## Ibn Ezra on Psalms Chapter 1

###### Ibn Ezra on Psalms 1:1:1
[Ibn Ezra on Psalms 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:1:1)

אשרי האיש - קדמונינו ז"ל אמרו: כי עמד קשה מן הלך וישב קשה מכולם, אם כן יהיו הלצים רעים מחטאים. ור' משה הכהן פירש: להיפך ואמר: כי טעם לא עמד אפילו לא עמד. ולפי דעתי: כי מלת רשעים הם שאינם עומדים על מתכונת אחת כדרך: והרשעים כים נגרש, כי השקט לא יוכל, וכן ובכל אשר יפנה ירשיע והוא ישקיט ומי ירשיע, ובעבור זה הזכיר עם רשעים הלך והוא המפותה ללכת בעצת רשע אחר ובדרך לא ידעה.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
Our predecessors, their memory to blessing, said that stood is harder than went and sat is harder than all of them. If so, the insulters will be worse than sinners. And Rabbi Moshe the Kohen explained to the contrary, and said that the intention of did not stand is "didn't even stand". And according to my understanding, that the word wicked are those who do not stand on one standard(?)...


###### Ibn Ezra on Psalms 1:1:2
[Ibn Ezra on Psalms 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:1:2)

ומלת חטאים – קשה ובעבור זה הזכיר דרך כי הוא הרגיל ללכת בה.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
The word "sinners" (*chata'im*) denotes a more severe state [than *resha'im*]. Therefore, [Scripture] mentioned "path" (*derekh*) [in connection with them], because it is the way he is accustomed to walk. [And the verb used is "stood" (*amad*), implying taking a stand or persisting in this habitual path].


###### Ibn Ezra on Psalms 1:1:3
[Ibn Ezra on Psalms 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:1:3)

ומלת ישב – קשה ממנה וככה דעת הקדמונים.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
And the word "sat" (*yashav*) is more severe than it [i.e., than *amad* / the state of sinners], and this aligns with the opinion of the predecessors.


###### Ibn Ezra on Psalms 1:1:4
[Ibn Ezra on Psalms 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:1:4)

ולצים - מגזרת: כי המליץ בינותם שהוא יגלה סוד ראובן לשמעון והלצים הם הפך הענוים, אם ללצים הוא יליץ ואחריו ולענוים יתן חן והענוים הם הביישנים, לדבר דבה ולתת דופי ולגלות סתרים ובקרית שמע ד' מתכונות הגוף והם בשבתך וההפך בלכתך, כי הנע הפך הנח ובשכבך הפך ובקומך, ובתהלות כתוב ישב כנגד בשבתך, גם הלך כנגד לכתך, גם עמד כנגד קם ולא הזכיר השכיבה, כי ברוב האדם ישן ומשפט לשון הקודש להכניס סימן אות לכל הפעלים כאשר הם עתידים, אמרו מן פעל יפעל וכאשר ירצו לדבר על זמן עומד ידברו בלשון עבר, גם בעתיד כמו וינועו אמות הסיפים והבית ימלא עשן. וככה לא הלך ובתורתו יהגה כי אין לו עסק וחפץ בהבלי העולם רק כל חפצו בתורת השם לעשות המצות.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
And "scoffers" (*letzim*) derives from the same root as "interpreter" (*melitz*) in (Genesis 42:23): "for the interpreter (*ha-melitz*) was between them"—implying [negatively, in the context of *letzim*] one who reveals Reuben's secret to Simeon [i.e., a gossip or talebearer]. The *letzim* are the opposite of the humble/meek (*anavim*), as in (Proverbs 3:34): "Surely He scorns the scoffers, but He gives grace (*chen*) unto the humble." The humble are the modest/bashful who refrain from: speaking slander (*dibah*), finding fault (*dofi*), and revealing secrets [which the scoffers engage in]. In the recitation of the Shema (Deuteronomy 6:7), there are four postures/conditions of the body: "when you sit" (*be-shivtekha*) and its opposite "when you walk" (*be-lekhtekha*)—for movement is the opposite of rest—and "when you lie down" (*u-ve-shokhbekha*) and its opposite "when you rise up" (*u-vekumekha*). In (Psalms 1:1), "sat" (*yashav*) is written, corresponding to "when you sit"; "walked" (*halakh*) corresponding to "when you walk"; and "stood" (*amad*) corresponding to "rise up" (*u-vekumekha*). It did not mention lying down (*shekhivah*), because a person is mostly asleep [when lying down and thus less actively engaged in these negative associations]. It is a convention of the Holy Tongue (Hebrew) [regarding verb tenses]: While the future tense is typically formed by adding a prefix letter (e.g., yif'al from the root p-'-l), when wishing to describe a present, continuous state or characteristic (*zeman omed*), they often use the past tense (*leshon avar*, as used here: *lo halakh, lo amad, lo yashav*). Sometimes the future/imperfect tense form is also used for ongoing description, as in (Isaiah 6:4): "And the posts of the door were moving (*va-yanu'u* - *wayyiqtol* form), and the house was filling (*yimaleh* - imperfect form) with smoke." Therefore, [the past tense verbs like] "has not walked" (*lo halakh*) [etc., in verse 1 describe the ongoing character of the man whose positive nature is described in verse 2]: "and in His Torah he meditates" (*u-ve-torato yehegeh*). This means he has no involvement or desire (*esek ve-chefetz*) in the vanities (*havlei*) of the world; rather, his entire desire (*kol chefetzo*) is in the Torah of the Lord, to perform the commandments (*la'asot ha-mitzvot*).


###### Ibn Ezra on Psalms 1:1:5
[Ibn Ezra on Psalms 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:1:5)

וטעם תורה - כי תורנו הדרך הישרה.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
The meaning/reason for [the word] Torah is that it instructs us (*torenu*) in the straight/proper path (*ha-derekh ha-yesharah*) [connecting Torah to the root y-r-h, to teach/guide].


###### Ibn Ezra on Psalms 1:1:6
[Ibn Ezra on Psalms 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:1:6)

ומלת יהגה – בלב וכמוהו והגות לבי תבונות גם בפה כמו ולשוני תהגה צדקך. ולאמרו ובתורתו יהגה ולא נכתב ובה יהגה דרך צחות, כי הנה מלת ישראל חמש פעמים בפסוק אחד.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
The word *yehegeh* (utters) can refer to [meditation] in the heart, as in (Psalm 49:4): "and the meditation (*hagut*) of my heart shall be understanding (*tevunot*)"; it can also refer to [utterance] with the mouth, as in (Psalm 35:28): "And my tongue shall speak (*tehgeh*) Your righteousness."


###### Ibn Ezra on Psalms 1:1:7
[Ibn Ezra on Psalms 1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:1:7)

והזכיר יומם ולילה – כנגד ארבעה מתכונות הגוף.


###### Ibn Ezra on Psalms 1:1:8
[Ibn Ezra on Psalms 1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:1:8)

ומלת יהגה – בלב וכמוהו והגות לבי תבונות גם בפה כמו ולשוני תהגה צדקך.


###### Ibn Ezra on Psalms 1:1:9
[Ibn Ezra on Psalms 1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:1:9)

ולאמרו ובתורתו יהגה ולא נכתב ובה יהגה דרך צחות, כי הנה מלת ישראל חמש פעמים בפסוק אחד.


###### Ibn Ezra on Psalms 1:1:10
[Ibn Ezra on Psalms 1:1:10](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:1:10)

והזכיר יומם ולילה – כנגד ארבעה מתכונות הגוף.


###### Ibn Ezra on Psalms 1:3:1
[Ibn Ezra on Psalms 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:3:1)

פלגי - מגזרת פלג לשונם.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
[Beside] streams (פַּלְגֵי - *palgei*): From the same root as (Genesis 10:25) "divided" (*peleg*) [referring to dividing/channeling water].


###### Ibn Ezra on Psalms 1:3:2
[Ibn Ezra on Psalms 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:3:2)

ועל פלגי מים - על אחת הפלגים, כמו: אל ירכתי הספינה, ויקבר בערי גלעד, בן אתונות. ויש אומרים: כי טעם פריו – כמו בני הנעורים.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
Beside streams of water (עַֽל־פַּלְגֵי־מָ֥יִם - *al palgei mayim*): Means beside *one* of the streams. Similar [constructions where a plural denotes one instance within a category include]: "to the innermost parts (*yarketei* - plural construct) of the ship" (Jonah 1:5) [referring to one area]; "and he was buried in the cities (*be-arei* - plural construct) of Gilead" (Judges 12:7) [meaning in one city]; "son of she-asses" (*atonot* - plural) (Zechariah 9:9) [likely referring to the foal of one specific donkey]. And some say (*v'yesh omrim*): That the meaning of "its fruit" (*piryo*) is analogous to "children of youth" (Psalm 127:4) [interpreting the fruit metaphorically as descendants].


###### Ibn Ezra on Psalms 1:3:3
[Ibn Ezra on Psalms 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:3:3)

ועלהו לא יבול - עשרו כל ימיו על דרך טובה חכמה עם נחלה.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
Whose foliage never fades (וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל - *ve-alehu lo yibol*): [This represents] his wealth (*oshro*) enduring all his days, in the sense of (Ecclesiastes 7:11): "Wisdom is good with an inheritance" [implying enduring substance].


###### Ibn Ezra on Psalms 1:3:4
[Ibn Ezra on Psalms 1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:3:4)

וכל אשר יעשה יצליח - ישוב על האדם הנמשל לעץ. ויש אומרים: כי ישוב כל אשר יעשה יצליח - על העץ כי אם יוקח ממנו סעיף ויוטע יצליח. ואחרים אמרו: כי שב על עלהו כמו: ועלהו לתרופה. ולפי דעתי: כי טעם פריו - הנשמה החכמה שתהיה מלאה תורת אלהים להכיר בוראה ומעשיו העומדים לנצח, ותדבק בעולמה העליון בהפרדה מעל גויתה, כמו הפרי המבושל באילן ויפרד ממנו ואין צורך לו, כי בעבור הפרי היה העץ.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
And whatever it produces thrives (וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ - *ve-khol asher ya'aseh yatzliach*): This refers back to the person (*ha-adam*) who is compared to the tree. And some say (*v'yesh omrim*): That the phrase "whatever it produces thrives" refers back to the tree itself – meaning that if a branch (*sa'if*) is taken from it and planted, it will thrive. And others have said (*v'acherim amru*): That it refers back to "its foliage" (*alehu*), similar to (Ezekiel 47:12) "and its foliage shall be for healing" [*li-trufah* - implying the leaf itself produces a successful outcome]. And according to my opinion (*u-lefi da'ati*): The meaning of "its fruit" (*piryo*) is the wise soul (*ha-neshamah ha-chakhamah*) that will be filled with God's Torah, enabling it to recognize its Creator and His deeds which endure forever. It [the soul] will cleave to its supernal world upon separation from its body, like ripened fruit on a tree that separates from it and no longer needs it – for the tree existed for the sake of the fruit.


###### Ibn Ezra on Psalms 1:3:5
[Ibn Ezra on Psalms 1:3:5](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:3:5)

ועלהו לא יבול – זכרו הטוב, כדרך זכר צדיק לברכה

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
"Whose foliage never fades" (*ve-alehu lo yibol*) [represents] his good reputation (*zikhro ha-tov*), in the manner of (Proverbs 10:7) "The memory of the righteous is a blessing" (*zekher tzaddik li-verakhah*).


###### Ibn Ezra on Psalms 1:3:6
[Ibn Ezra on Psalms 1:3:6](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:3:6)

וכל אשר יעשה יצליח - הון ובנים וכבוד.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
"And whatever it produces thrives" (*ve-khol asher ya'aseh yatzliach*) [refers to worldly success:] wealth (*hon*), children (*banim*), and honor (*kavod*).


###### Ibn Ezra on Psalms 1:4:1
[Ibn Ezra on Psalms 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:4:1)

כמוץ - הדק מהתבן כמוץ יסוער מגורן והנה נפש הצדיק דומה אל הדגן שהוא עומד והרשעים כתבן לפני הרוח.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
Like chaff (כַּמֹּץ - *kamotz*): The fine [part] of the straw (*teven*), as in (Isaiah 17:13) "like chaff (*motz*) of the threshing floors, chased by the wind." And behold, the soul of the righteous is comparable to the grain (*dagan*), which remains standing, while the wicked are like straw (*teven*) before the wind.


###### Ibn Ezra on Psalms 1:5:1
[Ibn Ezra on Psalms 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:5:1)

על כן - הזכיר כי תאבדנה נפשות הרשעים וזכר זרעם בעולם הזה, על כן מלת לא יקומו שטעמו יעמדו.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
Therefore (עַל־כֵּן - *al ken*): This refers back [to the previous verse, indicating the consequence of being like chaff]: that the souls of the wicked will perish, and the memory of their descendants in this world [will also perish]. Therefore, the word "will not stand" (*lo yakumu*) means they will not endure (*ya'amdu*).


###### Ibn Ezra on Psalms 1:5:2
[Ibn Ezra on Psalms 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:5:2)

וטעם במשפט – כמו: את כל מעשה האלהים יביא במשפט ונפתח בית במשפט להורות על חסרון הדעת, כדרך בשמים ה' בשמים חסדך, בעבור שהוא יום הדין לכל יום אחד או לכל אחד במותו.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
In the judgment (בַּמִּשְׁפָּ֑ט - *ba-mishpat*): This is similar to (Ecclesiastes 12:14): "For God shall bring every work into judgment (*be-mishpat*)." [Regarding the grammatical form ba-mishpat:] The bet [prefix] has a patach vowel, [which may be noted] to indicate [their] lack of knowledge/understanding [that leads them to this judgment]. This usage is similar in structure to (Psalm 36:6): "O Lord, Your kindness is in the heavens (*be-ha-shamayim*)." [This is applicable] because it is the Day of Judgment (*Yom HaDin*) for everyone [together] on a single day, or [alternatively] for each individual at the time of their death.


###### Ibn Ezra on Psalms 1:5:3
[Ibn Ezra on Psalms 1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:5:3)

וטעם בעדת צדיקים – כי התחברותם טוב לכלם, הפך חבורת רשעים.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
In the assembly of the righteous (בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים - *ba'adat tzaddikim*): [Sinners will not stand there] because their [the righteous'] association (*hitchabrutam* - their joining together) is beneficial for all of them, the opposite of the company (*chaburat*) of the wicked.


###### Ibn Ezra on Psalms 1:6:1
[Ibn Ezra on Psalms 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ibn%20Ezra%20on%20Psalms/r/1:6:1)

כי יודע - אין ספק כי השם הנכבד יודע הכללים והפרטים הכללים, הם נפש כל חי לכל הברואים והפרטים, הם כל מין ומין בפני עצמו, או אפילו כל בריה ובריה בפני עצמה, כי מעשה ידיו כולם, רק דעת הפרט לכל אחד בדרך כלל הן לצדק הן לרשע ידענו, ולעולם ידע אומנות הנודעות, ובעבור שתעמדנה נפשות הצדיקים ותהיינה קיימות לעולם, על כן ידע אותם גם ידע כי נפשות הרשעים תאבדנה, הנה הטעם כי דרך הרשעים לאבדון, ואם נפשות הרשעים תאבדנה אף כי נפשות הלצים, או תהיה מלת רשעים כוללת חטאים ולצים.

**Wikisource Mikraot Gedolot:**
For [the LORD] knows (כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ - *ki yodea*): There is no doubt that the Glorious Name (*HaShem HaNikhbad* - i.e., God) knows the universals (*ha-kelalim*) and the general aspects of the particulars (*ha-peratim ha-kelalim*). The universals are the life-soul (*nefesh kol chai*) common to all created beings. The particulars refer to each and every species individually, or even each and every creature individually, for they are all the work of His hands. However, [regarding God's specific] knowledge of the individual (*da'at ha-perat*) concerning each person in a general sense (*be-derekh kelal*)—whether regarding the righteous or the wicked—this we understand [is the specific type of knowledge implied here]. And He eternally knows the fixed natures (*omanut*) of known things. And because the souls of the righteous will endure (*she-ta'amdénah*) and will exist forever (*ve-tihyénah kayamot le-olam*), therefore [the verse says] He "knows" them [in the sense of acknowledging, cherishing, and sustaining their enduring way]. He also knows that the souls of the wicked will perish (*to'védnah*). Behold, the meaning [of the verse's second clause] is that the way of the wicked leads to destruction (*le-avaddon*). And if the souls of the wicked (*resha'im*) perish, how much more so (*af ki*) the souls of the scoffers (*letzim*)? [Recalling the hierarchy discussed in verse 1, where scoffers were considered the worst category]. Or [alternatively], the word "wicked" (*resha'im*) [in this verse] is inclusive of [both] sinners (*chata'im*) and scoffers (*letzim*).