## Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot

###### Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot 4:1
[Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot 4:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Achrei%20Mot/r/4:1)

(ט"ז ל"ב) וכפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו וברש"י ז"ל אין לי אלא המשיח בשמן המשחה מרובה בגדים מניין ת"ל ואשר ימלא את ידו וגומר והם כל הכה"ג שמימות יאשיהו ואילך שבימיו נגנזה הצלוחית של שמן המשחה עכ"ל. וכתב הרמב"ן ז"ל בזה"ל ואין הכונה לרב שלא יהי' במקדש כה"ג מרובה בגדים אלא מיאשיהו ואילך שהרי בגמ' אמרו משיח בשמה"מ ומרובה בגדים איזהו מהן קודם וכו' אבל בכל הזמנים אם נתרבה בבגדים כשר לעבודת יוה"כ שהרי לעולם מתקן כהן אחר ביוה"כ ואין מושחין אותו ואם אירע פסול בכה"ג משמש זה תחתיו בלא משיחה עכ"ל. מבואר מד' הרמב"ן ז"ל דלא הי' מושחין את הכה"ג הבא לעבוד ביוה"כ אשר תקנו אותו קודם לכן אם נמצא בהראשון פסול והי' כשר ברובי בגדים לבד אך באמת צ"ע מנ"ל זאת להרמב"ן ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot 4:2
[Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot 4:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Achrei%20Mot/r/4:2)

והנה בספרי חמדת ישראל דיני שבת אות כ"ז כתבנו שמקורן של ד' הרמב"ן ז"ל בירושלמי עיי"ש שכתבנו שמד' התוס' ישנים יומא מבואר להיפך אמנם ראה זה מצאתי בתורת כהנים שהזכירו רש"י ז"ל בקצרה שכ' בזה"ל א"ל אלא משיח בשמה"מ מרובה בגדים מניין ת"ל ואשר ימלא את ידו מניין לרבות כהן אחר המתמנה ת"ל וכפר הכהן ופרשו הראב"ד והר"ש ז"ל בפרושם לתו"כ שם דמניין שצריכין להתקין לו כהן אחר שמא יארע בו פסול וזו התקנה תהי' במקום המשיחה או ריבוי בגדים שצריך לעשות בכה"ג קודם יוה"כ ולפי שא"א למשחו קודם לכן או להלבישו שמונה בגדים [דברים אלו דגם הלבשת שמונה בגדים א"א קודם יוה"כ מבוארים רק בפירוש הראב"ד ז"ל אבל בפירוש הר"ש ז"ל לא נזכר רק דמשיחה א"א קודם יוה"כ] לפי שאין ממנים שני כה"ג כאחד משום איבה התקנה הוא במקום משיחה וריבוי בגדים עכ"ל הראב"ד ור"ש ז"ל. מבואר מדבריהם דצריך לימוד ע"ז של"צ משיחה שבעה וריבוי בגדים שבעה שלא נימא כיון דכל כה"ג צריך עכ"פ או משיחה שבעה או ריבוי בגדים שבעה ובלא זה אינו נעשה כה"ג וא"כ הכא דלא אפשר קודם יוה"כ כל זמן שלא אירע בראשון פסול למשוח או לרבות את הכה"ג השני משום איבה א"כ לא משכח"ל הא דמתקנין כה"ג אחר תחתיו דאם הי' אפשר למנות שני כה"ג ביחד הי' אפשר למשוח גם את השני שיהי' שני כה"ג ואין איסור בשמן המשחה למשוח איש זר כיון דעושין אנו גם את זה לכה"ג משא"כ כיון דאין עושין שני כה"ג ביחד א"כ להשני א"א למשחו שיהי' בודאי כה"ג א"כ שוב א"א למשחו על תנאי דדילמא לא ימצא בהראשון פסול וא"כ מעלו בשמן המשחה ולכן כיון דא"א למנות שני כה"ג משום איבה א"א למשחו בשמן המשחה ולרבותו בבגדים שיעבוד בח' בגדים קודם יוה"כ א"כ איך משכח"ל כה"ג ביוה"כ וע"ז גלי לן קרא דוכפר הכהן דגם בכה"ג הוא ועשה כה"ג והטעם דהזמנה הוא במקום משיחה וריבוי שבעה אמנם ביוה"כ בודאי צריך משיחה בזמן שהי' משמן המשחה או ריבוי בגדים אחר שנגנז שמה"מ וכן מבואר להדי' בפירוש הר"ש ז"ל בתורת כהנים פ' ב' אות ב' אשר יוצק על ראשו שמן המשחה וכו' ת"ל אשר יוצק על ראשו שמן המשחה אפי' שעה ומילא ידו ללבוש הבגדים אפי' שעה אחת וכתב הר"ש ז"ל בפירושו שם דקאי על כה"ג ביוה"כ אם נמצא פסול בהראשון דקודם שנגנז שמן המשחה הי' מושחין אותו ואח"כ הי' מרבין אותו בבגדים וילפינן מקרא דאפי' משיחת שעה אחת ושבע בגדים שעה אחת מכשירו להיות כה"ג וז"ב ומוכרח בפירוש הראב"ד והר"ש ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot 4:3
[Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot 4:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Achrei%20Mot/r/4:3)

וראיתי לרבינו הגדול בעל פני יהושע ז"ל בלקוטים למס' יומא (דף ה' ע"א) שכ' לתמוה על הר"מ ז"ל דפסק דמשיחת יום אחד או ריבוי יום אחד ג"כ נעשה כה"ג ומנ"ל זאת דנהי דדרשינן בתו"כ פ' אמור אשר יוצק על ראשו שעה אחת דנעשה כה"ג במשיחה או בריבוי שעה אחת דילמא דוקא להחמיר שיש לו דין כה"ג לענין אסורי כהונה משא"כ לענין עבודת יוה"כ עבודתו פסולה עד שיתחנך ז' ימים קודם יוה"כ או במשיחה או בריבוי בגדים עיי"ש ואשתמיט לי' דברי התו"כ פרשת אחרי הנ"ל דילפינן מקרא דפרשת שבעה והכנתו לכה"ג זה עולה במקום משיחת וריבוי בגדים ז' כיון דא"א למשחו ולרבותו כל ז' כיון דא"א להחליטו שיהי' כ"ג ודאי משום איבה א"כ שוב אסור המשיחה וריבוי בגדים לעבוד עבודה בח' בגדים דדילמא משאיר כה"ד ועביד עבודה ביותר בגדים וז"ב ואמת:


###### Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot 4:4
[Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot 4:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Achrei%20Mot/r/4:4)

ובח' למס' יומא כתבנו להעיר בזה עפ"מ דמבואר בכריתות (דף ו' ע"ב) פלוגתת ר"מ ור"י בסך לכה"ג בשמן המשחה אי עובר עליו בלאו דלא יסך דלר"מ עובר ולר"י אינו עובר כיון דאינו זר מעיקרא עיי"ש וא"כ נראה דלר"מ משיחה כל ז' מעכב דאם נימא דאינו מעכב איך אפ"ל דהיא למצוה דהרי הוא אסור בלאו רק דהמצוה דחי' לי' וא"נ דאינו מעכב וכבר נעשה כה"ג במשיחה הראשונה א"כ נראה דשוב אסור למשוח אותו א"ו דמעכב ואינו נעשה כה"ג אלא במשיחה ז' וביוה"כ גלי לן קרא דנ"נ משיחה ז' והיינו דההתקנה הוא במקום המשיחה וא"ד אפשר משא"א כמו"ש הפנ"י ז"ל אמנם לר"י דס"ל דסך לכה"ג אינו עובר כיון דלא הוי זר מעיקרא א"כ שפיר י"ל דאינו מעכב ובמשיחה הראשונה כבר נעשה כה"ג אבל אעפ"כ למצוה בעי משיחת ז' ובזה י"ל מה שתמה הפנ"י ז"ל דנראה דגמ' דילן סותרת ד' התו"כ די"ל דסוגי' דילן אזלי אליבא דר"מ אמנם הר"מ ז"ל דפסק להלכה כר"י שפיר פסק כתו"כ הנ"ל דאינו מעכב אפי' במקום שאפשר משיחת ז' ואעפ"כ למצוה צריך משיחה ז' והארכנו בזה בפלפול ויש לדחות א"נ דפליגי רק בלאו דלא יסך אבל איסור מעילה מודים דאיכא אף בסך לכה"ג ואכמ"ל בזה יהי' איך שיהי' כבר ביארנו דמד' הראב"ד והר"ש והתוס' נראה דכה"ג הבא לעבוד ביוה"כ הי' צריך משיחה שעה אחת עכ"פ ודלא כדעת הרמב"ן ז"ל ולכאו' יש להעיר מגמ' ערוכה יומא (דף ע"ג ע"א) דאמרינן בגמ' דמשיח מלחמה אינו משמש לא ככה"ג ולא ככהן הדיוט ואמרינן בגמ' דאינו משמש ככה"ג משום איבה ומקשינן בגמ' והא האי תנא דלית לי' איבה וכו' ותרצינן לית לי' איבה בדכוותי' אבל בדזוטר מיני' אית לי' איבה וברש"י ז"ל משיח שעבר גדול הי' כמותו אבל משיח מלחמה דזוטר מיני' חושש לאיבתו וא"נ כהרמב"ן ז"ל דמשיח שעבר לא הי' נמשח בשמן המשחה כ"א מרובה בגדים וא"כ גם זה הוא בכלל זוטר מיני' דהרי מבואר במשנה דהוריות שם דכה"ג המשיח בשמן המשחה קודם לכה"ג מרובה בגדים וא"כ המשיח בשמן המשחה הוא גדול מזה המרבה בגדים וא"כ תמיד הוי זה דזוטר מיני' ואמאי ל"ח לאיבה:


###### Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot 4:5
[Keli Chemdah on Torah, Achrei Mot 4:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Achrei%20Mot/r/4:5)

ולכאורה עלה בדעתי כיון דכ"ז דאין מושחין את הכה"ג שבא לעבוד ביוה"כ הוא משום חשש איבה א"ל דאפי' עתה כשנמצא פסול בהראשון חיישינן לאיבה וא"כ ז"ד לר"י דס"ל דאינו ככה"ג ולא ככה"ד דחייש לאיבה ס"ל דאין מושחין את השני אבל ר"מ דלא חייש לאיבה ס"ל באמת דמושחין אותו וא"כ שוב הוי בדכוותי' וא"כ יוצא לנו מזה דבעת שהי' מושחין את הכה"ג קודם שנגנז שה"מ לר"מ הי' מושחין את הכה"ג שבא לעבוד ביוה"כ כיון דל"ח לאיבה וא"כ ממילא ס"ל דגם אחר יוה"כ כשהראשון חוזר לעבודתו משמש השני ג"כ ככה"ג דל"ש בזה חשש איבה כיון דהוה בדכוותי' אמנם לר"י דס"ל דחיישינן לאיבה לא הי' מושחין את הב' וא"כ ממילא תמיד הוי דזוטר מיני'. ולכן א"ע לא ככה"ג ולא ככה"ד ונמצא לפ"ז דכה"ג דר"י לר"מ א"ר לעבוד לא ככה"ג ולא ככהן הדיוט כיון דזוטר מיני' גם ר"מ חייש לאיבה והא דפליגי גם על כה"ג בימי בית שני לאחר שנגנז שמן המשחה היינו משום דאז הי' כהן הראשון רק כה"ג מרובה בגדים וזה הי' גם הכה"ג שבא לשמש תחתיו ביוה"כ וא"כ הי' שניהם שווין לכן ר"מ לשיטתו דל"ח לאיבה בדכוותי' ס"ל דגם השני עובד ככה"ג אמנם ר"י דגם בדכוותי' חייש לאיבה ס"ל דהשני א"ר לכה"ג ולא לכה"ד נמצא דא"ש פלוגתתם על כל כה"ג הבא לשמש ביוה"כ דלאחר יוה"כ דהראשון חוזר לעבודתו מה דין השני דלר"מ תמיד השני עובד ככה"ג דאע"ג דבזוטר מיני' גם ר"מ מודה דחיישינן לאיבה מ"מ לר"מ הי' מושחין גם את השני בשעה שהי' שמן המשחה וא"כ הוי בדכוותי' ולאחר שנגנז שמן המשחה ודאי הי' שווין אמנם לר"י דגם בשווין חייש לאיבה ס"ל באמת דלא הי' מושחין את השני וממילא בשעת שהי' שמן המשחה הי' תמיד השני זוטר מהראשון אמנם אח"כ הי' שווין ודוק היטב בכ"ז כי נכון הדבר בס"ד. ולפ"ז לפי האמת דקי"ל כר"י דהשני אינו לא ככה"ג ולא ככה"ד משום דחיישינן לאיבה ה"ה דאין מושחין אותו ולכן יפה כתב הרמב"ן ז"ל להלכה דלא הי' מושחין את הכה"ג ביוה"כ שבא לשמש תחתיו ויש להאריך עוד בזה לברר הד' ואכ"מ רק מה שנוגע לביאור ד' הרמב"ן ז"ל: