## Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus

###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 1
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/1)

חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם [אבות פרק ב' משנה י"ד.] בספר חוט המשולש להגאון מוהר"א לעמיל ז"ל מאייזינשדאטט פרשת בראשית פירש כפילות לשון המשנה חיבה יתירה "נודעת להם" שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שלכאורה אינו מובן, ופי' דהכוונה שהחיבה יתירה הוא שנודעת לישראל במ"ת שזה הכלי חמדה שניתן להם הוא כלי שבו נברא העולם ובזה תלוי כל בריאת שמים וארץ ובזה היתה הבחירה שבחר בנו הקב"ה מכל האוה"ע דאע"ג דחזר על כל אומה ולשון לקבל את תוה"ק אמנם להם לא גילה רז זה שהתוה"ק הוא הכלי שנברא בו שמים וארץ וכל קיומם ע"י התוה"ק אמנם לישראל גילה רז זה וזה ענין כפיית ההר במ"ת וזאת הוא החיבה יתירה הנודעת להם. ולענ"ד נראה לפרש עפ"י דרכו דפירוש המשנה הוא חביבין ישראל "שניתן להם" כלי חמדה דהיינו שהקב"ה נתן לנו את תורתו שתהי' של ישראל וכפי"מ שיורו הסנהדרין למטה כן הוא הלכה וזאת הוא התורה של הקב"ה ובאמת זה לא רצה הקב"ה ליתן לאוה"ע דאע"ג דהחזיר הקב"ה על כל אוה"ע לקבל את התורה היינו לקיים את התורה והמצות אבל שתהי' התורה שלהם ומסורה בידם זה לא דצה הקב"ה. ונראה שזה פירוש הגמ' פ"ק דמס' ע"ז דלעת"ל יאמרו האומות כלום כפית עלינו הר כגיגית דענין כפיית ההר הי' זה להורות לישראל דכל חיותן ע"י התוה"ק דהיינו עיד"ז שיהי' מחוקקים בתורה ויגדלו אותה עיד"ז יהי' חיות שלהם כי התורה ניתן לישראל שהם ירחיבו אותה ויגלו בה כל סתום וכל נעלם והאנשים שאינם בסוג זה להגדיל תורה ולהאדיר ע"י חכמתם בעצמם חיותם ע"י שיחזיקו לומדי תורה וע"י השפעתם על הת"ח שיוכלו ללמוד וללמד ולחדש בתוה"ק כמו יששכר וזבולון וכמו שפירשו המפורשים הקרא באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם. כי הנדיבי עם עושים בבאר מים חיים "התוה"ק" מה שעושים שרי התורה. אלו במחוקק ואלו במשענותם וכמאמרם ז"ל שלחו מתם ליבעי רחמים איתכלי' על עליא דאלמלא עליא לא מתקיימין איתכלי' כי ע"ז האופן ניתן תוה"ק לישראל שיהי' שלהם ויהי' חיות שלהם ע"י תורה שבע"פ שחכמי הדור יעיינו תמיד בתוה"ק לבארה ולפרשה ומי שאין לו חלק בחכמה הוא יסייע תמיד לחכמי תורה וע"י שניהם נשלם הבנין תורה שבע"פ:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 2
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/2)

ורגיל אני לבאר מה שדרש ההוא גלילאה (שבת דף פ"ח ע"א) בריך רחמנא דיהב אוריין תליתאי לעם תליתאי דהפירוש הוא דהנה על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח. אך הא בריאת העולם הי' רק בשביל התורה אך באמת גם עבודה וגמ"ח הוא תורה אלא שהוא תורה בפועל ממש וכל אדם מישראל שעובד השי"ת מפני שכך צוה הקב"ה בתורתו וכן מי שגומל חסדים מטעם זה הרי מקיים התורה בפועל והכל הוא תורה וזה הפירוש אוריין תליתאי שכולל שלשה דברים אלו וזה לעם תליתאי כמו שפירש רש"י ז"ל כהנים לויים וישראלים שכהנים והלויים הם עמודי תורה ועבודה כמו שנאמר ובאת אל הכהן וכן על שבט לוי נאמר יורו משפטיך ליעקב וחלק העבודה ג"כ עיקרו לכהנים ולוים כנודע וישראל הם בחלק גמ"ח שהם הם המחזיקים את הכהנים והלוים שיוכלו לעשות בתורה ועבודתם כמפורש בתוה"ק ועיד"ז גם ישראל מקיימים את התורה וזה הוא היסוד מוסד שעל כל ישראל להאמין ולדעת שבחירת כל ישראל היתה לתכלית זה להגדיל התורה ע"י התורה שבע"פ והוא היותם תמיד הן ע"י לימוד וע"י גידול בניו לת"ת והן ע"י החזקת לומדי תורה שהמה היום הכהנים והלוים כמו"ש הג' חת"ס ז"ל בתשו' חלק או"ח סי' ר"ח:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 3
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/3)

ובדרוש לשה"ג אמרנו לבאר הענין שנחלקו הצדוקים על קבלת חז"ל דממחרת השבת הנאמר בהקרבת העומר דפירושו ממחרת הפסח והצדוקים לא הודו לזה ואמרו דפירושו ממחרת שבת בראשית וידוע גודל הוויכוחים שהי' בזה לצדוקים עם חז"ל וגודל הפירסום שעשו חז"ל בקצירת העומר לבטל דעת הצדוקים בזה וצריך להבין הענין בזה:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 4
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/4)

והנה בדרך דרוש י"ל דהנה ידוע קושית המג"א הא דאמרי ביום ו' לסיון מתן תורתינו הא התורה נתנה בז' בסיון וא"כ ביום ו' אינו מתן תורתינו ופירשו המפורשים דעיקר הברכה והשמחה הוא על שנתן לנו הקב"ה את התורה שיתפרשה כפי מדרש חכמים וזה הוא כל החיות של ישראל שהכל יהי' בכח התורה וזה הוא תורה שבע"פ והנה משה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו והקב"ה הסכים עמו והראה לנו הקב"ה מיד עוד קודם שקבלו ישראל את התוה"ק כי ניתן לנו התורה ממרע"ה שהי' דעתו לעכב נתינת התורה יום אחד וא"כ יום ו' בסיון הוא קבלת התורה שזה מורה שהתורה נמסרה לחכמי הדור. שאם כל נתינתה הי' תלי' ביד מרע"ה וכשהבין להוסיף יום אחד מדעתו הסכים הקב"ה עמו א"כ ממילא דכל התורה תלי' ג"כ בחכמי הדור ולכן ביום ו' אמרי' זמן מתן תורתינו ומעתה נראה דהצדוקים שאינם מאמינים בתורה שבע"פ ולזאת לא ירצו לספור ממחרת השבת דפסח כיון שא"כ יגיע תמיד יום ג' לספירה ביום ו' סיון ויהי' מורה שענין ספירת העומר היא הכנה לקבלת התורה ויום ו' סיון הוא מתן תורה וזה אינו לדעתם לזאת הי' בזה כל הויכוחים וכל הפירסום לחזק בישראל אמונת תורה שבע"פ:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 5
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/5)

אמנם להמתיק הענין ביותר נראה דבאמת בביאור מקרא זה דממחרת השבת בזה נתגלה כל שורש ההבדל בין הצדוקים והפרושים דהנה שורש פלוגתת הצדוקים והפרושים הוא דהצדוקים אינם מודים בתורה שבע"פ והיינו שניתן התורה לבני אדם שהם יכולים לעשות בהתורה כחפצם וזה מפאת שהם אומרים שבני אדם אין להם השגה בתורת השי"ת ובאמת הלא כח הנשמה שבאדם הוא מהשי"ת אך באמת הם מכחישים גם בתחיית המתים מה"ט שהם אינם מאמינים שהחומר שבאדם יוכל לזכך ולהיות כהנפש וממילא חומרו של אדם מעכב שלא יוכל להתבונן בתוה"ק ולפרש בה ולזאת הם אינם מאמינים שהתורה ניתנה לחכמי הדור. אמנם אנחנו בנ"י המקבלים האמתיים מימות מרע"ה אנחנו מאמינים באמונה שלימה כי זאת התודה נתן הקב"ה לישראל וע"י המצות של התוה"ק נוכל לזכך את החומר שיהי' נתקדש ויש בחכמי הדור כח אלקי לפרש את התוה"ק וזה עיקר נתינת תוה"ק לישראל שכל חיותן ושרשן הוא מתוה"ק כמו"ש במק"א באריכות ואכ"מ. וזה הוא המחלוקה הגדולה בענין ממחרת השבת דהצדוקים ס"ל דיו"ט אע"ג שאסור בו מלאכה שלא לצורך או"נ מ"מ כיון דמלאכת או"נ מותר בו הרי התירה התוה"ק מה שיש בו צורך לאדם וא"כ אין זה בכלל שבת אמנם החכמים ס"ל דאע"ג דמותר בו לצורך או"ג מ"מ כיון דחזינן דאינו מותר אלא מה שהוא לצורך ישראל דוקא וישראל נתקדשו בקדושת השי"ת ע"י התוה"ק א"כ הוי כמו שבת דדוחה אותו מילה וכן הותר במקדש לגמרי ואעפי"כ נקרא שבת כיון דמלאכות אלו לצורך גבוה הן ה"ה יו"ט אע"ג דמותר בחן מלאכת או"נ לישראל מ"מ בשביל זה לא נפיק מכלל שבת ואדרבה מצאנו ביו"ט חומרא יותר משבת דבשבת הרי מותר דק מה שהוא חובת גבוה וצורך היום הגמור ששבת זמנו הא בלא"ה אינו מותר בשבת אמנם לצורך אדם אסור בשבת אמנם ביו"ט הוא להיפך דצורך ישראל מותר הכל להלכה דקיי"ל כב"ה דאמרינן מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך אמנם צורך גבוה אסור ביו"ט אם לא מה שהוא חובת היום והענין הוא שהתוה"ק הראה לנו דיו"ט דב"ד הוא דמקדשי לי' יש בו כח אף לענין גבוה ג"כ ולזאת מלאכת או"ב מותר שהיום הוא יו"ט שלנו אמנם צורך גבוה אסור ובשבת הוא להיפך כיון דהוא כח הקב"ה והורה אותנו התוה"ק ששני הענינים שוין המה דשבת של ישראל הוא ג"כ שבת כמו שבת של הקב"ה דאז אסור לצורך ישראל מלבד פק"נ וכיו"ב מילה ה"ה שבת של ישראל מותר הכל לצורך ישראל ולצורך גבוה אסור לבד מה שהוא חובת היום וקבוע לי' זמן:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 6
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/6)

וי"ל עוד בכוונת הצדוקים עפי"מ דמבואר במנחות (ד' ה' ע"ב) דרבא ס"ל דמנחת העומר שקמצה שלא לשמח כשירה ושירי' נאכלין שאין מחשבה מועלת אלא וכו' ובדבר הראוי לעבודה וברש"י ז"ל כגון מנחת חטין אבל מנחת העומר של שעורין אינו ראויה אלא לעבודה זו בלבד "להתיר" ולא משום קרבן אתי' עכ"ל ועיין בתוס' שם ובד"ה ובדבר הראוי לעבודה ולכן ס"ל להצדוקים שמנחת העומר שאינו בגדר קרבן גבוה אינו דוחה שבת בשום פנים כיון דבאה רק להתיר אכילת הדיוט דהקרבת גבוה מן החדש תלי' עיקר בשתה"ל ולכן אמדה חודה ע"ז שצריך להיות תמיד ממחרת השבת דלשיטתם זה הוי בגדר חילול שבת אמנם חכז"ל המקבלים האמתיים ממרע"ה פירוש התורה ידעו שפירושו ממחרת הפסח ומנחת העומר כיון שבאה להתיר לצורך אכילתן של ישראל שנתקדשו בקדושת התורה ג"כ דוחה שבת כי זה ג"כ בגדר גבוה ודוחה שבת אע"ג דלא אתי' משום קרבן ובחידושי לסוגי' דחזקי' כתבנו בזה על מה דשו"ט בגמ' אם חדש אסור בהנאה ולא מוכחין ממנחת העומר דא"נ דאסור בהנאה הרי אינו בכלל קרבנו ואיך צותה התורה להקריב עומר ונראה לכאורה ראי' לדברי התוס' חולין (דף ק"מ) דנראה מדבריהם דאיסה"נ כשר להקרבה וכתבנו דמלבד די"ל כיון דבאין כאחת דע"י הקרבה מותר בהנאה הוי למפרע קרבנו כיון דיהי' לו היתר אח"כ אמנם בלא זה י"ל דאין ללמוד מעומר כיון שאינו בא משום קרבן אלא להתיר וכמו דס"ל לרבא דאין מחשבה פוסלת בו מה"ט ואכמ"ל] ולזאת להשריש בלב כל ישראל אמונת חכמים בתורה שבע"פ עשו כל הפומבי הזה בקצירת עומר שידעו כל ישראל כי יו"ט שב"ד הוא דמקדשי לי' ומותר בו מלאכת או"נ אעפ"כ יש בו קדושת שבת ונקרא שבת דתוה"ק וי"ל שזה ביאור מאמרם ז"ל אילמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד הי' נגאלין שהכוונה על שבת ויו"ט דהיינו אם ישרשו כל ישראל בלבבם העיקר הגדול הזה של אמונת חכמים ותכליתם בעוה"ז יתוקן הכל ויהי' גאולה שלימה בב"א. וזה הוא מחיבתן של ישראל שמלבד שניתן להם כלי חמדה זו עוד זאת יתירה חיבתן שהודיע לנו השי"ת שיש בידינו כלי חמדה זו שבו נבראת העולם וכל התיקון תלוי בזה שנגדיל תורה ונאדירה הן בלימוד והן בפועל:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 7
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/7)

והנה עתה בהקדמת ספרי כלי חמדה שחנני השי"ת להו"ל מודה אני ומשבח להשי"ת ששם חלקי מיושבי ביהמ"ד וחנני ברוב חסדיו לעיין בתוה"ק ולחדש דברים להרחיב את גבולותי' של תורה שבע"פ. ואם אמנם כי אני מכיר מיעוט ערכי הדל שאינני מראשי הבונים בכל זאת גם הדל המביא מאשר מצאה ידו לסעיי' לבנין או לפאר אותו בציצים ופרחים ג"כ מכלל הבונים יחשב. וכבר אמרו חז"ל שגם מחשבה מועלת לד"ת ועיין ברמב"ן ז"ל בפרשת תרומה בקרא ועשו לי ארון ומ"ש בספרי בזה. ותלי"ת כבר נתקבל ברצון בעיני מופלגי תורה ספרי חמדת ישראל ח"א אשר הו"ל זה שלשה שנים יותר מאשר קויתי. וזה הרהיב בנפשי עוז להו"ל גם ספרי זה אשר קראתיו בשם כלי חמדה אשר הוא מסודר על סדר הפרשיות בפילפול וסברא ישרה כאשר תחזינה עיני הקוראים. ולפעמים הדפסתי גם דברי אגדה שיהי' לתועלת גם לאנשים פשוטים מאחב"י. אמנם רובו ככולו הוא חידושים בפילפול שיהי' לתועלת לבחורי חמד ולצעירי התלמידים לעיין בו מידי שבת בשבתו. ויהי' להם לתועלת להעיר לבבם לתורה. והטעם שקראתיו כלי חמדה שנרמז בו שמי וגם נרמז בו שמי ושם אבי במ"ק. כי מספר "ח"י מדב"ר נ"י" כמספר "כלי חמדה" והוא מספר כ"ז כמספר אתיון דאורייתא. והנני מבקש מהשי"ת שיתן גם חן ספרי זה בעיני התלמידים ויהגו בו לפרקים כי זה כל מגמתי בספרי זה, ואי"ה בקרוב יו"ל גם ספר ויקרא שכבר הנהו תחת מכבש הדפוס אך מפני הוצאות הדפוס חלקתיו לחלקים כי גדול הוא בכמותו מאוד. והוצאות הדפוס בעת ביוקר גדול:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 8
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/8)

והנני בזה מחזיק טובה ותש"ח להאנשים היקרים מפ"ק שיחי' ועוד איזהו אנשים פרטים שקבלו ממני פרענומעראנטין לסייע לי להדפסת ספרי. אמנם מפני שלע"ע קבצתי רק מעט אין רצוני להדפיסם ואי"ה בסוף חלק ב' אדפיס שמות האנשים אשר יחזקו בידי לקנות ספרי הנוכחי כחובה עלינו להחזיק טובה להאנשים העושים טוב. וכעת אני מברך בדרך כלל לכל אחב"י שיחזיקו בידי להוציא מכח אל הפועל הדפסת כל ספרי הנוכחי בברכת חומ"ז וכ"ט כאו"נ:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 9
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 9](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/9)

ולסיים בדבר טוב ומענינא דיומא אעתיק בזה מה שאמרתי בימים האלה להשיב לח"א ששאלני על אנשי כנה"ג שתקנו סדר הגדה של פסח למה לא הזכירו כלל שמו של משה רבינו ע"ה בהגדה ומי שקורא כל הגדה על הסדר לא יתוודע לו כלל שמרע"ה הי' לו איזהו חלק ביצי"מ והדבר באמת נפלא בהשקפה ראשונה ובטח יש בזה ענין עמוק ואני השבתי לו תוכד"ד שלענ"ד הענין הוא עפי"מ שאמרו חז"ל דלכן גאולה ראשונה ושני' נתבטלה משום שהי' בהם כח אדם גאולת מצרים ע"י מרע"ה וגאולה שני' ע"י עזרא אמנם לעת"ל יהי' הגאולה ע"י השי"ת לבדו והשי"ת הוא נצחי לכן תהי' גאולה נצחית. אך לכאו' יש להבין הא מבואר בהגדה דיצ"מ הי' ע"י הקב"ה בעצמו לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח. אך באמת הדבר נכון דהנה בגאולת מצרים הי' שני גאולות גאולת הגוף וגאולת הנפש גאולת הגוף הי' ע"י מ"ר שהוציא את ישראל ממצרים אמנם גאולת הנפש הי' ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו והנה מבואר במגילה (דף י"ד ע"א) דלכן אין אומרים הלל על נס פורים משום דבשלמא ביצ"מ נוכל לומר הללו עבדי ד' ולא עבדי פרעה אלא הכא הללו עבדי ד' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן וברש"י ז"ל ולא עבדי פרעה שהרי לחירות יצאו. ולכאורה צ"ע לפי"ז שאנחנו בגולה איך אומרים הלל וסיפור יצ"מ כיון שאכתי עבדי פרעה אנן אך באמת א"ש דסיפור יצ"מ בגולה הוא על גאולה הרוחניות שיצאו ממצרים לקבל התוה"ק ובזה יצאנו מעבדות לחירות ושפיר אמרינן הלל משא"כ בנס פורים כיון דהי' רק גאולת גשמיות ואכתי עבדים אנן לכן לא אמרינן הלל וז"ב. וכיון שכן שכל עיקר ההלל הגדול וסיפור יצ"מ שאומרים בליל פסח בגלות הוא על גאולה הרוחניות וזה הי' ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו לכן אין מזכירין בהגדה שם מ"ר כיון דבגלות עיקר הסיפור יצ"מ על גאולה הרוחניות וזה הי' ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו לא ע"י מלאך ולא ע"י שליח ולהורות זה שאנחנו נגאלים רק גאולה הרוחניות ועדיין עלינו לבקש מהשי"ת על הגאולה הגשמיות לזאת לא נזכר שם מ"ד בהגדה של פסח לעורר לבבן של ישראל לבקש מהשי"ת הגאולה השלימה בגוף ובנפש בב"א:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 10
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 10](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/10)

כאו"נ ושלומי אמוני ישראל ונפש המעתיר ומצפה ליו"ר בכלל כל ישראל:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 11
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 11](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/11)

כמ' יום ועש"ק טו"ב למב"י תרס"ו פ"ק דוואהרט יצ"ו:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 12
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 12](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/12)

מאיר דן ברח"י נ"י:


###### Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 13
[Keli Chemdah on Torah, Author's Introduction to Genesis and Exodus 13](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Author%27s%20Introduction%20to%20Genesis%20and%20Exodus/r/13)

אפריון נמטי' לתלמודי היקר החתן המופלג ושנן זי"ר עט סופר מהיר כ"מ יחיאל מאיר הכהן שיחי' מעיר זאריק אשר העתיק לי ספרי הלז והרגיש בכמה מקומות הצריכין תיקון יתגדל בתורה וי"ש ויהי' לתפארת אבותיו: