## Imrei Da'at on Proverbs Chapter 10

###### Imrei Da'at on Proverbs 10:1:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:1:1)

משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו. בזה מתחיל לדבר בטבעי האדם ובענינים מצויים בהם ובזה שיקרה להם כפי. פעולתם ומעשיהם ומדותיהם, ורוב דברי זה החלק השני הולכים לפי הנגלה לא לפי הנסתר ואין בו פנימי כ״א דבר מועט מפוזר ומפורד, אמנם בזה הפסוק הראשון זכר החכמה מפני שהפסוק הראשון לעולם כדמות הקדמה וכל שכן שרצה להתחיל בנכבד מחלקי הדיבור ואמר בן חכם וכו' אם האב חכם יכיר מעלת החכמה ויהיה אוהב את בנו בעבור חכמתו ואם לא יהיה האב חכם אין ספק שיהיה מקנא לחכמה מפני שהוא לא זכה להשיגה אם מאונס אם מחוסר שהיה לו ועל כן הוא מתאוה שיראה בנו עומד בין אנשי החכמה ונראה בעיניו כאלו הוא בעצמו היה חכם, ומה שאמר ובן כסיל וכו׳ מפני שהאם מרחמת על בנה יותר מן האב היא מצטערת כשהוא כסיל יותר מאביו אע״פ שהוא גם כן תוגת אביו. לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:2:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:2:1)

היה לו לומר אוצרות כסף לרשע בהיות בהם רשע מכל מקום הצדקה היא כל כך חזקת שאפילו הרשע אינו מוחה אותה אבל היא תפדה בעל הרשע מן המות הנגזרת עליו, גם תוכל לפרש להיפך כי בעל הרשע בעמדו ברשעתו אפילו הצדקה לא תועיל לו והיה ראוי לומר ולא צדקה תציל ממות כמו ולא תמותו ועל כל העדה יקצוף שמשפטו ולא כל העדה יקצוף. כמו שאמרו הפילוסופים כי הידיעה בהפכים אחת. זה הדרך לקח שלמה בזכרו החכמה בתחלת הספר ובא לזכור לך ג״כ בזה החלק השני מה שהוא הפך החכמה והמוסר והוא הרשע שהוא כסוג לכל מיני הרעות ולמען היותו מבדיל בין שני אלו הענינים כלומר החכמה והרשע הבדיל ג"כ בין שני חלקי הספר והתחיל החלק השני משלי שלמה כמו שהתחיל החלק הראשון. לא ירעיב ה' נפש צדיק והות בגדים יהדף.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:3:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:3:1)

אחר שזכר עושר הרשע בפסוק מעבר זכר חסרון הצדיק ואמר שאם הוא נעדר לא יגיע ענינו לזה החוסר עד שירעב כי השם ישלח לו מי שיפרנסהו כמו שעשה לעבדיו הנביאים, ותוכל לפרש כי נפש שם משותף יהיה נופל על גוף האדם כמו נפש תחת נפש, כי בנפשו דבר אדוניהו ויהיה ג״כ נופל על ענין רצון והתאוה כמו ונפשו קשורה בנפשו, ר״ל שיעקב לא סר מחפץ הנער ומרצונו מאהבתו אותו, וכן אם יש את נפשכם לקבור את מתי, והוא נופל ג״כ על נפש האדם הנשארת, ע״כ נוכל לפרש שהאל אוהב את הצדיק וישמרהו מחוסר ומרעב כי לא ירצה שיתרושש ויבוא לידי נסיון כי זה דבר שיפחדו ממנו החסידים והצדיקים כמו שאמר רש ועושר אל תתן לי וכו׳, או נוכל לפרש שהאל לא יביא הצדיק אל זמן שיהיה רעב ממה שיבקש מאתו והוא לא יעלים עיניו מרצונו ולא יסתיר ממנו פניו וימלא רצונו וחפצו במה ששואל ממנו, או תוכל לפרש כי נפש הצדיק אחר הפרדה מן הגוף האל ית' לא יעמידנה בעינוי וברעב מתת לה חלקה וגורלה מטובו ומנעמו כי שם רעב מושאל גם על ענין שאינו אכילה ושתיה כמו לא רעב ללחם וכו׳ כי אם לשמוע דבר ה'. וגם נוכל לפרש פירש רביעי החכמה לא תניחנו להיותו רעב מרוב ההנאה שהצדיק מקבל ממנה בהיותה מתעסק בה וע״כ אינו רעב למזון וכל שכן כשהוא שמח בחלקו כמו שאמר צדיק אוכל לשובע נפשו ר״ל כפי חיותו לבד וכפי השאר נפשו בו ובטן הרשע חסר מרוב תאותו וחפצו להנאת המאכלים. ולפי זה הפי׳ יהיה לא ירעיב ה' כמו ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו שתלה אכילת האדם ההוא הקופץ על ממונו על האל אשר הוא דבר שהוא תלוי ברצון האדם לבדו אבל אמר כן להרחבת הלשון ולצחותו וכן כאן כאלו אמר לא תרעב נפש הצדיק, כי אע"פ שהאל ית' סבה ראשונה לכל הענינים אין הכתוב תולה אותם עליו יתברך כי הטבע לא יעשה דבר אלא שתשם סבת אותו הדבר אבל הוא נעשה באמצעות הטבע כמו שנמצא בהרבה מקומות, ותהר ותלד בן ולא יזכור באותו ההריון האל ית׳ אבל כשבא ההריון על דבר זר אז יתלה הכתוב אותו ההריון על הבורא להפלגה ולצחות מאמר כמו בהריון רות המואביה שאמר ויתן ה' לה הריון מבלי התקדם בו תפלה מהאשה או מהאיש או הראות מלאך כרבקה וכאשת מנוח, ומה שאמר והות רשעים ר״ל שלא יאחר השם מנקום נקמתו ממנו ותהיה מלת לא משמשת לשני הענינים לשכר הצדיק ולעונש הרשע, ונוכל לפרש להיפך אין השם ממהר הוות הרשע רק הוא מעכב והודף אותו לרעתו והוא שיבוא אידו פתאום כמו שאמר א״כ ושלות כסילים תאבדם כי האל אינו רוצה להפרע מן הרשעים מיד שהם פושעים בו אלא עד שיהיה עונם שלם. ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:4:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:4:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:4:1)

שהאדם שהוא עני דלותו יכריחנו לשקר ולרמות במדותיו ובמשקליו וגם בדבריו או תפרש האדם שיכווין לרמות בין במדה בין במשקל לא יאריך מהיותו נעשה רש ועני, אבל האנשים החרוצים ומתרחקים מן השקר מתעשרים כי בני אדם מתקרבין אליו בעבור נאמנותו וירוח עמהם, ומה שאמרתי לך שהוא בא הפך הרבה פסוקים באו במקרא כמוהו כמו והוא נרדם ויעף וימת שהיה לו לומר ויעף וירדם וימת כי לא היה עיף בעבור שהיה נרדם רק מפני העיפות שהיה בו היה נרדם, וכן אבנים שחקו מים שמשפטו מים שחקו אבנים, כי אע״פ שהמדקדקים הרגילו לקדים לעולם הפועל על הנפעל באמרך ראובן הכה שמעון ולמדו זה מדקדוק הישמעאלים אבל בלשוננו העבריה (אין) זה מוכרח. אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:5:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:5:1)

אמר שהאדם המשכיל אינו מתעכב לעשות הטובה בעוד שהיכולת בידו לעשותה בין שתהיה זאת הטובה מענין חכמה או פעולת צדקה ומצות או כל דבר שיקבל בו הנפש או הגוף שום תועלת אבל הפכו הוא אדם המביש עצמו וקרוביו עצל. בכל מעשיו ובזמן הרויח וההשתדלות לא יטרח והוא זמן הבחרות. אשר יש לאדם יכולת להשתדל ולטרוח ולקנות חכמה, ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:6:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:6:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:6:1)

הצדיק מרוב עשותו היושר והאמונה כל אדם יברך אותו אבל הישע אינו כן מרוב היותו אוהב החמס והרשע יכסה על האנשים העושים החמס וגם יהיה טוען בעבורם בדיבורו והוא מיפה עליהם בעשותם מעשה חמס. זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:7:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:7:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:7:1)

הצדיק נזכר לטובה ולברכה בפי ההמון בעודנו חי ואחר מותו, אבל שם הרשעים הוא דומה לדבר נרקב שאין בו תועלה ואינו זכור לברכה, ואפשר שהפירוש הוא שהרשע כשהוא מת כל אדם יקלל עצמותיו ויאמרו עליהם שתהיינה רקב ולא יקומו בקום הצדיקים כמו שאמר על כן לא יקומו רשעים במשפט.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:8:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:8:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:8:1)

חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט. אמר שהאדם שהוא חכם ויש לו לב טוב הוא מקבל המצות מפני שחכמתו תלמדנו לעשות מה שיהיה תועלת לנפשו ותביאנו להכיר מעלת המצות ושכרם אבל האויל שכל דבריו סכלות ולא יכיר תועלת המצות נכשל בדברי פיו ובמעשיו. הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:9:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:9:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:9:1)

האדם שאינו יוצא מן היושר עם בני אדם כשהוא נושא נותן עמהם הוא ילך בבטחון כי אין לו שונאים, אכל מי שמשמש בעקשות בכל מעשיו כל אדם יהיה נשמר ממנו מפני עקשותו והוא כאלו אמר ומעקש דרכיו יודע מומו. קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:10:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:10:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:10:1)

זה הפסוק דומה לפסוק חכם לב יקח מצות, ויהיה קורץ מענין קרץ מצפון בא, שענינו הריגה ומלחמה וחתך ושברון, והוא נגזר ג״כ מן הערבי שאומר קרץ בנקודה על הצדי שהוא לשון מיחוי ושבירה והפסד ור״ל האיש שישבר תאוותיו וממית אותם ואינו הולך אחר מה שעינו רואה וילחם ביצרו נותן לנפשו עצבת במה שהוא סובל בזאת המלחמה ויקנה לעצמו תועלת וחשיבות כמו שאמר הפסוק בכל עצב יהיה מותר, וגם חכמי הדורות שעברו אומרים הסובל מר ושומר את בעליו מן הנזק ובעל זה העצב באמת הוא שוה במדותיו ובשכלו לחכם לב שלקח המצות, ולא היה שלמה נעדר המליצה עד שלא היה יכול לומר באחד משני אלו הפסוקים דבר אחר במקום ואויל שפתים, אלא מפני שראה שני אלו החשובים כלומר הסובל ולוקח המצות שהפכם היה האויל אמר בשני הפסוקים ואויל שפתים ילבט, ודבריו של אדם מורים על שכלותו או על חכמתו כמו שאמר מות וחיים ביד לשון, ונוכל לפרש ג״כ קורץ כמו רומז ואמר שהאדם שרומז בעינו על חברו במשא ומתן כדי להזיקו יתן עצבת למרומה מפני השקרות ואז לא יהיה חצי הפסוק הפכו אבל הולך אחר כונה אחת, וגם תוכל לפרש שהעצב כשהוא בלב האדם יהיה גורם לו שיהיה קורץ עין מחשבתו והוא שמשחית טבעו ומזגו ומפסיד השגחותיו ויהיה עין ענינו השגחת ועיון וכאלו אמר יתן עצבת קורץ עין כלומר הנותן העצבת בנפשו הוא משחית גופו ועיונו במעשיו. מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:11:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:11:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:11:1)

שלמה כשהיה מכפיל המאמרים בספר משלי אינו למיעוט ידיעה ממנו ולא לשכחה כי זה דבר רחוק להאמינו בזולתו כל שכן בו אלא הוא כיון לזכור בשני אלו הפסוקים ופי רשעים יכסה חמס כמו שכיון זה בעצמו בזכרו שני פעמים ואויל שפתים ילבט, וכמו שזכר מסגולות הצדיק ומטבעיו בשני הפסוקים שהם ברכות ומקור חיים, כן זכר מטבעי הרשע והוא החמס שהוא הפך טבע הצדיק, וכמו שהאויל הוא נכשל בדבריו היוצאים משפתיו ומפיו מרוב זדונו וסכלותו כן הצדיק הוא קונה מקור חיים ומקנה אותם לאחרים במה שמוציא מפיו מחכמה וממוסר ושאר הענינים הטובים שהאדם קונה בהם מקור חיים שהם חיי הנפש. שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:12:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:12:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:12:1)

אחר שזכר שני מינים מבני אדם מתחלפים במדותיהם והם הצדיק והרשע הוסיף לזכור לך בפסוק זה בכלל ראשי המדות הרעות והטובות והם השנאה והאהבה ומדת השנאה תקבץ המדות הרעות והמגונות ורחוק הוא להיות רפואה, ומדת האהבה רמז בה כל מדה טובה, ואמר לך כי מדת השנאה הכוללת לכל אלו מטבעה שמעוררת המדנים והמריבות או כשהאדם יהיה חולק על האמת והנכון או שיכעס על דבר מועט; אמנם האהבה כי גם כן ראש לכל המדות הנכבדות והשלמות האדם השלם צריך לה יותר משאר המדות המעולות כי בת יהיה האדם לעולם בעל נפש טובה דורש טוב ודורש שלום אוהב ומרצה להם ואינו כועס על דבר שאין ראוי לכעוס עליו, ובאמת מי שיש בו אלו הסגולות הוא מכסת על כל הפשעים כלומר על כל מיני ההתפעליות אשר בם יפשע האדם בנפשו ובגופו, ועל כן אין אדם ניזק מבעל זאת המדה שאינו נוטר איבה בלבו ויהיה לו צחות לשון ואהבת נפש ומכסה על הפשעים והשגיאות הנעשים נגדו.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:13:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:13:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:13:1)

בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר לב. ואמר שהחכמה נמצאה בשפתי הנבון כלומר שהיא מסודרת בלבו וערוכה בפיו ללמדה לאחרים ולמי שמוכן לקבלה ולהוציאה מן הכח אל הפועל, ואחר כן זכר הפך ענין זה כי החסר לב שאין לו חפץ בחכמה שבט המוסר ר״ל דברי מוסר וחכמה הוא ראוי להחמיר עליו ויחזור בו למוטב, ואנו מוצאים ענין גו מענין תוך כמו כן גו יגרשו תרגום בתוכו בגויה וירצה לומר שיכניס המוסר בתוכו ובלבו ע״י הלימוד וההרגל, או תפרש הפסוק לפי פשושו ומלת גו כמו גוי נתתי למכים.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:14:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:14:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:14:1)

חכמים יצפנו דעת ופי אויל מחתה קרובה. החכמים מכסים החכמה ואינם מגלים סודותיה לכל אדם אבל הכסילים ממהרים להוציא מפיהם מה שבלבם ולהראות סברתם לכל אדם עד שהם נכשלים בדיעותיהם הנפסדות והרחוקות מן האמת ומחתה קרובה ר״ל כשלונם וטעותם קרובים מהם.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:15:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:15:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:15:1)

הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם. ר״ל כי המדינה והעיר תלויה בהון העשיר בכל הענינים כגון שתהיה צריכה למלחמה ולשאר הענינים שהם תיקון המדינה ובממון תהיה נעזרת, או העשיר הוא תוקף המדינה ויש לו עוזרים ואוהבים רבים אבל הדלים נשברים ונכנעים לפני כל אדם בעבור רשם.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:16:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:16:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:16:1)

פעולת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת. הצדיק פעולותיו וכונותיו הם לזכות את נפשו חיי נצח והפשט אינו טורח בזה העולם אלא בעניני הגוף ובעבור זה יהיה מוכרח לעבור על מצות השם על כן גם תבואותיו יהיו כפי מה שזרע.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:17:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:17:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:17:1)

ארח לחיים שומר מוסר ועזב תוכחת מתעה. האדם שהוא שומע המוסר יהיה לו בו מדרגה לעשות כמעשה הצדיק, אבל עוזב התוכחות הוא מתעה עצמו ואחרים עמו בדעתו ובמחשבותיו הבטלות.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:18:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:18:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:18:1)

מכסה שנאה שפתי שקר ומוציא דבה הוא כסיל. היה לו לומר שפתי שקר מכסה שנאה והוא שיש לו רכות לשון ודברים טובים ולבו יהיה מלא מרמה וזה הוא השקר והחניפות כמו שאמרו ז״ל אחד בפה ואחד בלב ועל כן שבחו מי שתוכו כברו, וסמך לזאת המדה מדה אחרת כמותה בגנות ובריעות והיא מדת הכסילים כשהם מוציאים על חבריהם שם רע ועל כן אמר אחר זה.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:19:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:19:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:19:1)

ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל. זכר ההזק והתועלת אשר בדיבור ובהעדרו כי המרבה בו לא יהיה נמלט מהיותו פושע והתמעט ממנו יהיה בחשב לאדם משכיל, והשתיקה היא מן המדות המעולות, והאריכו בשבחה כל חכמי האומות.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:20:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:20:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:20:1)

כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט. המשיל מעלת לשונו לכסף נבחר שאין בו עירוב שום דבר ממיני המתכות ולא שום סיג, כן לשון הצדיק אינו מדבר אלא לצורך ולתועלת ואינו מערב בדיבורו שום דבר שיהיה בו גנאי או חשד, ומה שאמר לב רשעים כמעט הוא מאמר חסר ובלתי מובן, אך מה שנוכל לפרש בו הוא שיהיה כמעט מלה בלתי נקשרת לענין זולתה ופי׳ שלב הרשע הוא מתמעט והולך עד שיהיה נאבד וכמו שאמר דוד תמותת רשע רעה.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:21:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:21:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:21:1)

שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו. אחר ששבח לשון צדיק זכר בזה תועלותיו ואמר כי שפתי הצדיקים משתדלים להשיב בני אדם למועב ולהחזירם בתשובה אם יצאו מן הדרך הטוב, ובדבריהם הטובים הם דורשים עליהם והם להם כרועה שמקבץ כבשיו וירעה אותם ומקרב הבריות לחכמה ולתורה כמו שאמר מענין זה כי שפתי כהן וכו', אבל האוילים שהם חסרי דעת ואין להם לב שומע ימותו בחטאתם ובמיעוט ידיעתם וחסרון לכם כשלא רצו לקבל מדברי הצדיק שהיה רוצה לרעות אותם ולמלאות חסרונם, ותוכל לפרש ג״כ רבים ירעו שפתי צדיק כלומר שהרבה בני אדם באים לפני הצדיק לקבל מחכמתו וממוסרו אכל האוילים אינם מחפשים אחר זה כי לבם חסר מזאת הכוונה ועל כן ימותו בחסרון לב ולא בחכמה.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:22:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:22:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:22:1)

ברכת ה׳ היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה. אחר שזכר עניני הצדיק והחכם והטובות הנמצאות בשפתיהם ובלשונם בא להודיעך כי אינו מן המחוייב שעם כל אלו המדות הטובות יהיה להם העשר מפני שהם ראוים לזה אבל הכל תלוי בגזירת האל כמו שגזרה זה חכמתו, הנעדרת השגתה מכל אדם, ועל כן אמר ברכת ה׳ וכו׳ כי העשר אינו לא מחכמה ולא מתבונה כמו שאמר בקהלת לא לחכמים עשר רק הוא בא מברכת השם למי שרצה בו, וזה שאמר ולא יוסיף וכו', ר״ל כי כשהאל ית׳ ירצה לתת לאדם העשר לא יתננו שיהיה האדם בו צער ועצב כשאר הממונות שהם נרווחים בצער וטורח נוסף רק יהיה עושר מברכה שלא ישתתף בה תוספת עצב ואינו נופל תחת המקרים הרעים.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:23:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:23:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:23:1)

כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה. דבר נקל הוא בעיני כסיל לעשות העבירות כי נעשו לו כהיתר מרוב הרגילו בהם, כי אינו מרגיש בהזק ובעונש המגיע לו מהם, ומזה שם כולל על כל המדות הרעות וגם כן שהזמה היא באמת מן המגונות כהן, ומה שאמר וחכמה לאיש תבונה ר״ל כמו שהוא נקל בעיני הכסיל עשותו הרעות כן הוא נקל לנעל התבונה לקנות החכמה מפני שהמבין אינו טורד בלימוד החכמה כמו שאינו מבין, ומלת שחוק משמשת לשני הענינים וכן בי שרים ישורו ונדיבים וכו׳ שמשפטו ובי נדינים וכו׳ וכמוהו אשת כסילות הומיה פתיות וכו׳ אשר משפטו לומר אשת פתיות, ואל משל עליכם ושדי תרומות ראוי לומר ואל שדי תרומות, כי המלות והשמות הצריכות להקשר לפעמים צריכות הקשירה למען הענין ולפעמים לפי דקדוקיה לבד.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:24:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:24:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:24:1)

מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן. זה הפסוק מורה ג״כ על שני ענינים הנמצאים בשני מיני בכי אדם המתחלפים במדותיהם, ואמר שהרשע מפני שהוא יודע שחייב לבורא בנפשו על הרעות שעשה הוא מפחד מן העונש העתיד לבוא עליו, וכן הוא יתברך נותן לצדיק תאוותיו כי הצדיק מפני שהוא יודע שלא עשה שום דבר כנגד רצון הבורא תאותו ותקותו הוא בבורא שיגמלהו טובה בנפשו ובגופו.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:25:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:25:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:25:1)

כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם. זכר כאן עונש הרשע וגמול הצדיק, שהרשע דומה לרוח המתגלגל שעובר ברגע והוא הנקרא סופה, והצדיק נשאר ועומד זמן ארוך כמו היסוד שאינו נופל בנפול הבית הבנוי עליו, וגם נוכל לפרש שהרשע במותו אין לו זכרון והוא נשכח אבל הצדיק חכמתו תשאירהו להיות זכור לטוב וטובותיו שעשה נזכרות כל הימים כמו שאמרו ז״ל צדיקים אפילו במיתתם קרוים חיים, ועוד נוכל לפרש כשתבוא צרה לעולם הרשע איננו נמצא בה להיותו לעזר ולהועיל שאין לו כח לבטל הצרה ונכרת גם כן מן העולם, אבל הצדיק יש לו כח בתפלתו לבטל הצרה וניצל מהם.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:26:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:26:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:26:1)

כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו. יש לתמוה איך בא זה הפסוק בזה המקום ואפשר שעל כן זכר העצל ופעולותיו הפחותים שהוא ענין דומה לרשע ושני לו כי. כמו שהרשע מפסיד על עניני העולם כן העצל מפסיד על מי ששולח אותו.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:27:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:27:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:27:1)

[כז-כח] יראת ה׳ תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה. תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד. הפסוק הראשון כפשוטו והשני נמשך אחר מה שעבר מגורת רשע וכו׳ ואחר כן אמר: מעז לתם דרך ה׳ ומחתה לפעלי און.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:29:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:29:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:29:1)

צדיק לעולם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ, ואין הפרש בכל זה הענינים.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:30:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:30:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:30:1)

[ל-לא] פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפוכות תכרת. גם זה כפשוטו. ולשון תהפוכות לא בא כמשפט הדקדוק כי היה לו לומר הלמד בשבא, והבא כנכון ממנו הוא ולשון לשון תהפוכות וכמו זה והמזלג שלש השנים בו משפטו היה לומר והמזלג מזלג שלש השנים כי משפט כל מוכרת הבא על סמוך הוא להוסיף בו מה שיקשור ביניהם.


###### Imrei Da'at on Proverbs 10:32:1
[Imrei Da'at on Proverbs 10:32:1](https://torahapp.org/share/book/Imrei%20Da%27at%20on%20Proverbs/r/10:32:1)

שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות. אמר שהצדיק מכוין בדבריו שיהיו מרוצים מן הבריות וכן בני אדם יעשו רצונו אבל הרשעים אינם רוצים מה שבני אדם רוצים אבל חולקים על כל הדעות.