## Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 669

###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:1:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:1:1)

**א) [סעיף א'] ליל תשיעי מקדשין ואומרין זמן.**לפי שהוא ספק שמיני ושמיני הוא רגל בפני עצמו כמ"ש לעיל סי' תרס"ח או' י"ב:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:2:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:2:1)

**ב) שם. וקורין באחד וזאת הברכה עד סוף התורה.**סדר הקריאה לפי מנהגינו כך הוא בראשון קורין וזאת הברכה עד על במותימו תדרך החמשה שהם חובת היום והנוספים לכבוד החתנים ואח"כ קוראים לחתן תורה שהוא המסיים וקורא באותו ספר עצמו מתחלת הפרשה עד סופה ואחר כך קורין לחתן בראשית שהוא המתחיל וקורא בספר אחר שבידו מתחלת בראשית עד ויכלו ואחר כך קורא המפטיר במוהף היום בספר ג' שהוא הספר שאוחז בידו החתן המסיים. ובתירי"א נוהגין לעשות חתן ג' והוא חתן מעונה. ומוציאין ד' ספרים אחד שקורין חובת היום וג' ספרים אחרים לג' חתנים וסדר הקריאה כך הוא קורין ה' שהם חובת היום והנוספים לכבוד החתנים מן וזאת הברכה עד ובגאותו שחקים. וקורין לחתן מעונה וקורא באותו ספר עצמו מן מעונה עד על במותימו תדרך וגוללין הספר שקראו הצבור וחתן מעונה ונותנין אותו ביד החתן מעינה וס"ת שהיה ביד חתן מעונה לוקח אותו המפטיר וקורין אחר כך למסיים וקורא בס"ת שבידו בפ' וזאת הברכה מראשה ועד סופה ואח"כ קורין למתחיל וקורא בס"ת שבידו מן בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות. והמפטיר קורא מוסף היום בס"ת שהיה אוחז החתן מעונה. ויש נוהגין לעשות חתן רביעי והוא חתן ויעל משה והוא מנהג בני רומני"א וסדר הקריאה כנז' רק שאחר חתן מעונה שקרא עד ובמותינו תדרך קורא מן ויעל משה עד ויאמר ה' אליו ואח"כ קורא המסיים מן תחלת הפרשה עד סופה. כנה"ג בהגה"ט. לד"א סי' יו"ד או' י"ג:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:3:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:3:1)

**ג) נהגו**להרבות העולים בס"ת ביום זה לש"ת וקורין עד ובגאותו שחקים. ואח"כ חוזרין לקרות ולאשר אמר פעמים הרבה מיהו נכון הדבר שתחלה יעלו ששה עולים עד ובגאותו שחקים ואח"כ שאר העולים שחוזרים ולאשר אמר ואח"כ יענה הסמוך ויקרא מעונה עד תדרוך והחתן מסיים קורא מתחנת הפרשה עד סופה. ש"ץ דף רצ"ג ע"ג או' ב' ויש שאין נוהגין שחתן מסיים חוזר וקורא הפ' מתחלה עד סופה רק מן מעונה עד הסוף כמ"ש הלבוש ולקמן אות ל"ה יעו"ש:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:4:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:4:1)

**ד) מנהג**פשוט שמעלים לס"ת ד' או ה' ילדים בפ"א ואפי' הילדים רכים כבר שית כבר שבע לא יניחו אותם שיברכו כולם אלא אחד מברך לכולם וכל שכן לגדולים אם עולים שנים בפ"א לא יברכו שניהם אלא אחד מהם מברך והב' יענה אמן ואם יש מחלוקת בהם מי יברך יעשו פשרה שא' יברך ברכה ראשונה והב' ברכה אחרונה. ש"ץ שם או' ג'. מיהו יש נוהגין להקרות גם לילדים ולאשר אמר עד מעונה פעמים הרבה זה אחר זה ולברך כל אחד ואחד לפניה ונאחריה ואם אינו יודע לברך אומר לו החזן הברכה מלה במלה:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:5:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:5:1)

**ה) הנוהגים**שביום ש"ת באים בני אדם לכבודו של חתן תורה לבהכ"נ וקורין בתורה בפיסקא דולאשר אמר וכו' ויוצאין מבהכ"נ זו לשאר בתי כנסיות ועולין וקורין קריאה זו עצמה יש להם ע"מ שיסמוכו. ש"ץ שם אות ד' שע"א שער ח' אות נ"ח:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:6:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:6:1)

**ו) ומה**שנוהגין לומר אחר גומרא של תורה הדרן עלך אורייתא קדישתא וכו' ויהי רעוא קדמך למהוי עמנא לעלמא דאתי משה רעיא מהימנא ויופיאל רב ממנא וחמשין ותלתין רתיכין וכו' הוא מן הזוהר פ' ויקהל דף ר"ו ע"ב יעו"ש. ויש לאומרה אחר קדיש שאומרים אחר קריאת פ' בראשית כדי שלא להפסיק בין סוף התורה לתחלתה כמ"ש לעיל סי' תרס"ח אות י"ד יעו"ש. ולענין קריאת שנים מקרא וא' תרגום של פ' וזאת הברכה כבר כתבנו לעיל סי' רפ"ה אות כ"ט בשם האר"י ז"ל שצריך לקרותה ביום הו"ר יעו"ש.


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:7:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:7:1)

**ז) אם**נמצא פיסול בס"ת בקריאת וזאת הברכה אפילו בסוף הפרשה צריך להוציא ס"ת אחר וכן הדין בקריאת המפטיר בספר שני אבל אם נמצא פיסול בקריאת פ' בראשית אין מוציאין ס"ת אחר. ש"ץ שם אות ו' מיהו בשע"א סי' ח' או' ס"ד כתב דאם נמצא פסול בס"ת זה של פ' בראשית אם כבר בירך ברכה אחרונה ואח"כ ראו שפסולה היא א"צ להוציא אחרת אבל אם באמצע הקריאה נמצא טעות גמור יש להוציא אחרת ולברך לפניה ולאחריה עכ"ד. ועיין לעיל סי' קמ"ג אות כ"ה:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:8:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:8:1)

**ח) אחר**שקורין וזאת הברכה אין לומר קדיש עד אחר שיקרא החתן המתחיל בספר בראשית. הרדב"ז בשם הרוקח. כנה"ג בהגה"ט. ומיהו אם אירע שטעה ש"צ ואמר קדיש אין גוערין בו שיפסיק הקדיש אחר שהרשב"ץ והרשב"ש ז"ל כתבו לומר קדיש ולכן מניחין שיגמור ולא יפסוק הקדיש ועונין אמן אחריו ואח"כ יזהירו אותו שלא יעשה שום דבר הפך המנהג הפשוט. ש"ץ שם אות יו"ד. לד"א בתוה"ש סי' טו"ב אות ב' שע"א שם או' ס"ג. ועיין לעיל סי' תרס"ח אות ט"ז:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:9:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:9:1)

**ט) יחיד**שנתמנה בתחלה לחתן תורה ומת לו מת ברגל שחייב להתאבל יכול להפטר ממינוי החתנות ולא ילך אותו היום לבית הכנסת. דב"ש סימן ר"ע. י"א סי' תרס"ח בהגה"ט:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:10:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:10:1)

**י) מומר**לדת ישמעאלים שחזר לדת ישראל ועשה תשו' נכונה ומן אז והלאה בתורת ה' חפצו ונוהג בישרות הולך תמים ופועל צדק ככל אחיו בני ישראל הכשרים יכול להיות חתן תורה. שו"ת ח"צ סימן י"ב. י"א שם. ש"ץ דף רצ"ג ע"ד אות ח':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:11:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:11:1)

**יא) חתן**מעונה האב וחתן מסיים הבן נראה דאין קפידא. רו"ח אות ב':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:12:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:12:1)

**יב) כהן**ולוי יכולין להיות חתן תורה או חתן בראשית. דרשות מהרי"ל סוף הל' סוכה. כנה"ג בהגה"ט וכתב שכן פשט המנהג. ש"ץ דף רצ"ד ע"א או' ט' שע"א שם אות ס' מ"ב אות ב' ועיין לעיל סי' קל"ה או' ס"א:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:13:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:13:1)

**יג) שם. ובשני בראשית וכו'**ואם דילג קצת מהקריאה בס' בראשית א"צ לחזור ולא עוד אלא אפילו לא קרא רק ג' פסוקים ופסק ובירך ברכה אחרונה א"צ לחזור ולקרות. ש"ץ שם אות י"ב. לד"א שם אות ג'. שע"א שם אות ס"ד. חתן מתחיל לא יאמר בסימנא טבא אחר ברכת התורה דהוי הפסק אלא אם ירצה יאמר קודם וטוב שלא יאמר כלל להיות נעוץ סופה בתחלתה בלי הפסק בין שני חתנים. מל"ח סימן כ"ה אות כ"ה:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:14:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:14:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:14:1)

**יד) ואם**נתנו בטעות לחתן מתחיל ס' המוספין ופתחו וראו שהוא ס' של פ' מוסף או שכחו ואחר וזאת הברכה הביאו לתיבה הס"ת של מוספין ועלה המפטיר ג"כ לקרות בו דחינן ליה וקרינן לחתן מתחיל ויקרא בספר שבידו פרשת בראשית. ומיהו הס' ישאר שם בתיבה בעוד קריאת חתן מתחיל. ש"ץ שם אות י"ד. לד"א שם אות ד' שע"א שם או' ס"ז:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:15:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:15:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:15:1)

**טו) ואם**אירע שלא נזכרו שצריך לקרות בראשית עד אחר שכבר בירך המפטיר לקריאת פ' המוספין יש לגמור קריאתו וגם יאמר ההפטרה וברכותיה ואח"כ יקרא בראשית כדרכו. שע"א שם.


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:16:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:16:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:16:1)

**טז) שם. ובשני בראשית וכו'**ואף מי שעלה כבר בפרשת וזאת הברכה יכול לעלות לחתן תורה או לחתן בראשית אבל חתן תורה לא יקרא פ' חתן בראשית. א"א. והטעם כיון דליכא הפסק ביניהם שייך פגם לס"ת הראשונה שיאמרו פסולה היתה ולכן קורא מיד בשנייה. בכורי יעקב. וכ"ז באותה בהכ"נ אבל מי שקרא חתן תורה בבהכ"נ זו ודאי שמותר לקרות חתן בראשית בבהכ"נ אחרת. מ"ב אות ב' ועיין לעיל סי' קל"ה אות ס"א:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:17:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:17:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:17:1)

**טוב) שם. ובשלישי קורא המפטיר וכו'**עיין לעיל סימן תרס"ח אות כ"ו:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:18:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:18:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:18:1)

**חי) שם הגה. וקורין יו"ט האחרון ש"ת וכו'**וראוי לשמוח בסיומה. טור:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:19:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:19:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:19:1)

**יט) שם הגה. וקורין יו"ט האחרון ש"ת וכו'**ויש להרבות בנרות בבהכ"נ לילה ויום לכבוד התורה שמוציאין. א"ר סי' תרס"ד אות ד' מ"ב בסי' זה או' ד':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:20:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:20:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:20:1)

**ך) שם בהגה. לפי ששמחין וכו'**ואע"ג דאין מרקדין ביו"ט לכבוד התורה מותר לרקד אבל לגמר מוגמר אסור וכ"ש דאסור להבעיר פולווי"ר להשמיע קול לשמחה וכן ראיתי שמיחו הגדולים אשר בארץ. מ"א. ומ"מ מותר לקבוע פולווי"ר בנר קודם שידליקנו אעפ"י שגורם שהנר נכבה מחמת זה. מ"א סי' תקי"ד ס"ק י"ג. א"ר אות א' ח"א סוף כלל קנ"ג. מ"ב אות ה':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:21:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:21:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:21:1)

**כא) הבחיי**כתב למחות לזרוק פירות לנערים אבל יש במדרש שזה היה המן אומר למלך ג"כ על היהודים א"כ מנהג קדמונים הוא. ואולי שרבינו בחיי ראה בימיו נוהגין בזה ריקות והוללות. מי"ט בשם קובץ. א"ר שם. וא"כ משמע דבכל דבר שיש בו ריקות והוללות יש למחות:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:22:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:22:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:22:1)

**כב) ביום**ח' עצרת וש"ת ראוי לכל ראש הקהל שיתן דעתו שלא ירכיבו אדם על כתפיהם לרקד וראוי לבטל מנהג הרע הזה. רו"ח אות ח':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:23:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:23:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:23:1)

**כג) שם בהגה. לפי ששמחין וכו'**מה שמרבין בשמחה לכבוד התורה היא מצוה גדולה ובכל דבר יכוין האדם לש"ש ויזהר מלערב בתוך השמחה של תורה שחוק וקלות ראש ח"ו. ואיתא במדרש ודוד מכרכר בכל עוז לפני ה' מהו בכל עוז בכל כוחו מהו מכרכר שהיה מכה ידיו זעג"ז וטופח ואומר וכו'. ופי' באור שבעת הימים שהיה מכוין להגביר הימין על השמאל וחסד על גבורה ורחמים על הדין והיה מכוין למתק עי"ז ה' גבורות הרמוזים בה' אצבעות הימין וחמש פעמים חמש בהכאה הם כ"ה סימן לדבר כה תברכו את בני ישראל ומכאן סמך למנהג ישראל בשמחת התורה. בן א"ח פ' וזאת הברכה אות ח"י:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:24:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:24:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:24:1)

**כד) שם בהגה. ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה.**ומצאתי עיקרו של מנהג במדרש בתחלת שיר השירים (וכ"ה בתחלת מדרש קוהלת) ויבא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' וכו' ויעש משתה לכל עבדיו א"ר יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה. ב"י. לבוש. ביאורי הגר"א. וכן איתא במס' שבת סוף דקי"ח ע"ב אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צירבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן. והביאו מור"ם ז"ל בהגה ליו"ד סי' רמ"ו סעי' כ"ו יעו"ש. ועיין כנה"ג בהגב"י מ"ש לומר בסיום המסכתות וכבר נדפסו בסוף המסכתות. וכתב שם הכנה"ג דסיום מסכתא היא סעודת מצוה דאפי' אבל תוך י"ב חודש על אביו ועל אמו יכול לסעוד שמה יעו"ש. וכ"כ הש"ך שם ביו"ד סי' רמ"ו ס"ק כ"ז יעו"ש:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:25:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:25:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:25:1)

**כה) שם בהגה. לגמרה של תורה.**וה"ה לגמר מצוה. ראב"ח א"ר או' ג' מ"ב או' ו':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:26:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:26:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:26:1)

**כו) שם בהגה. ונוהגין שהמסיים התורה והמתחיל בראשית נודרים נדבות.**להחזיק בלומדי תורה. ח"א כלל קנ"ג אות ז' ובימינו המנהג שכל העולים נודרים נדבות לצרכי בהמ"ד ולהחזיק לומדי תורה. מ"ב אות ז':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:27:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:27:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:27:1)

**כז) שם בהגה. וקוראים לאחרים לעשות משתה.**וגם אבל בתוך י"ב חודש יכול לאכול על סעודת משתה זו. בכורי יעקב. מ"ב או' ח':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:28:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:28:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:28:1)

**כח) שם בהגה. כל ס"ת שבהיכל וכו'**אם יש בבהכ"נ זה רק ס"ת מועטים אין להביא ס"ת מבהכ"נ אחרת. ויש מי שמתיר כי אף שבכל השנה אין להביא ס"ת דרך עראי רק לקביעות בש"ת אפי' דרך עראי שרי. לד"א סי' ד' אות י"ז ובק"א על סי' הנז' מ"ב או' ט':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:29:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:29:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:29:1)

**כט) שם בהגה. ועוד נהגו להקיף וכו'**ובהרבה מקומות נוהגין להקיף עם הס"ת ז"פ כנגד שבעה סקפות שביום הו"ר. שכנה"ג בהגה"ט אות ג' לד"א סי' כ"ו אות ו' וכ"כ ח"א שם שהגר"א היה מקיף ז"פ ואומר הנוסח שנדפס בסידורים. ועיין להגאון חיד"א בספרו מו"ב בקו' צפורן שמיר סי' י"ב מה שסידר לשם יחוד ויה"ר לשבעה הקפות קחנו משם. מיהו המל"ח סימן כ"ה אות י"א כתב על דברי החיד"א הנז' דלבו מהסם דיש בתוך הלשון הזכרת עונות וכו' וכמו כן המצא תמצא בתפילות של ספירת העומר בכל גמר שבוע ושבוע ולפעמים חל בשבת והיה ראוי שלא לומר כן בשבת ויו"ט יעו"ש. ולכן כשחל סוף שבוע של עימר בשבת אין לומר הבקשות ההם שיש בהם הזכרות עונות וכן בסוף שבוע א' לבני חו"ל שיחול בליל מוצאי יו"ט וכן ביה"ר של הקפות יש לחסר מהם הזכרת עונות דשב וא"ת עדיף:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:30:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:30:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:30:1)

**ל) וזה**לשון שער הכוו' דף ק"ד ע"א. יום ש"ת מה שנהגו להוציא הספרים מחוץ להיכל וגם להקיף עמהם בשחרית ובמנחה ובערבית דמוצאי יו"ט מנהג אמיתי הוא וכבר נכתב בספר הזוהר בפ' פנחס בדף רנ"ו ע"ב בר"מ וז"ל ונוהגין ישראל למעבד עמה חדוה ואתקריאת ש"ת ומעטרן לס"ת בכתר דיליה וכו'. וראיתי למורי ז"ל נזהר מאד בדבר זה להקיף אחר הס"ת או לפניו או לאחריו ולרקד ולשורר לפניו בכל יכלתו בליל מוצאי יו"ט אחר תפלת ערבית והיה מקפיד מאד לעשות אז ז' הקפות שלימות זולת ההקפות שלימות של יום ש"ת וכו'. גם ראיתיו בליל מוצאי יו"ט שהלך לבהכ"נ אחר והקיף ז' הקפות והלך לדרכו ומצא בהכ"נ אחרת שנתאחרו בהקפות וחזר להקיף עמהם עכ"ל. וכ"כ בס' פע"ח שער כ"ט פ"ח. ומיהו מ"ש להקיף בשחר ובמנחה ובערבית דמוצאי יו"ט כתב הלד"א סוף סי' כ"ו וז"ל ראיתי להרב החסיד המקובל המופלא מהר"ש שרעבי זלה"ה שהיה מקיף הס"ת בקהל שלו אחר ערבית ש"ת וקודם מוסף ובמנחה ובליל מוצאי יו"ט והיה אומר שיש רזין עילאין בזה עכ"ל. וכ"ה מנהג חסידי בית אל יכב"ץ ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:31:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:31:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:31:1)

**לא) המנהג**בחו"ל בערי תורקיא"ה להקיף אחר גמר כל התפלה ובעה"ק ירושת"ו נהגו להקיף הס"ת בעת שמחזירין הס"ת להיכל קודם מוסף ומנהג נכון הוא. לד"א שם:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:32:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:32:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:32:1)

**לב) תחלה**וראש יניחו ס"ת בתיבה ויהיה אצלו יר"ש וידו אוחזת בס"ת כ"ז ההקפות כי כן קבלתי מהמקובל המופלא מהר"ש שרעבי זלה"ה שהיה מקפיד נו"ז. מו"ב בקו' צפורן שמיר סי' י"ב. בן א"ח פרשת וזאת הברכה או' י"ז:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:33:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:33:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:33:1)

**לג) וכתב**הגאון חיד"א בס' טוב עין סי' י"ד דאין לעשות הקפות בחו"ל ביום ש"ע לא בני חו"ל ולא בני א"י הנמצאים שם בחו"ל אעפ"י שדעתם לחזור פן יבואו לזלזל ביו"ט שני אלא אלו ואלו יקיפו בליל ש"ת יעו"ש. אמנם הרב בן א"ח שם כתב דבחו"ל עושין הקפות בש"ע ובש"ת ואין לחוש לחששא של הגאון חיד"א ז"ל כי הזמן נשתנה עתה ונפתחו עיניהם של בני אדם ולא אתו לזלזולי עכ"ל וכ"כ היפ"ל ח"ב או' ד' דמנהג עירם וכל הערים אשר סביבות לעשות הקפות לתיבה בס"ת בשני הימים האלה יום שמיני חג עצרת ויום ש"ת יעו"ש.


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:33:2
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:33:2](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:33:2)

**לג) ולענין**אבל שמת לו ברגל אם יקיף ז' הקפות של ש"ת עיין בס' פה"א ח"א דף מ"א ע"ד והב"ד הזכ"ל יו"ד סוף אות ש' מהל' אבל שכתב שם פה"א שהתירו לו לישב בהיכל ליל ש"ת תוך י"ב חודש על אביו ורוקדים ומספקים לפניו יעו"ש וכתב המל"ח סי' כ"ה או' ט"ל דה"ה לענין הקפות יעו"ש. וא"כ כ"ש להקפות הו"ר דשרי:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:34:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:34:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:34:1)

**לד) שם בהגה. ונהגו עוד להרבות הקרואים וכו'**כדי לזכות כולם בקריאת התורה ביום סיומה. לבוש. ועיין לעיל אות ג':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:35:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:35:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:35:1)

**לה) שם בהגה. עוד נהגו לקרות כל הנערים וכו'**יחד כדי לחנכן במצות קריאת התורה וקורין להם מעונה אלהי קדם ובפוזנה אין קורין להם מעונה וכו' רק קורין להם פ' איך שיזדמן ואח"כ קורין אחרון וקורא הפ' המתחיל ולדן אמר וכו' ומסיים ובגאותו שחקים. והחתן תורה מתחיל מעונה ומסיים התורה. לבוש. ועיין לעיל או' ד':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:36:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:36:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:36:1)

**לו) שם בהגה. וקורין להם פ' המלאך הגואל וכו'**ובלבוש כתב ומברכין אותם בעל פה פסוק המלאך הגואל וכו' וכתב א"ר אות ט"ו נראה דמברכים אותם קודם ברכה אחרונה שלהם. והב"ד מ"ב או' י"ד וכתב וכן המנהג:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:37:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:37:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:37:1)

**לז) שם בהגה. ובלילה קורין בס"ת הנדרים וכו'**כגון פ' ויכלו או המלאך הגואל או ברכת כהנים ופסוקים אחרים של ברכה. שע"א שם אות נ"ז. וכ"כ בכורי יעקב הנדרים שבתורה הם הפרשיות שרגילין למוכרם בכל השנה בפ"ע ונודרין עליהן כגון פרשת ויתן לך פרשת המלאך פרשת ויכלו פ' יברכך פ' מה טובו שאלו נקראו נדרים. וכ"מ במ"א בסוף ההגה שכתב בסוף סי' רפ"ב יעו"ש. מ"ב או' ט"ו:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:38:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:38:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:38:1)

**לח) שם בהגה. ובלילה קורין בס"ת וכו'**ובמקצת מקימות אין קורין בלילה אלא גוללין הס"ת על קריאה של מחר וכן נוהגין בק"ק פראג ובמדינות אלו קוראין גם בלילה. ח"א כלל קנ"ג אות ז':


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:39:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:39:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:39:1)

**טל) שם בהגה. עוד נהגו לסיים התורה אף על קטן וכו'**פחות מבן י"ג שנה אך ברוב המקומות נוהגין סלסול בעצמם לכבוד גמרה של תורה ומהדרין שיהיה ת"ח הגון ועכ"פ אדם נכבד וגדול במקומו מחמת חשיבותו ועשרו וכך ראוי לעשות. שע"א שם אות ס"א:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:40:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:40:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:40:1)

**מ) ואין**נוהגין לעלות לדוכן מפני דשכיחי שכרות. לבוש. ובא"ר אות ך' כתב שבפראג נוהגין לעלות במוסף ויש עולין בשחרית. וכ"כ א"א. וכל מקום לפי מנהגו רק שיזהרו שלא ישתו. מ"ב אות י"ז. ועיין לעיל סי' קכ"ח סעי' מ"ד בהגה ובדברינו לשם בס"ד:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:41:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:41:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:41:1)

**מא) שם בהגה. וחוזרין ולוקחין הראשונה וכו'**מפני שיכולין לגוללה אל מקום עניינו של יום בעוד שקורין בס"ת שנייה של בראשית ולפ"ז נראה דאם א"א לעשות כן או שאין עושין כן רק רוצים לגלול ס"ת ראשונה אחר שיניחו אותה על העמוד עדיף טפי לגלול הס"ת שנייה שכבר מונחת לעניינו של יום. חמ"מ:


###### Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:42:1
[Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 669:42:1](https://torahapp.org/share/book/Kaf%20HaChayim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/669:42:1)

**מב) יש**מקומות שאין נופלין עד חשון. סדה"י. מ"א. והטעם כבר כתבנו לעיל סי' קל"א או' צ"ח בס"ד: