## Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 182 ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:1:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:1:1) **א) [סעיף א'] י"א שבהמ"ז טעונה כוס אפילו ביחיד וי"א שאינה טעונה כוס אלא בג' וי"א שאינה טעונה כוס כלל וכו'**הנה משהניח מרן ז"ל ס' שלישית באחרונה משמע שכן דעתו לפסוק לענין דינא וכמ"ש לעיל סימן י"ג אות ז' יעו"ש ועוד משום דזה הוא ס' הרי"פ והרמב"ם כמ"ש בב"י וידוע דמרן ז"ל אזיל לפסק הלכה כדעת הרוב של ג' עמודי הוראה שהם הרי"פ והרמב"ם והרא"ש. אמנם דעת הזוה"ק והאר"י ז"ל בס' ב' דדוקא בג' טעונה כוס ולא ביחיד ונתני לזה טעם בסוד כמ"ש בזוה"ק פ' תרומה דף זק"ן ע"ב וז"ל כוס של ברכה לא הוי אלא בתלתא בגין דהא מרזא דתלת אבהן קא מתברכא ועל דא לא אצטריך כוס אלא בתלתא וכ"כ בפ' פנחס דף רמ"ו ע"א וז"ל לתלתא צריך כוס אמאי בינה איהי תליתאה מעשר ספירן (ר"ל דסדר עשר ספירות הם כתר חכמה בינה וכו' נמצא דבינה היא ג') מעילא לתתא ובגין דא פחות מג' לא צריך כוס יעו"ש. וכ"כ בשה"מ פ' עקב דאם הוא יחידי לא יברך בהמ"ז על הכוס כנז' בפ' תרומה ואם הם ג' ויש יין אז תברך ברהמ"ז על היין יעו"ש. וכ"כ הרמ"פ בס' אור צדיקים סימן כ"ג אות ל"ג בג' יברך ברהמ"ז בכוס ואם אין ג' אין כוס עכ"ל וכ"כ שם הרמ"פ בקו' דרך סעודה דכשמברך בהמ"ז בלא זימון ג' אסור ליקח כוס של בהמ"ז בידו ע"פ הקבלה יעו"ש. נמצא דדעת הזוה"ק והאר"י ז"ל דדוקא בג' מברכין בהמ"ז על הכוס אבל היחיד אינו יכול לברך על הכוס וכבר כתבנו לעיל סימן כ"ה אות ע"ה דדבר שלא נזכר בהדיא בגמ' ונחלקו בו הפוסקים דעת המקו' יכריע יעו"ש ועוד משמע מדבר הזוה"ק הנז' דלא יש חילוק בין שבת לחול ודלא כמי שכתב דבשבת יברך על הכוס אפילו ביחיד והביאו הזכ"ל אות ך' וכ"מ בש' הכוו' שלא כתב בדרושי סעודות שבת דיברך בהמ"ז על הכוס ומשמע דסמך עמ"ש בשעה"מ פ' עקב דדוקא בג' מברכין על הכוס ודוק. ומיהו אם יש עמו ג' אנשים שאכלו כאחד ואין שם יין אפ"ה יברכו ברכת הזימון ואעפ"י שאין שם יין. שה"מ שם: **[fr]:** [Sur le §1] Certains disent que le Birkat Hamazon nécessite une coupe même lorsqu’on est seul ; d’autres disent qu’elle n’est requise qu’à trois ; et d’autres encore qu’elle n’est jamais requise. Puisque notre maître Maran z’’l (Rabbi Yossef Caro) a placé en dernier la troisième opinion, il semble que ce soit celle qu’il tranche comme la règle pratique, comme il l’écrit plus haut au siman 13, lettre 7 – voir là-bas. De plus, cette opinion est celle du Rif et du Rambam, comme l’écrit le Beit Yossef, et il est connu que Maran tranche selon la majorité des trois piliers de la halakha : le Rif, le Rambam et le Rosh. Toutefois, selon le Zohar et l’Arizal (z’’l), dans la deuxième opinion, ce n’est qu’en présence de trois que la coupe est requise, et non pour un individu. Ils en donnent une explication ésotérique, comme il est dit dans le Zohar, paracha Terouma (page 147b) : « La coupe de bénédiction n’existe que parmi trois, car c’est par le mérite des trois patriarches qu’elle est bénie, et c’est pourquoi la coupe n’est requise qu’en présence de trois. » Il en est de même dans la paracha Pinḥas (page 246a) : « La coupe est requise à trois, pourquoi ? Car la sefira de Bina est la troisième des dix sefirot (c’est-à-dire : Keter, Ḥokhma, Bina, etc., donc Bina est la troisième) de haut en bas, et c’est pourquoi en-dessous de trois, on ne bénit pas avec la coupe » – voir là-bas. Il est également écrit dans le Sha’ar HaMitzvot, paracha Ekev, que si l’on est seul, on ne fait pas le Birkat Hamazon avec une coupe, comme mentionné dans la paracha Terouma, mais si l’on est trois et qu’il y a du vin, alors on bénit le Birkat Hamazon sur le vin – voir là-bas. C’est aussi ce qu’écrit Rabbi Menaḥem Azaria de Pano dans Or Tzaddikim (§23, lettre 33) : « Quand on est trois, on fait le Birkat Hamazon avec une coupe ; s’il n’y en a pas trois, on ne le fait pas avec une coupe. » C’est aussi ce qu’il écrit dans son livret Derekh Se’uda, que lorsqu’on fait le Birkat Hamazon sans zimoun (donc sans trois), il est interdit de prendre la coupe du Birkat Hamazon à la main, selon la Kabbale – voir là-bas. Il en ressort que selon le Zohar et l’Arizal (z’’l), ce n’est que lorsqu’on est trois qu’on fait le Birkat Hamazon sur la coupe, mais un individu ne peut pas le faire. Et nous avons déjà écrit plus haut au siman 25, lettre 75, que lorsque la chose n’est pas mentionnée explicitement dans la Guemara et que les décisionnaires sont partagés, l’opinion des maîtres de la Kabbale tranche – voir là-bas. Il ressort également des paroles du Zohar cité que l’on ne fait pas de différence entre Shabbat et les jours de semaine, contrairement à ceux qui ont écrit qu’à Shabbat on bénit sur une coupe même seul – cela est rapporté dans le Zikhronot leKhol Ḥai, lettre 20. Et il en ressort aussi du Sha’ar HaKavanot qu’il ne mentionne pas, dans les discours sur les repas de Shabbat, qu’on fasse le Birkat Hamazon sur la coupe, ce qui montre qu’il s’appuie sur ce qui est écrit dans le Sha’ar HaMitzvot, paracha Ekev, à savoir que ce n’est qu’à trois que l’on bénit sur la coupe – examine bien cela. Toutefois, s’il y a avec lui deux autres personnes qui ont mangé ensemble, même s’il n’y a pas de vin, on fera quand même le Birkat HaZimoun, même s’il n’y a pas de vin – c’est ce qu’écrit le Sha’ar HaMitzvot là-bas. ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:2:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:2:1) **ב) שם טעונה כוס וכו'.**מפני שהיא דרך כבוד ושבח נאה לסדר כן שבחו יברכתו ית' על הכוס וכמש"ה כוס ישועות אשא וכו' גם ע"פ קבלה יש בו סוד גדול כי הוא רומז למדה עשירית הנקרא כוס ישועות שמקבל מכולם ומשפיע ברכות ופרנסה לכל העולם והבן לבוש. ומ"ש מדה עשירית ר"ל בחינת המלכות כידוע. וכ"כ בזוה"ק פ' עקב דף רע"ג ע"ב כי כוס בהמ"ז הוא בבחינת המלכות יעו"ש וכ"מ מדברי הזוה"ק פ' תרומה שהבאנו באות הקודם ומ"ש בפ' פנחס בינה ר"ל בינה דמלכות או ר"ל שמקבל הארה מבינה והא והא איתא כידוע ועיין לעיל סימן זק"ן אות כ"ד ודוק ותבין. ולפי טעמי הזוה"ק הנז' דפ' תרומה ופ' עקב והלבוש משמע דנשים אין מברכין על הכוס אפילו כשמזמנין לעצמן כידוע ליח"ן: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:3:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:3:1) **ג) שם ולא יאכל אם אין לו כוס וכו'**כתב מ"א סק"א דדבר זה לא נמצא בפוסקים רק בטור והרבה להקשות עליו וסיים דהמיקל לא הפסיד יעו"ש. ומיהו עיין א"ר אות ב' שכתב ליישב קושיית מ"א ומכל מקום מסיק אפשר להקל כיון די"א בהמ"ז אין טעונה כוס יעו"ש. ועיין באות שאח"ז: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:4:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:4:1) **ד) שם הגה. ומכל מקום מצוה מן המובחר וכו'**משמע דאפילו ביחיד יש מצוה מן המובחר לברך על הכוס. וכ"כ הלבוש. בי"מ אות א' אמנם דעת הר"ז אות א' דדוקא בג' יש מצוה מן המובחר וכתב וכן נוהגין יעו"ש וכ"כ קיצור ש"ע סימן מ"ה אות א' בן א"ח פ' שלח לך אות ט"ז. וכ"מ מדברי הזוה"ק ושעה"מ שהבאנו לעיל באות א' דאפילו בג' אינו אלא למצוה מן המובחר אבל יחיד לא יברך על הכוס יעו"ש: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:5:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:5:1) **ה) מנהג**החסידים כשמברכין בהמ"ז על הכוס שיהיה הפת שבשלחן מונח לצד שמאל המברך כדי שיהיה כוס של ברכה בימין שלו והפת בשמאלו ויש טעם בדבר עד"ה. בן א"ח שם אות י"ז: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:6:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:6:1) **ו) [סעיף ב'] ואם אין יין מצוי וכו'**כתב הטור סימן ער"ב יש מפרשין דלא הוי חמר מדינא אלא אם כן שלא יהא יין גדל מהלך יום כל סביב העיר. והביאו הב"ח בסימן זה וכתב ולפ"ז אף בעיר שמצוי יין הרבה אצל החנוני שמביאין ממקומות שגדל שם יין הו"ל מקום שאין היין מצוי בו כיון שאיצו גדל מהלך יום כל סביב העיר ומברכין בהמ"ז על כוס של שכר שעורים אם אין לו יין בביתו עכ"ל. אבל השכנה"ג שם אות ד' כתב דלא כתבו יש מפרשין כן אלא לומר דאם נמצא יין קרוב לעיר מהלך יום אחד אעפ"י שאין יין מצוי באותו מקום אין השכר נקרא חמר מדינה אבל אם בעיר מצוי יין הרבה אעפ"י שמביאין אוחו מרחוק יותר ממהלך יום אחד פשיטא דאין מברכין על השכר כיון דיין מצוי באותו מקום עכ"ד וכ"נ דעת הא"ר אות ד' וכ"פ הבי"מ אות ג': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:7:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:7:1) **ז) שם ואם אין יין מצוי וכו'**כתב הב"ח יש מי שהורה שיש לברך בהמ"ז אכוס של שכר שעורים לפי שהוא חמר מדינה וגם הוא ממין ז' ומין ז' עדיף ולא נהירא דאע"ג דהלכה כרבי יהודה דמין ז' עדיף כדלקמן בסימן רי"א ה"ד כשחפץ לאכול משניהם וברכות שוות אז יברך על מין ז' ויפטר החביב אבל בשאינו חפץ לאכול המין ז' פשיטא דאף לר"י מברך על מה שחפץ עכשיו לאכול וכ"כ בתה"ד סימן ל"ב כיון שקבעו לשתות מי דבש ואינם חפצים לשתות שכר שעורים שאינו חביב להם פשיטא דעל מי דבש יש לברך בהמ"ז ועוד שהרי גם הוא חמר מדינא כמו שכר שעורים עכ"ל. והביאו שכנה"ג שם אות ב' עו"ת אות ב' וכתב שכ"כ השל"ה יעו"ש. ט"ז סק"א מ"א סק"ב בי"מ אות ו' וכתב שם המ"א דאין דברים אלו אלא במדינות שרגילים לשתית המי דבש והוי חמר מדינה אבל במקים שאין שותין אלא לפרקים לא הוי חמר מדינה מידי דהוי אשאר משקין כגון יין תפוחים ויין רמונים עכ"ד. וכ"כ א"ר אות ה' מש"ז אות א' בי"מ אות ז': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:8:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:8:1) **ח) כתב**המרדכי בפ' ע"פ שאם לקו הכרמים ואין יין מצוי אע"פ שבשאר שנים מצוי רוב יין לשנה זו מיהא הוי השכר חמר מדינא. והביאו ב"י סימן ער"ב וכתב ונראה היכא שאין יין ישראל מצוי אעפ"י שנמצא שם יין עכו"ם הרבה שפיר הוי שכר חמר מדינא עכ"ד. והביאו שכנה"ג בהגב"י סימן זה אות ה' ואות ו' וכתב שהוא פשוט. עו"ת אות ב' א"ר אות ד' בי"מ אות ד' ואות ה': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:9:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:9:1) **ט) כתב**רש"ל בתשו' סימן כ"ג בשעת הדחק יכול לברך אפילו על קוואס או בארשט דהא בלא"ה אסור לשתות אחר בהמ"ז בלא ברכה ואין להורות כן בפני ההמון שלא לזלזל אף שלא בשעת הדחק ע"כ והביאו הט"ז סק"א וכתב ואני אומר דיש ביזוי הברכה ואין לדמותו לכוס פגום דסס"י זה כי זה הוא בזיון טפי ואין לו חשיבות יותר ממים ולא יעשה כן בישראל עכ"ל א"ר אות ה' ר"ז אות ג': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:10:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:10:1) **י) שם חוץ מן המים.**ואעפ"י שרוב שתייתן מים אין מברכין עליו. מ"א סק"ג. א"ר שם: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:11:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:11:1) **יא) שם הגה. ומה שנוהגין במדינות אלו לברך על השכר וכו'**טוב יותר לברך על כוס של יין פגום מעל שאר המשקים שאינם פגומות כמ"ש סימן רצ"ו לענין הבדלה עט"ז אות ב' ועיין מ"א שם סק"ה שכתב דהיינו אם אינו חמר מדינה אבל חמר מדינה יותר טוב משל יין פגום יעו"ש. וכ"כ א"א בזה הסימן אות י"ב ר"ז אות ו': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:12:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:12:1) **יב) שם בהגה וקובעין הסעודה עליו וכו'**פי' די"א דאם קבע סעודתו על שאר משקין מברך עליהם אפילו במקום דאיכא יין. מ"א סק"ד. ועיין מ"ש עליו המאמ"ר אות ד': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:13:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:13:1) **יג) שם בהגה. וא"א לקנות יין וכו'**ודוקא שאין יין בביתו אבל אם יש לו יין בביתו אפילו שעכשיו קבע על שאר משקין ואפילו שאין היין מצוי באותו מקום לא יברך אלא על היין. ב"ח. שכנה"ג בהגב"י אות ג' ע"ת אות ב' מ"א סק"ה. וכתב שם המ"א דאם יש לו מעט יין בביתו לצורך קידוש א"צ לברך עליו דקידוש לכ"ע טעון כוס וחמיר מבהמ"ז. והביאו א"ר אות ו' וכתב דה"ה להבדלה. וכ"כ א"א אות ה': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:14:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:14:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:14:1) **יד) שם בהגה. אמנם המצוה מן המובחר לברך על היין.**ומיהו מדברי שעה"מ שהבאנו לעיל אות א' משמע דאין מברכין בהמ"ז אלא דוקא על היין ואם אין יין אין מברכין על שאר משקין כלל יעו"ש. וכ"מ בתיקונים תיקון מ"ז ונתן טעם בסוד דיין חושבן סו"ד מן יסוד וצריך יו"ד דברים דאינון בחושבן יו"ד מן יסוד יעו"ש ובדברינו לקמן סימן קפ"ג אות א': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:15:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:15:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:15:1) **טו) שם בהגה. ויש מדקדקין וכו'**הטעם בב"י משום דאיתא במדרש הנעלם דפחות מג' א"צ כוס וכדי לקיים גם דעת הפו' דצריך כוס הם עושים זה הפשרה יעו"ש. והביאו הט"ז סק"ב. אבל הב"ח כתב שאפילו ביחיד יתפוס הכוס בידו ודלא כהמדקדקים ועוד כתב דאף המדקדקים לא אמרו להניח על השלחן אלא בכוס של יין אבל בשאר משקין כשהוא חמר מדינה מודו דיש לתפוס הכוס בידו אפילו ביחיד יעו"ש. והביאו מ"א סק"ו. א"ר אות א' ומיהו כבר כתבנו לעיל אות א' דע"פ הזוה"ק והאר"י ז"ל ביחיד א"צ כוס כלל והכי נקטינן: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:16:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:16:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:16:1) **טז) שם בהגה. רק מניחים אותו וכו'**כתב ק"נ בפ' ע"פ אות ב' דכל כוס של חובה כגון ברכת הזימון וקידוש עם היות שיש לכל אחד כוס מיוחד מ"מ אין האחרים נוטלין כוס בידן זולת אותו שמכבדין אותו להוציאם לחוד יעו"ש: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:17:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:17:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:17:1) **טוב) [סעיף ג'] צריך שלא יהא פגום וכו'**כדאמרינן בפסחים ק"ו ע"א. ש"מ טעמו פגמו. רבי יעקב בר אידי קפיד אחצבא פגימא. רב אידי בר שישא קפיד אכסא פגימה. מר בר רב אשי קפיד אפילו אחביתא פגימתא. ופרשב"ם קפיד אכסא פגימא לקידוש ולהבדלה ולבהמ"ז ולכל ברכות שתיקנו לסדרם על היין שלא יברך על כוס פגום אבל אם רוצה לשתות יין צריך לברך ברא פרי הגפן (ר"ל אפילו הוא פגום) שאסור להנות מן העולם הזה בלא ברכה ע"כ. ומביאו ב"י. וכ"כ הלבוש. עו"ת אות ג' ועיין לקמן סימן רע"א סעיף יו"ד וסימן רנ"ו סעיף א': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:18:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:18:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:18:1) **חי) שם. שלא יהא פגום וכו'**ועיין לקמן סימן קפ"ג סעיף ג' שכתב שם שגם הכוס בעצמו צריך שלא יהא פגום יעו"ש. ובדברינו לשם בס"ד: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:19:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:19:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:19:1) **יט) שם. שאם שתה ממנו פגמו.**דאפילו לא הקריב אליו את פיו אלא שפך לתוך פיו. ר"ז אות ד' והשותה מכוס על ידי קנה חלול כתב השבו"י ח"ג סימן י"ד מן הדין אין הכוס פגום אך כיון שיש תקנה להוסיף מעט מים או יין אין להקל יעו"ש. שע"ת אות יו"ד: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:20:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:20:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:20:1) **ך) שם. אבל אם שפך וכו'**וקשה דהא מלא בעינן לכ"ע וי"ל דשופך אותו אח"כ לכוס קטן ממנו והוא מלא. א"נ דאינו שופך כ"א מעט באופן שעדיין שם מלא עליו ט"ז סק"ג. מ"א סק"ז א"ר אות ז' ר"ז שם וכתב אבודרה"ם הלכות הבדלה דאם טעמו באצבעו לא פגמו כדחזינן בברכת המילה שמשים אצבעו בכוס ונותן בפי תינוק ומברך עליו והביאו א"ר שם. זכ"ל אות כ'. ועייו ביו"ד סימן רס"ה ססעיף א': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:21:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:21:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:21:1) **כא) שם. אין בכך כלום.**מיהו הרשב"א כתב דאם שקיל מיניה מידי הוי פגום וכמו שמברך על שיורי כוסות. והביאו ב"י. וכתב א"ר אות ח' דיש לחוש לדבריו ואפילו לידיו או לכלי אחר צריך לתקנו היכא דאפשר יעו"ש. ולפ"ז גם לטועמו באצבעו שכתבנו באות הקודם יש לחוש לכתחלה: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:22:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:22:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:22:1) **כב) שם. אין להקפיד.**ומיהו ברי"ו אוסר ומביאו ב"י. וכ"כ בשו"ת הגאונים סימן של"א והביאו כנה"ג בהגב"י. וכתב דיש ליזהר לכתחלה יעו"ש. וכ"כ מ"א סק"ח. ר"ז שם. בי"מ אות ח' חס"ל אות ב' בן א"ח פ' שלח לך אות כ': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:23:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:23:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:23:1) **כג) שם. פסולים לימזוג וכו'**וכ"ש דפסולים לתקן בהם כוס פגום של יין דכיון שהם עצמם פגומים היאך יתקץ הפגום. ב"ח. שכנה"ג בהגב"י אות י"א. בי"מ אות י"ב: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:24:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:24:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:24:1) **כד) [סעיף ד'] צריך לתת וכו'**פי' קודם שישתה המברך כדי שכולם ישתו מכוס שאינו פגום ב"י בסוף סימן רע"א. ט"ז סק"ד. ועיין בד"מ אות א' שכתב בשם הר"ן דנהגו לשפוך מכוס של ברכה לכוסות האחרים אפילו שאינם פגומים ולא משום חיובא אלא משום יקרא דכוס בלבד יעו"ש. והביאו הזכ"ל שם. ועיין לקמן סימן ק"צ אות ו': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:25:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:25:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:25:1) **כה) שם. ויש מי שאומר שא"צ**הוא דעת הרא"ה בב"י דס"ל שא"צ כוס שאינו פגום אלא להמברך ט"ז סק"ה. ומ"ש שם הט"ז עיין מ"ש עליו המאמ"ר אות ה' יעו"ש. ומיהו דעת מרן ז"ל כס' ראשונה שהיא בסתם וכן סתם לקמן בסימן ק"צ סעיף א' ובסימן רע"א סעיף י"ז כס' ראשונה יעו"ש. וכן דעת מור"ם ז"ל בד"מ אות א' יעו"ש. וכ"כ הלבוש דנוהגין כס' הראשונה. שכנה"ג בהגב"י אות י"ב. וכ"כ המאמ"ר שם. ועיין בדברינו לעיל סי' י"ג אות ז' ודוק: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:26:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:26:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:26:1) **כו) [סעיף ה'] אם החזיר וכו'**דוקא בדיעבד אבל לכתחלה אסור לעשות כן. ולכן נוהגין להוסיף עליו מעט מהקנקן ובזה מתוקן ואח"כ שופכין אותו להקנקן ואח"כ מוציאין אותו מהקנקן לשם ברכה כמ"ש סי' קפ"ג. ב"ח מ"א סק"ט. סו"ב אות ד' ר"ז או' ה' חס"ל אות ג': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:27:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:27:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:27:1) **כז) שם. אם החזיר וכו'**משמע בב"ח דדוקא כששופך ממנו מעט מעט אמרינן קמא קמא בטיל אבל כששופך בבת אחת לא יעו"ש. וכ"כ הט"ז סק"ו. אבל המ"א שם כתב דאין להחמיר כיון דאפילו ביין נסך יש מקילין כמ"ש ביו"ד סימן קל"ד וכאן אין להחמיר כלל ובלבד שיהיה היין שבקנקן יותר מהיין שבכוס עכ"ד. והביאו הבי"מ אות י"א: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:28:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:28:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:28:1) **כח) [סעיף ו'] יכולים לתקן כוס פגום וכו'**כתב המרדכי פ"ג שאכלו דכן נוהגין באשכנז אבל בצרפת נוהגין שכל ששתה ממנו מחזיקין אותו בפגום אם לא יערה הכל לחוץ כל מה שבכוס וימזוג יין אחר לקדש עליו וכן בבהמ"ז עכ"ל והביאו ב"י וכתב ומנהגינו כמנהג אשכנז. ומיהו עיין בא"ר סימן רע"א אות כ"ג שכתב דלא מהני תיקון מעט מים או יין אלא כשאין לו כוס שאינו פגום אבל באפשר אין להתיר ושכ"מ בתניא ובמרדכי ואגודה ודלא כמשמע בב"י יעו"ש. והביאו הזכ"ל אות כ': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:29:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:29:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:29:1) **כט) שם. יכולין לתקן וכו'**דעיקר הפגם משום ששתה ממנו מעט וכשחוזר ומוסיף עליו מתקן בכך דומיא דפגימת המזבח כשחוזר וסתמו מתקן. מ"א סק"י. ר"ז אות ה': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:30:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:30:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:30:1) **ל) שם. ע"י שיוסיפו מעט יין**כתב מהר"ם מ"ץ דכוס פגום אין יכולין למלאותו ולתקנו אלא מכוס שיש בו רביעית ובשם רבינו אליעזר הלוי אמרו אפילו בלא תוספת יש תקנה כגון אם שתה מכוס גדול יערה אותו בכוס קטן ואם יהיה בו כשיעור ברכה יכול לברך עליו עכ"ל והב"ד הב"ח והקשה עליו מהש"ס וכתב אפשר דר"א הלוי לא אמר שיכול לברך עליו בכה"ג אלא בשעת הדחק שא"א בכוס אחר וכתב דהכי נהוג יעו"ש. והב"ד שכנה"ג בהגב"י אות יו"ד. עו"ת אות ה' זכ"ל שם. ומשמע שם בב"ח דהא דיש להתיר בשעת הדחק ה"ד בשאין לו אפילו מים לתקנו יעו"ש. וכ"כ הבי"מ אות ט"ז: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:31:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:31:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:31:1) **לא) שם. שיוסיפו עליו מים וכו'**ונראה שהכלי שמשימין בו המים לתקן בו הפגום צריך שישימו בו רביעית מים שאז חשוב לתקן בו הפגום שהרי אפילו כשמתקנו ביין צריך שיהא בו רביעית כמ"ש בסמוך בשם מהר"ם מ"ץ כ"ש במים. ב"ח. שכנה"ג שם אות י"א. א"ר אות י"ג. זכ"ל שם. בי"מ אות י"ג. חס"ל אות ד'. ועיין לעיל אות כ"ג: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:32:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:32:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:32:1) **לב) שם. שיוסיפו עליו מים וכו'**כתב הרדב"ז סימן רכ"ב דלא יתקנו ע"י מים אא"כ הוא שעת הדחק שאין לו יין שאינו פגום שלא יבטל המצוה יעו"ש. ער"ה אות ה' ועיין עט"ז אות ד': ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:33:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:33:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:33:1) **לג) שם. שיוסיפו עליו מים וכו'**ה"ד כשהוא חזק עדיין ויוכל לסובלו אבל אם כבר היה מזוג כדינו ואם היה משים בו יותר היה מקלקלו ולא יהיה ראוי לשתייה אין זה תיקון ופסול לברכה. הרא"ש פ' אלו דברים ופ' ע"פ. ב"ח שכנה"ג שם אות י"ג. א"ר אות י"א. ר"ז אות ו' בי"מ אות ט"ו. חס"ל שם: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:34:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:34:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:34:1) **לד) שם. עליו מים וכו'**אפשר דדוקא יין מיתקן במים שרגילין למוזגו בכך אבל שאר משקין לא. ואפשר דכל שאינו מקלקלו בכך שרי. מ"א סימן י"א א"ר שם. ר"ז שם. בי"מ אות י"ד: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:35:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:35:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:35:1) **לה) [סעיף ז'] בשעת הדחק וכו'**פי' שאין לו אחר. רשב"ם. מ"א ס"ק י"ב. ודוקא כשאין לו אפילו מים לתקנו דאם יש לו מים אין לברך על כוס הפגום כיון דיש לו תיקון. ב"ח. והט"ז סק"ז כתב דמיירי שכבר נמזג במים ואם ימזוג עוד יתקלקל יעו"ש. וכ"כ א"ר אות י"ב. ועיין לעיל אות י"א: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:36:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:36:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:36:1) **לו) שם. על כוס פגום.**כתב הטור יש שנותנין בו מעט פירורין של פת ואומרים שמתקן בכך ומנהג של שוטים הוא ואין לו לא סמך ולא ראיה עכ"ל והב"ד ב"י וכתב דהדין עמו. וכן כתב הלבוש. מיהו הב"ח כתב דכ"כ קצת גדולים שנוהגין לסותמו בלחם וראיתי כתוב דאיכא סמך מקרא דגורן ויקב. שהגורן ממלא ומתקן היקב עכ"ד. והביאו שכנה"ג שם אות י"ד א"ר אות י"ד וכ"כ העט"ז אות ד' א"א או' י"ב. וכתב שם הא"ר ומשמע דבהרבה פירורין לא מהני דהקריבהו נא לפחתך. ועוד דהא צריך הדחה מבפנים משום שיורי פת כדלקמן עכ"ל. והביאו א"א וכתב דהיינו שיתן רק פירור אחד יעו"ש: ###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:37:1 [Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 182:37:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/182:37:1) **לז) ויש**נוהגין להקפיד כשיש בתוכו פירורי פת ואפשר דסוברים דבעינן שיהא מלא יין דוקא ובטור לא משמע כן דהא לא כתב דיש איסור בדבר. מ"א שם. ונראה דטעמם כיון שכתב הטור דלא מהני תיקון זה ובא"ר כתב דיש חששות של איסור משום הקריבהו נא וכו' וגם צריך הדחה וכו' כמ"ש באות הקודם לכן נוהגין להקפיד: