## Justice in the Jewish State according to the Torah Chapter  25

###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:1
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:1](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:1)

**בטול הבעלות והגבלת הבעלות**


###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:2
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:2](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:2)

אמרנו בפרק כ"ג, כי הרבה יסודות שבסוציאליות מתאימים ל"הצדק שלנו", ועלינו לברר עכשיו בפרוטרוט לאיזו יסודות אנו מכוונים.


###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:3
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:3](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:3)

הראינו בפרקים הקודמים, כי המצע העיקרי, או יסוד היסודות שעליו נשענת הסוציאליות, הוא בנגוד גמור להיהדות. ואמנם גם המטרה הקיצונית של הסוציאליות, שהיא בטול הבעלות האישית לגמרי - שבאמת היא הולכת בזה מראשית המצע עד סוף המטרה לשיטתה, שיטה עקבית, שאינה רואה בעולם רק כלל ולא פרט, וכל בעלות היא בעיקרה מושג פרטי - אינה מתאימה כלל לרוח היהדות.


###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:4
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:4](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:4)

מביאים ראיה מן היובל, "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג). אבל באמת משם הלא ראיה להיפך, שהתורה מבינה את הבעלות בתור מושג נצחי והחלטי, בלתי ניתן להשתנות רק לזמן. הנקודה העיקרית שבמושג היובל היא "בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו" (ויקרא כה, יג), ובעל האחוזה נשאר בעלים לעולם, ושום מכירה שבעולם איננה יכולה להפקיע את בעלותו. ולהלוקח יש גם עד היובל רק קנין פירות, וקנין הגוף נשאר תמיד כמו שהיה לפני המכירה אצל המוכר (עי' גיטין מח, א).


###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:5
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:5](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:5)

אולם בודאי שהיהדות, אם כי איננה גורסת כאמור את בטול הבעלות לגמרי, היא גורסת היטב את הגבלת הבעלות בכמה וכמה פרטים, גם מצד הצדק המשפטי וגם מצד הצדק המוסרי.


###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:6
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:6](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:6)

אם "השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם" (תהלים קטו, טז), ומפני זה אנו רואים גם בבעלות מתנה אלקית להארץ, הרי זה גופו מחייב כבר את ההגבלה, שלא יוכל להשתמש בבעלותו רק עד כמה שזה אינו בסתירה ובנגוד למוסר והצדק האלקי ההחלטי. בפרק ד' כבר הבאנו דוגמאות אחדות מהגבלת הבעלות במקום שהשתמשות בזכות הבעלות באופן שכזה מתנגדת להיושר. את היסודות של הגבלת הבעלות, כאמור שם, אנו מוצאים כבר בתורה גופה, ועל פי היסודות הללו הרחיבו החכמים שבכל דור ודור את ההגבלות הנ"ל והשתמשו בהן בכל עת מצוא.


###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:7
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:7](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:7)

כבר המתחיל בדבר היה יהושע בעצמו: "עשרה תנאים התנה יהושע - שיהיו מרעין בחורשין, ומלקטים עצים בשדותיהם, ומלקטים עשבים בכל מקום" וכו' וכו' (בבא קמא פ, ב - פא, א), ולכל התקנות הללו יש רק כוון אחד: הגבלת הבעלות במקום שהזכויות של הבעלים כשרוצים להשתמש בהן הן בנגוד להיושר.


###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:8
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:8](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:8)

ועל סמך זה באו חכמים והוסיפו עוד דברים, כמו למשל: "ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר, תנאי בית דין הוא שיהא זה יורד לתוך שדה חברו וקוצץ שוכו של חברו להציל נחיל שלו, ונותן לו דמי שוכו של חברו" וכו' וכו', ובכולם טעם אחד הוא, "שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ" (שם ע"ב). והדברים מדברים בעדם, כי עצם הבעלות ניתנה להם רק עד גבול ידוע, עד כמה שאינם משתמשים בזה לפגם מוסרי, ותלו זאת ביהושע, המדינאי הראשון שבישראל. זאת אומרת, שזה היה יסוד היסודות של המדיניות שלנו, וביחד עם התחלת מושג הבעלות אצלנו באה גם כן הגבלת הבעלות.


###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:9
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:9](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:9)

ושלמה המלך, החכם מכל אדם, כלל את כל אלה בפסוק אחד: "אל תמנע טוב מבעליו, בהיות לאל ידך לעשות" (משלי ג, כז). וכפי שאומרים חז"ל שם, לא נאמר זה רק בדרך עצה טובה או רק בתור צווי מוסרי בלבד, אלא גם לכפיה של הבעלים, שלא תהא להם כלל דעה להתנהג לכך, כמו שאמרו שם: "מהלכין בשבילי הרשות, שלמה אמרה. כדתניא: הרי שכלו פירותיו מן השדה ואינו מניח בני אדם ליכנס בתוך שדהו, מה הבריות אומרות עליו, מה הנאה יש לפלוני, ומה הבריות מזיקות לו: עליו הכתוב אומר, מהיות טוב אל תקרי רע" (שם). ואף על פי ששלמה המלך לא אמר זאת בתור פסק הלכה, ברי היה להם שמזה כבר אפשר להגביל את הבעלותו של זה שאינו חפץ לשמוע ב"עצה טובה" של שלמה.


###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:10
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:10](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:10)

ועל סמך זה היתה האפשרות לחכמים שבכל דור ודור - הבלתי נוגעים בדבר - להשתמש בהכלל של "הפקר בית דין הפקר שנאמר: כל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו" (עזרא י, ח). או מהכא: וכל אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן-נון וראשי האבות (יהושע יט, נא). לומר לך מה אבות מנחילים את בניהם לכל מה שירצו, אף ראשים מנחילים את העם כל מה שירצו". ולא מקרה הוא מה שלכולי עלמא, המקור של "הפקר בית דין הפקר" הוא מיהושע, כי כאמור זהו יסוד המדינה שלנו, ובלי היסוד המוסרי הזה אי אפשר למדינה עברית להבנות.


###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:11
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:11](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:11)

ותמיד השתמשו בזה, בהכלל של הפקר בית דין הפקר, כשראו שהיושר המוסרי הוא נגד הדין של בעלות, כמו למשל, הדין האומר שתמיד הבן יורש והבת אינה נוטלת מאומה, אבל היושר המוסרי אומר: "מי שהניח נכסים מועטים, הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים" (כתובות קח, ב), ולא ראו בזה סתירה נגד התורה, מאחרי שכאמור גם בתורה גופה מתגבר הצדק המוסרי על הצדק המשפטי.


###### Justice in the Jewish State according to the Torah 25:12
[Justice in the Jewish State according to the Torah 25:12](https://torahapp.org/share/book/Justice%20in%20the%20Jewish%20State%20according%20to%20the%20Torah/r/25:12)

ואלמלא לא באו החורבנות על מדינתנו והיו לנו עדיין בית דין סמוכים, כי אז עוד היינו הולכים על פי היסודות האלה, והיינו מוצאים פתרון לכל הפרובלימות החדשות המתרחשות בסדרי החיים החברתיים. אך גרמו העוונות וטולטלנו מגוי אל גוי במשך אלפי שנה, ועכשיו כשאנו רוצים לבנות את מדינתנו, אנו צריכים להתחיל הכל מא"ב. אבל גם עכשיו דים המקורות שלנו, מקורות התורה, לבלי להצטרך לחצוב לנו בורות נשברים, מקורות זרים דוקא.