## Ibn Ezra on Exodus Chapter 20 ###### Ibn Ezra on Exodus 20:1:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:1:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:1:1) **וידבר אלהים.** יש שאלות קשות בפרשה הזאת, אמרו רבים כי השנים הדברים לבדם אמר השם ועדותם שכתוב בדבור ראשון, אנכי ה' אלהיך (פ' ב), ובשניה, כי אנכי ה' אלהיך אל קנא (פ' ה) ובשלישי כתוב את שם ה' אלהיך (פ' ז), גם, את אשר ישא את שמו לשוא (שם) ולא אמר שמי, וברביעי, כי ששת ימים עשה ה' וגו', על כן ברך ה', (פ' יא), ובחמישי אמר אשר ה' אלהיך נותן לך (פ' יב), ויש לשאול איך יספר דבור אנכי בעשרת הדברים, כי הוא הַמְצַוֶה, והנה איננו מצות עשה, ולא מצות לא תעשה ושאלות קשות מאלה, והנה אנחנו קראנו זו הפרשה שהיא פרשת וישמע יתרו ראשונה, ופרשת ואתחנן שניה, והנה ראינו כי מתחלת אנכי ועד סוף, את אשר ישא את שמו לשוא (פ' ז) אין שנוי בין שתי הפרשיות, ומתחלת זכור עד סוף עשרת הדברים, שנוי בכל מקום, בראשונה זכור (פ' ח), ובשנית שמור (דבר' ה יב) גם שם באחרונה תוספת, כאשר צוך ה' אלהיך, (שם שם טז), בראשונה, ובהמתך (פ' י) ובשניה תוספת, ושורך וחמורך (דבר' ה יד), והקשה מכל אלה, כי בראשונה כתוב טעם שבת, כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ואמר עוד, על כן ברך ה' את יום השבת (פ' יא), ואלה הפסוקים אינם כתובים בשנית, רק טעם אחר, וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, ואמר באחרונה, על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת (דבר' ה טו) בראשונה כתוב שכר כבוד אב ואם שהוא למען יאריכון ימיך (פ' יב) וכן בשני, רק הוסיף ולמען ייטב לך (דבר' ה טז), גם הוסיף בכבוד אב ואם, כאשר צוך ה' אלהיך (שם), בראשונה כתוב לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה (פ' יג) בשניה כתוב לא תרצח, ולא תנאף, ולא תגנוב ולא תענה (דבר' ה יז), בראשונה כתוב עד שקר (פ' יג), ובשנית עד שוא (דבר' ה יז), בראשונה כתוב לא תחמוד בית רעך, לא תחמד אשת רעך (פ' יד), ובשנית ולא תחמד אשת רעך, ולא תתאוה בית רעך (דבר' ה יח), בראשונה אין כתוב "שדהו", ובשנית כתוב שדהו (שם) בראשונה עבדו ואמתו קודם שורו וחמורו, ובשנית שורו וחמורו לפני עבדו ואמתו, בראשונה כתוב "וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר", ובשנית את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם (דבר' ה יט), וכאשר חפשנו בדברי חז"ל מה אמרו על ככה, מצאנו שאמרו זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, וזה הדבור קשה מכל הקושיות שהוא לנו כאשר אפרש, וחלילה חלילה שאומר שלא דברו נכונה, כי דעתינו נקלה כנגד דעתם, רק אנשי דורינו יחשבו כי דבריהם כמשמעם ואיננו כן כאשר אפרש בסוף אחר שאזכיר הקושיות, ובאחרונה אפרש הדרך הישרה להסיר כל הקושיות והשאלות שבפ' הזאת, ולא יתכן שיאמר זכור ושמור בבת אחת רק במעשה נס, והנה נודה כי גם כאן יש לשאול, למה לא נכתב בראשונה זכור ושמור, וגם כן בשנית והנה מה נעשה באותם הפסוקים אם נאמרו בבת אחת כמו זכור ושמור, ולמה לא הזכירו זה חז"ל, כי יותר יש לתמוה איך נאמרו במעשה נס פסוקים רבים בבת אחת ואין טעמם שוה כמו שתי מלות שטעמם אחד ושוה שתהיינה נאמרות בבת אחת ואיך יאמר השם, כאשר צוך ה' אלהיך (דבר' ה טז), ועוד מתי צוה לפני זה המעמד על כבוד אב ואם, והנה אין כתוב בראשונה למען ייטב לך אם כן אמר זה ולא אמר זה, ואיך יאמר לא תנאף בוי"ו, וגם לא תחמד בית רעך (פ' יד), ובשנית ולא תחמד אשת רעך (דבר' ה טז), ועוד איך יאמר עבדו ואמתו ואחר כן שורו וחמורו, ויאמר בבת אחת הפך הדבר, ואין הדעת סובלת כל אלה הדברים, והקשה מכל מה שהזכרתי, כי כל פלא שנעשה ע"י משה יש למקצתו דמיון והמשכיל יבין, והנה זה הדבר הפלא ופלא, שהשים דבר זכור ושמור בבת אחת, והיה ראוי להיות זה כתוב ומפורש בתורה יותר מכל האותות והמופתים שנכתבו, ואם אמרנו אין דיבור השם כדיבור כל אדם, הנה איך הבינו ישראל דבור השם כי האדם אם ישמע זכור ושמור בבת אחת לא יבין לא זה ולא זה, ואפילו מלה אחת כמו זכור, אם לא ישמע הזי"ן לפני הכ"ף והרי"ש לא יבין מה דבר המדבר, והנה ידענו כי הרגשת העין נכבדת מהרגשת האזן, כי ידענו בראיות גמורות כי רגע הראות הברק לעין הוא רגע הרעם, רק העין ראתה מרחוק, והאויר מביא הקול אל האזן, והליכתו לאט, ולא יגיע אל האזן רק אחר עבור הרגע, והאותיות שהאדם מדבר בם, דמותם נכתב באויר על דרך מוצאם מהחמשה מקומות ולא על דרך המכתב שהוא ביד בן אדם, והנה כל אות הזי"ן נכנס באזן קודם כ"ף וי"ו רי"ש, והנה אם נאמר פלא היה שנאמר זכור ושמור בבת אחת איך תשמע האזן, ואם נאמר גם פלא היה שתשמע האזן שתי מלות בבת אחת, שלא כמנהגה לשמוע שתי אותיות למה לא הזכירו זה חכמים ז"ל שהוא כבד מן הדבור בבת אחת, ומה נעשה בקושיות הנשארות משנוי הפסוקים שאין טעמם אחד כמו זכור ושמור, והכתוב בשנייה ולא בראשונה, גם איך נתקן לא תחמד בית רעך, עם ולא תחמד אשת רעך גם ההפוכים ולא אוכל לפרש לך כל אלה עד שאפרש לך מוסר דרך לשון הקדש, והשם הוא עדי, ויודע סודי, כי לולי שהוצרכתי לפרש אלה הקושיות הייתי מחריש ולפני שאפרש אתקן דברי חז"ל: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** AND GOD SPOKE. There are some very difficult questions to be raised in this chapter. Many say that God only uttered the first two statements.¹ (Deut. 4:13; 10:4), the ten words or the ten statements. This is term that will be employed in this work. As proof they offer the fact that the first statement reads, *I am the Lord thy God* (v. 2), and the second, *for I the Lord thy God am a jealous God* (v. 5).² However, the third statement reads, *Thou shalt not take the name of the Lord thy God in vain* (v. 7) and does not say “My” name; the fourth reads, *for in six days the Lord made heaven and earth, the sea, and all that in them is, and rested on the seventh day; wherefore the Lord blessed the sabbath day, and hallowed it* (v. 11); the fifth reads, *that thy days may be long upon the land which the Lord thy God giveth thee.* (v. 12). One may ask, how can *I am the Lord* be counted among the Ten Statements,³ as God is the one who commands?⁴ is an introductory statement to that which follows. That is, verse 3 is to be understood as follows: I am the Lord thy God…who commands you the following. Clearly, *I am the Lord* is neither a positive nor a negative commandment. The following questions are even more difficult than the above-noted ones. When we read this chapter, namely, the Torah portion *Va-Yishma Yitro* (And Jethro heard)⁵ first, and then read the Torah portion *Va-Etchannan* (And I besought) (Deut. 3:23; 7:11), we notice that from *I am the Lord* (v. 2) through *the Lord will not hold him guiltless that taketh His name in vain* (v. 7) there is no difference in the two portions.⁶ and in *Va-Etchannan.* However, starting from *Remember* (v. 8) to the conclusion of the Ten Statements, there are differences in every place. *Yitro*⁷ reads, *Remember* (v. 5), while *Va-Etchannan*⁸ has, *Observe* (Deut. 5:12). The latter also ends with the addition, *as the Lord thy God commanded thee. Yitro* states, *nor thy cattle* (v. 10); *Va-Etchannan* adds, *nor thine ox, nor thine ass* (Deut. 5:14). More difficult than all of these is that the reason given for the Sabbath in *Yitro* is, *for in six days the Lord made heaven and earth* (v. 12). The verse then goes on to say, *wherefore the Lord blessed the sabbath day and hallowed it* (v. 12). Now these verses are not quoted in *Va-Etchannan,* which offers a totally different reason for the Sabbath. It states, *And thou shalt remember that thou wast a servant in the land of Egypt* (Deut. 5:15). The latter concludes with, *therefore the Lord thy God commanded thee to keep the sabbath day.* Scripture tells us in *Yitro* and in *Va-Etchannan* that the reward for honoring one’s father and mother is *that thy days may be long.⁹* However, *Va-Etchannan* adds, *and that it may go well with thee* (Deut. 5:16). It also adds, *as the Lord thy God commanded thee* (*Ibid*.) to the commandment dealing with honoring one’s father and mother. *Yitro* reads, *Thou shalt not murder. Thou shalt not commit adultery. Thou shalt not steal. Thou shalt not bear false witness* (v. 13). *Va-Etchannan* reads: *Thou shalt not murder. Neither shalt thou commit adultery. Neither shalt thou steal. Neither shalt thou bear false witness* (Deut. 5:17). *Yitro* reads, *ed sheker* (false witness) (v. 13). *Va-Etchannan* reads, *ed shav* (false witness) (Deut. 5:17). *Yitro* reads, *Thou shalt not covet* (lo tachmod) *thy neighbor’s house; thou shalt not covet thy neighbor’s wife* (v. 14). *Va-Etchannan* has, *Neither shalt thou covet thy neighbor’s wife: neither shalt thou desire* (ve-lo titaweh) *thy neighbor’s house* (Deut. 5:18). It also has, *his field*. “His field” is missing in *Yitro.* In *Yitro, his man-servant, nor his maid-servant* precede *his ox, nor his ass* (v. 14). However, in *Va-Etchannan* (Deut. 5:18) *his ox, or his ass* precede *his man-servant, or his maid-servant.* ¹⁰ and *his maid-servant* precede *his ox* and *his ass.* I.E. obviously quoted from memory and committed a *faux pas.* Note: our verse and Deut. 5:18 are both translated literally. *Yitro* states: *And God spoke all these words, saying* (v. 1). However, *Va-Etchannan* reads: *These words the Lord spoke unto all your assembly* (Deut. 5:19). When we searched the words of our sages to see what they said concerning this, we found that they said, “*Remember* (v. 8) and *Observe* (Deut. 5:12) were uttered simultaneously.”¹¹ on this verse. Now this statement is, as I will explain, more difficult than all the other questions which we raised. Heaven forbid that I say the sages spoke incorrectly, for our minds are insignificant in comparison to theirs. The problem is that our contemporaries take the words of our sages at face value. However, this is not so, as I will explain after I finish noting all of the questions this chapter raises. I will then explain the proper way to remove all problems and questions pertaining to this chapter. *Observe* and *Remember* could have been uttered simultaneously only miraculously. Now even if we admit that a miracle did occur there is still room to ask why Scripture did not write *Remember* and *Observe* in *Yitro* and also in *Va-Etchannan*? Furthermore, what shall we do with the other verses that come in two versions? If we assume that they were simultaneously uttered, like *Observe* and *Remember,* why didn’t our sages of blessed memory mention it, as this is an even greater miracle? For even if we assume that two different words with one meaning can be uttered simultaneously, one can still ask, how is it possible for many verses with different meanings to be stated at the same time? Additionally, why would God say, *as the Lord thy God commanded thee* (Deut. 5:12)?¹² Furthermore, when before the assembly around Mount Sinai did the Lord command one to honor his father and mother?¹³ (Deut. 5:16). The question arises, when before this did God command Israel to honor their parents? The Bible never recorded such a command prior to the revelation at Sinai. *Yitro* does not have, *that it may be well with thee* (Deut. 5:16).¹⁴ Hence God said this, or He did not say it.¹⁵ Furthermore, how could God say, *Neither shalt thou commit adultery* (Deut. 5:17)?¹⁶ as a prefix while verse 14 does not. Also, how could God say, *thou shalt not covet thy neighbor’s house* (v. 14) and in *Va-Etchannan* say, *Neither shalt thou covet thy neighbor’s wife* (Deut. 5:18)?¹⁷ in Deuteronomy. Additionally, how could God say, *his man-servant, or his maid-servant*¹⁸ (v. 14). and then *his ox, or his ass,* and at the same time say the opposite?¹⁹ and *his ass* before, *his man-servant* and *his maid-servant,* as I.E. believes Deut. 5:18. does. However, see above note 10. It is impossible to rationally accept such things. Even more difficult than all of the things that I have mentioned above is that all the wonders which Moses performed have some parallel [in the world of our experience].²⁰ This will be understood by the intelligent. Now, God’s saying *Remember* and *Observe* simultaneously is a wonder of wonders.²¹ Such a wonder should have been clearly recorded in the Torah more than all the signs and wonders that are noted therein. Even if we maintain that God’s speech is unlike human speech,²² how did Israel understand what God was saying? For if a person hears, *Remember,* and *Observe* simultaneously, he understands neither the one nor the other. Even in the case of one word, namely, the word *zakhor* (remember),²³ if one does not hear the *zayin* enunciated before the *kaf* and the *resh* he will not understand what the speaker is saying. We clearly know that the eye perceives much better than the ear does, for we have indisputable proof that thunder sounds at the very moment that the lightning is seen. Now the eye perceives the lightning from a distance.²⁴ However, the sound is brought to the ear by the air. The sound travels slowly and does not reach the ear until a moment has passed. Now the forms of the letters that one enunciates are “written” in the air after the manner of the five organs which produce them.²⁵ They are not written in the manner of script, which is produced by the human hand.²⁶ Now the entire letter *zayin* enters the ear before the *kaf,* the *vav,* and the *resh*.²⁷ (remember) is enunciated as if spelled *zayin, kaf, vav, resh.* In order for the word *zakhor* to be heard, one must hear, the *zayin, kaf, vav, resh* in succession. If one hears them at the same time, one does not know what is being said. Even if we assume that *Remember* and *Observe* were miraculously uttered simultaneously, how was Israel able to understand what was being said? If we assume that the ear, which does not normally have the ability to hear two words at the time, was at that time miraculously able to hear two words at the same time, why didn’t the sages of blessed memory mention this? For this is a greater miracle than God’s uttering two words simultaneously.²⁸ and *Remember* were heard simultaneously rather than were said simultaneously. Aside from this, what shall we do with the remaining questions relating to variant verses which, unlike *Observe* and *Remember,* do not have the same meaning? What are we to do with statements that appear in *Va-Etchannan*²⁹ and do not appear in *Yitro*?³⁰ Also, how are we to harmonize *Thou shalt not covet thy neighbor’s house* (v. 14) with *Neither shalt thou covet they neighbor’s house* (Deut. 5:18)?³¹ How are we to explain the reversals?³² before *his ox, nor his ass in yitro* (v. 14), while placing *his ox, or his ass* before *his man-servant, or his maid-servant.*, in *Va-Etchannan* (Deut. 5:18). However, see note 10. I cannot explain the above to you³³ until I first make clear to you the rules of the Hebrew tongue.³⁴ Now God is my witness, He knows the deepest recesses of my mind. God knows that I would have remained silent if I did not have to explain the above difficulties.³⁵ However, before I begin, I will explain the words of our sages of blessed memory.³⁶ and *Observe* were uttered simultaneously. footnotes: ¹ The Biblical term for what is known in the western world as the Ten Commandments is aseret ha-devarim ² In other words, the first two statements are in the first person while the next three are in the third person. Hence they assume that only the first two were uttered by God. These commentaries also assume that statements 6-10 were spoken by Moses, as it is illogical to assume that God would utter two statements first, that Moses would then utter three statements, and that the Lord would then resume speaking. Thus the first question to be raised i n this chapter is, did God utter all ten statements or only the first two? If he uttered all the statements, why is there a change in person after the first two? ³ As Jewish tradition does. ⁴ In other words, I am the Lord ⁵ Ex. 18-20. ⁶ The account of God’s revelation is described twice in the Torah, in Yitro ⁷ Literally, the first chapter. ⁸ Literally, the second chapter. ⁹ Ex. 20:12; Deut. 5:16. ¹⁰ This is not so. In both versions his man-servant ¹¹ Mekhilta ¹² Why would God refer to himself in the third person (Krinsky)? ¹³ If we assume that God told Israel, Honor thy father and thy mother, as the Lord thy God commanded thee ¹⁴ In the fifth statement, but Deuteronomy does. ¹⁵ Hence only one of the two versions was said by God. ¹⁶ This verse has a vav ¹⁷ I.E. is concentrating again on the prefix vav ¹⁸ In Yitro ¹⁹ That is, place his ox ²⁰ The miracles performed by Moses are based on natural law and thus have some parallel in nature. ²¹ It has no parallel in the everyday world. ²² And God can say two things at the same time. ²³ Spelled zayin, kaf, resh. ²⁴ That is, the eye sees the thunder instantaneously. ²⁵ There are five types of letters: gutturals, palatal, dentals, linguals, and labials. The throat “writes” the gutturals in the air, the lips “write” their linguals in the air, and so on. This type of writing has its own manner, and it differs from the writing which the hand produces on paper. ²⁶ I.E. is trying to explain why the eye can simultaneously see two words while the ear can only hear one word at a time. He thus explains that sound (words written in the ear) is different from script. ²⁷ The word zakhor ²⁸ The sages should have said that Observe ²⁹ Literally, the second chapter. ³⁰ Literally, the first chapter. ³¹ See note 18. ³² That is, placing his man-servant, nor his maid-servant, ³³ That is, I cannot answer the above questions. ³⁴ Literally, the holy tongue. ³⁵ I.E. is apologetic, for in explaining the discrepancies in the two version of the Ten Commandments he is, in effect, giving what to many was a radical interpretation of the formulation of the Torah. See below. ³⁶ That is, explain what the sages meant when they said that Remember ###### Ibn Ezra on Exodus 20:1:2 [Ibn Ezra on Exodus 20:1:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:1:2) **אמר אברהם המחבר.** משפט אנשי לשון הקדש פעם יבארו דבורם באר היטיב, ופעם יאמרו הצורך במלות קצרות שיוכל השומע להבין טעמם, ודע כי המלות הם כגופות, והטעמים הם כנשמות, והגוף לנשמה הוא כמו כלי, על כן משפט כל החכמים בכל לשון שישמרו הטעמים, ואינם חוששים משנוי המלות, אחר שהם שוות בטעמן, והנה אתן לך דמיונות, אמר השם לקין ארור אתה מן האדמה, כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך, נע ונד תהיה בארץ, (ברא' ד יא יב) וקין אמר הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה (שם פ' יד) ומי שאין לו לב שיחשוב כי הטעם אינו שוה בעבור שנוי המלות, והנה אמר אליעזר הגמאיני נא (שם כד יז) והוא אמר, ואומר אליה השקיני נא (שם פ' מה), אמר משה, בכור השבי אשר בבית הבור (למעלה יב כט), וכתוב, בכור השפחה אשר אחר הריחים (שם יא ה), ומשה הזכיר התפלה במשנה תורה שהתפלל על ישראל בעבור העגל, ואינו דומה לתפלה הנזכרת בפ' כי תשא למי שאין לו לב להבין, והכלל כל דבר שנוי כמו חלום פרעה, ונבוכדנצר, ואחריהם רבים תמצא מלות שונות רק הטעם שוה, וכאשר אמרתי לך שפעם יאחזו דרך קצרה, ופעם ארוכה, כך יעשו פעמים להוסיף אות משרת, או לגרוע אותו, והדבר שוה, אמר השם ותכלת וארגמן (למטה כה ד), ומשה אמר תכלת וארגמן (למטה כח ו), אמר השם אבני שהם (למטה כה ז), ומשה אמר, ואבני שהם (למטה לה ט), וכאלה רבים, ושניהם נכונים, כי הכתוב בלא וי"ו אחז דרך קצרה, ולא יזיק, גם הכתוב בוי"ו לא יזיק, בעבור שהוסיף לבאר, והנה הוי"ו שהיא נראית במבטא הפה, אין אדם מבקש לו טעם למה נגרע, ולמה נכתב, ולמה נוסף, כי זה וזה נכון, והנה על הנראה שיבוטא בו לא יבקש עליו בכתב טעם, א"כ למה נבקש טעם בנח הנעלם שלא יבוטא בו, כמו מלת "לעולם" למה נכתב מלא, או למה חסר, והנה בני הדור יבקשו טעם למלא גם לחסר, ואלו היו מבקשים טעם לאחד מהם או שמנהג היה לכתוב הכל על דרך אחד הייתי מחריש, והנה אתן לך משל, אמר לי אחד כתוב לרעי וזה כתוב, אני פלוני אוהבך לעולם, וכתבתי "פלני" בלא וי"ו, "אהבך" ג"כ בלא וי"ו, לעלם חסר, ובא ראובן ושאלני למה כתבת חסרים, ואני אין לי צורך לכתוב רק מה שאמר לי, ואין לי חפץ להיותם מלאים או חסרים, אולי יבוא לוי ויודיעני איך אכתוב, ולא ארצה להאריך, רק המשכיל יבין, ועתה אפרש לך השאלות הנזכרות: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** Abraham the author declares: It is the style of those who speak Hebrew to express their thoughts very clearly at times. However, at other times it is their style to say what they must in as few words as is necessary for a person to understand their meaning. Note that words are like bodies and their meanings are like souls. The body is, as it were, a vessel for the soul. Hence all the wise men of all nations³⁷ are in the habit of preserving the ideas conveyed by a word³⁸ and are not concerned with changes in wording when the meaning remains one and the same. I will now offer you a number of examples.³⁹ God told Cain: *And now cursed art thou from the ground, which hath opened her mouth to receive thy brother’s blood from the ground… When thou tillest the ground, it shall not henceforth yield unto thee her strength; a fugitive and a wanderer shalt thou be in the earth* (Gen. 4:11,12). Cain replied: *Behold, Thou hast driven me out this day from the face of the land* (Gen. 4:14). Now who is so simple as to think⁴⁰ reads: Now he who is simple thinks. that the latter verse does not convey what the former verse does because of the change in words. Look, Eliezer said, *Give me to drink* (hagmi’ini), *I pray thee* (Gen. 24:17). However, he quoted himself as saying, *Let me drink* (hashkini), *I pray thee* (Gen. 24:45). Moses said, *the firstborn of the captive that was in the dungeon* (Ex. 12:29). However, it is earlier written, *the first-born of the maid-servant that is behind the mill* (Ex. 11:5). In Deuteronomy, Moses quoted the prayer which he offered on behalf of Israel because of the golden calf (Deut. 9:26-29). Now to the unintelligent, this prayer appears totally different from the one recorded in the Torah portion *Ki Tissa* (Ex. 32:11-14). The general rule is, one will find the same meaning in different words whenever anything is repeated in Scripture, such as the dreams of Pharaoh⁴¹ and Nebuchadnezzar,⁴² and many other things. Now Scripture, as I noted, sometimes abridges and other times elaborates. It does the same with prefixes.⁴³ At times it adds them. At other times it leaves them out. However, the meaning remains the same. Thus God said, *and blue*,⁴⁴ *and purple* (Ex. 25:4). However, Moses said, *blue*,⁴⁵ *and purple* (Ex. 28:6). God said, *onyx stones*⁴⁶ (Ex. 25:7). However, Moses said, *and onyx stones*⁴⁷ (Ex. 35:9). There are many such instances. Either way is correct, as the verse which leaves out the *vav* is employing a concise style. There is no harm in it.⁴⁸ Similarly, the verse which has a *vav* in it does no harm because it adds clarity. Now one does not search for a reason that a *vav,* which is enunciated by the mouth,⁴⁹ of *ve-avne,* or *u-tekhelet.* is sometimes left out, sometimes written, and sometimes added.⁵⁰ See Vol. 1, Introduction, p. XVII. For any of the aforementioned⁵¹ is correct. We do not look for the reason why an enunciated *vav* was written.⁵² This being the case, why should we look for reasons regarding⁵³ the silent *vav* which is not enunciated? For example, we should not ask why the word *le-olam* (forever)⁵⁴ can be spelled with or without a *vav.* is written with or without a *vav*.⁵⁵ in *olam* is silent. Now people want reasons for full and also for deficient spellings. I would have kept silent if they wanted reasons for each one of them,⁵⁶ or if there was only one way to spell these words.⁵⁷ I will give you an example. Suppose someone tells me, “Write the following to my friend: I so and so love you forever;” and I spelled *ploni* (so and so) without a *vav,* and also *ohevekha* (I love you) without a *vav* and *le-olam* (forever) deficiently.⁵⁸ Then Reuben came to me and asked me why I wrote deficiently. Now my concern is to write what I was told to write. I am not concerned with full or deficient spellings.⁵⁹ Perhaps Levi will come along and teach me how to write.⁶⁰ I do not want to dwell on this. However, the intelligent will understand what I mean.⁶¹ I will now explain the above-noted difficulties.⁶² footnotes: ³⁷ Literally, tongues. In other words, all wise men who speak a different language. ³⁸ I.E. literally reads: The wise men…preserve meanings. ³⁹ Of instances in Scripture where the same idea is conveyed in different words. ⁴⁰ Vat. Ebr. 38 ⁴¹ See Gen. 41:1-7; 17-24. ⁴² See Dan. 4. ⁴³ Literally, servile letters. ⁴⁴ Hebrew, u-tekhelet. ⁴⁵ Hebrew, tekhelet. ⁴⁶ Hebrew, avne shoham. ⁴⁷ Hebrew, ve-avne shoham. ⁴⁸ For it does not change the basic meaning of the verse. ⁴⁹ Such as the vav ⁵⁰ That is, it is a superfluous vav. ⁵¹ Ways of writing. ⁵² Or was left out. ⁵³ The omission or non-omission of. ⁵⁴ Olam ⁵⁵ The vav ⁵⁶ For every full or deficient spelling (Weiser). ⁵⁷ And they found it spelled otherwise. ⁵⁸ That is, without a vav. ⁵⁹ A person uses the spellings that come to mind. There is no hint of anything special or any allusion in the type of spelling that one chooses to employ. ⁶⁰ That is, when to use full or deficient spellings. Levi obviously cannot, for there are no rules regarding the use of full or deficient spellings. ⁶¹ I.E. apparently believed that Moses had some discretion in choosing the spelling to be employed in writing the Torah. ⁶² The questions raised by I.E. at the beginning of his comments on this verse. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:1:3 [Ibn Ezra on Exodus 20:1:3](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:1:3) דע כי עשרת הדברים כאשר הם כתובים בפרשה הזאת, השם אמרם כולם כי כתוב "וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר" ותחלתם "אנכי" וסופם "וכל אשר לרעך", וגם משה אמר כאשר הזכיר עשרת הדברים בשנית, את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם (דבר' ה יט) ואין הפסק ביניהם ועוד כאשר נכתבו כולם באצבע אלהים, כן אמרם השם כלם, והעדות שהביאו שהכתוב בדבור השלישי, והרביעי, והחמישי, אינו על דרך המדבר יש להשיב, אחרי שקבלת זה השם להיות לך לאלהים, ע"כ אמר לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא (פ' ז), גם כי ששת ימים עשה ה' (פ' יא) ועוד כי משפט אנשי לשון הקדש לדבר ככה, כתוב, לא ילין חלב חגי (למטה כג יח), ואחריו כתוב תביא בית ה' אלהיך (שם פ' יט) ורבים כאלה, והאומרים כי דבור אנכי אינו מעשרת הדברים בזה נחלקו, י"א לא יהיה לך, הוא הדבור הראשון, והשני, לא תעשה לך פסל וזה אינו נכון, כי מענין אחד הוא זה וזה, בין בסתר בין בגלוי בין באמונת הלב, בין במעשה, והנה בדבור זכור אתה ובנך ובתך בסתר ובגלוי והכל מצוה אחת ואחרים אמרו כי לא תחמד בית רעך דבור תשיעי והדבור עשירי לא תחמד אשת רעך וראייתם כי השם אמר פעמים לא תחמד, כי החמוד הוא על שני דברים, האחד יוצא למעשה כמו גזל, וכמוהו, ולא יחמד איש את ארצך (למטה לד כד), שאם זה החמוד בלב היה א"י רעה, ולא תחמד השני הוא בלב, על כן הוצרך משה לפרש לא תתאוה, גם זה דברי הבל, כי מה טעם יזכור הגזל עם הבית לבדו, והנה לא הזכיר האחרים עמו, והנה אתן לך מדברי משה ראיה שאלה לא דברו נכונה, הנה השם אמר לא תחמד בית רעך, ומשה אמר לא תחמד אשת רעך (דבר' ה יח), ולפי דעתם שלא תחמד השני הכתוב בפרשה הזאת הוא בלב, והראשון גזלת הבית, והנה משה הפך הדבר, כי אמר עם ולא תתאוה, בית רעך, ואמר עם לא תחמד שהוא הגזל אשת רעך והנה נשחת טעמם, והאמת כי דבור אנכי הוא הראשון כאשר אפרשנו במקומו: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** Note that this chapter preserves the wording of the Ten Statements exactly as uttered by God, for Scripture states, *And God spoke all these words, saying* (v. 1). The statements open with *I am the Lord thy God,* and close with *nor any thing that is thy neighbor’s* (v. 14). Moses also noted, *These words the Lord spoke unto all your assembly in the mount out of the midst of the fire* (Deut. 5:19) when he mentioned the Ten Statements a second time. The Ten Statements have no break in them.⁶³ Furthermore, the Lord uttered all of them exactly as they were written by the finger of God. One can refute the evidence⁶⁴ from the third, fourth, and fifth statements, which are not in the first person,⁶⁵ as follows: now that you have accepted the Lord as your God,⁶⁶ *Thou shalt not take the name of the Lord thy God in vain* (v. 7).⁶⁷ Similarly *for in six days the Lord made heaven and earth* (v. 11).⁶⁸ It should also be noted that it is the style of those who speak Hebrew to speak in this manner.⁶⁹ Thus Scripture states, *neither shall the fat of My feast remain all night until the morning* (Ex. 23:18). This is then followed by *into the house of the Lord thy God* (Ex. 23:19). There are many such examples. Those who say that the first statement⁷⁰ etc. is not part of the Ten Statements differ in the following. Some say that *Thou shalt have no other gods before Me* (v. 3) is the first statement, and *Thou shalt not make unto thee a graven image* (v. 4) the second. However, this is incorrect, as both statements deal with one and the same thing.⁷¹ One (v. 3) deals with accepting another god in secret and the other (v. 4) openly.⁷² One (v. 3) deals with belief and the other (v. 4) with action. Now in the statement *Remember the sabbath day, to keep it holy…thou, thy son…thy daughter,* openly or secretly is all in the one commandment (v. 8).⁷³ Others say that *Thou shalt not covet thy neighbor’s house* (v. 14) is the ninth statement, and *thou shalt not covet thy neighbor’s wife* (*Ibid*.) is the tenth.⁷⁴ They offer as proof the fact that God said, *Thou shalt not covet* twice, for there are two types of coveting. One is active, like an act of thievery, as in *neither shall any man covet thy land* (Ex. 34:24).⁷⁵ Now if the latter dealt with coveting in one’s heart, then the Land of Israel would be a bad place.⁷⁶ The second type of coveting is with one’s heart. Hence Moses had to explain⁷⁷ that its meaning is,⁷⁸ thou shalt not desire.⁷⁹ However, this too⁸⁰ is nonsense. Why would God mention thievery only with regard to a house and not mention other things along with it?⁸¹ I will offer you proof from the very words of Moses that these commentators explained incorrectly. Look, God said, *Thou shalt not covet thy neighbor’s house* (v. 14). However, Moses said, *Neither shalt thou covet thy neighbor’s wife* (Deut. 5:18). In their opinion, the second *Thou shalt not covet* written in our chapter refers to coveting with one’s heart, and the first one deals with the theft of a house. If this is the case, then Moses⁸² inverted the matter, for he used, *Neither shalt thou desire* with *thy neighbor’s house,* and *Thou shalt not covet,* which means thou shalt not steal, with *thy neighbor’s wife.* Their definitions are thus destroyed. The truth of the matter is that *I am the Lord thy God* is, as I will explain in its place, the first statement. footnotes: ⁶³ God spoke all ten of them without pause. I.E. takes issue with those who held that only the first two statements were uttered by God. ⁶⁴ To the contrary. ⁶⁵ And thus seem to indicate that God did not utter them. ⁶⁶ As the first and second statements tell you to do. ⁶⁷ That is, the reason the third statement is in the second person is that its meaning is: Now that you have accepted the Lord as your God, Thou shalt not take the name of the Lord thy God in vain. ⁶⁸ It is to be similarly interpreted. That is, its meaning is: for in six days the Lord, whom you accepted as your God, made heaven and earth. The fifth statement should be similarly interpreted. ⁶⁹ To start in the first person and then go on to use the third person. ⁷⁰ I am the Lord thy God, ⁷¹ Hence they cannot be counted as two separate statements. ⁷² Publicly and openly accepting another god. ⁷³ The point is that the fourth statement has a number of sub-statements; however, it is all considered one statement. The same must apply to the prohibition against worshipping idols. ⁷⁴ They count verse 3 and verse 4 as the first statement. ⁷⁵ The import of this verse is, no one will steal your land. According to this interpretation the first half of verse 14 deals with theft and the second part with desire. ⁷⁶ For people only covet that which is desirable. Thus to tell Israel that no one will covet their land is to tell Israel that their land will be undesirable. ⁷⁷ In Deut. 5:18. ⁷⁸ The meaning of Thou shalt not covet thy neighbor’s house. ⁷⁹ That is, that its meaning is also: thou shalt not desire (Krinsky). ⁸⁰ Like the interpretation which lists verses 3 and 4 as two independent statements. ⁸¹ That is, the other things listed in verse 14. ⁸² In Deut. 5:18. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:1:4 [Ibn Ezra on Exodus 20:1:4](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:1:4) ועתה אדבר על זכור ושמור, דע כי הטעמים הם שמורים לא המלות והנה יצחק אבינו אמר לעשו, בעבור תברכך נפשי בטרם אמות (ברא' כז ד), ורבקה אמרה ליעקב ששמעה שאמר ואברכך לפני ה' לפני מותי (שם פ' ז) כמו בטרם אמות, א"כ מה טעם להוסיף "לפני ה' ", התשובה, היא ידעה כי יצחק נביא לה', והברכה שיברך בדרך נבואה היא, על כן אמרה ליעקב "לפני ה' ", והנה היא כמו מפרשת טעם הברכה, וככה עשה משה, כי עשרת הדברים הכתובים בפרשה הזאת דברי השם בלי תוספת ומגרעת, והם לבדם הכתובים על לוחות הברית, לא כאשר אמר הגאון, כי זכור הוא בלוח האחד, ושמור בלוח השני ועשרת הדברים הכתובים בפ' ואתחנן הם דברי משה והראיה הגמורה ששם כתוב פעמים כאשר צוך ה' אלהיך, ודע כי באחרית מוח הראש הוא הזכירה, והמקום מקום משמרת הצורות, והנה הזכירה כוללת השמירה, וטעם זכור שיזכור כל יום אי זה יום הוא מהשבוע, וכל זה בעבור שישמור היום השביעי שלא יעשה בו מלאכה והנה טעם הזכירה היא השמירה, וכאשר אמר השם זכור, הבינו כל השומעים כי טעמו כמו שמור כאלו בבת אחת נאמרו, ולא הוצרך משה להזכיר בשנית טעם כי ששת ימים עשה ה', כי בתחלה אמר כאשר צוך ה' אלהיך, כאילו אומר ככתוב בתורתך בדבור זכור (פ' ח) עד ויקדשהו (פ' יא), ובעבור שהשם צוה שישבות העבד והאמה, ולא פי' השם למה זה, פי' משה טעמו ואמר, זה שצוך השם שישבות העבד, בעבור שתזכור שהיית עבד כמוהו במצרים, ויפדך השם, ודע כי השמונה דברים כולם מצות לא תעשה, ודבור כבד הוא מצות עשה ומשקול הדעת שנטע השם בלב האדם, חייב כל אדם להטיב למי שייטיב לו, והנה הבן לא יצא לעולם רק על יד אבותיו, והם גמלוהו וטפחוהו, ורבוהו, והשקוהו והאכילוהו, והלבישוהו, חייב לכבדם כל ימיו, כי הם היו לו הסבה להיותו חי על פני האדמה, על כן שכרו למען יאריכון ימיך, ובעבור כי השם נפח בו נשמה על ידי האבות שתקנו הגוף, צוה שיכבד אבותיו, כי מי שיכבדם הוא מכבד את השם, והנה משה פירש ואמר, כבד את אביך ואת אמך ואמר כאשר צוך ה' אלהיך (דבר' ה טז), כי השכר הוא על מצות עשה, והעונש על מצות לא תעשה, כאשר אפרש בפ' לא תאכלנו (שם יב כה), והנה אמר משה אתה חייב לכבד האבות למען יאריכון ימיך, וזה החיוב בשקול הדעת, גם בעבור שצוה השם שתכבדם יהיה לך עוד שכר טוב, והוא למען ייטב לך, בעבור ששמעת בקול השם, והנה דברי משה כאשר מפורש בדברי רבקה, וכבר אמרתי כי אבני שהם ואבני שהם שוה הוא ג"כ לא תנאף ולא תנאף ושוא ושקר בני אב אחד הם, גם תחמוד ותתאוה מבטן אחד יצאו, והשם אמר לא תחמד בית רעך, כי אנשי השכל יקנו בית, ואחר כן אשה, ואחר כן עבד ואמה ושור וחמור לחרוש שדהו, וככה הם סדורים בפרשה הזאת ומשה סדרם על דרך אחרת, כי הבחורים הם חומדים אשה תחלה ואחר כך בית, וכנגדם הבית והשדה הקדים שור וחמור שיחרוש בהם ואח"כ עבד ואמה, וכלל באחרונה וכל אשר לרעך כאשר כלל השם, ובעבור כי בדברי משה דברי השם מעורבין, על כן כתוב את הדברים (דבר' ה יט) ולא כל הדברים כאשר כתוב בראשונה. **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** I will now comment on *Remember* and *Observe.* Note that the meaning, not the wording, is preserved.⁸³ Thus our father Isaac said to Esau, *that my soul may bless thee before I die* (Gen. 27:4). However, Rebekah told Jacob that she heard Isaac say, *and bless thee before the Lord before my death* (Gen. 27:7). Now *lifne moti* (before I die) *(Ibid*.) means the same as *betrem amut* (before I die).⁸⁴ This being the case,⁸⁵ why did Rebekah add, *before the Lord*?⁸⁶ The answer is that Rebekah knew that Isaac was a prophet of the Lord and that the blessing which he would pronounce would be prophetically uttered. Hence she said, *before the Lord* to Jacob.⁸⁷ She was, as it were, explaining the meaning of the blessing.⁸⁸ Moses acted in a similar fashion. The Ten Statements recorded in this chapter are God’s very words without any additions or subtractions, and they alone were inscribed on the tablets of the covenant. It is not as Saadiah says that *Remember* was on one side and *Observe* was on the second side.⁸⁹ The Ten Statements recorded in the Torah portion *Va-Etchannan* are the words of Moses. The fact that the second version twice reads, *as the Lord thy God commanded thee*⁹⁰ is positive proof that this is so.⁹¹ Note that memory is stored in the back of brain, which is in the head. The forms are there preserved. Now memory includes observance.⁹² The meaning of *Remember* is that one should keep in mind every day of the week what day that happens to be.⁹³ The reason for all of this is that one will observe the seventh day and do no work on it. The reason for remembering is for observance.⁹⁴ Thus when God said, *Remember,* all the people understood that its meaning was, *Observe.* Hence *Remember* and *Observe* were, as it were, said simultaneously. Moses [similarly] had no need to mention *for in six days the Lord made heaven and earth* (v. 11) in the second version⁹⁵ because he had at first stated, *as the Lord thy God commanded thee* (Deut. 5:13). The latter clause is to be understood as if it read, *as the Lord thy God commended thee* in “your Torah,”⁹⁶ in the commandment opening with *Remember* (v. 8) and closing with *and hallowed it* (v. 11). Now God commanded that man- and maid-servants rest on the Sabbath.⁹⁷ The Lord, however, did not give a reason for this.⁹⁸ Moses therefore explained the reason. Moses said the reason God commanded that servants should rest on the Sabbath is that a person should remember that, like the servant, he too was a slave in Egypt, and God redeemed him from there. Note that eight of the statements are entirely negative commandments and that *Honor thy father and thy mother*⁹⁹ is a positive commandment; hence two of the Ten Statements are positive commandments and eight are negative commandments. is a positive commandment. The rational wisdom which God has implanted in man’s heart teaches us that we are obligated to repay with good the good that a person has done for us. Now a child comes into the world only because of his parents. They nurse him, they care for him, they raise him, they give him to drink, they feed him, and they dress him. One has to honor one’s parents because they are the cause of his living upon the face of the earth. Hence the reward for honoring one’s parents is *that thy days may be long upon the land* (v. 12). God commanded a person to honor his parents because God breathed a soul into him¹⁰⁰ through his parents who prepared the body, for he who honors them honors God. Now Moses said, *Honor thy father and thy mother* (Deut. 5:16) and then added by way of explanation, *as the Lord thy God commanded thee* (*Ibid.*).¹⁰¹ As I will explain in my comments on the verse that opens with the words *Thou shalt not eat it* (Deut. 12:25), reward is given for the observance of the positive commandments and punishment is meted out for the violation of negative commandments. Moses thus said that one is obligated to honor one’s parents *that thy days may be long* (Deut. 5:16). The obligation to honor one’s parents is dictated by reason. In addition, one who honor’s his parents will receive a good reward, namely, *thy days will be long* because one listened to the voice of God who commanded us to honor them. Thus what was noted in the explanation of Rebekah’s words¹⁰² also applies to what Moses said. I have already noted that the terms *onyx stones* and *and onyx stones* mean the same thing. *Thou shalt not commit adultery* (v. 13) and *Neither shalt thou commit adultery* (Deut. 5:17), and *ed sheker* (false witness) (v. 13) and *ed shav* (false witness) (Deut. 5:17), are similarly “children of one father.”¹⁰³ *Thou shalt not covet* (v. 14) and *neither shalt thou desire* (Deut. 5:18) likewise come out of one womb.¹⁰⁴ God said, *Thou shalt not covet thy neighbor’s house* (v. 14) because intelligent people first acquire a house and then a wife, next a man-servant and a maid-servant, and then an ox and an ass to plow their fields. Our chapter lists these items in this order. However, Moses¹⁰⁵ listed them in another order, for young men first desire a woman, then a house. Now since Moses spoke of the house and the field, he next took note of the ox and the ass¹⁰⁶ because they are used in plowing one’s field. Moses next mentioned the man-servant and the maid-servant. At the very end Moses, like God, generalized and said, *or any thing that is thy neighbor’s* (Deut. 5:18). Scripture reads, *These words the Lord spoke* (Deut. 5:19), and not *all these words* (v. 1) as is first written, because God’s words are intermingled with Moses’ words. footnotes: ⁸³ Whenever Scripture repeats an account or a dictum. ⁸⁴ The idea is the same although the words are different. ⁸⁵ That Scripture preserves meanings. ⁸⁶ When Isaac did not say this. ⁸⁷ When paraphrasing to Jacob what Isaac had told Esau. ⁸⁸ She was telling Jacob that Isaac’s blessing would be prophetically uttered. ⁸⁹ According to Saadiah Gaon each tablet contained a different version of the Ten Statements. One tablet corresponded to the version of Exodus and one tablet corresponded to the version in Deuteronomy. ⁹⁰ Deut. 5:14,15. According to I.E. the meaning of the aforementioned is, as the Lord thy God commanded thee in the Ten Statements, the reference being to the first version. ⁹¹ That the second version is Mosaic. ⁹² If one does not remember, he cannot observe. ⁹³ Calendars were very rare in the ancient world. ⁹⁴ Remembering the Sabbath thus facilitates its observance. ⁹⁵ Of the Ten Statements. ⁹⁶ It appears that Ibn Ezra follows the opinion that the Torah was given piecemeal. Thus when Moses repeated the Torah, the Israelites had the first four books of the Torah in their hands. ⁹⁷ Verse 10. ⁹⁸ That is, no reason for this was given in the first version of the Decalogue. ⁹⁹ I.E. has already noted that I am the Lord thy God ¹⁰⁰ See Gen. 2:7. ¹⁰¹ The verse continues, that thy days may be long. ¹⁰² Namely, that when Rebekah quoted Isaac she interspersed explanatory comments. ¹⁰³ That is, they have one meaning. ¹⁰⁴ They have one meaning. ¹⁰⁵ In Deut. 5:18. ¹⁰⁶ See note 10. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:2:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:2:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:2:1) **דבור הראשון אנכי,** דע כי כל המצות הם על שני דרכים, והדרך הראשון מצות שהם נטועות מהשם בלב כל אנשי דעת והם רבים, ואין בעשרת הדברים רק השבת לבדה שאינה בכלל שקול הדעת, על כן כל משכיל בכל עם ולשון מודים בהם כי הם נטועים בשקול הדעת, ועליהם אין להוסיף ולא לגרוע, והם ששמר אברהם עם מצות האחרות נוספות והשם לא נתן התורה רק לאנשי הדעת, ומי שאין לו דעת אין לו תורה, והדרך השנית מצות הנעלמות ואינן מפורשות למה צוו, וחלילה חלילה שתהיה מצוה אחת מהן מכחשת שקול הדעת, רק אנחנו חייבים לשמור כל אשר צונו השם, בין שנגלה לנו הסוד, בין שלא נגלה, ואם מצאנו אחת מהן מכחשת שקול הדעת אינו נכון שנאמין בו, כי הוא כמשמעו, רק בספרי חכמינו ז"ל נבקש מה טעמו אם היא על דרך משל, ואם לא מצאנו זה כתוב נבקש אנחנו ונחפש בכל יכלתנו, אולי נוכל לתקן אותה, ואם לא יכלנו נניחה כאשר היא, ונודה שלא ידענו מה היה, כמו ומלתם את ערלת לבבכם (דבר' י טז), וכי הוא צונו שנרצחנו כאכזרי, וידענו דעת ברורה כי כל המצות שאינם חייבים משקול הדעת, סוד אחד יש לכל אחד מהן, ואם נעלם ממנו והעד על זה, כי כתוב במקצתם למה צוו, כמו השבת שהוא זכר למעשה בראשית, וחג המצות למען תזכור (דבר' טז ג), ואהבתם את הגר כי גרים הייתם (שם י יט) והכלאים פן תקדש (שם כב ט) ולא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם (שם יז טז) וכן לא ירבה לו נשים, והזכיר למה, ולא יסור לבבו (שם שם יז) ולא שהיא מצוה בפני עצמה כאשר הוא כתוב בהלכות שמעון בן קיירא וטעם "וקרא בו" (שם שם יט) לבלתי רום לבבו מאחיו (שם שם כ), ופרשת "הקהל" למען ילמדו (שם לא יב), ורבות מצות ככה, אם כן יוכל המשכיל שהשם פקח עיניו לדעת מדברי תורה סוד כל המצות, וכל המצות על ג' דברים, האחת מצות הלב, והב' מצות הלשון, והג' מצות עשה, ומצות הלב על שני דרכים מצות עשה ומצות לא תעשה, והנה מצות עשה ואהבת את ה' אלהיך (דבר' יא, א) ולדבקה בו, וליראה את השם הנכבד (שם כח נח), ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט יח) ומצות לא תעשה לא תשנא את אחיך בלבבך, ולא תקום ולא תטור (שם שם יז יח), גם מצות הלשון עשה ולא תעשה, עשה כמו ק"ש וברכת המזון, וברכת כהנים גם וידוי מעשר ורבים ככה, ומצות לא תעשה, לא תענה ברעך (פ' טז) אלהים לא תקלל (למטה כב כז) לא תקלל חרש (ויקרא יט יד), ומצות עשה ולא תעשה במעשה הם רבים, ואין צורך להזכירם, ומצות הלב הם העקרים הנכבדים על כולם ורבים חשבו כי אין עון במחשבת הלב, רק בדברי עו"ג ובאמת כי היא קשה לבדה יותר מכל מחשבות רעות, רק היא כנגד כולם והלא יראו כתוב, שש הנה שנא השם (משלי ו טז) ושם כתוב לב חורש מחשבות און (שם שם יח) וכתיב, הטיבות כי היה עם לבבך (דה"ב ו ח) הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם (תה' קכה ד) והיה לבבכם שלם (מ"א ח סא) אני ה' חוקר לב (ירמי' יז י) וה' יראה ללבב (ש"א טז ז), והנה זה הדבור הראשון הוא עיקר כל התשעה הדברים הנכתבים אחריו, והוא קרוב ממצות הלב, וטעם זה הדבור שיאמין, ותהיה אמונת לבו בלי ספק, כי זה השם הנכבד שהוא נכתב ולא נקרא הוא לבדו אלהיו: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** THE FIRST STATEMENT: I AM THE LORD. Note that all of the commandments fall into one of the following two categories. One category consists of rational laws which God implanted into the minds of all intelligent human beings. There are many such commandments. The only one of the Ten Statements which does not fall into this category is the command to observe the Sabbath. Hence every intelligent human being of every nation and of every tongue assents to them, for they are implanted in the human mind by reason. There is nothing to add to them or to subtract from them. Abraham observed them along with additional precepts.¹⁰⁷ God gave the Torah only to rational human beings. He who is without reason has no Torah. The second category that the precepts fall into is that of “hidden commandments,” that is, commandments for which that the Torah does not reveal any reason. Far be it, far be it for one to even think that any of these commandments contradict reason. We must in all instances observe everything that God has commanded us, whether their secret has or has not been revealed to us. If we find that one of the commandments contradicts reason, then we should not take it at face value but must search for its meaning in the books of our wise men, of blessed memory, to find out whether it is a parable. If we do not find this recorded,¹⁰⁸ then we must investigate and try to understand it with all of our strength. Perhaps we can explain it. If we cannot, then we must leave it as it is and admit that we do not know its meaning.¹⁰⁹ 3:23. Saadiah Gaon, on the other hand, held that the commandments are divided into two groups, rational and arational commandments. See chapter 3 of Saadiah’s *Book of Beliefs and Opinions.* *Circumcise therefore the foreskin of your heart* (Deut. 10:16) is an example of the aforementioned. Now did God command us to sadistically murder people?¹¹⁰ at face value. We know of a certainty that each one of the commandments that are not placed upon us by reason has a secret meaning to it, though it be hidden from us. The fact that in some instances Scripture gives the reason why they were commanded is proof of this. Thus Scripture tells us that the Sabbath is in memory of God’s creation of the world; and the festival of unleavened bread, *that thou mayest remember the day when thou earnest forth out of the land of Egypt* (Deut. 16:3). Scripture states, *Love ye therefore the stranger; for ye were strangers in the land of Egypt* (Deut. 10:19).¹¹¹ Sowing with two kinds of seeds is prohibited, *lest the fullness of the seed…be forfeited* (Deut. 22:9). Scripture states, *Only he*¹¹² *shall not multiply horses so that he does not cause the people to return to Egypt* (Deut. 17:16).¹¹³ It similarly gives the reason why *Neither shall he*¹¹⁴ *multiply wives to himself* (Deut. 17:17), namely, *that his heart turn not away* (*Ibid.*). The latter is not an independent commandment as Rabbi Simeon ben Kayyara¹¹⁵ states.¹¹⁶ Scripture similarly tells us the reason for *and he*¹¹⁷ *shall read therein*¹¹⁸ (Deut. 17:19), namely, *that his heart be not lifted up above his brethren* (Deut. 17:20). We similarly find in the chapter dealing with the assembly,¹¹⁹ *and that they may learn*¹²⁰ (Deut. 31:12). This is the case with many commandments.¹²¹ Hence¹²² every intelligent human being whose eyes have been opened by God can learn from the Torah the secret of all the commandments. There are three types of commandments, namely, commandments observed with one’s heart, commandments observed by speech, and commandments observed by acts. The commandments observed with the heart are of two sorts, namely, positive and negative commandments. The positive commandments include: *Therefore thou shalt love the Lord thy God* (Deut. 11:1); *and to cleave unto him* (Deut. 11:22); *that thou mayest fear this glorious and awful Name* (Deut. 28:58); *but thou shalt love thy neighbor as thyself* (Lev. 19:18). The negative commandments include: *Thou shalt not hate thy brother in thy heart* (Lev. 19:17.); *Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge* (Lev. 19:18). The commandments observed by speech also consist of positive and negative commandments. Among the positive commandments are: reading the *shema,* saying grace after meals, uttering the priestly benedictions, and making a confession [declaration] when one brings tithes.¹²³ There are many such commandments. Among the negative precepts¹²⁴ we find: *Thou shalt not bear false witness* (v. 13); *Thou shalt not revile God* (Ex. 22:27), and *Thou shalt not curse the deaf* (Lev. 19:14). The positive commandments and negative commandments observed through actions are legion. There is no reason to mention them. The commandments incumbent on the heart are the most important and the most prominent of the commandments.¹²⁵ Many people think that with the exception of idol worship there are no sins connected to thought.¹²⁶ The truth of the matter is that idol worship is worse than all the other mental sins put together. Can they¹²⁷ not see that Scripture writes, *There are six things which the Lord hateth* (Prov. 6:16), and then goes on to say, *A heart that deviseth wicked thoughts* (Prov. 6:18). Scripture furthermore states: *thou didst well that was in thy heart* (II Chron. 6:8); *Do good, O Lord, unto the good, And to them that are upright in their hearts* (Ps. 125:4); *Let your heart therefore be whole with the Lord our God* (I Kings 8:61): *I the Lord search the heart* (Jer. 17:10); *but the Lord looketh on the heart* (I Sam. 16:7). Now the first statement¹²⁸ is the basis of the nine that follow it. Its place is among the precepts of the heart.¹²⁹ The first statement teaches that one should believe with an unwavering faith that this glorious God, whose name is written but not pronounced,¹³⁰ (the Lord). is one’s only God. footnotes: ¹⁰⁷ According to I.E., Abraham observed all the rational commandments plus the ritual of circumcision. See I.E. on Gen. 26:5. ¹⁰⁸ If the sages do not say that this commandment is not to be taken literally. ¹⁰⁹ There is a rational reason for every commandment, according to I.E. This is also the opinion of Maimonides. See The Guide of the Perplexed, ¹¹⁰ Which would be to kill, if we took circumcise therefore the foreskin of your heart ¹¹¹ It is interesting to note that I.E. does not consider the love of the stranger to be a rational law. ¹¹² An Israelite king. ¹¹³ Translated according to I.E. ¹¹⁴ An Israelite king. ¹¹⁵ An eighth-century Babylonian sage who codified Talmudic law in a work called the Halakhot Gedolot. ¹¹⁶ But is rather the reason Scripture gives for the commandment, Neither shall he multiply wives to himself. ¹¹⁷ The king. ¹¹⁸ In the Torah. ¹¹⁹ Held every seven years for the public reading of the Torah. ¹²⁰ The verse continues, and fear the Lord your God, and observe to do all the words of this law. ¹²¹ The Torah itself gives the reason for them. ¹²² That is, since there are reasons for the commandments. ¹²³ See Deut. 26:13-16. ¹²⁴ Connected to speech. ¹²⁵ This too is the opinion of Bachya ibn Pakuda in his Duties of the Heart. ¹²⁶ Literally, thoughts of the heart. ¹²⁷ Those who deny the concept of sinful thoughts. ¹²⁸ Of the Decalogue. ¹²⁹ Literally, it is close to the commandments of the heart. ¹³⁰ YHVH ###### Ibn Ezra on Exodus 20:2:2 [Ibn Ezra on Exodus 20:2:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:2:2) **שאלני** ר' יהודה הלוי מנוחתו כבוד למה הזכיר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ולא אמר שעשיתי שמים וארץ, ואני עשיתיך? וזאת היתה תשובתי אליו, דע כי אין מעלות בני אדם שוות באמונתם בלבם שהם מאמינים בשם הנכבד, כי הרבים מאמינים להשמעות אזנים שיאמר להם אדוניהם ככה, ולמעלה מהם שראו זה כתוב בדברי התורה שנתן השם למשה, ואם יבוא אפיקורס לערער כי אין אלהים ישימו ידם לפיהם, כי לא ידעו להשיב, ואשר נשאו לבו ללמוד חכמות, שהם כמו מעלות לעלות בהם אל מקום חפצו, יכיר מעשה השם במתכות ובצמחים ובחיות, ובגוף האדם בעצמו, שידע מעשה כל אבר ואבר כפי התולדות, ולמה היה על זאת המתכונת, ויגבה לבו אחרי כן לדעת דברי הגלגלים שהם מעשה השם בעולם האמצעי שהוא עומד, וידע זמן מתי תקדר השמש או הלבנה וכמה יקדר השמש ממנה גם ידע הלבנה למה נקדרה ומי גרם לה, וכל אלה ידע בראיות גמורות שאין בהם ספק, ומדרכי השם ידע המשכיל את השם, וככה אמר משה, הודיעני נא את דרכיך ואדעך (למטה לג יג), והנה השם הנכבד הזכיר בדבור הא', "אנכי ה' אלהיך" וזה לא יוכל להבין רק מי שהוא חכם מופלא, כי כבר פירשתי בפ' ואלה שמות כי זה השם לבדו הוא העומד בלא שינוי, ואין זולתו שוכן עד, ולא כמוהו יושב קדם סלה (תה' נה, כ) ומעמיד העולם העליון בכחו והעולם האמצעי בכח השם ומלאכיו הקדושים שהם בעולם העליון וזה העולם השפל שאנו בו מעמדו בכח השם, ובכח שני העולמים העליונים והנה יספיק למשכיל ככל גוי דבור אנכי ה', כי עשיית שמים וארץ היום קרוב מחמשת אלפי שנה, וישראל לבדם מודים בזה, וחכמי האומות אינם מכחישים כי השם הוא לבדו עשה שמים וארץ, רק הם אומרים כי השם הוא עושה תדיר בלי ראשית ואחרית והנה השם עשה אותות ומופתים במצרים עד שהוציאם משה להיות להם לאלהים, וככה אמר משה "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי" (דבר' ד לד) והטעם כי השם עשה לישראל מה שלא עשה לכל גוי כי השם ברא העולם האמצעי, והוא מושל על העולם השפל כפי מה שיש במערכת מזל כל עם מטוב או רע כן יקרנו כי כן חלק להם השם, והנה היתה במערכת ישראל כפי ככבי מזלם להיות עוד עובדים, והשם בכחו למען אהבת האבות חדש אותות בעולם השפל שלא היה בממשלת העולם האמצעי, והוציא ישראל מרשות המזלות להיותם לו לעם נחלה, ובעבור זה אמרו קדמונינו אין מזל לישראל (נדרים לב א) ועוד אבאר זה בדרך משלים בפ' כי תשא והנה בעבור האות שעשה השם במצרים אמר משה אתה הראת לדעת (דברים ד לה) שהכל ראו זה חכמים ושאינן חכמים, גדולים וקטנים, גם הוסיף עוד בדבר מעמד הר סיני ששמעו קול השם על כן אחריו, מן השמים השמיעך את קולו ליסרך (שם פ' לו) ואמר באחרונה כי הדעת הגמורה שישיב האדם אל לבו עד שיתברר לו בראיות כי השם הוא לבדו, על כן אמר וידעת היום והשיבות אל לבבך (שם פ' לט), ואמר דוד ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו (דה"א כח ט) והדעת הוא בלב לא בהודעת הפה, והנה הזכיר למשכיל אנכי ה' והוסיף אשר הוצאתיך שיבין המשכיל ושאינו משכיל ואמר אלהיך כי אתה חייב בעבור שהוצאתיך מבית עבדים להיות לי לעבד שתעבדני, ותהיה לי לעם ואני אהיה לך לאלהים, ומשה פי' זה בפרשת כי ישאלך בנך (דבר' ו כ), כי טעם השאלה למה אנו חייבים לעשות מצות השם יותר מכל האדם והלוא בורא אחד לכולנו, והנה הזכיר שלש תשובות, הא' עבדים היינו לפרעה (שם שם כא) והוא עשה לנו זאת הטובה הגדולה, על כן אנו חייבין לשמור כל מה שיצונו, אפילו לא היינו יודעים טעם מצותיו, והב' כי אלה המצות אינם לצרכו, כי אם לטוב לנו כל הימים לחיותנו (שם שם כד) והשלישית, וצדקה תהיה לנו (שם שם כה) שנהיה צדיקים לנחול העוה"ב ואנשי המחקר מצאו כל דברי הגופות שהם עשרה והם ראשים כללים אין למעלה מהם, הראשון הוא עצם כל דבר והוא עומד והט' דברים כולם מקרים, וכולם נסמכים על הראשון ונלוים אליו וממנו יצאו כי הוא כמדות האחד בחשבון עשרה, כי ממנו יצא כל חשבון, וכל חשבון ימצא בו כי הוא היסוד והנה זה הדבור הראשון שאמר השם הנכבד כולל כל מצות הלב והלשון והמעשה, כי מי שאינו מאמין בלבו בשם אין עליו מצוה וחייב אדם להזכירו בכל רגע לכבודו, כי כל מה שיעשה לא יעשנו כי אם בעבור כבודו, ולא ימנע עצמו ממצות לא תעשה, רק בעבור כבוד השם לבדו, כאדם נותן צדקה לעני לא יתננו בעבור כבוד הגבאי, ולא בעבור שישבחוהו בני אדם, כי אז תהיה מעלת האדם גבוהה בעיניו ממעלת כבוד השם שנתן לו הון, ועדף ממונו מה שיוכל לתת לקבל שכר מהשם, וככה העושה עבירה בסתר בעבור שלא יודע למלך או יראוהו בני אדם ויקל בעיניהם, והחושב זה הוא משוגע, כי כן כתוב, אם יוצר עין הלא יביט (תה' צד ט) והנה השם רואה במסתרים מה שלא יוכלו בני אדם לראות בגלוי כי השם יודע מחשבותיו וסודו, והנה פחד מהמלך שימות מחר שלא יענישוהו, ולא יפחד ממלך האמת שנפשו בידו בעולם הזה ובעולם הבא: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** Rabbi Judah Ha-Levi, who rests in glory, once asked me why God said, *I am the Lord thy God, who brought thee out of the land of Egypt* rather than, I am the Lord thy God who made heaven and earth and created you? I answered the following. Know that people who believe in God the glorious are not on the same level of faith. Many believe what they have heard; that is, they believe because their masters have told them so. Above them are those who believe because of what they have read in the Torah, which God gave to Moses. Now they would place their hands upon their mouths¹³¹ if a heretic were to come along and argue that God does not exist, for they do not possess the means to answer. Now a person whose heart has moved him¹³² to study the sciences, which are the steps that lead to the place of his desire,¹³³ will see God’s work in the metals, in the plants and living creatures, and in the human body itself. He will know the makeup of each organ according to the scientific explanations of how each organ functions. He will similarly know the reason for each organ’s form. His heart will then aspire to learn the science of the spheres that are the Lord’s works in the middle world,¹³⁴ which is everlasting. He will learn when the sun or moon is eclipsed. He will know how the moon causes the sun to be eclipsed. He will know why the moon is eclipsed and what causes its eclipses. He will know these things and be able to prove them beyond a shadow of a doubt. The intelligent person will come to know God by learning the ways of God.¹³⁵ Moses similarly stated, *show me now Thy ways, that I may know Thee* (Ex. 33:13). Now God the revered proclaimed, I *am the Lord thy God* in His first statement.¹³⁶ Only one who is of great intellect can understand this.¹³⁷ I have already explained in the Torah portion, *Ve-Eleh Shemot* that God alone is everlasting without any change and that there is none aside from Him that exists forever, and none aside from Him is *enthroned of old, Selah,* (Ps. 55:20). God alone maintains the uppermost world¹³⁸ by His power. The middle world is maintained by God’s power and by His holy angels, who are of the uppermost world. Ours, the lowest of the worlds, is maintained by God’s power plus the power of the two higher worlds. Now the statement *I am the Lord* is sufficient for the intelligent of any nation.¹³⁹ But only Israel¹⁴⁰ as in *Vat. Ebr.* 38 rather than *ve-yisra’el* as in the printed texts. believes that the sky and earth were made close to five thousand years ago. The nations of the world do not deny that God alone made sky and earth. They differ only in that they maintain that God continuously creates without beginning or end.¹⁴¹ Now the Lord performed signs and wonders in Egypt until Moses brought them out of there so that He would be their God. Moses similarly said, *Or hath God assayed to go and take Him a nation from the midst of another nation* (Deut. 4:34). The meaning of the latter is that God did for Israel what He did not do for any other nation. God created the middle world.¹⁴² He rules over the lowest of the worlds.¹⁴³ Good or bad befalls every nation according to the arrangement of its star, for this is what God has apportioned to them. Now Israel was destined to continue in slavery according to the stars of its constellation. However, because of God’s love of the patriarchs, the Lord used His power to bring forth signs in the lowest world which were not decreed by the powers of the middle world. God removed Israel from the rule of the constellations and made them the people of His very own inheritance. It is because of this that the ancients say, “Israel has no star.”¹⁴⁴ 156a; *Nedarim* 32a. I will yet explain this via parables in the Torah portion *Ki Tissa.* It was because of the signs that God performed in Egypt that Moses said, *Unto thee it was shown, that thou mightest know that the Lord, He is God; there is none else beside Him* (Deut. 4:35). Everyone, learnèd and nonlearnèd, adults and children, witnessed this. When recounting the events at the assembly at Sinai,¹⁴⁵ Moses added that Israel heard God’s voice. Thus, following the latter, Moses said, *Out of heaven He made thee to hear His voice, that He might instruct thee* (Deut. 4:36). At the very end¹⁴⁶ Moses said that ultimate knowledge consists in the development of one’s mind to the point where one is able to prove to himself that the Lord alone is God.¹⁴⁷ (Deut. 4:35). Scripture therefore states, *know this day, and lay it to thy heart, that the Lord, He is God in heaven above and upon the earth beneath; there is none else* (Deut. 4:39). David similarly said, *And thou, Solomon my son, know thou the God of thy father, and serve Him* (I Chron. 28:9). Knowledge is in the heart.¹⁴⁸ It does not refer to confession with one’s lips.¹⁴⁹ Now it is for the intelligent that God said, *I am the Lord*.¹⁵⁰ He added, *who brought thee out of the land of Egypt* (v. 2) so that the intelligent and the non-intelligent¹⁵¹ would understand. God added, *thy God,* meaning, you are obligated to serve me, that is, to be My servant and to be My people, and I will be your God, because *I…brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage* (*Ibid.*). The aforementioned was explained by Moses in the chapter that opens with the words *When thy son asketh* (Deut. 6:20.¹⁵² The meaning of the question¹⁵³ is: why are we, more than any other nation, obligated to observe God’s commandments? Have we not all one creator?¹⁵⁴ Moses gave three answers.¹⁵⁵ The first one is, *We were Pharaoh’s bondmen in Egypt* (Deut. 6:21) and God did all these good things¹⁵⁶ for us. We are therefore obligated, even if we do not know the reason for His commandments, to observe everything that God commands us to do. The second one is, God did not decree the commandments to us because of His own needs but rather *for our good always* (Deut. 6:24). The third is, *And it shall be righteousness unto us;* that is, we will be righteous people and thus merit the world to come *if we observe to do all this commandment before the Lord our God, as He hath commanded us* (Deut. 6:25). The philosophers have discovered that there are ten aspects relating to that which is corporeal.¹⁵⁷ selected and edited by Ronald Jager, Prentis Hall, Englewood Cliffs, 1963. They are primary categories. There is nothing above them. The first pertains to a thing’s essence. It is everlasting. The other nine are accidents. They depend on the first, are joined to it, and result from it. The first is like the number one in the number ten, for the entire sum¹⁵⁸ came out of number one and all sums are found in it.¹⁵⁹ One is the foundation.¹⁶⁰ Now the first statement uttered by God the glorious includes all precepts directed at the heart, tongue, and human deeds. For one who does not believe in his heart that God exists has no commandments upon him. A person is obligated to mention God’s name every moment, to honor Him. Everything a person does,¹⁶¹ he must do only for the glory of God. A person should¹⁶² not keep from violating a negative precept except out of regard for God’s glory. For example, a man who gives charity to the poor should not give it out of respect for the collector, nor so that people should praise him. For if this is the case, then a human being’s status is more important in his eyes than the glory of God, who gave him wealth and abundance of money from which he can give charity and receive a reward from God. The same applies to one who trespasses in secret so that¹⁶³ his sin will not become known to the king, or people see him and come to consider him a shameful person. One who thinks thus¹⁶⁴ is insane, for it is written, *He that planted the ear, shall He not hear* (Ps. 94:9). Now God sees the hidden things. He sees what people cannot openly see. God knows each one’s thoughts and his secrets. Now a person is afraid of the king¹⁶⁵ who will die on the next day and not punish him, and does not fear the True King in whose hands is his soul in this world and in the next world. footnotes: ¹³¹ They would keep still. ¹³² Cf. Ex. 35:26. ¹³³ The perfection of the soul. According to I.E. the aforementioned is the purpose of all study. See chapter 1 of I.E.’s Yesod Morah. ¹³⁴ For a description of the three worlds, see I.E. on Ex. 3:15. ¹³⁵ That is, by studying nature. ¹³⁶ In the Decalogue. ¹³⁷ That is, that which follows. ¹³⁸ See note 134. ¹³⁹ It is sufficient for a non-Jew to believe that God exists. He does not have to believe that God created the world. ¹⁴⁰ Reading yisra’el ¹⁴¹ They maintain that the world is eternal. It was never created and will never end (Krinsky). This is the opinion of Aristotle, who held that God and the world co-exist. ¹⁴² The world of the spheres, stars, and planets. ¹⁴³ The earth. ¹⁴⁴ Sabbath ¹⁴⁵ In the following verse. ¹⁴⁶ Of his discourse. ¹⁴⁷ I.E.’s paraphrase of Unto thee it was shown, that thou mightest know that the Lord, He is God; there is none else beside Him ¹⁴⁸ That is, being convinced beyond a shadow of a doubt. ¹⁴⁹ It does not refer to mere confession of faith. ¹⁵⁰ For the intelligent person can prove God’s existence philosophically. ¹⁵¹ The non-intelligent person has to be shown tangible proof of God’s existence. I.E. here takes issue with a contemporary, Rabbi Judah Ha-Levi, who felt that philosophical proof of God’s existence is insufficient for a truly spiritual life. See Book 1 of the Kuzari. ¹⁵² What mean the testimonies, and the statutes, and the ordinances, which the Lord our God hath commanded you? ¹⁵³ The son’s question. ¹⁵⁴ See Malachi 2:10. ¹⁵⁵ To the son’s question. ¹⁵⁶ Which are recorded in Deut. 6:21-23. ¹⁵⁷ The ten Aristotelian predicates. They are: Essence, Quantity, Quality, Relation, Place, Time, Position, State, Activity, Passivity. See page 37 in Essays in Logic; From Aristotle to Russell, ¹⁵⁸ That is, 10. ¹⁵⁹ All sums are made out of the number one. ¹⁶⁰ Of all numbers. ¹⁶¹ The reference is apparently to the observance of the positive commandments. ¹⁶² Similarly. ¹⁶³ He thinks. ¹⁶⁴ With regard to God. ¹⁶⁵ And hence does not publicly violate his laws. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:2:3 [Ibn Ezra on Exodus 20:2:3](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:2:3) והגאון רב סעדיה חבר אזהרות וכלל כל המצות באלה עשרת הדברים, ומצאו השם הנכבד בחמשה דברים הראשונים, וכבר פירשתי, כי הדבור הראשון הוא היסוד, ועליו כל בניני המצות, ואחריו כתוב, לא יהיה לך, ופשע מי שאינו מאמין בשם גדול מפשע עובד ע"ג, כי יש רבים שהם מאמינים בשם, והם מזבחים ומקטרים לע"ג, כמו המקטירים למלכת השמים, שהם חושבין כי ייטיבו להם, כאשר אמרו ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים וגו' חסרנו כל (ירמיה מד יח) וכתוב את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים (מ"ב יז לג) וככה נעמן בהשתחויתי בית רמון (מ"ב ה יח) והנה אלה מודים בשם, רק משתפים עמו אחר, על כן בדבור זה כתוב השם הנכבד, ובדבור השלישי גם הוא כתוב, כי פשע הנשבע לשקר פחות מע"ג, רק הוא בוזה השם בגלוי, אולי עשה זה בעבור כעס או צורך, כי בלבו מאמין בשם, ואינו משתף אחר עמו, ובדבור הרביעי כתוב השם ששבת ביום השביעי, והנה העושה מלאכה בשבת הוא מכחיש מעשה בראשית, וזה הפשע פחות מאשר ישא את שמו לשוא, ובדבור החמישי כתוב השם כי האבות משתפים עמו ביצירתו, ואם לא יכבדם כאילו אינו מכבד השם, וחמשה דברים הנותרים הם כנגד האדם, והראשון הוא הקשה שהוא להפריד הנשמה מעל הגוף, ואשר אחריו אינם בגוף, ואשר אחריו לא תגנוב בממון ואחר כן בלשון, ואחר כן חמוד בלב: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** The Gaon, Rabbi Saadiah composed *azharot*.¹⁶⁶ (azharot) *didst Thou give to Thy people of old. Azharot* is numerically equivalent to 613 (Roth, *Standard Jewish Encyclopedia*). See *Taryag* by Abraham Hirsch Rabinowitz, Boys Town Jerusalem Publishing, Jerusalem, 1967, pp. 41-60. He encompassed all the commandments¹⁶⁷ in these Ten Statements.¹⁶⁸ We find¹⁶⁹ 38. The printed editions read: and they found. God’s name¹⁷⁰ in the first five statements.¹⁷¹ I have already explained that the first statement is the foundation upon which all the commandments rest. It is followed by *Thou shalt have no other gods.* The sin of the one who does not believe in God is greater than the sin of the one who worships idols. For there are many who believe in the Lord and offer sacrifices to idols, like those who offered to the queen of heaven, because they think that it can help them. As the verse says, *But since we let off to offer to the queen of heaven, and to pour out drink-offerings unto her, we have wanted all things* (Jer. 44:18). Scripture also reads, *They feared the Lord, and served their own gods* (II Kings 17:33). We find the same with Naaman who said, *when I prostrate myself in the house of Rimmon*,¹⁷² *the Lord pardon thy servant in this thing* (II Kings 5:18). Now all of the above-mentioned believe in the Lord. However, they join another with Him. It is for this reason that the name of the revered God is written in this statement.¹⁷³ may be worshipped. God’s name is also written in the third statement, for swearing falsely is less of a sin than idolatry.¹⁷⁴ Nevertheless, one who does this publicly shames the Lord. It is possible that the violator acts in this manner out of anger or need, for he believes in his heart in God and does not worship any deity along with the Lord.¹⁷⁵ The fourth statement tells us that the Lord¹⁷⁶ rested on the seventh day. Thus he who does work on the Sabbath denies that God created the world. Now this sin is less severe than taking the name of the Lord in vain. The Lord’s name is written in the fifth statement because parents are God’s partners in the creation of a human being. If a person does not honor his parents, it is as if he is not honoring God. The five remaining statements deal with sins against a fellow human being.¹⁷⁷ The first one is the most heinous, namely, causing the soul to separate from the body. This is followed by the rape of the body.¹⁷⁸ 38 and the parallel in I.E.’s short commentary. The printed editions read: this is followed by “not (*enam*) in the body.” *Enam* is obviously an error for *ones* (rape). I.E. interprets *lo tinaf* (thou shalt not commit adultery) as thou shalt not rape, because it is positioned between thou shalt not murder and thou shalt not steal, both of which are acts of violence. In the short commentary he interprets *lo tinaf* thus: do not take by force what belongs to someone else, i.e., someone’s wife; do not take by force that which is independent, i.e., an unmarried women, or that which is not human; i.e., do not practice bestiality. Next comes, Thou shalt not steal money. Afterwards comes stealing with the tongue. Next comes coveting with one’s heart. footnotes: ¹⁶⁶ Liturgical poems devoted to the enumeration of 613 commandments. The name is derived from the initial word of the first composition of this nature, viz., Exhortations ¹⁶⁷ The Torah. ¹⁶⁸ Saadiah was the first to do so (Rabinowitz). According to Saadiah the first statement takes in 80 precepts, the second 60, the third 48, the fourth 78, the fifth 77, the sixth 50, the seventh 88, the eighth 52, the ninth 52, and the tenth 54. ¹⁶⁹ So Vat. Ebr. ¹⁷⁰ YHVH. ¹⁷¹ But not in the last five. I.E. will soon go on to explain why. ¹⁷² Rimmon was a pagan god. ¹⁷³ For only YHVH ¹⁷⁴ Hence it is mentioned in the third statement rather than in the second. ¹⁷⁵ Hence the violator is not considered an atheist and does not fall under the purview of the first statement. I.E. comments thus because one might assume that a person who swears falsely and invokes God’s name does not believe in the Lord. ¹⁷⁶ Hence the use of the name YHVH. ¹⁷⁷ Hence God’s name is not mentioned there. ¹⁷⁸ So Vat. Ebr. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:3:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:3:1) **לא יהיה לך.** דבר הכתוב אלהים כנגד מחשבת עובדימו כמו ויקח חנניה הנביא (ירמי' כח י) והאנשים רדפו אחריהם (יהושע ב ז) וככה דבר שמואל, למה הרגזתני (ש"א כח טו) כי הכתוב דבר כפי מחשבת שאול ואין זה מקומו לפרש אותו: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** THOU SHALT HAVE NO OTHER GODS. Scripture speaks from the point of view of the idol worshipper.¹⁷⁹ It is similar to *Then Hananiah the prophet*¹⁸⁰ *took* (Jer. 28:10); and, *And the men pursued after them*¹⁸¹ (Josh. 2:7). Samuel’s statement, *Why hast thou disquieted me* (I Sam. 28:15) is similar, for Scripture speaks from Saul’s point of view.¹⁸² This is not the place to explain it.¹⁸³ footnotes: ¹⁷⁹ Scripture speaks of other gods only from the point of view of their worshippers, as there is no God other than the Lord. ¹⁸⁰ Hananiah was a false prophet; that is, he was not a prophet. Scripture thus speaks from the point of view of those who considered him a prophet. ¹⁸¹ In reality they did not. They only thought that they were pursuing them. ¹⁸² Saul thought that it was really Samuel speaking. However, in reality it was not. See Rabbi David Kimchi’s commentary on I Sam. 28:15. ¹⁸³ How Saul was tricked. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:3:2 [Ibn Ezra on Exodus 20:3:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:3:2) וטעם על פני, כמו וימת הרן על פני תרח אביו (ברא' יא כח) שהיה נמצא אתו וראה מותו, וככה, ויכהן אליעזר ואתמר על פני אהרן אביהם (במד' ג ד) והנה הטעם אחר שאני אלהיך ואני נמצא תמיד בכל מקום, ואני רואה מה תעשה אין ראוי שתשתף עמי אלהים אחרים ואמר אחד מחכמי לב אל תכעיס אדונך והוא רואה אותך והנה זאת המצוה שהיא לא יהיה לך היא בלב גם בפה כי אין בתורה מצות לא תעשה בלב כי אם זו, כי אדם אומר לפני עדים כי הוא הולך לרצוח או לנאוף, לא יהרג בעבור דבורו אם לא עשה מעשה, והאומר נלכה ונעבדה אלהים אחרים צוה הכתוב "כי הרג תהרגנו" (דבר' יג י), ובמעשה **לא תעשה לך פסל וכל תמונה** עץ או אבן, ולא תעשה בשום אומנות תמונה שהיא בשמים, ואמר ממעל שהם למעלה על הארץ מכל צד, ואין תמונות בשמים, רק שמונה וארבעים צורות, וחכמי הצורות עושים דברים אשר לא כן, ומעשיהם קרובים לעבודת גלולים: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** [BEFORE ME.]¹⁸⁴ Its meaning is like that of *And Haran died before the face of his father*¹⁸⁵ *Terah* (Gen. 11:28), which means that Terah was with Haran and saw him die. Similarly, *and Eleazar and Ithamar ministered in the priest’s office before the face of Aaron their father* ¹⁸⁶ (Num. 3:4). The meaning of our verse thus is, it is unseemly for you to worship any other god along with Me since I am your God and am always with you and see what you do. One of the wise men once said, “Do not anger your master when he sees you.” Now this commandment, namely, *Thou shalt have no other gods* is directed to the heart and to the mouth, for aside from this precept there is no other negative commandment in the Torah directed to the heart.¹⁸⁷ (Lev. 19:17,18). What I.E. probably meant was, there is no negative commandment directed at the heart i n the Torah for the violation of which one is punished by a court with death or stripes, with the exception of *Thou shalt have no other gods before me.* If a man says in the presence of witnesses that he intends to murder or commit adultery, he will not be executed for what he said as long as he does not commit any act. However, Scripture states concerning anyone who says, *Let us go and serve other gods* (Deut. 13:7), *but thou shalt surely kill him* (Deut. 13:10). On the other hand, the statement *Thou shalt not make unto thee a graven image* (v. 4) deals with an act. It prohibits the making of a graven image out of wood or stone. It prohibits making any manner of likeness of anything that is in the heavens by any sort of means. Scripture uses the term *above* because the heavens are above the earth on all sides. There are no likenesses in the heavens except for the forty-eight forms.¹⁸⁸ Those who are wise about the forms do things that are wrong.¹⁸⁹ What they do is very close to idolatry. footnotes: ¹⁸⁴ Literally, before My face. Hence I.E.’s comment. ¹⁸⁵ J.P.S., in the presence of. ¹⁸⁶ Translated literally. ¹⁸⁷ Actually there are, such as Thou shalt not hate thy brother in thy heart…Thou shalt not…bear any grudge ¹⁸⁸ Forty-eight groupings of stars, such as the lion, the bear, etc. ¹⁸⁹ They act incorrectly. They make images on earth in duplication of the heavenly bodies, hoping to make the powers of the heavenly bodies enter their images for purposes of magic and foretelling of the future. See I.E. on Gen. 31:19 and Ex. 14:2. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:4:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:4:1) **ואשר בארץ מתחת.** שהוא מתחת השמים, התמונות רבות כאשר הם מפורשות בפ' ואתחנן גם כן במים ואמר הכתוב מתחת לארץ, כי הים והארץ כדור אחד: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** OR THAT IS THE EARTH BENEATH. There are many likenesses in the earth which is beneath the heavens¹⁹⁰ means beneath the heavens. and also in the water, as is explained in the Torah portion *Ve-Etchannan.*¹⁹¹ Scripture reads, *the water under the earth* because the sea and the earth are part of one globe. footnotes: ¹⁹⁰ In other words, beneath ¹⁹¹ See Deut. 4:16-19, i.e., likenesses of male or female, any beast, winged fowl, fish, etc. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:5:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:5:1) **לא תשתחוה להם.** כאשר עושים בעלי הצורות החושבים כי יוכלו להוריד כח העליונים למטה לצורך האחד: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** THOU SHALT NOT BOW DOWN UNTO THEM. As do the masters of the forms,¹⁹² who think that they can cause upper powers to descend for the needs of a given person. footnotes: ¹⁹² See the latter parts of I.E.’s comments on verse 3 and the notes thereto. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:5:2 [Ibn Ezra on Exodus 20:5:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:5:2) **ולא תעבדם.** לזבוח ולהקטיר להם בכלל לא יהיה לך, גם כן אזהרת ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך (למטה כג יג), ובספר יהושע ולא תשביעו (יהושע כג ז). וטעם **אל קנא.** כי דין הוא אחר שהשם בראך והוא מחיה אותך, איך תתן כבודו לאחר אשר לא ייטיב ולא ירע: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** NOR SERVE THEM. *Thou shalt have no other gods before Me* includes sacrificing and offering to the gods. It also includes the prohibition *and make no mention of the name of other gods, neither let it be heard out of thy mouth* (Ex. 23:13) and the book of Joshua’s statement *nor cause*¹⁹³ *to swear by them* (Josh. 23:7). footnotes: ¹⁹³ Anyone. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:5:3 [Ibn Ezra on Exodus 20:5:3](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:5:3) וטעם אֵל הוא להודיעך שהוא תקיף ויוכל להנקם ממך בכל רגע ולא תוכל להנצל ממנו, הזכיר ירמיהו כי "הָאֹכֵל הבסר תקהינה שניו" (ירמיה לא כט), ובס' יחזקאל מפורש, כי השם הנכבד נשבע כי, בן לא ישא בעון האב (יחז' יח כ), אם כן מה טעם פוקד עון אבות על בנים, והתשובה כי יחזקאל פירש אם היה האב רשע ולא הלך הבן בדרכיו לא ישא עון אביו, כי פקידת העון היא קשורה על שונאיו כמו שזכרתי, וטעם פקידה כמו זכירה כמו "וה' פקד את שרה" (ברא' כא א) שהוא כמו ויזכור ה', כי השם יאריך לרשע אולי ישוב מחטאו שחטא ויוליד בן שהוא טוב ממנו, והנה אם הלך בדרכי אביו, גם הדור השלישי, גם הדור הרביעי, השם לא יאריך אפו לרביעי אם היו כך עד ארבע דורות שונאי השם כולם, כי בו יאבד זכר כולם, כי השם יזכור מה שעשה האב, ומה שעשה הבן, ובן הבן, ע"כ לא יאריך לרביעי ובני הבנים נקראים בנים על כן אחז דרך קצרה כי ממלת שלשים ורבעים יבין האדם זה: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** [A JEALOUS GOD.] What God demands is only logical,¹⁹⁴ for how can you give the honor due to the Lord who created you and sustains your life to another who can neither harm nor aid.¹⁹⁵ Scripture employs the term *el* (god) to inform us that the Lord is mighty and can exact vengeance at any moment from the idol worshipper without the sinner being able to save himself. Jeremiah said, *every man that eateth the sour grapes, his teeth shall be set on edge* (Jer. 31:30). The book of Ezekiel clearly states that God the revered swore that *the son shall not bear the iniquity of the father* (Ezek. 18:20). This being the case, what does Scripture mean by *visiting the iniquities of the father upon the children*? The answer is that which Ezekiel clearly states. If a father was wicked and his son did not follow in his footsteps, then the son does not bear the iniquity of the father.¹⁹⁶ For *visiting the iniquities*¹⁹⁷ is, as I have noted, connected to God’s enemies.¹⁹⁸ 27b. *Poked* (visiting) has the same meaning as *zokher* (remembering).¹⁹⁹ (visiting the iniquities of the fathers) means remembering the sins of the fathers. Compare, *And the Lord visited* (pakad) *Sarah* (Gen. 21:1).²⁰⁰ which is another way of saying, and the Lord remembered (*va-yizkor*) Sarah. God is patient with the wicked because it is possible that he will repent and bear a son who is better than he. Now if the son walks in the footsteps of his father and so do the third and fourth generations, then God will not be patient and withhold his anger from the fourth generation. If all of them until four generations are enemies of God, then they will all perish in the fourth generation. For God will remember what the father did, what the son did, and what the grandson did. Hence he will not keep his anger in check when it comes to the fourth generation. Grandchildren are considered as children.²⁰¹ is short for upon the children and upon the grandchildren. See Ex. 34:7. Hence Scripture employed a shortened form. One can understand this²⁰² from the terms *the third and fourth generation*.²⁰³ footnotes: ¹⁹⁴ A jealous God means a God who demands that you act correctly. ¹⁹⁵ Hence I the Lord who am a jealous God will punish you. ¹⁹⁶ Ezek. 18:14-17. ¹⁹⁷ Of the fathers upon the children. ¹⁹⁸ In other words, only if the son is also wicked. This is also the opinion of the Talmud, San. ¹⁹⁹ In other words, poked avon avot ²⁰⁰ Translated literally. ²⁰¹ Thus upon the children ²⁰² That God visits the sins of the fathers upon grandchildren. ²⁰³ If God visits the sins of the fathers upon the third and fourth generation, He certainly does so on the second generation. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:6:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:6:1) **כתוב ועשה חסד לאלפים.** וכתוב לאלף דור (דבר' ז ט) ובני אדם יחשבו כי זו שאלה ואיננה כי כן כתוב אם תשמור מצותי ישמור לך השם הברית והחסד אשר נשבע לאבותיך, שהם הג' אבות וזה הוא "שומר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו לאלף דור" (שם) ובפרשה זו אמר דבר אחר "ועשה חסד לאלפים", והטעם אין קץ והוא לעולם ועד, וזה הדבר יתפרש לשני ענינים האחד שהשם יעשה חסד לאוהביו שתעמודנה נשמתם לעולם לאלף אלפי דורות והשני כי השם יעשה טוב לבניהם שהם כמותם עד אין קץ, וככה אמר דוד, וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים (תה' קג יז) והנה אין ספק כי חסד השם הוא לנצח על יריאיו, ובעבור שהזכיר לבני בנים, על דרך וצדקתו עומדת לעד (שם קיא ג) הוצרך לפרש אם היו הבנים טובים, על כן אמר אחר כן לשומרי בריתו ובפרשת כי תשא אפרש לך איך תכנס מדת פוקד עון אבות במדת רחמים: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** AND SHOWING MERCY UNTO THE THOUSANDTH GENERATION.²⁰⁴ Scripture elsewhere reads, *to a thousand generations* (Deut. 7:9). Some people think this represents a problem.²⁰⁵ However, it does not, for Scripture reads as follows: if you will observe My commandments then God will keep the covenant and the mercy which He swore unto your ancestors, that is, to the three patriarchs.²⁰⁶ This is the meaning of *who keepeth covenant and mercy with them that love Him and keep His commandments to a thousand generations* (Deut. 7:9). However this chapter deals with another matter. Scripture here states, *and showing mercy to thousands*.²⁰⁷ Its meaning is, without end, namely, forever. This can be explained in two ways. One, God shows mercy to those who love Him by granting everlasting existence to their souls so that they remain alive for thousands upon thousands of years. Two, that God will eternally show mercy to their offspring who are like them. David similarly said, *But the mercy of the Lord is from everlasting to everlasting upon them that fear Him, And His righteousness unto children’s children* (Ps. 103:17). Now there is no doubt that God’s mercy is eternally upon those who fear Him.²⁰⁸ It is only because Scripture mentions the children’s children,²⁰⁹ in keeping with *And His righteousness endureth for ever* (Ps. 111:3), that Scripture has to explain that this only applies if the children are good. Scripture therefore says that this is so only in regard to those who keep God’s covenant. When I comment upon the Torah portion *Ki Tissa,* I will explain to you why the attribute of visiting the sins of the fathers is to be counted among the attributes of mercy.²¹⁰ footnotes: ²⁰⁴ Literally, and showing mercy unto thousands (of generations). Hence I.E.’s comments. ²⁰⁵ Scripture here promises that God will show mercy unto thousands of generations, whereas in Deuteronomy He promises to show mercy to a thousand generations. ²⁰⁶ To a thousand generations. ²⁰⁷ Of generations. ²⁰⁸ What need then is there for Scripture to state, of them that love Me and keep My commandments? ²⁰⁹ They are alluded to in unto the thousandth generation. ²¹⁰ See I.E. on Ex. 34:7. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:6:2 [Ibn Ezra on Exodus 20:6:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:6:2) **ומלת לאהבי.** הם החסידים ולשומרי מצותיו הם הצדיקים: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** [THEM THAT LOVE ME.] The reference is to the pious.²¹¹ [AND KEEP MY COMMANDS.] The reference is to the righteous.²¹² footnotes: ²¹¹ Hebrew, chasidim. ²¹² Hebrew, tzadikim. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:7:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:7:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:7:1) **לא תשא את שם ה' אלהיך.** שֵׁם הוא כמו זֵכֶר והוא מושך להיות סימן לנקרא רק ימצא זכר בלשון הקדש פעם בלב ופעם בפה רק השם הוא נשוא בפה וכן מצאנו שאמר דוד "ובל אשא את שמותם על שפתי" (תה' טז ד) והנה טעם לזכור השם, כי כאשר הוא השם אמת, כן יהיה דברו אמת והנה אם לא יקיים דברו כאילו מכחיש את השם, ומנהג אנשי מצרים עד היום, אם ישבע אדם בראש המלך ולא יקיים את דברו הוא בן מות, ואלו נתן כופר משקלו זהב לא יחיה, בעבור כי הוא בוזה את המלך בפרהסיא, א"כ למלך בשר ודם, כמה אלף אלפי פעמים חייב אדם להשמר שלא תכשילהו לשונו לתת את פיו לחטיא את בשרו לזכרו לשוא, והנה ראינו בעבור שנשבעו בני ישראל ברבים על דבר פלגש בגבעה ושם היה פנחס הכהן ומצאנו שנהרגו העוברים על השבועה וכן אנשי יבש גלעד אנשים ונשים וטף, וכן לא יעשה אפילו במחללי שבת וגם ראינו שבקש שאול להרוג יהונתן בנו, והוא לא שמע השבועה, וראינו שהביא השם רעב לארץ בעבור שאול וביתו שעברו על שבועת הנשיאים שנשבעו לגבעונים (יהושע ט טו), וכאשר נהרגו בית הדמים אז ויעתר ה' לארץ (ש"ב כא יד) ושלמה אמר לשמעי הלא השבעתיך בה' (מ"א ב מב) והכלל לא מצאנו בעשרת הדברים שכתוב שם שכר טוב מפורש רק בכבוד אב ואם ולא עונש מפורש רק בע"ג ובנשיאות השם לשוא, ורבים חושבים כי הנושא השם לשוא לא עשה עבירה גדולה, ואני אראה להם כי היא קשה מכל הלאוין הבאים אחריו, כי הרוצח והנואף שהם עבירות קשות לא יוכל כל עת לרצוח ולנאוף כי יפחד, ואשר הרגיל עצמו להשבע לשוא ישבע ביום אחד שבועות אין מספר, וכל כך הוא רגיל בעבירה הזאת שלא ידע שנשבע, ואם אתה תוכיחנו למה נשבעת עתה, אז ישבע שלא נשבע מרוב רגילותו בה, כי לפני כל דבור שידברו יקדימו השבועה, והוא להם לשון צחות, ואילו לא היה בישראל רק זאת העבירה לבדה תספיק להאריך הגלות ולהוסיף מכה על מכותינו, ואני אַראה שגעונם, כי הרוצח אם רצח אויבו מלא תאותו בנקמתו, גם הנואף כן לפי שעתו, והגונב מצא הנאות לצרכו, ועד שקר להתרצות או להתנקם, והנה הנשבע לשקר בכל עת שאין עליו שבועה, הוא מחלל שם שמים בפרהסיא בלא הנאה שיש לו: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** THOU SHALT NOT TAKE THE NAME OF THE LORD THY GOD IN VAIN. The word *shem* (name) has the same meaning as the word *zekher* (memory). It serves as a sign of the one who is so called.²¹³ However, the term *zekher* is employed in Hebrew at times when someone is recalled in memory, and at times when someone is recalled in speech, whereas names are only used with reference to the latter. We thus find David saying, *Nor take their names upon my lips* (Ps. 16:4). Now when a person mentions God’s name²¹⁴ he is saying, as God is True so is what I will say true. Thus if he does not keep his word, he is, as it were, denying God. It is still the custom in Egypt for one to incur the death penalty if he swears by the head of the king and does not keep his word. The culprit is not spared even if he gives his ransom in gold because he publicly insulted the king. If this is the case with regard to a king of flesh and blood, how many thousands of times more does one have to be careful that one’s mouth does not cause his tongue to stumble and bring his flesh into guilt by mentioning God’s name in vain.²¹⁵ Now Scripture tells us that Israel publicly took an oath because of the incident involving the concubine at Gibeah. We find that those who violated the oath were put to death.²¹⁶ It should be noted that Phineas the priest was there.²¹⁷ Similarly with the people of Jabesh-gilead, men, women, and children.²¹⁸ Even those who desecrate the Sabbath are not dealt with in this manner.²¹⁹ We also read that Saul wanted to kill his son Jonathan for desecrating an oath that Jonathan was not even aware of.²²⁰ Scripture also tells us²²¹ that God brought a famine upon the land because Saul and his house violated the oath taken by the leaders of Israel which they swore unto the Gibeonites.²²² We are told that when the house of blood was put to death, God was entreated for the land.²²³ Solomon similarly said to Shimei, *Did I not make thee to swear by the Lord* (I Kings 2:42).²²⁴ The sum of the matter is that with the exception of honoring one’s parents,²²⁵ we do not find the reward for observing a commandment clearly spelled out in any of the Ten Statements. We similarly do not find the punishment for violating a commandment²²⁶ spelled out except for idolatry and taking God’s name in vain. Many think that a person who takes the name of the Lord in vain does not commit a great sin. I will show that in reality it is more severe than any of the other prohibitions which follow. For a murderer cannot commit murder, nor an adulterer adultery, both of which are major sins, whenever they want to because they are afraid of being caught. However, the person who is the habit of swearing falsely will daily utter innumerable vows. Such a person is so accustomed to committing this sin that he is not even aware that he is taking an oath. Should someone chide him and say to him, “Why are you swearing?” he responds by swearing that he did not swear, because he is so habituated to swearing. For he prefaces anything he says by saying, “I swear.” They²²⁷ think that this is an elegant way to speak.²²⁸ If Israel was guilty only of this sin it would be cause enough to prolong the exile and add blows to our blows. I will now demonstrate their madness. For a murderer who kills his enemy satisfies his impulses by exacting vengeance. Similarly the adulterer for the moment. Likewise the thief who finds pleasures for his needs, and the false witness who does so to gain favor or revenge. Now the one who is constantly swearing, although there is no need for him to do so publicly, desecrates the name of God without deriving any benefit from his act. footnotes: ²¹³ In other words, a proper name calls forth a specific person. ²¹⁴ When taking an oath. ²¹⁵ Cf. Eccles. 5:5. ²¹⁶ See Judges 19-21. ²¹⁷ Judges 20:18. The point is that Phineas could not find an out for the people who violated the oath. ²¹⁸ They were all put to death because the above-noted oath was violated. ²¹⁹ The families of Sabbath violators are not punished. ²²⁰ See I Sam. 14:24-45. ²²¹ Literally, we also see. ²²² See II Sam. 21:1 and Josh. 9:15. ²²³ I.E.’s paraphrase of II Sam. 21:14. ²²⁴ Solomon put Shimei to death for violating an oath. ²²⁵ That is, the reward that is promised for honoring one’s parents. ²²⁶ That is, one of the Ten Commandments. ²²⁷ Those who constantly swear. ²²⁸ To preface everything they say with “I swear.” ###### Ibn Ezra on Exodus 20:8:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:8:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:8:1) **זכור.** טעם לקדשו, הוא הכתוב ששת ימים תעבוד (פ' ט), וככה פי' ויקדשהו, שהשם שבת בו מכל מלאכתו, וטעם להיות דבק עם ברך ה' כאשר הוא כתוב בפ' ויכלו כי השם קדש זה היום וזימנו לקבל הנפשות תוספת חכמה יותר מכל הימים על כן כתוב ברך ה', וכבר פירשתי זה במזמור ליום השבת, ראינו כי שנת השמיטה דומה לשבת כי גם היא שביעית בשנים, וצוה השם שיקראו התורה בתחלת השנה נגד האנשים והנשים והטף, ואמר הטעם "למען ישמעו ולמען ילמדו וגו' ושמרו" (דבר' לא יב) והנה השבת נתנה להבין מעשי השם ולהגות בתורתו וככה כתוב "כי שמחתני ה' בפעלך" (תה' צב ה), כל ימי השבוע אדם מתעסק בצרכיו, והנה זה היום ראוי להתבודד ולשבות בעבור כבוד השם, ולא יתעסק לשוא אפילו בצרכיו שעברו או מה יועץ לעשות, וככה אמר הנביא ממצוא חפצך ודבר דבר (ישעי' נח יג) ומנהג ישראל היה ללכת סמוך לשבת אצל הנביאים, כמו "מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת" (מ"א ד כג), וכבר הזכרתי כי טעם כל עושה מלאכה בשבת הוא מכחש במעשה בראשית רק איננו מכחש השם הנכבד, והנה אין ספק כי מלת אתה כוללת כל מי שהוא בן מצוה על כן טעם בנך ובתך הקטנים שביתתן עליך ואתה חייב לשמרם שלא יעשו דבר שהוא אסור לך לעשותו, וככה ועבדך ואמתך, שהוא ברשותך אתה חייב שתשמרהו ולא תניחהו שיעבוד לאחר, ואם לאו, אתה עובר על מצות לא תעשה, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך (דבר' ה) כאשר פירש משה אדוננו על הדרך שהזכרתי, ועל זה התנאי ידור הגר בשעריך שלא יעשה מלאכה בשבת וביום הכפורים, על כן נכתב בשנייה הגר וככה בעריות ועל זה התנאי ידור שישמור העריות, וככה באכילת הדם, וראינו בירמיהו שהחמיר במצות שבת, ואמר מפורש אף על פי שנגזרה גזרה על ירושלים שתחרב, אם ישוב ישראל לשמור השבת כאשר צוו, לא יגלו ממקומם, ויעמדו בירושלים כסאות מלכות בית דוד: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** REMEMBER THE SABBATH DAY TO KEEP IT HOLY. The meaning of *to keep it holy* is explained by what follows, namely, *Six days shalt thou labor.* Scripture similarly explains the meaning of *and hallowed it* (v. 11) by going on to say that God rested on the seventh day from all of His work. The reason the sanctification of the Sabbath is here connected to *the Lord blessed* [*the sabbath day*], as it is in the chapter opening with the words *were finished* (Gen. 2:1), is that God sanctified this day and prepared it so that the souls²²⁹ would receive an infusion of wisdom above that of the other days. That is why Scripture states *the Lord blessed* [*the sabbath day*].²³⁰ I have already explained this in my comments *on A Psalm, a Song. For the sabbath day*.²³¹ We have seen²³² that the sabbatical year is similar to the Sabbath.²³³ It too is a seventh, that is, it falls every seven years. God commanded that the Torah be read at the beginning of the year²³⁴ in the presence of the men, women, and little ones. The reason for this is *that they may hear, and that they may learn…and observe to do all the words of this law* (Deut. 31:12). Now the Sabbath was given²³⁵ for understanding the works of God and the study of His Torah. Scripture thus states,²³⁶ *For Thou, Lord, hast me glad through Thy work* (Ps. 92:5).²³⁷ A person is occupied with his needs all the days of the week. However, it is only right that he separate himself on the Sabbath and rest for the sake of God’s glory. He should not occupy himself with vanity by spending his time seeking advice, even if it concerns his past needs. He should similarly not seek counsel about what he should do in the future. The prophet similarly said, *Nor pursuing thy business,*²³⁸ *nor speaking thereof* (Is. 58:13). It was customary for the Israelites to travel before the onset of the Sabbath to where the prophets lived, as indicated in *Wherefore wilt thou go to him to-day? it is neither new moon nor sabbath* (II Kings 4:23). I have²³⁹ already noted that whosoever does any work on the Sabbath is in essence denying creation. However, such an individual does not deny the existence of God the revered.²⁴⁰ There can be no doubt that the word *thou* includes all those who are obligated to observe the commandments. Hence *nor thy son, nor thy daughter* (v. 10) refers to small children for whose rest their father is responsible. Scripture tells us that we are obligated to guard them²⁴¹ lest they do anything on the Sabbath that we are prohibited from doing. The same applies to *nor thy man-servant, nor thy maid-servant* who is in our power. We our obligated to guard him and not allow him to do any work for another party; otherwise, we violate a negative commandment,²⁴² (v. 10). so *that thy man-servant and thy maid-servant may rest as well as thou* (Deut. 5:14). This was explained by Moses our master in the way we have noted.²⁴³ It is only on this condition that the stranger may dwell in our gates, namely, that the stranger does not do any work on the Sabbath and on Yom Kippur.²⁴⁴ Hence the stranger is also mentioned in the second version.²⁴⁵ It is the same case with the sexual prohibitions.²⁴⁶ The stranger may dwell among us only if he observes the sexual prohibitions. Likewise with regard to eating blood.²⁴⁷ When reading the Book of Jeremiah we noticed that the prophet was very strict about the Sabbath.²⁴⁸ The prophet explicitly stated that if Israel returns to Sabbath observance and keeps the Sabbath as they were commanded to, then even though the decree that Jerusalem be destroyed was issued, they would not be exiled from their place, and the thrones of the Davidic dynasty would remain standing in Jerusalem.²⁴⁹ footnotes: ²²⁹ Of those who observe the Sabbath. ²³⁰ According to I.E. a blessing means that something good should be increased. See I.E. on Gen. 2:3 and the notes thereto. ²³¹ See I.E. on Ps. 92:50. ²³² In Scripture. ²³³ See Lev. 25:4. ²³⁴ According to I.E. the reference is to the beginning of the Sabbatical year. ²³⁵ As a day to be set aside from the other days of the week. ²³⁶ In the psalm dedicated to and chanted on the Sabbath. ²³⁷ Which, according to I.E., means that the study of God’s work gladdens the heart. ²³⁸ On the Sabbath. ²³⁹ In his comment on verse 1. ²⁴⁰ Hence the prohibition to violate the Sabbath is not subsumed in the first of the Ten Statements. ²⁴¹ On the Sabbath. ²⁴² Namely, thou shalt not do any manner of work, thou…nor thy man-servant, nor thy maid-servant ²⁴³ That in repeating the Ten Statements, Moses inserted comments. ²⁴⁴ Which is referred to as a Sabbath in Lev. 23:32. ²⁴⁵ Of the Ten Statements in Deut. 5:14. ²⁴⁶ Mentioned in Lev. 18. ²⁴⁷ Lev. 17:10. ²⁴⁸ The prophet threatens Jerusalem with destruction for violating the Sabbath. ²⁴⁹ I.E.’s paraphrase of Jer. 17:25. See Jer. 17:27 ###### Ibn Ezra on Exodus 20:12:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:12:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:12:1) **כבד את אביך.** כבר הזכרתי כי בחמשה דברים הראשונים זכר הַשֵם, וְשִׁם עם כולם "ה' אלהיך": **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** HONOR THY FATHER AND THY MOTHER, AS THE LORD THY GOD COMMANDED THEE. I have already noted that the Lord’s name is mentioned in the first five statements. In all of these statements we find the form, *the Lord thy God.* ###### Ibn Ezra on Exodus 20:12:2 [Ibn Ezra on Exodus 20:12:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:12:2) **ומלת יאריכון.** פועל יוצא כי הן יהיו סבה, והעד "ולמען תאריכו ימים" (דברי' יא ט) והארכת ימים (שם כב ז) בעבור המצוה שתעשה נמצאת אתה מאריך ימיך: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** [THAT THY DAYS MAY BE LONG.] The word *ya’arikhun* (may be long) is a transitive verb. Its meaning is that one’s parents will be the cause of one’s days being long.²⁵⁰ (may be long) is to be rendered, they (your parents) will lengthen. The term *ta’arikhu* (ye may prolong) in *and that ye may prolong your days* (Deut. 11:9) and *ve-ha’arakhta* (that thou mayest prolong) in *and that thou mayest prolong thy days* (Deut. 22:7) are proof of this.²⁵¹ and *ve-ha’arakhta* are transitive. Similarly, *ya’arikhun.* You will find that because of the commandment which you observe, you lengthen your days.²⁵² footnotes: ²⁵⁰ In other words, ya’arikhun ²⁵¹ Ta’arikhu ²⁵² For you will be rewarded with length of years for observing God’s laws. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:12:3 [Ibn Ezra on Exodus 20:12:3](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:12:3) ואמר על האדמה, כי כאשר ישמרו ישראל זאת המצוה לא יגלו ממנה וכתוב אב ואם הקלו בך (יחז' כב ז) והנה במצות כבוד אב שלא יעשה ההפוך שיהיה מקלל או מקלה, וחייב מיתה על המקלל כי השומעים ישמעו הקללה מפיו, ולא חייב כן על המקלה, כי המקלה יוכל לעשות ג"כ בסתר ע"כ צוה הכתוב שיהיה במלת ארור ככל הכתובים שהם בסתר: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** [UPON THE LAND.] Scripture reads, *upon the land* because if Israel observes this commandment they will not be exiled from the land. The prophet Ezekiel similarly states, *In thee*²⁵³ *have they made light of father and mother* (Ezek. 22:7). The commandment *Honor thy father and thy mother* means that we should not do the opposite; that is, we should not curse or make light of our parents. Now one who curses his parents incurs the death penalty because people hear the curse come out of his mouth.²⁵⁴ However, this penalty does not apply to one who disrespects his parents, for one can do so in secret. Therefore the one who is disrespectful to his parents falls under a curse like all those who are listed as cursed,²⁵⁵ for their deeds were done in secret. footnotes: ²⁵³ Jerusalem. ²⁵⁴ Ex. 21:17. ²⁵⁵ See Deut. 27:15-26. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:13:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:13:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:13:1) **לא תרצח.** בידך או בלשונך, להעיד עליו שקר להמיתו, או להיותך רכיל או לתת עצה רעה בזדון שתדע שיהרג, או שנגלה לך סוד שתוכל להצילו מן המות אם תגלהו לו, ואם לא גלית אתה כמו רוצח: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** THOU SHALT NOT MURDER. With your hand or your tongue, that is, by giving false testimony which results in having someone executed, or by tale bearing,²⁵⁶ or by wickedly giving someone counsel which you know will result in his death, or by not revealing a secret which you are aware of, to someone who would be saved if he knew what you know. If you do not reveal the secret you are a murderer. footnotes: ²⁵⁶ Which results in someone’s death. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:13:2 [Ibn Ezra on Exodus 20:13:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:13:2) **לא תנאף.** רבים חשבו כי אין ניאוף כי אם עם אשת איש, בעבור שמצאו אשר ינאף את אשת רעהו (ויקרא כ י) כי מה טעם לומר זה אחר שאמר אשר ינאף את אשת איש (שם) ואין פי' כאשר חשבו, והנה למעלה כתוב אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת, אביו ואמו קלל דמיו בו (שם שם ט) והטעם כי עבירה גדולה עשה שקלל אבותיו שהולידוהו וככה אשר ינאף את אשת רעהו, להודיע כי תועבה גדולה עשה שינאף את אשת רעהו, והוא חייב לאהוב לרעהו כמוהו, ומלת נאוף כמו זנות והנה כתוב ותנאף את האבן ואת העץ (ירמי' ג ט) ואין ראוי לפרסם התועבה הזאת אמר רב סעדיה הגאון, כי הזנות על מעלות רבות, ואשר הוא במעלה הקלה משכב הבתולה והאלמנה, ואשר למעלה ממנה משכב האיש עם אשתו כשהיא נדה כי לאחר ימים מעטים תהיה מותרת לו, ולמעלה מזאת אשת איש, כי יתכן שימות בעלה ותהיה מותרת לו, ולמעלה ממנה כנענית, שאיננה על תורת ישראל אם לא נתן לה זרע, כי יתכן שתתגייר וישאנה לאשה, רק אם נתן לה זרע עובד הוא ע"ג בעצמה ולמעלה ממנה משכב זכור שאין לו זמן היתר לעולם, ולמעלה ממנה מה שהוא חוץ מהמין, כמו אם ישכב האדם עם הבהמה, והגאון ידע איך החלוק, כי על כל העריות כרת בפרשת אחרי מות והניח מזה החלוק האם והאחות והבת: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** THOU SHALT NOT COMMIT ADULTERY. Many think that the term *ni’uf* (adultery) only applies to adultery²⁵⁷ because they found Scripture stating, *asher yinaf et eshet re’ehu* (even he that committeth adultery with his neighbor’s wife) (Lev. 20:10). What reason is there to state this, having just said, *asher yinaf eshet ish* (that committeth adultery with another man’s wife)?²⁵⁸ spoken of in the first part of the verse can only be committed with a married woman. In other words, *asher yinaf et eshet re’ehu* (even he that committeth adultery with his neighbor’s wife) explains the term *yinaf* in *asher yinaf eshet ish* (that committeth adultery with another man’s wife). However, its meaning is not as they think.²⁵⁹ applies to all prohibited sexual acts. Now the previous verse reads, *For whatsoever man there be that curseth his father or his mother shall surely be put to death; he hath cursed his father or his mother; his blood shall be upon him* (Lev. 20:9). Its meaning is,²⁶⁰ he committed a great sin in cursing his parents who bore him. The same is true *even of he that committeth adultery with his neighbor’s wife,* whom²⁶¹ he is obligated to love as himself. The word *ni’uf* refers to an illicit sexual act. Behold, we find that Scripture states, *va-tinaf et ha-even ve-et ha-etz* (and she committed adultery with stones and with stocks) (Jer. 3:9).²⁶² (and she committed adultery) must be rendered: and she committed illicit sexual acts. For other interpretations see Weiser and Krinsky. However, it is unfit to discuss this abomination publicly.²⁶³ Saadiah Gaon says that there are many levels of illicit sexual acts. The least illicit level is sleeping with a virgin or widow.²⁶⁴ Next comes sleeping with one’s wife during her menstrual cycle, for she will be permitted to him in a few days. Then comes sleeping with someone else’s wife, for it is possible that her husband will die and she will be permitted to him. Next comes sleeping with a Canaanite woman,²⁶⁵ who does not follow Israelite law, without giving her seed, for it is possible that she will convert and he can then marry her. However, if he gives her seed then it is as if he himself is worshipping idols. Next comes sleeping with a male, which can never be permitted. Next comes bestiality, that is, intercourse with a nonhuman. The Gaon knew how to classify the various types of illicit intercourse,²⁶⁶ for Scripture decrees the penalty of *karet*²⁶⁷ for all of the illicit sexual acts listed in the Torah portion *Achare Mot*.²⁶⁸ Saadiah omitted intercourse with one’s mother, sister, and daughter from his list of different levels of illicit sexual acts.²⁶⁹ footnotes: ²⁵⁷ With a married woman. This is the opinion of Rashi. ²⁵⁸ It is redundant. Hence we must assume that Scripture is explaining that the ni’uf ²⁵⁹ For the term ni’uf ²⁶⁰ The meaning of he hath cursed his father or his mother. ²⁶¹ The reference is to the neighbor. Scripture repeats to emphasize the sin; i.e., he has committed a great sin in sleeping with the wife of a person whom he is commanded to love as himself. ²⁶² One cannot commit adultery with stones. Hence the meaning of va-tinaf ²⁶³ The type of sexual acts committed with stones and stocks. ²⁶⁴ That is, an unmarried woman. ²⁶⁵ By Canaanite woman I.E. means a non-Jewish woman. ²⁶⁶ This appears to be a sarcastic statement. In Lev. 18:21, I.E. says that Saadiah’s classification of the prohibited sexual acts is a waste of time. However, in his short commentary on Exodus, I.E. writes that Saadiah’s classification is close to the truth. ²⁶⁷ Excision. ²⁶⁸ See Lev. 18:29. In other words, the Torah does not distinguish among them. ²⁶⁹ Which shows that Saadiah’s classification is far from perfect. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:13:3 [Ibn Ezra on Exodus 20:13:3](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:13:3) **לא תגנוב.** משמע גנבה קחת ממון בסתר, ויש גנב שהוא בן מות כמו גונב נפש מישראל בין שהוא נער קטן או נלעג לשון והגנבה בממון בין בפניו בין שלא בפניו, או שרמהו בחשבון, או במדה, או במשקל, וזאת המלה גם היא כוללת מי שיגנוב לב אחר כאשר עשה אבשלום: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** THOU SHALT NOT STEAL. Stealing implies taking money secretly. There are thieves who incur the death penalty, namely, those who kidnap an Israelite, be he a child or one who cannot speak clearly.²⁷⁰ The prohibition to steal money applies both to when the owner is present and to when he is not present. It also applies to cheating in number, measure, and weight. The term stealing also applies to what Absalom did,²⁷¹ that is, it prohibits deceiving another person. footnotes: ²⁷⁰ An adult who cannot speak clearly and thus complain to others that he has been kidnapped. ²⁷¹ Deception. See II Sam. 15:6. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:13:4 [Ibn Ezra on Exodus 20:13:4](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:13:4) **לא תענה.** שנים רבות חפשתי בלבי טעם זאת המלה לאמר עד שקר, ולא אמר עדות שקר, ולפי דעתי עתה כי הוא מדבר עם עד שקר, כאילו כתוב, לא תענה אם אתה עד שקר ומשמע זאת המלה כטעם לא תכחשו ולא תשקרו (ויקרא יט יא) ומצאנו מלת ענות בבי"ת כמו, שקר ענה באחיו (דבר' יט יח) ובלא בי"ת כמו ישמע אל ויענם (תה' נה כ) והטעם יענה בם וכמוהו, וכאשר לא נגענוך (ברא' כו כט) לא נגענו בך, ויש עד שקר שהוא בן מות, והוא שכתוב עליו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו (דבר' יט יט): **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** THOU SHALT NOT BEAR FALSE WITNESS. For many years I asked myself why Scripture employs the phrase *ed sheker* (false witness) and not *edut sheker* (false testimony). I now believe that Scripture is addressing the false witness, and our verse is to be interpreted as if it read, “Thou shalt not give testimony if thou art a false witness.” The implication of this clause is the same as that of *neither shall ye deal falsely, nor lie one to another* (Lev. 19:11). We find that a *bet* follows the word for testimony in *and hath testified* (anah) *falsely against his brother* (be-achiv) (Deut. 19:18). We also find this verb employed without a *bet* following it in *yishma El ve-ya’anem* (God shall hear, and testify against them) (Ps. 55:20).²⁷² Now *ve-ya’anem* is a compound of *ve-ya’aneh* (and shall testify) and *bam* (against them).²⁷³ follows “to testify,” for the *mem* suffix stands for the word *bam*. The phrase *lo nega’anukha* (not touched thee) in *as we have not touched thee* (Gen. 26:29) is similar, as the meaning of *lo nega’anukha* is *lo naganu bakh* (we have not touched thee).²⁷⁴ suffix stands for the word *bakh.* Thus in both cases the suffix stands for a *bet.* There is a type of false witness who incurs the death penalty, namely, the one concerning whom it is written, *then shall ye do unto him, as he had purposed to do unto his brother* (Deut. 19:19).²⁷⁵ footnotes: ²⁷² Translated according to I.E. ²⁷³ In effect, a bet ²⁷⁴ In other words, the kaf ²⁷⁵ If the false testimony would have resulted in an innocent person’s execution, then the false witness is put to death. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:14:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:14:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:14:1) **לא תחמוד.** אנשים רבים יתמהו על זאת המצוה, איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו כל מה שהוא נחמד למראה עיניו, ועתה אתן לך משל, דע כי איש כפרי שיש לו דעת נכונה, והוא ראה בת מלך שהיא יפה לא יחמוד אותה בלבו שישכוב עמה, כי ידע כי זה לא יתכן, ואל תחשוב זה הכפרי שהוא כאחד מן המשוגעים שיתאוה שיהיה לו כנפים לעוף השמים ולא יתכן להיות, כאשר אין אדם מתאוה לשכב עם אמו, אעפ"י שהיא יפה, כי הרגילוהו מנעוריו לדעת שהיא אסורה לו ככה כל משכיל צריך שידע, כי אשה יפה או ממון לא ימצאנו אדם בעבור חכמתו ודעתו, רק כאשר חלק לו ה', ואמר קהלת (לאשר) ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו (קהלת ב כא), ואמרו חכמים בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא ובעבור זה המשכיל לא יתאוה ולא יחמוד ואחר שידע שאשת רעהו אסרה השם לו, יותר היא נשגבה בעיניו מבת מלך בלב הכפרי על כן הוא ישמח בחלקו ולא ישים אל לבו לחמוד ולהתאוות דבר שאינו שלו, כי ידע שהשם לא רצה לתת לו, לא יוכל לקחתו בכחו ובמחשבותיו ותחבלותיו, ע"כ יבטח בבוראו שיכלכלנו ויעשה הטוב בעיניו, והנה נשלם פי' עשרת הדברים אמר אחד מחכמי הדור ידענו כי תשעה גלגלים הם כנגד תשעה מספרים שהם עיקרי כל מספר, וככה אלה התשעה דברים, והנה הדבור הראשון שאיננו ממספר התשעה, שהוא כנגד כבוד השם הנכבד המדבר, כאשר הוא האחד במספר העשרה, והנה הדבור השני שהוא לא יהיה לך, הוא כנגד גלגל העליון, שהוא מוליך כל הגלגלים הפך תנועתו ממזרח למערב בעשרים וארבע שעות, ואמר כנגדו אלהים אחרים, להודיע כי בכח השם ירוצון הגלגלים, ורבים חשבוהו שהוא הבורא בעבור שאיננו גוף, והדבור השלישי שהוא לא תשא כנגד גלגל המזלות ששם כל צבא השמים חוץ מהמשרתים השבעה, והנה הגוף הנכבד מקיף כל הגופות וצורתם שהם שמונה וארבעים ונראה כח השם לעין ויש מקומות בגלגל הזה שיש שם כוכבים רבים, ומקומות אין כוכב בהם, ואין יכולת באדם לדעת זה הסוד ורבים מחסרי חכמה חשבו כי לשוא נבראו אלה הצורות על זאת המתכונת, והדבור הרביעי דבור השבת כנגד גלגל שבתי כי חכמי הנסיון אומרים כי לכל אחד מהמשרתים יש יום ידוע בשבוע שבו יראה כחו והוא בעל השעה הראשונה ביום, וכן מי שהוא בעל השעה הראשונה בלילה ואומרים כי שבתי ומאדים הם כוכבים מזיקים, ומי שיחל מלאכה, או ללכת בדרך באחד משניהם יבוא לידי נזק, על כן אמרו קדמונינו ז"ל שניתן רשות לחבל בלילי רביעיות ובלילי שבתות והנה לא תמצא בכל ימי השבוע לילה ויום זה אחר זה שימשלו אלה שני המזיקים בהם רק ביום הזה, על כן אין ראוי להתעסק בו בדברי העולם רק ביראת השם לבדו, והדבור החמישי שהוא כבד, כנגד גלגל צדק שהוא יורה על שלום וצדק וחסד, ולשלם שכר, ולכבד מי שהוא חייב, והדבור הששי לא תרצח, כנגד גלגל מאדים, שהוא יורה על שפיכות דמים ועל החבורות ויש מחלוקת בין חכמי המזלות אם נוגה הוא למעלה מהשמש, או למטה ממנה, וחכמי הודו הביאו ראיות כי נוגה הוא למעלה והנה הדבור השביעי שהוא לא תנאף כנגד גלגל נוגה, שתולדתה להורות על כל משכב וזנות והדבור השמיני לא תגנוב, כנגד גלגל השמש שהוא יורה על אונס ולהסיר כל כח משרת שיתחבר עמה שלא יראה אור בעבורה, והנה דבור התשיעי שהוא לא תענה כנגד גלגל כוכב חמה שהוא יורה על הלשון והנה הדבור העשירי שהוא לא תחמוד כנגד גלגל הלבנה שהוא השפל מכל הגלגלים והיא תורה על החמדה: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** THOU SHALT NOT COVET. Many people are amazed at this commandment. They ask, how is it possible for a person not to covet in his heart all beautiful things that appear desirable to him? I will now give you a parable.²⁷⁶ Note, a peasant of sound mind who sees a beautiful princess will not entertain any covetous thoughts about sleeping with her, for he knows that this is an impossibility. This peasant will not think like the insane who desire to sprout wings and fly to the sky, for it is impossible to do so. Now just as a man does not desire to sleep with his mother, although she be beautiful, because he has been trained from his childhood to know that she is prohibited to him, so must every intelligent person know that a person does not acquire a beautiful woman or money because of his intelligence or wisdom, but only in accordance with what God has apportioned to him. Indeed, Koheleth states, *yet to a man that hath not labored therein shall he leave it for his portion* (Eccles. 2:21). Furthermore, our sages taught, children, life, and sustenance are not dependent upon a person’s merits but upon the stars.²⁷⁷ 28a. The intelligent person will therefore neither desire nor covet. Once he knows that God has prohibited his neighbor’s wife to him she will be more exalted in his eyes than the princess is in the eyes of the peasant. He will therefore be happy with his lot and will not allow his heart to covet and desire anything which is not his. For he knows that that which God did not want to give him, he cannot acquire by his own strength, thoughts, or schemes. He will therefore trust in his creator, that is, that his creator will sustain him and do what is right in His sight. Observe, we have completed explaining the Ten Statements. One of the wise men of this generation said: We know that nine spheres²⁷⁸ correspond to the nine numbers²⁷⁹ that are the basis of all numbers.²⁸⁰ It is the same with these nine statements.²⁸¹ Now the first statement, which corresponds to the glory of God the revered who speaks, is not included among the nine statements, for it is the first of the ten in number.²⁸² Now the second statement, which is *Thou shalt have no*…etc. (v. 3), corresponds to the highest sphere, which moves west to east and propels the other spheres to make a twenty-four hour east-to-west circuit in contrast to its own motion.²⁸³ It is in reference to this sphere that Scripture states, *other gods.* It says this to let us know that the spheres run by the power of God. Many considered this sphere to be the creator because it is incorporeal. The third statement, namely, *Thou shalt not take the name of the Lord thy God in vain* (v. 7), corresponds to the sphere of the constellations wherein are all the hosts of heaven, with the exception of the seven moving stars.²⁸⁴ Now this important sphere encompasses all the forty-eight bodies²⁸⁵ and their forms.²⁸⁶ God’s power is there revealed to the eye.²⁸⁷ There are places in this sphere which contain many stars. There are other places in it which have no stars. It is impossible for a man to know this secret. Many of those deficient in wisdom think that these forms in their arrangement were created in vain.²⁸⁸ The fourth statement, the statement about the Sabbath, corresponds to the sphere of Saturn. The astrologers²⁸⁹ tell us that each one of the moving stars has a certain day in the week in which its power is manifest.²⁹⁰ The star is the dominant power the first hour of the day.²⁹¹ The same is true concerning the star which is the dominant power in the first hour of the night.²⁹² They say that Saturn and Mars are harmful stars. Hence harm befalls anyone who begins any work or sets out on a journey when one or the other dominates. The sages therefore said that permission was given for harming²⁹³ on Wednesday night²⁹⁴ and on the eve of the Sabbath. Now we do not find these two “demons”²⁹⁵ ruling night and day, back to back, on any other day of the week except for Saturday.²⁹⁶ It is therefore unfit for one to occupy himself on Saturday with everyday matters. On the contrary, one should devote himself on this day to the fear of God. The fifth statement, namely, *Honor thy father and thy mother,* corresponds to the sphere of Jupiter,²⁹⁷ Literally, righteousness. which indicates peace, righteousness, mercy, and the obligation to reward and honor those to whom we owe a debt of gratitude. The sixth statement, *Thou shalt not murder,* corresponds to the sphere of Mars, which points to bloodshed and wounding. There is a difference of opinion among the astrologers about whether Venus is above or below²⁹⁸ the sun. The wise men of India brought proof that Venus is above.²⁹⁹ Now the seventh statement, namely, *Thou shalt not commit adultery,* corresponds to the sphere of Venus, the nature of which points to all acts of intercourse and harlotry. The eighth statement, namely, *Thou shalt not steal,* corresponds to the sphere of the sun and indicates force. It removes the power of any planet³⁰⁰ that is in conjunction with it so that its light is not seen. Now the ninth statement, namely, *Thou shalt not bear false witness,* corresponds to the sphere of Mercury, which indicates language.³⁰¹ 156a. The tenth statement, namely, *Thou shalt not covet,* clearly corresponds to the sphere of the moon, which is the lowest of the spheres. It indicates desire. footnotes: ²⁷⁶ Which will aid you in understanding the commandment that prohibits coveting. ²⁷⁷ Mo’ed Katan ²⁷⁸ See I.E. on Ex. 3:15 and the notes thereto. ²⁷⁹ From 2 to 10. ²⁸⁰ See I.E. on Ex. 3:15 and the notes thereto. ²⁸¹ Of the Decalogue. ²⁸² It is the basis of all that follows. Similarly, the number one is not included among the ten numbers. ²⁸³ Which moves west to east. ²⁸⁴ Each of which has its own sphere. Literally, the seven ministers. ²⁸⁵ Heavenly bodies. ²⁸⁶ See I.E.’s comment on verse 3 and the notes thereto. ²⁸⁷ God’s power is seen in the arrangement of the stars. ²⁸⁸ Hence the third statement reads, Thou shalt not take the name of the Lord thy God in vain. ²⁸⁹ Literally, the experimenters. ²⁹⁰ In other words, Saturn dominates on the Sabbath. Indeed, the name Saturday means Saturn’s day. ²⁹¹ On which it is dominant. ²⁹² The star which is dominant during the first hour of the night dominates that night. ²⁹³ Which I.E. interprets to mean for Mars and Saturn to have an evil influence. ²⁹⁴ Saturn dominates Wednesday night (Weiser). ²⁹⁵ Mars and Saturn. ²⁹⁶ Literally, this day Mars rules Friday eve and Saturn on Saturday (Weiser). ²⁹⁷ Hebrew, tzedek. ²⁹⁸ An allusion to sexual intercourse. ²⁹⁹ This has no bearing on I.E.’s comment. He inserted it as an aside on his comments on the verse. ³⁰⁰ The moon included. ³⁰¹ Literally, the tongue. According to the Talmud anyone born when Mercury dominates will be wise. See Sabbath ###### Ibn Ezra on Exodus 20:15:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:15:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:15:1) **וכל העם רואים את הקולות.** וכבר פירשתי טעם רואים את הקולות, כי כל ההרגשות מתחברות אל מקום אחד והנה הטעם כאשר ראו הקולות והלפידים, כי מנהג האדם שיתפחד מהם, וקול השופר שלא נשמע כזה לעולם, ואת ההר לבדו עשן כאשר ראו הפלאים האלה נעו, כמו נע ונד, (ברא', ד יב) שכל אחד סר ממקום מעמדו ושב אחורנית, וכמוהו וינועו אמות הספים (ישעי' ו ד), וטעם אמות, שהספים סרו ממקומם אמות, לא יכול הנביא לשערם במראות הנבואה, והאומר כי פי' כמו זעו לא יתכן זה, כי אם לא סרו ממקומם איך עמדו מרחוק: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** AND ALL THE PEOPLE PERCEIVED THE THUNDERINGS.³⁰² I have already explained the meaning of “saw the thunderings.”³⁰³ Scripture says the aforementioned because all the senses are perceived in one place.³⁰⁴ Now the meaning of our verse is: when Israel saw these wonders, that is, when the people perceived the thunderings and the lightning, which people normally fear, and the voice of the horn, a sound such as had never been heard of before, and the mountain smoking, they trembled. The meaning of *va-yanu’u* (and they trembled) is, and they moved; that is, each one of them turned from where he was standing and went backwards. *Va-yanu’u* is similar to the word *na* (a fugitive) in *a fugitive and a wanderer* (Gen. 4:12). The word *va-yanu’u* (were moved) in *And the posts* (amot) *of the door* (ha-sippim) *were moved* (Is. 6:4) is similar. The meaning of *amot* (posts) in the aforementioned verse is cubits, for the thresholds³⁰⁵ (doors) as thresholds. moved a number of cubits from their place.³⁰⁶ The prophet was not able to estimate, in his vision, how many cubits they moved. It is impossible to maintain that *va-yanu’u* means: and they trembled. For if Israel did not remove themselves from their place, how did they stand far off? footnotes: ³⁰² Literally, and all the people saw the thunderings, hence I.E. comments. ³⁰³ See I.E. on Ex. 5:21. ³⁰⁴ See I.E. on Ex. 5:21. ³⁰⁵ I.E. renders sippim ³⁰⁶ According to I.E., Is. 6:4 should be rendered: and the thresholds moved some cubits. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:16:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:16:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:16:1) **ויאמרו.** הכהנים וראשי המטות שהיו קרובים אליו הם דברו עמו, אחר שנשלמו עשרת הדברים כי כל כך היו יריאים, כי פחדו שהשם ידבר עוד עמהם וימותו, ובעבור זה אמר משה להם "אל תיראו": **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** AND THEY SAID. The reference is to the priests and the heads of the tribes who were close to Moses. They spoke to Moses after the Ten Statements were completed because they were very anxious, for they feared that God would continue to speak to them and that they would consequently die. That is why Moses told them, *Fear not* (v. 17). ###### Ibn Ezra on Exodus 20:17:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:17:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:17:1) **ויאמר.** למ"ד לבעבור נוסף, כלמ"ד למבראשונה (דה"א טו יג) ולמ"ד לאבשלום בן מעכה (שם ג ב): **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** AND MOSES SAID. The *lamed* in the word *le-va’avor* (for) is superfluous.³⁰⁷ (for) means the same thing as *ba-avur.* It is like the *lamed* in the word *le-mabbarishonah* (at the first) (I Chron. 15:13) and the *lamed* of *le-avshalom* (Absalom) in *Absalom the son of Maacah* (I Chron. 3:2). footnotes: ³⁰⁷ It has no meaning, for le-va’avor ###### Ibn Ezra on Exodus 20:17:2 [Ibn Ezra on Exodus 20:17:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:17:2) **וטעם נסות אתכם.** כמו ולמען נסותך להטיבך באחריתך (דבר' ח טז): **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** [TO PROVE YOU.] *To prove you* is similar in meaning to *and that He might prove thee, to do thee good at thy latter end* (Deut. 8:16). ###### Ibn Ezra on Exodus 20:17:3 [Ibn Ezra on Exodus 20:17:3](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:17:3) ובעבור תהיה יראתו על פניכם, ככתוב, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב (שם ד י): **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** AND THAT HIS FEAR MAY BE BEFORE YOU. As it is written, *the day that thou stoodest before the Lord thy God in Horeb* (Deut. 4:10).³⁰⁸ footnotes: ³⁰⁸ The verse goes on to say, that they may learn to fear Me all the days that they live upon the earth. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:18:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:18:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:18:1) **ויעמד.** הזכיר זה פעם אחרת, כי משה היה עושה הפך מעשיהם, אלה עמדו מרחוק, ומשה נגש אל הערפל: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** AND THE PEOPLE STOOD AFAR OFF. Scripture mentions this a second time because Moses did the opposite. They stood from afar; however, Moses drew near the thick darkness. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:19:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:19:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:19:1) **ויאמר ה'.** רבים השתבשו בעבור שמצאו ודבריו שמעת מתוך האש (דבר' ד לו) שהיה בהר סיני, כי כתוב וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר (למעלה יט כ), ועתה אמר מן השמים דברתי עמכם, ומי שיש לו לב יבין הטעם בפ' כי תשא רק עתה אתן לך משל, אולי יבין מי שאין לו לב, חשוב שיהיה כדמות אדם ראשו בשמים, ורגליו על הר סיני, וזה טעם וירד, ומן השמים ידבר, כמו ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים (זכרי' יד ד) כי ידענו שהשמים והארץ מלא כבודו: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** AND THE LORD SAID. Many err because they found Scripture stating, *and thou didst hear His words out of the midst of the fire* (Deut. 4:36) that God was on Mount Sinai, for it is written, *And the Lord came down upon mount Sinai* (Ex. 19:20). However, Scripture here states, *I have talked with you from heaven.* Now he who is intelligent will understand its meaning from my comments on the Torah portion *Ki Tissa*.³⁰⁹ What I will now do is offer a parable. Perhaps this will help the unintelligent understand. Imagine the form of a person standing with his feet on Mount Sinai and his head in heaven. This is the meaning of *And the Lord came down* (Ex. 19:20) and of God’s speaking from heaven. It is similar to *And His feet shall stand in that day upon the mount of Olives* (Zech. 14:4), for we know that God’s glory fills heaven and earth.³¹⁰ footnotes: ³⁰⁹ See I.E. on Ex. 33:21. ³¹⁰ There is thus no need for Him to go up or come down (Weiser). God is all over. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:20:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:20:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:20:1) **לא תעשון.** הטעם והנה אנכי יושב בשמים, ואני דברתי עמכם לא ע"י אמצעי, וכן כתוב, פנים בפנים דבר ה' עמכם (דבר' ה ד), ואל תתמה בעבור שכתוב לא תעשו פעמים, כי כן דרך צחות לשון הקדש כמו לא תחמוד כי הטעם אחד הוא, וכן הוא לא תעשון לכם אתי אלהי כסף ואלהי זהב, כמו "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" (פ' ד) וטעם שתעשו צורות לקבל כח עליונים, ותחשבו כי לכבודי אתם עושים כאילו יהיו אמצעים ביני וביניכם, כמו העגל שעשו ישראל כי אהרן לכבוד השם עשה, כאשר אפרש במקומו, ובעבור שהשם ידע שישראל יעשו, הזהירם בתחלה שלא יעשו אלהי זהב: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** YE SHALL NOT MAKE WITH ME. Its meaning is: Look, I who dwell in heaven spoke to you without any intermediary.³¹¹ (v. 20). Indeed, Scripture explicitly states, *The Lord spoke with you face to face* (Deut. 5:4). Do not be perplexed because Scripture repeats, *ye shall not make*.³¹² appears twice in our verse. Scripture is following elegant Hebrew style. It is similar to *Thou shalt not covet* (v. 14).³¹³ It all has one meaning,³¹⁴ to be read as follows: “Ye shall not make with Me gods of silver, or gods of gold.” It is like *Thou shalt not make unto thee a graven image* (v. 4). Its meaning is: do not make forms that receive powers from above and think that you make them for My glory, in that they will serve as an intermediary between Me and you, like the golden calf which Israel made. As I will explain in its place, Aaron made the golden calf for God’s glory.³¹⁵ God warned Israel at the beginning³¹⁶ not to make gods of gold because He knew that Israel would make the golden calf. footnotes: ³¹¹ That is why Ye shall not make with Me—gods of silver, or gods of gold. ³¹² The phrase Ye shall not make ³¹³ Which is found twice in verse 14 even though once would suffice. ³¹⁴ Whether repeated or not. ³¹⁵ See I.E. on Ex. 31:18. ³¹⁶ Concerning the laws, after revelation of the Ten Statements. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:20:2 [Ibn Ezra on Exodus 20:20:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:20:2) והנה טעם אתי, שאין לי צורך לאמצעיים עמי, על כן אחריו אבוא אליך וברכתיך, והטעם אני בכבודי אבא אליך: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** The meaning of *with Me* thus is: I have no need for intermediaries to be with Me. Scripture therefore states afterwards, *I will come unto thee and bless thee.* Its meaning is, through My glory I will come unto thee. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:21:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:21:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:21:1) **מזבח אבנים.** י"א כי הטעם שלא יעשו ציורים במזבח, ע"כ צוה במזבח אבנים להיותם שלמות, ואלה המפרשים אולי ילמדונו למה נעשה כל המשכן כרובים, וכרובי זהב על הכפורת, והבית אשר בנה שלמה כלו כרובים ותמונות ופטורי ציצים (מ"א ו לב), ואלה המקומות נכבדות ממקום המזבח, ובפ' תשא אדבר על זה, וי"א כי מזבח אדמה שלא יהיה על מקום גבוה ואין זה משמע הלשון, והעד שכתוב אחריו מזבח אבנים, וקדמונינו אמרו, כי הטעם לשום אדמה במזבח הנחשת, ואמת אמרו כי כן עשו רק זה הפסוק לזכר ולאסמכתא ואין זה פשוטו, כי האדמה שישימו בו מקרה, כי הוא לא יקרא רק מזבח הנחשת, כי מנחשת נעשה גם נקרא מזבח הקטרת מזבח הזהב, בעבור שהוא מצופה זהב, ועוד אילו היה כן משמע, מזבח אדמה יהיה פירוש "ואם מזבח אבנים" שישימו בו אבנים, ולא נוכל לומר שלא נעשה המזבח מאבנים, כי מפורש הוא והוא הנעשה בהר עיבל, ועתה אפרש, אמר הגאון כי יש מחלוקת על דבר המזבח שעשה משה תחת הר סיני, י"א לפני מתן תורה היה ואחרים אמרו אחרי כן והגאון הודה למחלוקת הראשונה, ואמר כי הכתוב בפרשה הזאת כל אשר דבר ה' נעשה (למטה יט ח), הוא שנוי בפרשה השנית, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (למטה כד ז) ואני אתן לך ראיה גמורה כי אחר מן תורה היה כי הנה כתוב בפרשה הזאת שאמר השם למשה בעלותו אל הר האלהים לפני מתן תורה "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי" (למעלה יט, ד ה) ואמר בתחלה כה תאמר לבית יעקב (שם פ' ג), והנה לא הגיד להם לא מצות, ולא חקים, ולא משפטים, רק לשמוע מפיהם אם יהיו חפצים לשמוע בקול השם לכל אשר יצום, והם השיבו ואמרו "נעשה" ושם כתוב וישב משה את דברי העם אל ה' (שם פ' ח), אז קדשם לשמוע דבר השם, שהיו עשרת הדברים, ועתה החל להשמיעם מצותיו, וכאשר נגש משה אל הערפל, אמר לו זאת הפרשה לא תעשון, וכל פרשת ואלה המשפטים עד כי יהיה לך למוקש (למטה כג לג) ואחר כן כתוב ויבא משה (שם כד ג) שירד מן ההר, ושם כתוב, ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים (שם), ודבר ה' הם מצות עשה, ומצות לא תעשה, שתחלתם, לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, ודברי המזבח, וכל מצות עשה ולא תעשה שהם בפרשת ואלה המשפטים, כמו השב תשיבנו לו, עד בא השמש תשיבנו לו (שם כב כה) אלהים לא תקלל (שם פ' כז), והמשפטים דברי העבדים, והמכים, והנצים, והנגיחה, וההבערה, ודברי הגנבה, והשבועה, ועל אלה כתוב שם, ואת כל המשפטים, ובעבור זה אמרו אבותינו נעשה ונשמע (למטה כד ז), ופי' נעשה לשמור מצות עשה ומצות לא תעשה, ונשמע על המשפטים על כן הוסיפו אחר מתן תורה לומר ונשמע, ולא אמרו כן בתחלה והנה פי' מזבח אדמה כמשמעו עשוי מאדמה, וזהו שכתב שם, ויבן מזבח תחת ההר (שם שם ד) וכתוב בכאן "וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך" ושם כתוב ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים (שם שם ה) ואין ספק כי זאת פרשת מזבח אדמה, גם לא תעשון אתי, בעבור דם הברית שזרק על המזבח, ועל העם שקבלו על נפשם שהשם לבדו יהיה להם לאלהים, ושישמרו מצותיו ומשפטיו, והזכיר את צאנך ואת בקרך ששניהם מיני עולות ושלמים, ראיתי אפיקורס אחד ישתחקו עצמותיו, שטען על החכמים בעבור שאמרו אי זהו מקומן של זבחים (זבחים מז א) כי אמר כי לא מצא בכל התורה זביחה כי אם שלמים כמו עולה וזבחים כי עולה הוא דבר בפני עצמו, והזבחים שלמים, כמו ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים (למטה כד ה) וככה בכל מקום, והראיתי לו כי לא דבר נכונה, כי כתוב וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך אז הודה על חטאתו שטען על אנשים נכבדים מכל הדורות הבאים אחריהם: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** AN ALTAR OF STONE.³¹⁷ That is what I.E. comments upon. Some say that the reason³¹⁸ is that they not make images on the altar. Scripture therefore commanded that the altar be constructed from unhewn stones. Perhaps these commentators can explain why the entire tabernacle was adorned with cherubim and why cherubim of gold were placed over the arkcover. Furthermore, the entire temple constructed by Solomon was decorated with cherubim, images,³¹⁹ However, I Kings 6:32 reads, *timmorot* (palm trees). It is possible that *temunot* is a scribal error and that we should read *timmorot.* and open flowers (I Kings 6:32). These places were more important than the place of the altar.³²⁰ I will speak on this in the Torah portion *Ki Tissa.* Some say that the meaning of *An altar of earth* is that the altar shall not be constructed on a high place. However, this is not what the words imply. The fact that Scripture goes on to state next, *And if thou make Me an altar of stone* is proof of this.³²¹ Our sages said that *An altar of earth* means that the bronze altar³²² is to be filled with earth. They spoke the truth, for that is what they did. However, this verse serves only as a reminder³²³ and as a support.³²⁴ This³²⁵ means that the bronze altar is to be filled with earth. is not its literal meaning. The earth that was placed in the altar was not essential,³²⁶ and the altar³²⁷ was known only as the bronze altar. It was so named because it was made out of bronze. The altar of incense³²⁸ was also called the gold altar because it was covered with gold.³²⁹ Furthermore, if the implication of *An altar of earth* is an altar filled with earth, then the meaning of *an altar of stone* is an altar filled with stones. However, we cannot say that the altar³³⁰ was not constructed of stones, for Scripture explicitly tells us that it was made out of stones.³³¹ The reference³³² is to the altar made on Mount Ebal. I will now explain. Saadiah Gaon says that there is a difference of opinion concerning the altar that Moses built beneath Mount Sinai.³³³ Some say that he built the altar before the giving of the Torah. Others maintain that he built it afterwards. The Gaon agrees with the first opinion. He says that what Scripture records in this chapter, namely, the chapter which contains the words *All that the Lord hath spoken we will do* (Ex. 19:8), is repeated in the second chapter, that is, in the chapter that reads, *All that the Lord hath spoken will we do, and obey* (Ex. 24:7).³³⁴ I will prove to you conclusively that Moses built the altar after the giving of the Torah. This chapter clearly states that God told Moses, when he went up to the mountain of God prior to the giving of the Torah, *Ye have seen what I did unto the Egyptians…Now therefore, if ye will hearken unto My voice* (Ex. 19:4, 5). God started by saying, *Thus shalt thou say to the house of Jacob* (Ex. 19:3). Now Moses did not relate³³⁵ any commandments, statutes, or ordinances to Israel. He merely wanted to hear from their very lips whether they wanted to listen to God’s voice and do what He commanded them. Israel replied by saying, *we will do* (Ex. 19:8). Scripture then goes on to report, *And Moses told the words of the people unto the Lord* (Ex. 19:9). Moses then sanctified Israel so that they would be fit to hear God’s word, which consisted of the Ten Statements. He now³³⁶ started to instruct the people in God’s commandments. When Moses approached the thick darkness God told him everything stated in the section that begins, *Ye shall not make with Me* (v. 20)³³⁷ and the entire chapter of *Now these are the ordinances* (Ex. 21:1) up to, *for they will be a snare unto thee* (Ex. 23:33). Scripture then tells us, *And Moses came* (Ex. 24:3); that is, he came down from the mountain. Scripture then goes on to state, *and* [*Moses*] *told the people all the words of the Lord and all the ordinances* (*Ibid.*). *The words of the Lord* refers to the positive and negative commandments, starting with *Ye shall not make with Me—gods of silver* (v. 20); the account of the altar and all the positive and negative commandments found in the chapter that begins, *And these are the Ordinances,* such as *thou shalt surely bring it back to him again* (Ex. 23:4); *thou shalt restore it unto him by that the sun goeth down* (Ex. 22:25), and *Thou shalt not revile God* (Ex. 22:27). The ordinances refer to the laws dealing with slavery, assault, fights, goring, arson, theft, oaths. It is concerning these that Scripture there writes, *and all the ordinances* (Ex. 24:3). It is concerning these laws that our forefathers said, *will we do, and obey* (Ex. 24:7). The meaning of *will we do* is, we will observe the positive and the negative commandments. The meaning of *and obey* is: we will obey the ordinances. The Israelites therefore added *and obey,* something which they at first³³⁸ did not say³³⁹ following the giving of the Torah. The meaning of *An altar of earth* clearly is, as the phrase implies, an altar made out of earth. This is what Scripture refers to when it writes later, *and builded an altar under the mount* (Ex. 24:4). Scripture here writes, *and shalt sacrifice thereon thy burnt-offerings, and thy peace-offerings* (v. 21), and it is there written, [and they] *offered burnt-offerings, and sacrificed peace-offerings* (Ex. 24:5).³⁴⁰ There is no doubt that the section beginning, *An altar of earth* and also *Ye shall not make with Me* (v. 20) were stated because of the blood of the covenant which Moses dashed on the altar (Ex. 24:6) and because the people pledged that the Lord alone would be their God and that they would observe His commandments and ordinances (Ex. 24:7). Scripture mentions, *thy sheep, and thine oxen* (v. 21) because both of them are kinds of animals from which burnt offerings and peace offerings may be brought.³⁴¹ I saw a heretic, may his bones be crushed, arguing against the sages of the Talmud for saying, *Which was the place appointed for the sacrifices* (*Zevachim* 5:1).³⁴² deals with the place set aside for the various sacrifices. The term used by the Mishnah for various sacrifices is *zevachim.* The heretic claimed that he never found the Torah using the term sacrifice (*zevach*) except for a peace offering.³⁴³ apply it to all sorts of sacrificial offerings. We thus find Scripture speaking of a burnt offering and sacrifices (*zevachim*). The burnt offering is an entity unto itself, and sacrifices refer only to peace offerings, as in [and they] *offered burnt-offerings, and sacrificed peace-offerings of oxen unto the Lord* (Ex. 24:5). We³⁴⁴ find this to be the case all over. Now I showed this heretic that what he said was incorrect. Scripture here states, *and shalt sacrifice*³⁴⁵ We thus see that the term *zavach* also applies to peace offerings. Similarly with the noun *zevach/zevachim.* *thereon thy burnt-offerings, and thy peace-offerings.* He then admitted that he sinned in contradicting people eminently greater than any who lived in all the generations that came after them. footnotes: ³¹⁷ The Bible reads, an altar of earth. ³¹⁸ The prohibition to use hewn stones in constructing the altar. ³¹⁹ Hebrew, temunot. ³²⁰ Why then would God prohibit similar images on the altar? ³²¹ That “earth” is to be taken literally, for if it is not to be taken literally then neither is “stone.” ³²² See Ex. 27:1-8. ³²³ That the bronze altar was filled with earth. ³²⁴ For the tradition that the bronze altar was to be filled with earth. ³²⁵ The interpretation that an altar of earth ³²⁶ It was not an actual part of the bronze altar. Indeed when Israel journeyed from place to place the earth was left behind. Hence it would not be referred to as an altar of earth ³²⁷ Described in Ex. 27:1-8. ³²⁸ See Ex. 30:1-8. ³²⁹ The point is the altar of incense had two names. However, unlike the earth placed in the bronze altar, the gold was an essential part of the altar. ³³⁰ Referred to in Scripture as an altar of stone. ³³¹ Deut. 27:5. ³³² In Deut. 27:5. ³³³ See Ex. 24:4. ³³⁴ We thus see that they refer to the same event. ³³⁵ At that time. ³³⁶ After the Ten Statements were revealed. ³³⁷ That is, verses 20-23. ³³⁸ Before the revelation of the Ten Statements. ³³⁹ See Ex. 19:8. ³⁴⁰ We thus see that the altar mentioned here and the altar mentioned in Ex. 24:5 were built for the same purpose. This supports I.E.’s contention that the reference is to the same altar. ³⁴¹ These were the offerings brought by Moses after God’s revelation to Israel. ³⁴² Chapter 5 of tractate Zevachim ³⁴³ Whereas the rabbis in tractate Zevachim ³⁴⁴ So argued the heretic. ³⁴⁵ Hebrew, ve-zavachta. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:21:2 [Ibn Ezra on Exodus 20:21:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:21:2) וטעם בכל המקום אשר אזכיר את שמי, פירוש בכל מקום אשר אשים זכר לשמי שכבודי שוכן שם, כמו שילה ונוב שעמד שם הארון, אם תבוא אל המקום הנזכר לשמי לבקר אותי, גם אני אבוא אליך וברכתיך: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** [IN EVERY PLACE WHERE I CAUSE MY NAME TO BE MENTIONED.] Its meaning and interpretation is, in every place where I will set a memorial for My name, that is, in every place where My glory dwells such as Shilo and Nob where the ark stood. If you come to the aforementioned place for the sake of My name to visit Me, I too will come unto you and bless you. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:21:3 [Ibn Ezra on Exodus 20:21:3](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:21:3) וטעם אבוא כדרך בן אדם, והטעם תמצאנו שם במקום שאזכיר את שמי עליו, והוא מקום הכבוד, כאלו באתי אליך שידעתי שתבוא, ובעבורך באתי, ובעבור שבאת לכבודי אבוא אליך וברכתיך ולא תהיה צריך לאחר כי תמצאנו בכל עת ששם כבודו: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** [I WILL COME UNTO THEE.] This is an anthropomorphism. Its meaning is: you will find Me in the place upon which I cause My name to be mentioned, which is the place of My glory.³⁴⁶ I, as it were, came to you because I knew that you would come and it is because of you that I came. Furthermore, because you came to pay Me homage, *I will come unto thee and bless thee.* You will have no need to seek anyone else, for you will find Me as long as My glory is there. footnotes: ³⁴⁶ That is, the place where God’s glory dwells. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:22:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:22:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:22:1) **ואם מזבח אבנים.** המזבח שבנה משה לכרות ברית עם ישראל בדם הברית וצוה השם שיבנו מזבח אבנים בעבר הירדן טרם שינחלו הארץ, ויכתבו על האבנים כל התורה כי מצוה רבות הם תלויות בארץ, כמו שהיה צורך עם בניהם בהכנסם לארץ מפני המצות התלויות בארץ, ושם זבחו שלמים ויאכלו כאשר עשו אבותיהם, ויהיה טעם ואם מזבח אבנים, כאומר עשה עתה מזבח אדמה, ואם תזכה שתכנס לארץ אז תבנה מזבח אבנים: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** AND IF THOU MAKE ME AN ALTAR OF STONE. The altar that Moses built to make a covenant with Israel with the blood of the covenant³⁴⁷ [was made out of earth].³⁴⁸ God commanded³⁴⁹ that Israel build an altar of stone on the other side of the Jordan before they would inherit the land and that they write the entire Torah upon the stones, because many of the commandments are contingent upon the Land of Israel.³⁵⁰ We similarly find that God required their children³⁵¹ to build such an altar when they entered the land³⁵² because of the commandments contingent upon the Land of Israel.³⁵³ They sacrificed and ate peace offerings there³⁵⁴ as their fathers did.³⁵⁵ According to the above, the meaning of *And if thou make an altar of stone* is, now build an altar of earth. However, if you are worthy to enter the Land of Israel, then you will make Me an altar of stone. footnotes: ³⁴⁷ Ex. 24:4. ³⁴⁸ The words in brackets are not in the text, but they have to be added to make sense of I.E.’s comment. See Weiser. ³⁴⁹ God now also commanded (Filwarg). ³⁵⁰ See Deut. 27:1-8. I.E. claims that Deut. 27:1-8 refers to the command given now. ³⁵¹ The children of those who stood at Mount Sinai. ³⁵² See Josh. 8:30-35. ³⁵³ That is, because of the many commandments contingent upon living in the Land of Israel. ³⁵⁴ At Mount Ebel. ³⁵⁵ At Mount Sinai. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:22:2 [Ibn Ezra on Exodus 20:22:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:22:2) **אתהן.** הם האבנים: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** IT.³⁵⁶ The reference is to the stones. footnotes: ³⁵⁶ Literally, them. Hence I.E.’s comment. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:22:3 [Ibn Ezra on Exodus 20:22:3](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:22:3) **גזית.** הטעם כמו, ומשרתו יהושע בן נון נער (למטה לג יא) כן לא תבנה אתהן בנין גזית, וגזית מגזרת, על גזזי צאנו (ברא' לח יב) כי גז חיש (תה' צ י) וכן נגוזו ועבר (נחום א יב) והטעם כמו כריתה רק אבנים שלמות כמו שהן נבראות: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** HEWN STONES. Its meaning is similar to that of *but his minister Joshua, the son of Nun, a young man* (Ex. 33:11).³⁵⁷ Similarly here, *lo tivneh ethem gazit* (do not build a hewn structure out of them).³⁵⁸ (literally, you shall not build them hewn stones) is short for *lo tivneh ethem binyan gazit.* The word *gazit* (hewn stones) comes from the same root as *gozeze* (shearers) in *and went up unto his sheep-shearers* (Gen. 38:12) and *gaz* (cut) in, *For it is speedily cut, and we fly away* (Ps. 90:10).³⁵⁹ It is the same case with *nagozu* (cut) in *Even so shall they be cut down, and he shall pass away* (Nahum 1:12). Its meaning³⁶⁰ is, cut.³⁶¹ Only unhewn stones, that is, stones as God created them, [were to be used]. footnotes: ³⁵⁷ Which, according to I.E., is short for: but his minister Joshua, the son of Nun, did the ministry of a young man. See I.E. on Ex. 33:11. ³⁵⁸ In other words, lo tivneh ethem gazit ³⁵⁹ Translated according to I.E. ³⁶⁰ The meaning of gazit. ³⁶¹ Or hewn. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:22:4 [Ibn Ezra on Exodus 20:22:4](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:22:4) **כי חרבך.** שם חרב נפל על כלי ברזל שנעשה לחתוך בו, אולי נקראת כן החרב, כי היא מחרבת ובמקום אחר כתוב לא תניף עליהן ברזל (דבר' כז ה) על מזבח אבנים שבנו, ואין לנו לחפש על טעמי המצות, ועל דרך הסברא אולי היה כן כדרך הפגול בעבור שהיה קרב לגבי המזבח אין ראוי להיות הנשאר פגול, כי יחלל קדש שהקדיש, ישאר ממנו עד שיהיה פגול, וככה זה, אם יכרתו האבנים לבנות המזבח, אולי יחולל הנכרת מן האבנים לע"ג או למקום המטונף וזה אינו כבוד וראינו שהכהן צריך לכפר על המזבח: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** FOR IF THOU LIFTED UP THY TOOL UPON IT. The word *cherev* (tool) refers to an iron instrument made for cutting.³⁶² usually means a sword. Hence I.E.’s comment. It is possible that the instrument is called a *cherev* because it destroys (*mecharevet*). Scripture elsewhere states, *thou shalt lift up no iron tool upon them* (Deut. 27:5),³⁶³ (iron tool) rather than *cherev* is used in this parallel verse. We thus see that *cherev* refers to an iron tool used for cutting. that is, upon the altar of stones that Israel built.³⁶⁴ We should not look for explanations for the commandments. However, from a rational point of view it is possible that the prohibition against hewn stones is similar to the law governing “a vile thing.”³⁶⁵ Sacrificial flesh which has spoiled. See Lev. 7:18. It is unseemly for that which is left over from a sacrifice which was brought upon the altar to become vile, for if what remains of a sacrifice becomes vile then the sacrifice, which was sanctified, is defiled. The same is true of the prohibition against hewn stones. It is possible that the chips that result from the stone-cutting be profaned by being dedicated to idolatrous use if the builders cut stones in order to build an altar. The latter would be disrespectful. Now Scripture states³⁶⁶ that the priest atones upon the altar.³⁶⁷ footnotes: ³⁶² The word cherev ³⁶³ The word barzel ³⁶⁴ Upon crossing the Jordan. ³⁶⁵ Hebrew, piggul. ³⁶⁶ Literally, Now we have seen. ³⁶⁷ Hence the altar is treated in the manner of a sacrifice which is brought upon it. ###### Ibn Ezra on Exodus 20:23:1 [Ibn Ezra on Exodus 20:23:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Exodus/r/20:23:1) **תעלה.** אמר בן זוטא, כי במעלות מגזרת "מעל" ולא פקח עיניו לראות, כי מ"ם "מעל" שרש והעד ומעלה בו מעל (במד' ה יב) והנה "מעל" במשקל "נעל" ולשון רבים שאינו סמוך ונעלות בלות ומטולאות (יהושע ט ה), והנה ראוי להיות בִמְעָלות חירק תחת הבי"ת וקמץ תחת העי"ן, רק פי' כמו ומעלות שבעה עלותיו (יחז' מ כו), והנה חשב בן זוטא לעלות בסלם חכמה בהבליו, ונגלתה ערותו עליו, וככה יקרא לכל אפיקורס אשר בדברי קדמונינו לא יאמין, וזאת מצות מעלות כוללת כל מזבח אדמה, אבנים או נחשת, כל מזבח שהוא עשוי לשם כאשר הוא כתוב מזבחי: **Ibn Ezra's commentary on the Pentateuch, tran. and annot. by H. Norman Strickman and Arthur M. Silver. Menorah Pub., 1988-2004:** NEITHER SHALT THOU GO UP BY STEPS UNTO MINE ALTAR. Ben Zuta says that *be-ma’alot* (by steps) comes from the same root as *ma’al* (trespass).³⁶⁸) upon My altar. However, he did not open his eyes and see that the *mem* in *ma’al* is a root letter, as *u-ma’alah vo ma’al* (and act unfaithfully against him) (Num. 5:12) proves.³⁶⁹ is a third person *kal* whole root form. Therefore, the root of *u-ma’alah* has to be *mem, ayin, lamed. Ma’al* is the noun form of *ma’alah.* Now *ma’al* follows the paradigm of *na’al*.³⁷⁰ Its plural absolute form is *ne’alot* (shoes). Compare, *and worn shoes* (ne’alot) *and clouted upon their feet, and worn garments* (Josh. 9:5). Thus *be-ma’alot* should have been vocalized *bi-me’alot,* that is, with a *chirik* beneath the *bet*³⁷¹ prefixed to a letter beginning with a *sheva* is vocalized with a *chirik.* and a *kamatz* beneath the *ayin*.³⁷² for that is the way this paradigm is vocalized. Compare, *ne’alot* (shoes), *ne’arot* (girls), and the like. *Be-ma’alot*³⁷³ beneath the *bet* and a *chataf pattach* beneath the *ayin.* can only have the meaning of *ma’alot*³⁷⁴ in *And there were seven steps* (ma’alot) *to go up to it* (Ezek. 40:26). Ben Zuta clearly intended to ascend the ladder of wisdom with his follies. However, his nakedness was uncovered thereon. This is what happens to every heretic who does not believe in the words of our ancient sages. The law prohibiting the use of steps to go up to the altar takes in all altars of earth, stones, or copper. The phrase *Mine altar* implies all altars made for the Lord. footnotes: ³⁶⁸ According to Ben Zuta our text should be translated: Neither shalt thou go up in a trespassing manner (be-ma’alot ³⁶⁹ Ma’alah ³⁷⁰ It is vocalized pattach, pattach. ³⁷¹ A bet ³⁷² If it came from the root mem, ayin, lamed, ³⁷³ Which is vocalized with a sheva ³⁷⁴ Which comes from the root ayin, lamed, heh.