## Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 1 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 1](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/1) **VI. סוכה** ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 2 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 2](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/2) **א. להלכה** ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 3 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 3](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/3) עיקרי ההלכות שבמסכת זו הם: **סוכה, ארבעה מינים שבלולב, ערבה וניסוך המים**. סוכה כיצד? ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 4 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 4](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/4) **א) הסכך** ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 5 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 5](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/5) התורה **לא** פירשה במה הסוכה נעשית ("בסכות תשבו" וגו')¹, ור' יהודה² דן בקל וחומר, שאין סוכה (סכך) נוהגת אלא בארבעת מינין שבלולב. אבל בעזרא (נחמיה ח טו) מפורש: צאו ההר והביאו **עלי זית ועלי עץ שמן** ("דדינון") ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סוכות ככתוב. ומכאן היתה תשובתם של החכמים האומרים: סוכה של כל דבר, "בכל דבר שגידולו מן הארץ". footnotes: ¹ עי' משנת ר"א, הו' ענאלאו, 247: כיצד בסכות תשבו ולא פירש. היכן פירש להן עשרה טפחים גובה שבעה טפחים אורך ושלש דפנות. ² תורת כהנים אמור פי"ז י, בבלי לו ב וירוש' פסחים פ"ב כח ע"ד. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 6 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 6](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/6) "עלי זית ועלי עץ שמן" שבנחמיה ו"פרי עץ הדר וערבי נחל" שבתורה ה"חסרים" בנחמיה (ראב"ע בפי' התורה) – הם גם תשובה לקראים האומרים שארבעת המינים שבתורה הם החומר של הסכך ואין ל"לולב" זכר בתורה. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 7 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 7](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/7) ר' יוחנן (בבבלי וירוש') מסמיך את ההלכה ש"כל דבר שגידולו מן הארץ מסככין בו", מן "באספך מגרנך ומיקבך": "בפסולת גורן ויקב"³, בקשין ובזמורות. footnotes: ³ בבלי יב א וירוש'. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 8 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 8](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/8) ולמעשה בוודאי שנעשתה הסוכה מן "הגורן והיקב": חבילי קש וכו', החוטט בגדיש וכו', הדלה עליה את הגפן וכו' (משניות בפ"א), סוכי תאנים וכו' פרכילין וכו' קשין וכו' מכבדות וכו' (ברייתא יג ב). ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 9 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 9](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/9) עד כמה נתקיימה מצות סוכה בימי הבית הראשון אין אנו יודעים. בנחמיה שם (יז) נאמר: "כי לא עשו מימי ישוע בן נון **כן** (אמנם "כן"!) בני ישראל ער היום ההוא". אבל כנראה הזניחו את ה"סוכות" גם בתחילת הבית השני, כי זכריה (יד טז–יז, יט) מוכיח את ה"חוטאים", "אשר לא יעלו לחוג את חג **הסוכות**". ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 10 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 10](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/10) זכרון **מסופק** של "סוכות" מוצאים אנו בפפירוסים הארמיים שנמצאו במצרים (טבלא 64 סי' 2, A שו' 3): כען הלו על דבר ‏ **סכיא** (ובשו' 5 נמצא "בפסחא"), אבל החרס הזה שבור ומקוטע, וקשה ללמוד ממנו הרבה. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 11 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 11](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/11) בס' היובלים (מימי יוחנן הורקנוס) טז כא נאמר על אברהם אבינו: ויבן סוכות לו **ולעבדיו** בחג ההוא והוא הראשון עשה חג הסוכות בארץ. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 12 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 12](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/12) ידיעות ממשיות של סוכות שנעשו יש לנו מימי **שמאי הזקן** אילך (אני מזכיר רק אלה שמזמן הבית): סוכת **שמאי**⁴, סוכת **ר' יוחנן בן החורני** וזקני בית שמאי⁵, סוכת **הילני** המלכה⁶, סוכת אנשי ירושלים⁷; **ובסוף זמן הבית**: שתי הסוכות שהיו לאפיטרופו של אגריפס המלך (השני) **בטבריא ובציפורי**⁸ וסוכת רבן יוחנן בן זכאי⁹. footnotes: ⁴ סוכה פ"ב מ"ח. ⁵ שם פ"ב מ"ז. ⁶ תוס' ריש פ"א, בבלי ב ע"ב וירוש' פ"א נא ע"ד. ⁷ תוס' פ"ב ג, ירוש' פ"ב נב ע"ד. ⁸ סוכה כז א. ⁹ שם פ"ב מ"ה. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 13 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 13](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/13) **ב) הדפנות** ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 14 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 14](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/14) על טיבן של **הדפנות** ושיעורן לא נמסר לנו מזמן הבית כלום. ונחלקו תלמידי ר"ע במספר הדפנות¹⁰, ואמוראים ביקשו להם סמוכים מן התורה והנביאים. אלא שעל־יד זה אמרו ש"שיעורין חציצין **ומחיצין** הלכה למשה מסיני"¹¹, כלומר: הלכה ישנה מקובלת, ובכלל למדו בכמה דברים (**לא** בכל הדברים) מחיצת **סוכה** ממחיצת **שבת**¹², וע"י כך ישנם הרבה דברים משותפים **לעירובין ולסוכה**. footnotes: ¹⁰ תוס' ספ"א, ירוש' שם נב ע"א, בבלי ו ע"ב, ועי' שם ד ע"ב. ¹¹ סוכה ה ע"ב. ¹² ירוש' ובבלי ריש סוכה. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 15 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 15](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/15) **ג) ארבעת המינים** ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 16 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 16](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/16) בתורה נאמר (ויק' כג מ): ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל¹³ ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים ("אית תניי תני **בשמחת לולב** הכתוב מדבר")¹⁴. footnotes: ¹³ "וענף ערבי נחל", תרגום השבעים. ¹⁴ ירוש' סוכה פ"ג נד ע"א. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 17 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 17](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/17) "לולב" מפורש אפוא בתורה ("כפות תמרים") וכן "ערבי נחל"¹⁵. אבל "ענף עץ עבות" לא נתפרש מהו, ופירשה הקבלה שהוא "הדס"; אלא שבנחמיה שם נזכרו "עלי הדס" אצל "עלי עץ עבות", ופירשוה חז"ל: "הדס לסוכה ועץ עבות ללולב"¹⁶ או כלשונו של רב חסדא¹⁷: הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב. footnotes: ¹⁵ בשבעים תרגום כפול: ίτέα – ἅγνος ¹⁶ ירוש' פ"ג נג ע"ד, ועי' בבלי לז א. ¹⁷ בבלי יב א. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 18 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 18](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/18) אף "פרי עץ הדר"¹⁸ לא נתפרש מהו, והקבלה אומרת שהוא "אתרוג". ולולב ואתרוג מצויירים כבר (כנראה) על המטבעות העבריות, ואף את ינאי המלך "רגמו כל העם באתרוגיהם"¹⁹. footnotes: ¹⁸ השבעים: ώραῖος, גמור ויפה. ¹⁹ קדמוניות סי"נ פי"ג ה, תוס' סוכה פ"ג ובבלי מח ב. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 19 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 19](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/19) אף על פי כן ישנה ערבוביה גדולה בארבעת מינים אלה במקורות **חיצוניים ואפוקריפיים שמזמן הבית**: ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 20 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 20](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/20) 1. בס' היובלים סז ל–לא: כי חק הוא לישראל לעולם לעשותו וישבו בסוכות וישימו עטרות על ראשם ויקחו ענפי עץ וערבי נחל. ויקח אברהם **לבות תמרים**²⁰ **ופרי עץ הדר** וסבב מדי יום ביומו את המזבח **בענפים שבע** ליום (הקפה בלולב, סוכה מג ב). footnotes: ²⁰ גם בפשיטתא: ולבותא דדקלא. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 21 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 21](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/21) כאן נזכרים תחילה "ענפי עץ (עבות?) וערבי נחל", ואולם במעשי אברהם: כפות תמרים ופרי עץ הדר, והשאר **לא** נזכרו. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 22 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 22](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/22) אף ה"עטרות"²¹ לא נזכרו במקום אחר בקשר עם חג הסכות. footnotes: ²¹ השוה "עטרות חתנים" בסוף סוטה, וביניהם גם עטרות "של הדס ושל וורד", שם מט ב. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 23 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 23](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/23) 2. חשמונאים ב' פ"י ו–ז: ויחוגו את שמונת הימים בשמחה **כחג הסוכות**, בזכרם את נדודיהם לפני זמן מה בחג הסוכות, בהרים ובמערות כחיות השדה, ועל כן נשאו "ענף עבות" (θύρος) ו"**ענף הדר**" (κλάδος ὡραἴος) **ו(כפות) תמרים** ויהללו לאשר הצליח בידם לטהר את מקום מקדשו, וכיו"ב בחשמונאים א' יג נא: ויבוא אליה (אל המצודה) בשלשה ועשרים לחודש השני בשנת אחת ושבעים ומאה בהלל **ובכפות** **תמרים** (βαίων)²² ובכנורות ובתופים ובנבלים ובשירים ובזמירות. והשוה במדב"ר פ"ד כ: כיון שהעלו אותו ("את הארון") היו צ' אלף זקנים מהלכין לפניו והכהנים טוענין בו והלוים מנגנין וכל ישראל משחקין מי **שיש בידו לולב** מי שיש בידו תוף וכלי שיר הה"ד ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' וגו' ("ובמנענעים") זה לולב שאדם מנענע בו. footnotes: ²² ויק"ר ופסדר"כ פכ"ח: באיין. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 24 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 24](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/24) 3. יוספוס (קדמוניות ס"ג פ"י ד): בט"ו לחודש (תשרי) וכו' בנשאם בידיהם ענף (εἰρεσιώνην) הדס וערבות מצורף עם (σύν πεποιημένην) "לב" הדקל, ואף פרי **אפרסקים** (τοῦ μήλου τοῦ τῆς περσέας προσόντος). ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 25 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 25](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/25) אבל בסי"ג פי"ג ה (והוא מציין שם למה שכתב בס"ג!), בספרו על מעשי אלכסנדר ינאי שרגמוהו כל העם **באתרוגיהם** (κιτρίοις): כי חוק הוא ליהודים בחג הסכות, שכל אחד לוקח ענפי (θύρσους) דקל ואתרוג²³ כמו שהזכרנו במקום אחר (ז"א בס"ג!). footnotes: ²³ καὶ κιτρίων ט"ס במקום καὶ κίτριον בנומ'. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 26 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 26](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/26) ברור, שיוספוס השתמש כאן בשני מקורות, כרגיל בספרו, ומצא באחד מהם περσέα במקום κιτρίον ואע"פ שציין מכאן לכאן לא הרגיש בסתירה שביניהם. ושמא בשעת הדחק אם לא מצאו אתרוג הביאו במקומו פרי אחר! אע"פ ששנינו (תוס' פ"ב ט, בבלי לא א): אין בידו אתרוג לא יטול לא ("לא רמון ולא") פריש ולא **דבר אחר**²⁴. footnotes: ²⁴ [ואלו באתי להוסיף על דברי רבי הייתי אומר, שבר' זו מוכיחה, שהיו שנהגו ליטול פרי אחר, וההלכה באה לבטל מנהג זה. ואם מותר ללמוד מן המאוחר על המוקדם, יורשה לי להעיר: יהודי שיראז (מן הקהלות העתיקות שכפרס) אומרים: לברך על "בולנג (=מלפפון) ולולב". שאלתי את הזקנים לטעם שם זה, ולא ידעו להשיבני דבר. כלום אין כאן זכר לאותם הימים, שלא השיגו אתרוג (גם כיום משיגים הם אתרוג בקושי, וככל הקהלה לא תמצא יותר משנים שלשה אתרוגים ולולבים) ונטלו מלפפון?! – עצ"ם] ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 27 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 27](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/27) הצד השוה שבכל הכותבים יונית שהכניסו במקום (ענפי־) ה"לולב" וה"הדס" – שמות יוניים רגילים כגון "באיון", ואף אליליים ובכחינליים, כגון θύρσος בחשמונאים ב' ויוספוס קדמוניות סי"ג, εἰρεσιώνη שם בס"ג. ומכאן בא פלוטרך לקרוא את חג הסוכות "חג בכחוס". ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 28 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 28](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/28) אבל ברור מן המקורות, גם החיצוניים גם המדרשיים, שאף בישראל היה משמש ה"לולב" בכל שמחה, כגון ב"חנוכה", בכיבוש המצודה ובהכנסת הארון בימי דוד. ואף ההדס, כגון לפני כלות²⁵. footnotes: ²⁵ כתובות יז א, ר' יהודה בר אלעאי, רבי שמואל בר רב יצחק. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 29 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 29](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/29) 1. פילון²⁶, בדברו על חג הסוכות. אינו מזכיר כלל את ארבעת המינים. footnotes: ²⁶ De specialibus legibus ס"ב 204–209 (גרמנית עמ' 164–166). ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 30 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 30](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/30) ובוודאי שידעו במצרים שבימי פילון את ארבעת המינים, שכן אפילו ישוע **מקיריני** (שחשמונאים ב' הוא קיצור ממנו) יודע אותם²⁷. ומזמן מאוחר אנו מוצאים²⁸: רבי אבהו אזל **לאלכסנדריאה** ואטעינון לולבין **בשובתא** (כבא"י). footnotes: ²⁷ ועי' גם היינמן שם 166 הערה 2. ²⁸ ירוש' עירובין ספ"ג כא ע"ג. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 31 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 31](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/31) אלא שכנראה שתק פילון מארבעת המינים מפני ריח הבכחינליות שבהם, שכך נראו בעיני הגוים (פלוטרך). ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 32 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 32](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/32) "מצות לולב" נתפרשה כבר במשנה שמזמן הבית (פ"ד מ"ד ושם מ"ז), וכבר "זקני ב"ש וזקני ב"ה" עסקו ב"שיעורו" (שיעור גבהו) של לולב²⁹. footnotes: ²⁹ ספרי שלח פיס' קטו, מנחות מא ב. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 33 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 33](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/33) ו"העם" נהגו בהם: **אנשי ירושלים** היו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב (פ"ג מ"ח), מוליכין את לולביהן להר הבית (שם פ"ד מ"ג), וכך היה מנהגן של **אנשי ירושלים** אדם יוצא מביתו ולולבו בידו וכו' (תוס' פ"ב, בבלי מא ב). ובראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה (=בירושלים) יום אחד, משחרב ביהמ"ק התקין ריב"ז שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש (פ"ג מי"ב), ויום ראשון היה דוחה שבת, וכך היה נוהג הדבר בא"י [בזמנו] של ר' יוסי (שם מי"ג) עד זמן הגאונים הראשונים³⁰ עי' להלן בפ"ג ופ"ד. footnotes: ³⁰ ועי' ירוש' פ"ג הי"ג נד ע"א וירוש' עירובין ספ"ג כא ע"ג: ר' אבהו אזל לאלכסנדריאה ואטעינון לולבא בשובתא, ובבלי מג רע"א, והמסקנא מד רע"א דוחק; ועי' חילופים: אנשי מערב טוענין לולב בשבת. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 34 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 34](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/34) **ד) ערבה שבמקדש** ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 35 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 35](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/35) חוץ מן הערבה שבלולב היו זוקפין במקדש כל שבעה ערבה בצדי המזבח³¹. **אבא שאול** מוצא לזו סמך מן התורה: ערבי נחל שתים אחת ללולב ואחת למקדש³²; אבל ר' נחוניא איש בקעת בית חוורן אומר, שהיא **יסוד נביאים**³³, או כדברי ריב"ל³⁴: מנהג נביאים. footnotes: ³¹ סוכה פ"ד מ"ג ומ"ה ותוס' פ"ג, בבלי מג ב. ³² תוס' פ"ג א ובבלי לד א, ירוש' פ"ג נג סע"ג ורפ"ד נד ע"ב. ³³ כך בירוש' ריש פ"ד שם, ובשם ר' יוחנן: הלכה למשה מסיני, אבל בבבלי מד א להיפך בשם ר' נחוניא – ור' יוחנן אומר שם בשמו – "הלכה למשה מסיני" – ובשם ר' יוחנן "יסוד נביאים". ³⁴ בבלי שם. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 36 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 36](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/36) אבל ערבה של **שביעי בגבולין** – אינה אלא מנהג שהעלו מבבל בזמן מאוחר³⁵, וזהו פירושו של "כאן במקדש כאן בגבולין" בבבלי שם מד ב (ולא כרש"י), שדברי ר' יוחנן אגבולין נאמרו, וכמו שיוצא מן הירושלמי. footnotes: ³⁵ ר' יוחנן בירוש' שם ובבלי שם מד א כנוסח ר"ח ופי' התוס'. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 37 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 37](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/37) **ה) ניסוך המים** ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 38 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 38](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/38) כערבה גם "ניסוך המים" הוא "הלכה למשה מסיני" או "יסוד נביאים" (שם) או "מנהג נביאים". ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 39 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 39](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/39) ואמנם מנהג נביאים ישן הוא: בשמואל א' ז ו נאמר: ויקבצו המצפתה **וישאבו מים וישפכו לפני ה'**, ובאליהו (מ"א יח לד): מלאו ארבעה כדים מים ויצקו וכו', ובדוד (ש"ב כג טז): ויסך אותם לה'. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 40 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 40](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/40) "ניסוך המים" היה אפוא בעיקרו מנהג נביאים ישן. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 41 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 41](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/41) **ב. משנת סוכה** ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 42 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 42](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/42) מסכת זו בולטים בה **מקורות שונים**: ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 43 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 43](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/43) פ"ב בוודאי ממקור אחר מזה של פ"א, שהרי מ"ב–מ"ג ומ"ד רישא – מקומם בפ"א; וסתם פ"ב מ"א **ר' שמעון**. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 44 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 44](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/44) ופ"ג מי"א סיפא ("הלוקח לולב מחבירו בשביעית וכו' ") היא לגמרי שלא במקומה, ופ"ג מט"ו סיפא ("קטן היודע לנענע חייב בלולב") – שלא במקומה ושייכת למ"ט. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 45 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 45](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/45) בפ"ב מ"ו ("ועוד") שני מקורות ("תרי תנאי"), כמו שאמרו בבבלי: חזר בו ר"א, ובירוש' "מחלפא שיטתיה דר"א". ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 46 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 46](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/46) ובתוספתא פ"א סדר אחר (ושם ג': המסכך ע"ג מיטה וע"ג אילן וכו', י"א: המסכך ע"ג **עגלה** וכו'. אבל בפ"ב אין שם כלום מן מ"ב–מ"ד רישא, אלא שכנראה שייך יא–יג לפ"ב, שהרי בי"ג סיפא ישנה תוספת למ"ג) וחלוקת פרקים אחרת. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 47 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 47](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/47) כמו שאמרתי סתם פ"ב מ"א הוא ר' שמעון, וכנראה גם סתם פ"א מ"א ("ושאין לה שלש דפנות") שלא כר"ש האומר "שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח"³⁶, או כירוש' (נב ע"א): והרביעית מדבריהן. ופ"ב מ"ג ("או על גבי גמל") כר' מאיר (בבלי כג א), אבל סיפא: שתים באילן וכו' – **שלא** כר"מ בתוס' סוף פ"א ("רשבא"א משום ר"מ כשרה **ועולין**"). footnotes: ³⁶ תוס' ספ"א ובבלי ו ב וש"נ. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 48 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 48](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/48) ממשנת ר' יוסי היא פ"א מ"י: בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש מן הכותל לסיכוך **ארבע אמות** פסולה, וכמו שהעיד ר' ישמעאל בנו בשמו (יח א): כך פירש אבא ארבע אמות פסולה פחות מד' אמות כשרה. אבל במ"ט – ת"ק ור' יוסי, וסתם מי"א רישא (העושה סוכתו כמין צריף וכו' ר"א פוסל וכו') כר' נתן (בבלי יט ב). וסיפא: מחצלת קנים וכו' – דלא כר' יוסי³⁷, וזו כנראה משנת ר' יהודה³⁸ וכדברי ר' יוחנן בירוש': במחצלת **אושא** שנו; ופ"ג מ"ה: מעשר שני – כר' יהודה³⁹, אבל רישא "והיבש פסול" וכן פ"ג מ"א דלא כר' יהודה⁴⁰. footnotes: ³⁷ בבלי כ ע"א, כלים פי"ז מי"ז. ³⁸ עי' כלים סוף פ"כ, תוס' כלים ב"מ מ"ז יא, פי"א יא ופ"א יד. ³⁹ בבלי לה א וקידושין נב ב. ⁴⁰ בבלי לא א וב'. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 49 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 49](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/49) פ"ב מ"ד (חולין ומשמשיהן וכו') – כר' יוסי (בבלי כו א). ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 50 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 50](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/50) משנה י"ג שבפ"ג אינה יודעת כלל מכל מה שנאמר בפ"ד מ"ד (בפ"ד: ומלמדים אותם לומר כל מי שמגיע לולבי בידו הרי הוא לו במתנה, בפ"ג: כל אחד ואחד מכיר את שלו ונוטלו), ולא מן הסכנה שהיה בדבר ולא מן התקנה ש"התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל בביתו". ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 51 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 51](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/51) אלא שכל פ"ד–מ"ה, שאינם מתקשרים עם הפרקים שלפניהם – ממשניות שנסדרו בעיקרן בזמן הבית. אלא שגם שני פרקים אלו **אינם** ממקור אחד: ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 52 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 52](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/52) המשנה הראשונה (פ"ד מ"א) כוללת: לולב וערבה ששה ושבעה, ההלל שמונה, סוכה וניסוך המים שבעה, והחליל חמשה וששה. וממ"ב ואילך היא פורטת: לולב שבעה **כיצד** (מ"ב), ערבה שבעה **כיצד** (מ"ג), **מצות** לולב **כיצד** (מ"ד), **מצות** ערבה **כיצד** (מ"ה), ההלל והשמחה שמונה **כיצד** (מ"ח), סוכה שבעה **כיצד** (שם), ניסוך המים שבעה **כיצד** (מ"ט). ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 53 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 53](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/53) אבל בפ"ה מ"א: החליל חמשה וששה זהו החליל של בית השואבה ("השאובה") שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב (עד סוף מ"ד). ואחריהם (מ"ה): אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש וכו'. ואחריה (מ"ו–מ"ח) על קרבנות התג ושמיני של חג. הפייס, "אימורי הרגלים וחילוק לחם הפנים", שנסמכו כאן אגב החג ושמיני של חג. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 54 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 54](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/54) והנה כבר הלשון השונה בפ"ה מן פ"ד: זהו החליל וכו', ולא "החליל חמשה וששה כיצד" (שכבר הרגישו בו התוס' ג סע"א), כַסכימה הקבועה שבפ"ד – מראה שלפנינו בפ"ה מקור אחר, השונה מן המקור שבפ"ד. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 55 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 55](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/55) ואמנם כן: ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 56 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 56](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/56) קדומים יותר ויותר, הם **פ"ד ופ"ה**. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 57 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 57](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/57) כבר הבבלי (מג א) מעיר על הניגוד שבין פ"ג מי"ג (כל העם מוליכין את לולביהן **לבית הכנסת**) לבין פ"ד מ"ד (כל העם מוליכין את לולביהן **להר הבית**) ומשיב בצדק: כאן (פ"ד) בזמן שבית המקדש קיים, כאן (פ"ג) בזמן שאין ביהמ"ק קיים (ומסיים: **שמע מינה**); חולם תירוצו של הבבלי מד א⁴¹: כאן במקדש כאן בגבולין, דחוק, כי **בארץ־ישראל** היתה נטילת לולב ביום טוב הראשון דוחה שבת גם לאחר החורבן, כמו שיוצא ממי"ד ומט"ו! וכך נהגו אף בזמן **האמוראים**⁴², **ואף אחרי חתימת התלמוד עד ימי הגאונים הראשונים** לפחות, שכן מפורש בחילופים שבין בני בבל לבני א"י⁴³: בבל טוענין יש' אין טוענין **הדס**⁴⁴ בשבת ולולב טוענין ביו"ט הראשון שלחג שחל להיות בשבת⁴⁵. footnotes: ⁴¹ וכל הסוגיא הזאת למן מג סע"ב – אחרי "תיובתא" – "ואלא נדחו" וכו' עד: "כאן בגבולין" – בוודאי סוגיא סבוראית היא. ⁴² הרי ר' אבהו הנהיג כך אפילו באלכסנדריא של מצרים, ירוש' עירו' ספ"ג, עי' לעיל הע' 30. ⁴³ תה"ג הרכבי 395, וכן מצאתי בחילופים קטע כ"י קמברידג'. ⁴⁴ כלומר: הדס להריח, עי' בבלי ביצה כב א ולג ב וירוש' שם סב ע"ג, תוס' שבת פ"ה ט וירוש' סוכה ספ"ג, ועי' שבת לב ב: תרי מדאני אסא, וסוכה לז ב: הדס של מצוה וכו' הדס במחובר וכו'. ⁴⁵ קרקסאני, הרכבי, 310 שו' 22–23. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 58 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 58](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/58) זאת אומרת שפ"ד הוא משנה **שמזמן הבית**, ופ"ג ופ"ד שני מקורות מזמנים שונים הם, שכן בפ"ד מתחיל באמת דין לולב מחדש: **מצות** לולב **כיצד** כל העם מוליכין את לולביהן וכו' (עי' ד"ס וש"נ), כלומר מצות לולב בכלל ולא רק ביו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת⁴⁶, אלא שהתנא האחרון לא סיים דברי המשנה הישנה, מפני שדיני לולב כבר נתפרשו במקור השני שבפ"ג, וקיטע אותה (עי' להלן). footnotes: ⁴⁶ ורש"י הוא שהגיה ופירש כן: יו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת, נגד כל הנוסחאות. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 59 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 59](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/59) בפ"ד מ"ה שנינו: מצות ערבה כיצד וכו' וזוקפין אותה בצד המזבח וראשיהן כפופין ע"ג המזבח **תקעו והריעו ותקעו**. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 60 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 60](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/60) ובמ"ט: ניסוך המים שבעה כיצד צלוחית של זהב וכו' היה ממלא מן השילוח הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 61 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 61](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/61) אבל בפ"ה (במעשי בית השואבה) מ"ד שנינו: עמדו שני כהנים בשער העליון⁴⁷ שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושתי חצוצרות בידיהן, קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו ("זה סימן לילך ולמלאות מים מן השילוח"), הגיעו למעלה עשירית ("מחמש עשרה מעלות") **תקעו והריעו ותקעו**, הגיעו לעזרה ("לקרקע עזרת נשים") תקעו והריעו ותקעו, היו תוקעין והולכין ("מאריכין בתקיעה האחרונה") עד שמגיעין לשער היוצא למזרח ("שער התחתון" שבמ"ח, שער העזרה) וכו'. footnotes: ⁴⁷ "שער ניקנור", ר"מ ותויו"ט. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 62 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 62](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/62) כאן אין המשנה מדברת אלא מהליכתם לשילוח ולא מחזירתם, ועל כן לא הזכירה לא את ה"שלש למילוי המים" שבמ"ה ולא "הגיעו לשער המים תקעו" וכו', שבפ"ד מ"ט. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 63 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 63](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/63) אבל התוס' פ"ד י, דפו' וכ"י לונדון, מוסיפה כאן על משנתנו את התקיעות שעל שער המים: שתי חצוצרות בידן קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו (פיסקא של מ"ד), **הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו**. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 64 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 64](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/64) אלא שפ"ה מ"ד, ששנה "הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו", לא שנה בערבה "תקעו והריעו ותקעו". כי **מחלוקת תנאים היא**⁴⁸: דתניא שלש למעלה עשירית⁴⁹ **רבי אליעזר בן יעקב אומר** שלש על גבי המזבח (כמ"ה שלנו). האומר למעלה עשירית **אינו** אומר ע"ג המזבח והאומר ע"ג המזבח **אינו** אומר למעלה עשירית. footnotes: ⁴⁸ בבלי נד א, תוס' פ"ד י וירוש' פ"ה נה ע"ג. ⁴⁹ כך שנה תנא אחר במשנת "אין פוחתין", מ"ה, "שלש לשער העליון ושלש למעלה העשירית ושלש לשער התחתון ושלש למילוי – או: לשער – המים", וכיו"ב בירוש' שם: ותני ותשע למעלה עשירית, ועי' בבלי נג ב וירוש' שם. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 65 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 65](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/65) מי ששנה אפוא (בפ"ה מ"ד) "הגיעו למעלה עשירית" וכו' לא שנה במזבח (בפ"ד מ"ה) "תקעו והריעו ותקעו"; פ"ד ופ"ה הם אפוא **שני מקורות** שונים, אע"פ ששניהם בוודאי מזמן הבית. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 66 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 66](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/66) ומקור שלישי מזמן הבית הוא פ"ה מ"ה–מ"ח; כי כאמור כבר מ"ה **חולקת** על מ"ד, שמ"ד שונה "הגיעו למעלה עשירית", ומ"ה שונה "ושלש ע"ג המזבח", "שלש לשער העליון ושלש לשער התחתון ושלש למילוי המים ושלש ע"ג המזבח", וכבר פירש הבבלי (שם): ואילו למעלה עשירית לא קתני **מתניתין מני ראב"י היא. ובזה** שוה פ"ה מ"ה לפ"ד מ"ה. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 67 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 67](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/67) אבל ספק הוא אם פ"ד הוא משנת ראב"י; שכן ראב"י (בשקלים פ"ו מ"ג ומדות סוף פ"ב) **חולק** כנראה על משנת שקלים "ולמה נקרא שמו שער המים **שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג**", והוא אומר: ("למה נקרא שמו שער המים") בו המים מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית (משנה **שהוסיפה** התוס' בסוכה פ"ג ג' לפ"ד מ"ט של סוכה). נראה אפוא שלראב"י **לא** הכניסו צלוחית של ניסוך דרך שער המים, וכך היא בוודאי דעתו של השונה שבפ"ה מ"ה שלא שנה "שלש לשער המים" אלא "שלש למילוי המים" (ועי' ירוש' שם) ואשר **למ"ה** בכלל כל סגנונה אחר הוא: כאן אין סיפור של "סדר היום" אלא לשון **הלכה**: אין פוחתין וכו', משנה שתחילתה ישנה בערכין פ"ב מ"ג, בשורה של "אין פוחתין". ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 68 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 68](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/68) ומ"ו–מ"ח של פ"ה הם עניינות חדשים, שלא נרמזו **בכללות** של תחילת פ"ד. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 69 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 69](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/69) חשוב בפ"ה מ"ד הלשון "בשער **העליון שיורד** ("היורד") **מעזרת ישראל לעזרת נשים**" (וכן במ"ה "לשער העליון"), כי מכאן נראה שבאותו זמן **לא נתפרסם עוד** השם "שערי ניקנור", ע"ש דלתות הנחושת שעשה, ואפשר שמשנה זו קדומה למעשה ניקנור. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 70 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 70](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/70) אמנם ישנם במשנה זו (פ"ה מ"ד) דברים וביטויים שוים למשנת **מדות** (של ראב"י), כמו: והלוים בכנורות ובנבלים ומצלתים וכל כלי⁵⁰ שיר (כלשון מדות פ"ב מ"ו) בלא מספר כנגד וכו' שעליהן לוים עומדין בשיר⁵¹ = מדות פ"ב מ"ה⁵². אלא שבמקום אחר ראינו, שהיתה נמצאת מסכת מדות קדומה לזו של ראב"י (מדות שלנו), ואפשר ששניהם לקחו ממשנה קדומה זו. footnotes: ⁵⁰ כנו' ד"ר וירוש' ועוד. ⁵¹ כנו' ד"ר וירוש' ועוד. ⁵² וכנו' כי"י שם. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 71 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 71](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/71) ולשון **שאינו** רגיל בכל המשנה הוא לשון "באימורי רגלים", שבפ"ה מ"ז, שנאמר כאן על **חלק הכהנים** (וכבר דן הבבלי בפירושו), שנקרא כן בזמן קדום, כמו שנקרא חלק הגבוה "אימורים". ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 72 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 72](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/72) אבל וודאי שפרקים אלו כבר **מעובדים ומנוסחים** בהרבה מקומות ע"י תנאים **מאוחרים**, ויש מהם שנזכרו כאן בפירוש (פ"ד מ"ה ומ"ט – ב"פ – ופ"ה מ"ד ומ"ח: ר' יהודה, פ"ד מ"ו: ר' יוחנן בן ברוקא). ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 73 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 73](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/73) וישנם כאן כמו שאמרתי אף **קיצורים והשמטות** של מסדר המשנה: בפ"ד מ"ד הוצאו כל דיני **לולב** (שכבר נתפרשו), ולא נשאר מן המשנה הישנה אלא השייך ביחוד לכאן: כל העם מוליכין וכו'. וכן נשמטו ממ"ח דיני סוכה (מאותו הטעם): סוכה שבעה כיצד – גמר מלאכול וכו' – ועוד. ###### Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 74 [Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Sukkah 74](https://torahapp.org/share/book/Introductions%20to%20Tanaitic%20Literature/s/Introductions%20to%20Tractates%20of%20the%20Mishnah,_Sukkah/r/74) אף **רבי** שינה וניסח לפעמים את משנת סוכה, כאותה משנה של פ"ב מ"ז: ב"ש **פוסלין** וב"ה **מכשירין** (עי' בבלי ג ע"א), שנדבר אי"ה עליה בגמרא במקומה.