות.

**Sefaria Community Translation:**
**Vexation is better than revelry:** Medical men have already indicated that man possesses three souls. One is the vegetative soul; that is to say, just as in the vegetative kingdom (as in grass, plants, and trees) there is a power we call soul, responsible for growth and reproduction, so man possesses a similar power. This soul grows in strength for a specified time. Its main attribute is corporeal desire and it requires the intake of food for its realization. The second soul is the animal soul. It uses the faculties of the five senses and is responsible for the power of motion, moving animal and man from place to place. The third soul, which only man possesses, is referred to as *neshamah.* This is the faculty of reason that distinguishes between truth and falsehood. The second soul is midway between the other two souls.


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:3:2
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:3:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:3:2)

והאלהים נטע שכל באדם הוא הנקרא לב למלאת חפץ כל נפש בעתו וגם עזרהו במצות תעמודנה כל דבר על מתכונתו. ואין זה הספר מוכן לדבר על סוד הנפש כי עמוק הוא ולא יוכל מבין לעמוד על האמת כי אם אחר קריאת ספרים רבים, ולולא שהוצרכתי להזכיר חלקי הנפשות בעבור פירושי הפסוקים, לא רמזתי לכלל אף לפרט ועיקר הצורך הוא שיראו בדברי שלמה בספר הזה דברים קשים מהם שיאמר במקומות רבים דבר ויאמר הפך הדבר ובעבור זה אמרו חכמי ישראל ז"ל בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה אמר טוב כעס משחוק והפך זה כי כעס בחיק כסילים ינוח וכן כי ברוב חכמה רוב כעס והפך זה והסר כעס מלבך וכן טוב אשר יפה לאכול ולשתות והפך זה טוב ללכת אל בית אבל וכן ושבחתי אני את השמחה והפך זה ולשמחה מה זו עושה וכן כי מה יותר לחכם מן הכסיל והפך שיש יתרון לחכמה וכן ושבח אני את המתים והפך זה כי לכלב חי הוא טוב וכן כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול והפך כי עת לכל חפץ וכן וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים והפך יש רשע מאריך ברעתו וכן אשר יהיה טוב ליראי האלהים והפך יש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים והמחפש היטב ימצא עוד כאלה בספר הזה וידוע כי הקל שבחכמים לא יחבר ספר ויסתיר דבריו בספרו, והוצרך אחד מן המפרשים לפרש מלת קהלת כמו קהלת יעקב ואמר כי תלמידיו חברו הספר וכל אחד אמר כפי מחשבתו וזה איננו נכון כלל בעבור ויותר שהי' קהלת חכם והנה הוא אדם אחד ועוד בקש קהלת למצוא דברי חפץ והראיה הגמורה אני קהלת הייתי מלך ואחר שהעיד הכתוב על שלמה שאחריו לא יקום חכם כמוהו ידענו שאין בדבריו הפך רק הם כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת, ועתה אפרש אותם בדרך קצרה אע"פ שהשלש נפשות נקראות בשם אחד בעבור התאחדת כי הנשמה תקרא רוח ונפש לכן אשים שמות להם למען לא אאריך בתואר כל אחת ויהיה השם הנפש המתאוה לאכול ולשמוח וחשק המשגל נפש, ויהיה שם נפש בעלת ההרגשה המבקשת שררה וגדולה רוח, ויהיה שם נפש החכמה נשמה, ג"כ חלקם רבינו סעדיה גאון ז"ל, וידוע כי בהתגבר הנפש תחלש הנשמה ואין לה כח לעמוד לפניה בעבור היותה גוף וכל יצריו עוזרים אותה על כן המתעסק באכילה ושתיה לא יחכם לעולם, ובהתחבר הנשמה עם הרוח תנצחנה הנפש אז תפקחנה מעט עיני הנשמה להבין חכמות הגויות לכן לא תוכל לדעת החכמות העליונות בעבור כח הרוח המבקשת שררה והיא המולידה הכעס והנה זה פירוש טוב כעס משחוק וענין כי ברוע פני' ייטב לב היא הדאגה כמו מדוע פניכם רעי' וענין לב הוא השכל ואחר שתתגבר הנשמה על הנפש בעזר' הרוח צריכה הנשמה להתעסק בחכמה שתעזור אותה עד שתנצח הרוח ותהיה תחת ידיעה וזה פירוש אל תבהל ברוחך לכעוס וענין כי כעס בחיק כסילים ינוח שהוא עמהם לעולם ולא יזוז מהם ועם החכם לא ימצא כי אם בעתו לצורך, וענין כי ברוב חכמה רב כעס כענין אל תתחכם יותר כי רוב החכמה ירבה כעסו על הבלי העולם ועל בני העולם ויצא מן היישוב כענין למה תשומם וימות בלא עתו על כן הטוב לאדם שישקול כל דבריו וענינו במאזני צדק ויתן חלק לכל נפש בעתו וענין והסר כעס מלבך הוא שלא תמשול הרוח עליך וכן והעבר רעה מבשרך היא התאוה כי אם אכל כל מאכל שיתאוה יביא רעה על בשרו וכן אם הוסיף על המשגל יביא רעה חולה על בשרו וענין בשר הוא גופו והנה הזכיר בפסוק הזה שיחליש אדם בכל יכולתו הרוח בעלת הכעס והנפש בעלת התאוה וענין טוב אשר יפה לאכול ולשתות כנגד הכסיל העמל לקבץ ממון ולא יתענג ממנו טוב ללכת אל בית אבל הוא האמת, וענין כי מה יותר לחכם שאם יעשה החכם כמעשה הכסיל שלא תשבע נפשו מה יתרון יש לו ושיש יתרון לחכמה הוא האמת וכן ושבחתי אני את השמחה כי היגעי' בעולם ואינם מבקשים חכמה השמחים הם יותר משובחים מהדואגים לאבל, ולשמחה מה זו עושה הוא האמת, ופי' ושבח אני את המתים כנגד העשוקים וענין כי לכלב חי הוא טוב, דברי בני האדם, וגם כתוב למעל' וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם וכן כי אין מעשה וחשבון דבריהם, וענין כי עת לכל חפץ הוא האמת, וענין וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל על הרוב ידבר, וענין יש רשע הוא הנמצא לפרקים מעטים וכבר הזכרתי בתחלת הספר כי בעבור רע מעט אין בחכמה העליונה למנוע טוב רב וכמו זה בספר משלי שיאמר וקובץ על יד ירבה והוא האמת, ויש מפזר ונוסף עוד והוא המעט וכן יש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים אשר תמצא בספר הזה דבר ופעם שנית יראה שיאמר הפך הדבר גם כי תמצא בספר משלי כמו אל תען כסיל ענה כסיל גם כן בדברי הנביאים ובתורת אלהינו שהוא העיקר כמו אפס כי לא יהיה בך אביון כי לא יחדל אביון וכלם אמת:

**Sefaria Community Translation:**
God endowed man with a rational faculty, which is also referred to as *lev* in order to actualize every soul's potential in due time. God also provided him with *mitzvot* to make it possible to maintain everything in proper proportion... Now although the three souls are alluded to by one all-embracing name, we shall distinguish the three different powers of the soul by three specific names: *neshamah, ruach, nefesh.* This will avoid undue elaboration on the various qualities associated with each of the three souls. Thus the term *nefesh* refers to man's desire to eat, to be merry, and indulge in sexual pleasures. The name *ruach* alludes to our sensations that stir feelings for mastery and self-glorification. *Neshamah* denotes our rational faculties. Saadia made a similar classification of the three souls. It is, moreover, apparent that when the *nefesh* increases in power, the *neshamah* becomes weaker and has no strength to resist the power of the *nefesh*, reintroduced as it is by all the other organs of the body. Hence one who overindulges in food and drink can never acquire wisdom. And when *neshamah* and *ruach* get together they overpower *nefesh* and pave the way for a partial opening of the "eyes" of the *neshamah* to comprehend the physical but not yet the metaphysical disciplines. The reason for this limitation is due to the power of *ruach* which strives for mastery and gives rise to the sensation of anger. This is then the implication of the verse: "Vexation is better than revelry, for though the face may be sad, the heart may be glad." (Ecclesiastes 7:3) Sadness of the face refers to vexations, and the "heart" alludes to our rational faculty. Subsequently, when *neshamah* finally prevails over *nefesh* with the help of *ruach*, it becomes necessary for *neshamah* to be preoccupied exclusively with wisdom in order that with the help of the latter, *neshamah* will be able to overcome *ruach* and render her subservient to *neshamah*. This is the meaning of the verse, "Don’t let your spirit be quickly vexed, for vexation abides in the breasts of fools." (Ecclesiastes 7:9) "For as wisdom grows, vexation grows." (Ecclesiastes 1:18) "Don’t act the wise man to excess." (Ecclesiastes 7:16) For much wisdom increases indignation over the petty vanities of the world and its inhabitants...Thus the apparent contradictions that appear in the Book of Ecclesiastes where the author seems to say one thing in one instance and its opposite another time are only on the surface. The same applies to the Book of Proverbs where the author says: "Do not answer a dullard in accord with his folly" (Proverbs 26:4) and in the following verse: "Answer a dullard in accord with his folly." (Proverbs 26:5) In the Prophets and the Torah, our principal source book, we find similar contradictions, e.g. "There shall be no needy among you" (Deuteronomy 15:4) and later, "For there will never cease to be needy ones in your land." (Deuteronomy 15:11) In reality they are similar provided we apply to them the proper philosophic notions.


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:4:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:4:1)

**לב חכמים.** אחר שהזכיר טוב ללכת אל בית אבל אמר כי חכמי לב אפילו כשלא ילכו אל בית האבל בית האבל תמיד בלבם:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:5:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:5:1)

**טוב.** יותר טוב יהיה למי שאינו חכם לשמוע גערת חכם בו ויותר תועילנו ואם הגערה תועיל אף כי דברי חכמות והענין שאפי' גערת חכם שכעס יותר תועיל ותתענג הנשמה בה משמוע שיר כסילים:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:6:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:6:1)

**כי כקול הסירים.** כמו קוצים מלשון הנני סך את דרכך בסירי' והענין שישים על דרכם סירי' וקוצים, ותחת הסיר כמו בשבתנו על סיר הבשר ובא סיר עם סירים ביחד ואינמו מענין אחד והוא לשון צחות כמו רוכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם, ואמר וגם זה הבל וישוב על שיר כסילים ועל השחוק והשמחה שלהם אין טעם לה וענין כי אם קול וצעקה כקול הסירים:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:7:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:7:1)

**כי העושק.** הזכיר כי הטוב לחכם שלא יתעסק בדברי השחוק והזכיר שיש דבר שישיבנו מהולל והוא העושק ויחסר דבר טרם מתנה בעבור היות ויאבד לשון זכר כעניין ושונא מתנות יחיה וכמוהו עד נמצא עולתה בך:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:8:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:8:1)

**טוב אחרית דבר מראשיתו.** אמר כי החכם ראוי שלא יאהב מתנות כל דבר שיעשה יביט מה אחריתו כי הוא העיקר הלא תראה כי החכם יאכל רפואה היא מרה בראשונה בעבור שתועיל באחרונה וימנע עצמו מלאכול מתוק שהוא טוב בראשיתו ורע באחריתו ושיהיה ארך רוח, וארך הוא שם התואר על משקל ילד ויבא הלך יתר שאת:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:9:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:9:1)

**אל תבהל.** ענין תבהל כמו אל תמהר וכן ויבהילו להביא את המן וכבר פירשתי הפסוק הזה בפסוק טוב כעס:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:10:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:10:1)

**אל תאמר.** עודנו מצוה ומזהיר לחכם שישמח בחלקו ואם היה עני כמו שכתוב למעלה מה לעני יודע ויאמר שלא יתעסק בדברי קנות ממון כי אם מה שיספיקנו ולא יכעס בעבור שיש לכסיל ממון רב ממנו ויהיה ארך רוח ואל יאמר מה היה כמו שיאמרו הכסילים אם ירדו מגדולתם שנהפך העולם כי המבין ידע כי הימים שוים והמערכות העליונות הם הם רק המקבלים ישתנו איש איש כפי חלקו:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:11:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:11:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:11:1)

**טובה חכמה.** ואם יתכן שתהיה לחכם נחלה טוב הוא לו ויותר טוב לרואי השמש כי יכבדו אותו בעבור עשרו:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:12:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:12:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:12:1)

**כי בצל.** אז יהיה החכם חוסה בצל החכמה ובצל הכסף אכן יש הפרש בין צל חכמה וצל הכסף שהחכמה תחייה בעליה כי החכמה היא צורת הנשמה העליונה שאינה מתה במות הגוף:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:13:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:13:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:13:1)

**ראה.** והחכם שאין לו נחלה וכסף ישמח בחכמתו ולא יכעס בעבור עניו כי כבר נגזר עליו מה שנגזר מששת ימי בראשית ומביני מלאכת השמים יבינו והוא פירוש אשר ברא האלהים כי האלהים לעשות שם בכל מלאכתו כח על הדמות הראשונה ומי שהיתה מערכתו מעוות בדבר ממון או דבר אחר אין לו תקנה:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:14:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:14:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:14:1)

**ביום.** והחכם שהוא בעל נחלה וכסף למה ישמח בדבר שלא יעמוד כאילו אומרים לו כשתהיה ביום טוב היה בטוב ושמח לכן יש עליו להסתכל כי יום רעה יבא כעניין שמח בחור שיאמר לו שמח והלך בדרך תאות לבך ועיניך ודע כי על כל אלה והנה הענין אל תשמח:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:14:2
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:14:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:14:2)

**גם את זה לעומת זה.** כענין שנאמר בספר יצירה שבע כפולות בג"ד כפר"ת, ועל דברת כמו בעבור והוא כמו על דבר אשר לא קדמו אתכם וכמוהו על דברתי מלכי צדק על דבר אמת וענוה צדק ויהיה היו"ד נוסף כיו"ד מלאתי משפט רבתי בגוים שרתי במדינו' ואחריו ישוב אל האלהים והענין שעש' זה לעומת זה ולא יוכל אדם לטעון בעבור שהחסרון בא מן המקבל כמו שפירשתי בתחלת הספר:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:15:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:15:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:15:1)

**את הכל.** יש הוא הנמצא לפרקים מעטים, וענין אובד בצדקו שצדקו יאבידנו כמו המתענה תמיד ומאריך ענינו מאריך ימים ברשעתו שיאכל וישתה וישמח ויעשה תענוגים לגוף:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:16:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:16:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:16:1)

**אל תהי.** אם התפללת מן הבקר ועד הערב ותתענה והדומה להם תשומם והענין תסור מדרך הישוב כמו שיעשו הר"ומיטי בארץ אדום וישמעאל וכן אם בקשת להתחכם יותר מדאי, ומלת תשומם מבנין נפעל ויש אומרים כי דגשות השי"ן אינה לחסרון נו"ן נפעל רק לחסרון תי"ו התפעל והיה ראוי שיהיה תשתומם כי לא ימצא מבנין נפעל בפעלי הכפל שימצא שניהם רק ימצא בבנין התפעל בפעלים שהעי"ן שלהם אינו שלם כמו תבנה ותכונן:

**Sefaria Community Translation:**
**Do not be [overly righteous]:** If you pray from morning until evening and fast and do similar things, you will become desolate, meaning you will depart from the way of civilization/settlement, as do the Christian and Muslim hermits. And similarly, if you seek to become excessively wise. The word תשומם (tishomem) is in the nif'al form. Some say that the dagesh in the shin is not due to the missing nun of nif'al, but rather due to the missing tav of hitpa'el - it should have been תשתומם (tishtomem), as we do not find in the nif'al form of doubled-root verbs both letters, but rather we find it in the hitpa'el form in verbs where their middle root letter is not complete, as in תבנה (tibaneh) and תכונן (tikhonen).


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:17:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:17:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:17:1)

**אל תרשע.** בעבור שרוב הרשע יביא האדם לידי סכנה אמר למה תמות בלא עתך ודע כי הרשעות היא להתעסק בדברי העולם אמר שתתעסק במה שיספיק לך ואל תהי סכל כלל כי הסכלות ממית בלא עת:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:18:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:18:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:18:1)

**טוב.** כבר פירשתי בפסוק טוב כעס משחוק מעט מחלקי הנפש ואיש השכל יתן לכל נפש חלק בעתו ואיננו צריך לחפש מה יעשה רק ילך אחר תורת אלהינו ולא יסור ממנה ימין ושמאל וישמור המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם בשני העולמות ובענין הזה חתם ספרו כי ירא אלהים יצא את כלם לאמת:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:19:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:19:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:19:1)

**החכמה.** בעבור שאמר אל תתחכם יותר חזר לבאר שאין מעלה גדולה הימנה רק הזהיר שלא יתעסק בה תמיד רק יתן חלק לגוף כדי שיחיה ואמר כי יותר עוז וכח יש לחכמה מעוז שליטים רבים ומנין עשרה בעבור היותו סך חשבון והוא ראש הכלל כי כל מה שיש למעלה ממנו הם אחדים ובעבור היות עיקר כל דבר הראש ואמצעיתו וסופו היה האל"ף בלשון הקדש בתחילה והיו"ד בסוף והנה היו הה"א והוי"ו אמצעיים ואלה הארבע אותיות הם למשך ולא יתכן שימצא אות או תנועה רק שיהיה אחד מהם נמשך עמו והאל"ף והיו"ד בחשבון שומרי עצמם כמו גדר והה"א והוי"ו חשבון עגול וסוד גדול יש בכלם בשם הנכבד והנורא שאינו שם מדה והוא מן האותיות הנזכרים וענין אשר היו בעיר הראות עוזם בהתחברם כלם במקום אחד בהסכמה אחת ויש מפרש כי זה רמז לגלגלים והוסיף אחד ואיננו נכון:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:20:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:20:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:20:1)

**כי אדם.** חזר לבאר ענין אל תהי צדיק הרבה וענינו דע כי לא תוכל שלא תחטא כי אין אדם אשר לא יחטא בפועל או בדבור או במחשבה ככתוב בספר משלי בשבע התועבות לב חורש מחשבות און, וענין אשר יעשה טוב תמיד ולא יחטא לעולם


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:21:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:21:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:21:1)

**גם לכל.** יאמר לחכם אם תרצה למצוא מנוחה אל תתן לבך לכל דברי בני אדם ואילו היה מקללך ואפי' עבדך כי אם תתן לבך לדבריהם תכעס ויחשך אור חכמת הנשמה:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:22:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:22:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:22:1)

**כי גם.** כל פעם בלשון הקדש חובר על לשון זכרים ולעולם הוא לשון נקבה חוץ מן אך הפעם הזה של שמשון, והענין אל תחוש לדברי המבזים והמקללים כי כבר תדע שגם אתה קללת אחרים או הם בפיך או במחשבותיך:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:23:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:23:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:23:1)

**כל זה.** כל מה שאמרתי לך הכל נסיתי בחכמה ובקשתי שאחכם יותר ומצאתי שהוא דבר רחוק וזה מענין ואל תתחכם יותר כי עיקר מה שהיה הוא רחוק מאד שישיגנו האדם והבא עמוק מאד, פירוש אחר בקשתי החכמה ומצאתיה רחוקה אעפ"כ השגתיה וחכמתי:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:24:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:24:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:24:1)

**וענין רחוק מה שהיה.** כי מה שהיה הוא רחוק לבדו ודבר שלא עבר והיה יכול אדם לחפש עד שימצאנו וזה ענין עמוק עמוק מי ימצאנו כענין מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:25:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:25:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:25:1)

**סבותי.** הסבותי פני ומחשבותי בלבי לדעת אם תתחבר החכמה והחשבון שהוא פירוש מחשבת הדעת אם הרשע והסכלות וההוללות:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:26:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:26:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:26:1)

**ומוצא.** מוצא החשק יעור עיני חכמים ויסלף מחשבותם ותתבלע חכמתם, ומלת מוצא פועל על משקל קורא ומוצא רוח מאוצרותיו מהבנין הכבד גם הוא פועל וראוי להיות מוציא ובא מלעיל בעבור היות הטעם באות הראשון במלת שאחריו, ומצודי' הוא מן ציד ומשקלו מרומים והוא מן הפעלי' שהעי"ן שלהם איננו שלם, וחרמים כענין רשת משטח חרמים כמוהו, והענין שאין לב האשה ומחשבותי' בכל רגע כי אם לשטוח חרמים לצודד נפשות וידיה כמו בית האסורי', וענין ילכד בה ברשתה ואמר כי המות היה טוב לחכם מהחשק:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:27:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:27:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:27:1)

**ראה.** עודנו מדבר בדברי האשה, ומלת אמרה קהלת על לשון החכמה, ופירוש חשבון מחשבת והענין שלא יוכל האדם למצוא מחשבת שהוא החפץ עד שיסמוך אחת לאחת שידוע שהמחברת האחת נושא ונשוא וכן המחבר' השנית רק תהיינה בהסמכם הנשוא בראשונה ונושא באחרונה או שני הנשואים או שני הנשואים בשוה אז תוליד בין שתי המחברות דעת שלישית והנה כן בדברי הנפש אף כי בגויות והענין כי אין ראוי לחכם להתחבר עם אשה כלל לולי שלא יתכן להשאיר דמותו תחתיו שהוא שלישי כי אם בהתחבר אב והאם, ופירוש אחר שיהיה זה הפסוק דבק עם הבא אחריו, ויהיה פירוש מלת חשבון מחשבת או מניין והענין כשתחשוב בכל דבר שתמצאנו איננו לבדו עד שיסמך לאחר כמו גדול וקטן כי לא יקרא גדול כי אם כנגד קטן ממנו והקטן בהפך וכן חכם וכסיל וכן צדיק ורשע ג"כ בחשבון כי בהתחבר אחת לאחת יקום ראש המנין ואם יתחבר אחת לראש ישיב כמו סוף ובהתחבר אחת לסוף ישוב נגדר ובהתחבר אחת לנגדר ישוב עגול והעגול מיושר והמיושר שלם והשלם גוף והענין אפילו שלא ימצא איש שכל וחכמה ויראה הוא האדם הישר רק ימצא כנגד בני האדם האחרים ובזכרים לבדם ימצא אחד מני אלף, ומלת אחת לשון נקבה, ודע כי האותיות מתחלקים לשני חלקים חצים משרתים פעמים ופעמים הם עיקרים והמשרתים כשתי"ל א"ב המו"ן והשאר עיקרים תמיד ולא ימצאו נוספים כי אם בכפל כמו שחרחורת וכן לא יגרעו חוץ מפעלי הכפל כהגרע דל"ת שדד מן שוד וכן בהתחבר תי"ו השרש עם תי"ו הנכח יחסר השרש כמו אותו תשחית וכרת וכן בהתחבר נון השרש עם נו"ן נקבות רבות יחסר נו"ן השרש כמו בצל דליותיו תשכונה והוא מבולע וכן מלת משרת את המלך בעבור התחברות תי"ו השרש עם תי"ו הנקבה חסרו תי"ו השרש ופתחו הרי"ש להורות על לשון נקבה להפריש בינו ובין משרת משה שהוא לשון זכר וכן בהתחבר דל"ת אחד והוא רפה עם תי"ו רפה שהיא לשון נקבה והם קרובים במוצא חסרו הדל"ת שהוא שרש וזה מקרה הרה ללת וי"א כי שני שרשי' הם בענין אחד ויפרש אח לא פד' יפד' איש ועשה אח מאחת מאלה כמו אחד וזה רחוק כי פירוש אח לא פדה אין אח פודה נפש איש או אין איש פודה נפש אחיו ויהיה אח פועל או פעול והבא אחריו יורה עליו והוא ויקר פדיון נפשם והענין שלא יוכלו בני אדם לפדות אחיהם או אהוביהם מן המות ואיך יוכלו לפדותם והם נלאים לפדות נפשם ופירוש ועשה אח פועל או פעול וענין הפועל ועשה ישראלי וענין הפעול עשה עבירה היא אחות לאלה העבירות הנזכרות או דבר רע הוא אח להם ועוד איך יהיה פירוש ועשה אח אחד והנה ישוב בעבור שבא אחריו מאחת מאלה ועשה אחד מאחת:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:28:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:28:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:28:1)

**אשר.** מלת בקשה מן הבנין הכבד והחיר"ק יורה עליו ויחסר הדגש מן הקו"ף כמו שלחו באש מקדשיך וכמו התל בי שהוא מן ויהתל בהם אליהו ואין לו חבר כמוהו בכל הפעלים השלמים בלשון זכר ויחיד פי' השלמים חוץ מן אותיות הגרון וישוב בכל אלה לאלף הנזכר כי כן היה מספר נשי שלמה שבע מאות שרות ושלש מאות כמו פילגשים:


###### Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:29:1
[Ibn Ezra on Ecclesiastes 7:29:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Ecclesiastes/r/7:29:1)

**לבד.** חובר חשבון על לשון נקבות והוא לשון זכר עונות והענין שעשה האלהים את האדם להיות ישר הולך בדרך וכמה בקשו ארחות עקלקלות וגם זה הענין סמוך בפסוק שלמעלה האשה אחת די לאיש: