## Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object

###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 1
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 1](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/1)

מטות
<strong>נושא או מושא</strong/>

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
*Matot* 
**Subject/Object**


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 2
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 2](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/2)

פרשתנו נפתחת בפירוט של דיני שבועות ונדרים: ״אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה׳ אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ, לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ: כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה״ (במדבר ל, ג).

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
Our *parasha* opens with an account of the laws of vows and oaths: “When a man makes a vow to the Lord or takes an oath to obligate himself by a pledge, he must not break his word but must do everything he said” (Num. 30:3).


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 3
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 3](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/3)

התורה מצווה עלינו להתייחס לשבועות ולנדרים היוצאים מפינו במלוא הרצינות. בני ישראל, המתקרבים עתה אל ארצם, נקראים לבנות בה חברה שאינה דומה לשום חברה אחרת. היא תהיה חברה חופשית המיוסדת על ברית שבין העם לאלוהיו. שלטון החוק יובטח לא באמצעות כוח, אלא על ידי כך שאנשים יכבדו את המחויבויות המוסריות שלהם, את הבטחתם הוולונטרית לה׳ לקיים את אשר יצווה.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
The Torah commands us to take vows and oaths with utmost seriousness. The Israelites were nearing the land where they were summoned to construct a society unlike any other. It was to be a free society based on a covenant between the people and God. The rule of law was to be secured not by the use of force but by people honouring their moral commitments, their voluntary undertaking to God that what He commanded, they would do.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 4
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 4](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/4)

חברת ברית היא חברה שבה המילים מקודשות. התורה, מתוך כך שהיא מקדשת את המילים ואת המחויבות שהן יוצרות, מעמידה לנו קוד של חופש קולקטיבי, חוקה של חירות. אירוני הוא שדווקא אחד מגדולי מבקריה של היהדות, פרידריך ניטשה, הוא שזיהה כי היכולת לכבול את עצמנו במילים היא הבסיס למוסר האנושי ולחופש האנושי. הוא אומר זאת בספרו **לגניאלוגיה של המוסר**:

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
A covenantal society is one in which words are holy, sacrosanct. This is the principle at the heart of Judaism as a code of collective freedom, a constitution of liberty. Ironically it was one of the great critics of Judaism, Friedrich Nietzsche, who had the insight to see that the capacity to bind ourselves by words is the basis of both morality and human freedom. This is what he says in his book, *On the Genealogy of Morality*:


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 5
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 5](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/5)

לגדל חיה שביכולתה להבטיח הבטחות — האם לא זהו התפקיד הפאראדוכסלי שהטבע הציב לעצמו ביחס לאדם? האם לא זו הבעיה בה״א הידיעה הנובעת מן האדם?¹

footnotes:
¹ פרידריך ניטשה, לגניאלוגיה של המוסר, מאמר שני, סעיף 1, בתוך ניטשה, מעבר לטוב ולרוע; לגניאלוגיה של המוסר, מגרמנית: ישראל אלדד, ירושלים ותל אביב: שוקן, תשל״ה, עמ׳ 261.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
To breed an animal with the prerogative to make promises – is that not precisely the paradoxical task which nature has set herself with regard to humankind? Is it not the real problem of humankind?¹, trans. Carol Diethe (New York: Cambridge University Press, 2007), 35–36.

footnotes:
¹ Friedrich Nietzsche, On the Genealogy of Morality


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 6
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 6](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/6)

האדם נבדל מיתר בעלי החיים בשימושו בשפה. את זאת יודעים הכול. אבל ניטשה ראה עוד משהו. אנו משתמשים בשפה בדרכים רבות. אנו משתמשים בה כדי לתאר, כדי להעביר מסרים, כדי למיין וכדי להסביר. השפה במובן זה היא סוג של תמונת מציאות, תרגום של אשר ישנו לסימנים, סמלים ודימויים.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
Homo sapiens is distinguished from other animals by its use of language. That is well known. What Nietzsche saw, however, is that we use language in many different ways. We use it to describe, communicate, categorise, and explain. Language in this sense is a kind of picture of reality, a translation of what is into a set of signs, symbols, and images.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 7
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 7](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/7)

אך אנו יכולים להשתמש בשפה בדרך אחרת לגמרי — לא כדי לתאר את מה שיש, אלא כדי להתחייב לצורת התנהגות מסוימת בעתיד. כך, למשל, כאשר החתן אומר לכלתו תחת החופה ״הרי את מקודשת לי״ אין הוא מתאר נישואים; הוא נישא. הוא מקבל על עצמו ערכה של חובות כלפי האישה שהוא בחר לו לרעיה. הפילוסופים מכנים זאת כיום ״מבע פרפורמטיבי״, או ״היווּי״, להבדיל מ״חיווּי״.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
But we can also use language in a quite different way – not to describe what is, but to commit ourselves to some form of behaviour in the future. So for instance when a groom says to his bride under the *ḥuppa*, “Behold you are betrothed to me…” he is not describing a marriage. He is getting married. He is undertaking a set of obligations to the woman he has chosen as his wife. Philosophers call this a “performative utterance.”


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 8
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 8](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/8)

ניטשה ראה בכך עיקרון מכונן באנושיות שלנו:

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
Nietzsche saw how fundamental this is to the human condition:


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 9
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 9](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/9)

על מנת שהאדם יוכל במידה כזאת לשלוט בדברים העתידים לבוא, הן חייב היה ללמוד יפה־יפה כיצד להבחין בין התרחשות של כורח להתרחשות של מקרה... מה מאוד מתחייב מכך, שאדם עצמו נעשה תחילה בר־חישוב, בר־תדירות, בר־כורח, אף לגבי עצמו, לגבי הצטיירותו בעיני עצמו, על מנת שיוכל על דרך שעושה זאת כל מבטיח, ״להיות הערב של עצמו, להיות בר־עתיד״.²

footnotes:
² שם, עמ׳ 262.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
In order to have that degree of control over the future, man must first learn to distinguish between what happens by accident and what by design…and before he can do this, man himself will really have to become reliable, regular, necessary, even in his own self-image, so that he, as someone making a promise, is answerable for his own future!²

footnotes:
² Ibid., 36.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 10
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 10](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/10)

כשאנחנו כובלים את עצמנו במילים, אנחנו משתמשים בשפה לא כדי לתאר אלא כדי לברוא: לברוא עתיד רצוני מתוך התוהו ובוהו של היצרים והדחפים. המייחד את בני האדם אינו עצם השימוש בשפה. גם לבעלי חיים אחרים ישנן צורות של שפה: לדולפינים, למשל; או לפרימאטים, קופי האדם. אפילו הדבורים מעבירות מידע זו לזו באמצעות ריקודים מורכבים.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
When we bind ourselves by words, we are using language not to describe but to create – to create an orderly future out of the chaos of human instincts and desires. What makes humans unique is not just the use of language. Other animals use forms of language. Dolphins do. So do primates. Even bees convey information to other bees through complex dances.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 11
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 11](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/11)

המייחד אותנו, בני האדם, הוא שאנו משתמשים בשפה כדי לכבול את התנהגותנו העתידית, ועל ידי כך מאפשרים את היווצרותם של קשרי הדדיות ואמון בינינו לבין בני אדם אחרים. הבטחות הן סוג אחד של כבילה כזאת. סוג אחר הוא הנישואים. סוג שלישי, ייחודי ליהדות, הוא חברה הרואה עצמה כברית, כמערכת של הבטחות מחייבות־הדדית בין עם ישראל לבין אלוהים.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
What is unique to humans is that we use language to bind our own future behaviour so that we can form bonds of mutuality and trust with other human beings. One such bond is the promise. Another is marriage. A third – unique to Judaism – is society understood as a covenant, a set of mutually binding promises between the Jewish people and God.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 12
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 12](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/12)

שימוש זה בשפה, לא לתיאור דבר שכבר קיים אלא לבריאת דבר שלא התקיים עד כה, הוא־הוא הקושר אותנו לאלוהים. אלוהים השתמש במילים כדי לברוא את העולם הטבעי: ״ויאמר אלוהים יהי... וַיהי...״. ואילו אנחנו משתמשים במילים כדי לברוא את העולם החברתי. התורה מלמדת אותנו שמילים בוראות, ומכאן שהן קדושות — כלומר, הן מחייבות. כשמילים מחייבות, הן מייצרות אמון. האמון הוא לחברה מה שיכולת החיזוי היא לַטבע: הבסיס לסדר, להבדיל מתוהו.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
It is this use of language, not to describe something already in existence but to create something that didn’t exist before, that links us to God. God used words to bring the natural universe into being: “And God said…and there was.” *We* use words to bring a social universe into being. What the Torah is telling us is that words create because words are holy; that is to say, they bind. When words bind, they generate trust. Trust is to society what predictability is to nature: the basis of order as opposed to chaos.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 13
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 13](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/13)

מוסדות חברתיים בחברה חופשית תלויים באמון; ואמון פירושו שאנו מחויבים למילים שאמרנו. אנחנו עושים מה שאמרנו שנעשה. כשאנו נשבעים, נודרים, מבטיחים, או פשוט מתחייבים בכתב או בעל פה, אנו רואים את עצמנו כבולים במילותינו אלו. כלומר, אנחנו אכן נממש את המחויבות שלנו, אלא אם נוכיח שנסיבות בלתי צפויות שאינן נתונות לשליטתנו מנעו זאת מאיתנו.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
Social institutions in a free society depend on trust, and trust means that we keep our word. We do what we say we are going to do. If we make a vow, an oath, a promise, a verbal undertaking, then we hold ourselves bound by it. This means that we will actually fulfil our commitment unless we can establish that, due to circumstances unforeseeable at the time, we are simply unable to do so.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 14
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 14](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/14)

ועדיין, יש הבדל יסודי בין נדר לבין שבועה. נדר משפיע על מצבו של דבר — ״חפצא״, חפץ, בלשון הלכתית. הנדר מקדש את הדבר כך שלא יהיה נגיש לי לשימוש אישי. אני עשוי לנדור שלא לאכול מאכל מסוים. כלומר דבר־מה הוא לי, מעכשיו, מאכל אסור. שבועה, לעומת זאת, משפיעה על האדם הנשבע, על ה״גברא״, ולא על הדבר. אם נשבעתי שלא לאכול איזה מאכל, הדבר האסור אינו המאכל אלא שאני אוכל אותו. הנדר והשבועה שניהם מחייבים, אך בדרכים שונות.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
However, there is a fundamental difference between a vow and an oath. A vow, *neder*, affects the status of an object (*ḥeftza*). It dedicates it in such a way as to render it inaccessible to me for my personal use. I may vow not to eat something. That something is now, for me, forbidden food. However, an oath, *shevua*, affects the person (*gavra*) not the object. What is now forbidden is not the food but my act of eating it. Both acts bind but in different ways.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 15
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 15](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/15)

הבחנה זו הובילה את הרב יוסף דב סולובייצ׳יק, בדרשה לפרשת מטות, להתבוננות פילוסופית מרתקת על ההבדל הקיומי בין שבועות לנדרים.³ ההבדל בין גברא לחפצא, הוא אומר, הוא ההבדל שבין סובייקט לאובייקט: בין נושא למושא. ״כשאני אומר שאני כותב מכתב, אני הגברא, נושא הפעולה, בעוד המכתב הוא החפצא, מושא הפעולה״. גברא פועל, חפצא נפעל. גברא משפיע, חפצא מושפע. גברא פעיל, חפצא סביל. רופא מרפא, חולה נרפא. שופט שופט, נאשם נשפט. אלה הם שני אופנים שונים של קיום. לפעמים אנחנו האחד, לפעמים האחֵר.

footnotes:
³ הרב אבישי דוד (עורך), דרֹש דרש יוסף: שיעורים ודרשות על סדר פרשת השבוע מאת רבנו יוסף דוב הלוי סולוביצ׳יק, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש״ף, פרשת מטות, עמ׳ 271–275.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
This distinction led Rav Soloveitchik into a fascinating philosophical reflection on the existential difference between oaths and vows.³ (Jerusalem: Urim, 2011), 369–75. The difference between *gavra* and *ḥeftza*, he suggests, is the difference between subject and object. “When I say that I am writing a letter, I am the *gavra*, the subject of the action, while the letter is the *ḥeftza*.” A *gavra* acts, a *ḥeftza* is acted on. A *gavra* influences, a *ḥeftza* is influenced. A *gavra* is active, a *ḥeftza* passive. A doctor cures, a patient is cured. A judge passes sentence, a prisoner is sentenced. These are two different modes of being. Sometimes we are one, sometimes the other.

footnotes:
³ Rabbi Avishai C. David, Darosh Darash Yosef: Discourses of Rav Yosef Dov Halevi Soloveitchik on the Weekly Parasha


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 16
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 16](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/16)

להמחשה מזכיר הרב סולובייצ׳יק את משה בהר סיני ואת ההבדל בין הלוחות הראשונים לשנִיִּים. בילקוט שמעוני⁴ מובא פירוש שעל פיו משה לא שבר את הלוחות הראשונים בכוונה. כאשר הוא ירד מההר, כפי שציווהו ה׳, וראה את העם מחולל סביב עגל הזהב, האותיות פרחו מהלוחות, והלוחות נעשו כבדים כל כך שמשה לא הצליח לשאתם. הם נפלו מידיו ונשברו.

footnotes:
⁴ ילקוט שמעוני, כי תשא, שצג.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
By way of illustration, Soloveitchik cites the example of Moses at Mount Sinai and the difference between the first and second set of tablets. There is a commentary in the *Yalkut Shimoni* ⁴ 393. that suggests that Moses did not break the first set of tablets deliberately. Rather, as he descended the mountain at God’s command and saw the people dancing around the golden calf, the letters flew off the tablets which then became so heavy that he could no longer bear their weight. They fell from his hands and broke.

footnotes:
⁴ Remez


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 17
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 17](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/17)

ובכל זאת, ה׳ הורה למשה אחר כך לפסול (כלומר לפסֵל, לחצוב) לוחות בעצמו ולהעלותם עימו להר, וכך משה עשה, אף על פי שעוד לא נחרתו עליהם הדיברות. איך ייתכן, שואל הרב, שהלוחות הראשונים שנגוזו מהם האותיות, לוחות אבן בלי כתב, היו כבדים מכדי שמשה יוכל לשאתם בירידה — ואילו את הלוחות השניים שלפני חריתת הדיברות, שוב לוחות אבן בלי כתב, הוא סחב בעלייה?

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
However, God subsequently told Moses to carve two tablets and bring them up the mountain, which Moses duly did, despite the fact that they were not yet inscribed. How, asked the Rav, could the first tablets without their inscription be too heavy for Moses to carry, while he was able to carry the second set, also uninscribed?


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 18
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 18](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/18)

תשובתו של הרב היא שבמקרה הראשון, כאשר ״משה עורער ונהדף מההר... ירידתו בהר נעשתה בהעדר שליטה עצמית, מה שעשה אותו בלתי מסוגל עוד לשאת את הלוחות. באותו רגע, הגברא הפך לחפצא, לחפץ, שאינו מסוגל לתמוך עוד בלוחות, שהפכו לו כבדים מדי לשאת והם התנפצו בתחתית ההר״. ואילו בעלותו להר בשנית הוא שב והיה גברא. תחנוניו הנמרצים לה׳ שיסלח לעם צָלחו, והוא היה להוט להשיג את הלוחות השניים כסימן לכך שהברית עודנה בתוקף. כאשר אנו פועלים מתוך רצוננו ונטייתנו, יש לנו מרץ ואפילו כוח גופני שאין לנו כאשר אנו מוכנסים לתוך מצב שלא בחרנו.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
The answer the Rav gave was that on the first occasion Moses was a *ḥeftza*. He did not choose to descend the mountain. He was ordered to do so, against his inclination, by God. On the second he was a *gavra*. It was his passionate pleading that had caused the people to be forgiven and he was eager to obtain the second tablets as a sign that the covenant was still in force. When we act out of our own inclination and desire, we have energy, and strength that we lack if forced into a situation not of our choosing.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 19
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 19](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/19)

בסיפורי המקרא, דוגמה חיה ומובהקת להבדל בין חפצא לגברא היא מקרהו של יוסף. בשנות נעוריו אנו פוגשים אותו שוב ושוב כחפצא. הוא כמעט שאינו פועל; הוא כמעט תמיד נפעל. אביו אוהב אותו יתר על אהבתו לשאר בניו. הוא נותן לו את כתונת הפסים. אחיו שונאים אותו, חושבים להורגו, ולבסוף מוכרים אותו לעבדות. אשת פוטיפר מנסה לפתותו, וכשהיא נכשלת היא מאשימה אותו בניסיון אונס. יתר המאורעות החשובים בסיפורו של יוסף הצעיר, או שהם קורים לו — החלומות — או שהתורה מייחסת אותם במפורש לאלוהים: הצלחתו בניהול משק ביתו של פוטיפר, והצלחתו בפתרון חלומותיהם של אחרים. בכל התקופה הזאת יוסף הוא מושאם של פעלים, לא נושאם. חייו נקבעים על פי מה שאחרים עושים לו.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
Perhaps the most vivid example of *ḥeftza* and *gavra* in biblical narrative is the case of Joseph. In every scene in his early life we see him as the *ḥeftza* . He rarely acts; he is almost always acted on. His father loves him more than his other sons. He gives him a richly embroidered cloak. His brothers hate him, think of killing him, and eventually sell him as a slave. Potiphar’s wife attempts to seduce him and when she fails, accuses him of rape. The other significant episodes either happen to him – the dreams – or are explicitly attributed to God: his success in running Potiphar’s household, and later, the prison and his ability to interpret the dreams of others. Throughout this time Joseph is the object, not the subject, of verbs. His life is determined by what other people do to him.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 20
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 20](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/20)

כל זה משתנה לאחר שהוא פותר את חלום פרעה, כאשר הוא מציע פתרון למשבר שהחלום חזה. מרגע זה ואילך הוא הדמות הפעילה ביותר בתורה. הוא מארגן את המשק המצרי, משתמש ברעב כדי לשנות את מבנה החברה המצרית, מעמיד את אחיו למבחן לראות אם הם חזרו בתשובה, מביא את אביו ואת שאר משפחתו למצרים ומיישב אותם בארץ גושן. החפצא נעשה גברא, המושא נעשה נושא, יוסף הסביל נעשה יוסף הפעיל, הפְּעלתן אפילו.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
All this changes when, having interpreted Pharaoh’s dreams, he proposes a solution to the crisis the dreams portend. From that moment onward he is the most active character in the Torah, organising the Egyptian economy, using the famine to restructure Egyptian society, putting his brothers to a test to see whether they have reformed, sending for his father and the rest of the family, and settling them in the land of Goshen. The *ḥeftza* has become a *gavra*, the object has become a subject, Joseph-the-passive has become Joseph-the-active, even hyperactive.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 21
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 21](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/21)

הרב סולובייצ׳יק בדרשתו זו מצטט את דברי הגמרא על שבועה שמושבע כל אחד מאיתנו כשהוא נולד, ״תהי צדיק ואל תהי רשע״.⁵ העובדה שזו שבועה ולא נדר מהותית. השבועה הזאת, מסביר הרב, היא בעצם שבועה להיות גברא ולא חפצא: סובייקט בוחר, חופשי ואחראי, ולא מושא סביל לפעולותיהם של אחרים. ״אם אדם מתכוון לתפקד כשליחו של ה׳, אזי עליו להיות גברא, לנוע קדימה תמיד״.⁶

footnotes:
⁵ נדה ל ע״ב.
⁶ דוד, דרש דרש יוסף, עמ׳ 274.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
Rav Soloveitchik quotes the statement in the Gemara that an oath is administered to each of us before we are born, saying, “Be righteous and not wicked.”⁵ The fact that this is an oath not a vow is essential. It means: Be a *gavra* not a *ḥeftza*, be a free and responsible choosing subject, not the passive object of other people’s acts. “If a human being is to act as an emissary of God, then they must be a *gavra*, constantly moving upward.”⁶ 374.

footnotes:
⁵ Nidda 30b.
⁶ David, Darosh Darash Yosef,


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 22
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 22](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/22)

ההבדל בין נדר לשבועה נעשה אפוא מטפורה לשני סוגי חיים, כאלה המוגדרים בידי אחרים וכאלה שאדם מעצב בעצמו. את ההבחנה הזו שרטט הרב סולובייצ׳יק בתנופה גדולה במסתו **איש ההלכה**. הוא תיאר שם שני טיפוסים. האחד הוא ״רצפטיבי ופסיבי ברוח. משועבד הוא לדעת אחרים ולהשקפתם״. ואילו השני ״אין הוא פסיבי אלא פעיל. אין הרצפטיביות אלא הספונטניות מסמנת את דמותו. אין הוא מסגיר את עצמו אל המין״, כלומר לדפוסים הרווחים אצל כלל בני האדם, ״אלא כובש לו דרך היחיד והפרט ומשפיע על הכלל״. אדם זה, הוא אומר, ״הוא איש האלקים״.⁷

footnotes:
⁷ הרב יוסף דב הלוי סולובייצ׳יק, איש ההלכה, בתוך איש ההלכה — גלוי ונסתר, ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית, תשל״ט, עמ׳ 105.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
The difference between a vow and an oath thus becomes a metaphor for two different kinds of life, one defined by others and one self-created. That is the distinction Rav Soloveitchik drew with great force in his essay, *Halakhic Man*. One kind of person, he says, is “receptive, passive…wholly under the influence of other people and their views.” The other is “not passive but active. His personality is not characterised by receptivity but by spontaneity. He does not simply abandon himself to the rule of the species but blazes his own individual trail.”⁷ (Philadelphia: Jewish Publication Society of America, 1983), 127–28. This latter, he says, is the man of God.

footnotes:
⁷ Rabbi Joseph Soloveitchik, Halakhic Man


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 23
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 23](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/23)

דברים קורים לנו ומשפיעים עלינו, לפעמים עד עומק נשמתנו. מבחינה זו אנחנו חפצא. אנחנו מושאם של מאורעות ושל מעשי אנשים אחרים. אבל האמונה קוראת לנו להיעשות לגברא, לממש את המיטב שבעצמי שלנו, ולא להניח למעשים ולדיבורים של אחרים לכווץ אותנו ולגבור עלינו. זה לא קל. זה תמיד אתגר, לא פחות מכך. אבל זהו הרעיון משנה־החיים שלנו: האמונה היא הקריאה להיות נושא ולא מושא, פעיל ולא סביל, משפיע על הסביבה יותר מאשר מושפע ממנה. אנו נקראים להיות יותר ממה שאחרים עושים מאיתנו.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
Things happen to us and they affect us, sometimes very deeply. To that extent we are a *ḥeftza*. We are the object of events, and of other people’s deeds. But the challenge of faith is to become a *gavra*, to be our best self, undeflected and undefeated by what others do or say. It is not easy; it is never less than challenging. But this is the life-changing idea: Faith is the call to be not an object but a subject, not passive but active, to influence more than to be influenced by our environment. We are called on to be more than others make us.


###### Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 24
[Judaism's Life Changing Ideas; A Weekly Reading of the Jewish Bible, Matot; Subject\Object 24](https://torahapp.org/share/book/Judaism%27s%20Life%20Changing%20Ideas%3B%20A%20Weekly%20Reading%20of%20the%20Jewish%20Bible/s/Matot%3B%20Subject%5CObject/r/24)

**רעיון משנה־חיים 42:**
האמונה היא הקריאה להיות נושא ולא מושא, פעיל ולא סביל, משפיע על הסביבה יותר מאשר מושפע ממנה.

**The Rabbi Sacks Legacy, OU Press and Maggid Books, 2020:**
**Life-Changing Idea 42** 
*Faith is the call to be not an object but a subject, not passive but active, to influence more than to be influenced by our environment.*