## Keli Chemdah on Torah, Balak

###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:1
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:1)

בספרי איתא בזה"ל באו ושבו להם בשיטים במקום השטות. באותה שעה עמדו עמונים ומואבים ובנו להם קלעים וכו' והי' נכנס אצלה והצרצר מלא יין אצלה מיין העמוני ועדיין לא נאסר יין של גוים לישראל וכו' והי' היין בוער בו ואמר לה השמיעי לי והיא מוציאה דפוס של פעור ואומר לו רצונך שאשמע לך השתחוה לזה ואומר לה וכי לעכו"ם אני משתחוה אמרה לו וכי מה איכפת לך איני רוצה אלא שתגלה עצמך לו מכאן אמרו הפוער עצמו לבעל פעור הר"ז עבודה וכו' עכ"ל הנצרך לענינינו והנה לכאו' ד' הספרי סתומים דהתחיל שאמרה לו השתחואה ואח"כ אמרה שרצונה שיגלה את עצמו לו הלא זה שני עבודות נפרדות:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:2
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:2)

ומה שנלענ"ד בכוונת הספרי דהנה הר"מ ז"ל והרמב"ן ז"ל נחלקו בכונת הספרי במ"ש דיין ש"ג עדיין לא נאסר להם אם הכונה על יי"נ או על סתם יינם דדעת הר"מ ז"ל דהכונה על יי"נ ולכאו' צריך להבין מנ"ל זאת להר"מ ז"ל דילמא הכונה על סתם יינם כאשר יראה פשטות הלשון:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:3
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:3)

ונראה דהר"מ ז"ל הכריח זה דא"נ דכונת הספרי על סתם יינם משמע דאם הי' נאסר אע"ג דהוא רק איסור דרבנן מ"מ לא הי' עוברים על זה א"כ מה בכך דסתם יינם לא נאסר מ"מ לא הי' להם לשתות משום שמא נתנסך ליש ומה בכך דעדיין לא גזרו על סתם יינם משום בנותיהם הא זה דוקא ביין שידעינן שלא נתנסך לעכו"ם בזה צריך לבא לגזירה הא יין סתמא תמיד יש חשש דילמא נסכה אותו לעכו"ם ועכ"פ מדרבנן יש לחוש לזה ואפי' א"נ דבסתמא אין לחוש דילמא נתנסך מ"מ הכא כיון דהי' רוצים להכשיל את ישראל בודאי הי' צריכין לחוש א"ו דגם יי"נ עדיין לא נאסר להם כנלענ"ד כונת הר"מ ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:4
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:4)

אמנם דעת הרמב"ן ז"ל נראה דס"ל דלכן לא חששו ישראל לזה כיון דעבודת הפעור לא הי' בניסוך אלא בגילוי את עצמו לו א"כ ל"ש לחוש לניסוך כיון דאין זה דרך עבודה:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:5
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:5)

ועפי"ז י"ל בטו"ט כוונת הספרי דהמואביות כשראו ששתו היין ול"ח דילמא נתנסך לעכו"ם הוכיחו מזה דישראל ס"ל כיון דאין דרך עבודה בכך אינו עבודה כלל ואין היין נאסר משום תקרובות עכו"ם אפי' אם נתנסך לכן אמרה לו השתחוה לפעור וכאשר השיב לה הישראל וכי לעכו"ם אני משתחוה השיבה לו כיון דא"ז דרך עבודתה א"כ ל"ח עבודה כמו דל"ח לניסוך מה"ט אך באמת ז"א דהרי על ד' עבודות אלו השתחואה וזביחה וניסוך וקיטור חייבין בכל כו"ם אפי' אם אין עבודתה בכך רק הא דשתו יינם משום דל"ח לניסוך אבל פשיטא דניסוך גם בפעור הוי עבודה ונאסר משום תקרובות עכו"ם וה"ה דהשתחואה הוי עבודה וא"ש המשך לשון הספרי ודו"ק היטב. ולפ"ז מוכח מד' הספרי כפירש הרמב"ן ז"ל דועדיין לא נאסר יין של גוים לישראל הכונה על סתם יינם אמנם ראיתי להגאון הספרדי בעל דברי אמת ז"ל שכ' להוכיח כפי' הר"מ ז"ל מד' המדרש שה"ש על פסוק שלחיך פרדס רמונים דאיתא שם בזה"ל מאין היו מנסכין ישראל כל מ' שנה במדבר ריו"ח אמר מן הבאר הי' מעלה להם. מיני דשאים, מיני זרעים, מיני אילנות ר' לוי אמר מן האשכול ורבנן אמרי ממה שתגרי גוים מוכרין להם תנא רבי ישמעאל עדיין לא נאסר יינם של גוים לישראל ומהר"ש יפה ז"ל הקשה לא ידעתי מה אתא לאשמעינן פשיטא דמדרבנן הוא:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:6
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:6)

אמנם נראה דכונת ר"י להוכיח דרבנן סברי דעדיין לא נאסר יי"נ דאם הי' נאסר יי"נ לישראל לא הי' להקריב על המזבח מחשש ניסוך א"ד ז"ל ולענ"ד הד' צ"ע דאם באנו לחוש לניסוך א"כ מה בכך דעדיין לא נאסר יי"נ להדיוט מ"מ לגבוה בודאי אסור מה"ת כיון דנעבדה בו עבירה דנתנסך לעכו"ם בודאי אסור לגבוה כמו נעבד ועי' בחולין (דף קט"ו) בתוס' ד"ה חורש בשו"ח דמקרא דמאלה לא ממעט להתיר נעבדה בה עבירה לגבוה אלא בע"ח ואף עופות לא נתמעט א"כ מכ"ש יין שנתנסך לע"ז אפי' א"נ דאינו אסור להדיוט מ"מ לגבוה בודאי אסור וא"כ אכתי הי' להם לחוש שלא ליקח יינות מתגרי עכו"ם לניסוך וע"כ צ"ל דל"ח להכי וסתם יינם אינו חשש שנתנסך לע"ז כמו דקיי"ל דלוקחין מהם בהעות לקרבן וא"ח משום רו"נ ומוקצה ונעבד ועי' בר"ם ז"ל פ"ו מאמ"ז ה' ט"ו שכ' בזה"ל לוקחין כל קרבנות מן העכו"ם וא"ח להם לא משום רו"נ וכו' "עד שיודע בודאי שזה נפסל" עכ"ל הרי מבואר דמספיקא ל"ח לאוסרו לגבוה:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:7
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:7)

וא"כ אא"ל כפירוש הרב ז"ל דעדיין יין ש"ג לא נאסר להם הכונה על יי"נ דממ"נ אם נחוש לזה אפי' אם לא נאסר להם הרי אסור לגבוה ואם לא נחוש לזה אפי' כבר נאסר להם ג"כ מותר להקריבו לגבוה דל"ח שנתנסך כ"ז שלא נדע בבירור כמו"ש הר"מ ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:8
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:8)

ולכאו' עלה בדעתי להצדיק ד' הגאון דברי אמת ז"ל שידוע שהי' רב גוברי' דכוונתו הוא שדוקא א"נ דלא נאסר עדיין יי"נ מה"ת ולא הי' בכלל תקרובות עכו"ם שאתקש למת אע"ג דלגבוה אסור מצד נעבדה בה עבירה מ"מ אין חוששין דמסתמא כ"ז שלא ידענו שנתנסך משא"כ א"נ דכבר נאסר להם יי"נ והרי הוא בכלל תקרובות עכו"ם דאתקש למת ולר"י ב"ב מטמא באוהל מה"ת א"כ הוי תמיד על היין שלוקחין מהעכו"ם ספק טומאה ג"כ וכיון דקיי"ל ספק טומאה ברה"י ספיקו טמא א"כ אסור לגבוה מצד ספק טומאה ונהי דלהדיוט שרי דאיסור אינו נגרר בתר טומאה ונאמר דמספק מותר אבל להקרבה צריך להיות אסור וי"ל דר"ל כריב"ב ס"ל דטומאת ע"ז דאורייתא ולכן הכריח דעדיין לא נאסר יי"נ אך לפ"ז יהי' מוכרע שר' ישמעאל ס"ל דרבנן ס"ל דטומאת עכו"ם הוא מה"ת ואיך יאמר אביי בפשיטות בחולין (דף קכ"ט) להיפוך ועי' בתוס' פסחים (דף ע"ג ע"א) ובחולין (דף י"ג ע"ב) מ"ש בזה ולהנ"ל יהי' מוכרח דר"י ס"ל דלכ"ע הוא דאורייתא:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:9
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:9](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:9)

לכן נראה עיקר כמו דס"ל להרב מהר"ש יפה ז"ל שכוונת ר"י על סתם יינם ומה דק"ל הא פשיטא הוא דסתם יינם אינו אלא מדרבנן לענ"ד נראה שדבר גדול השמיענו בזה שדוקא מפני שעדיין לא אסרו חז"ל סתם יינם לכן הי' מותר לנסכים משא"כ לאחר שנאסר סתם יינם אסור לנסכים ואע"ג דאסור רק מדרבנן מ"מ אסור לגבוה מצד דלא הוי מהמותר לישראל וקמ"ל דגם מה שנאסר מדרבנן אינו בגדר מהמותר לישראל ופסול לגבוה:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:10
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:10](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:10)

ובפנימיות הענין י"ל ביתר ביאור דהנה הרמב"ן ז"ל הביא ראי' לפירושו דקאי על סתם יינם מהא דמבואר בפרקי דר"א שעמד פנחס והחרים בסוד שם המפורש שלא ישתו מיין ש"ג וע"כ דעל סתם יינם קאי דביי"נ למה צריך לחרם פנחס אמנם בס' לב שמח תמה על הרמב"ן ז"ל דא"נ דעל סתם יינם קאי ופנחס ומרע"ה עמו וסנהדרי גדולה גזרו על סתם יינם איך אפשר שלא פשט איסורו עד שבאו תלמודי שמאי והילל:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:11
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:11](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:11)

אמנם כבר אנהיר לן עיינין בזה הגאון המקובל האלקי מוהר"ן שפירא ז"ל בס' יין המשומר דהנה מלבד זה לכאו' יפלא על פנחס איך הוא גזר גזירות לפני משה רבינו רבו ורבן של ישראל אמנם הענין הוא דאיסור סתם יינם יש לו מתירין וכל זמן שישראל על אדמתן ובהמ"ק קיים אין אחיזה לחיצונים ביין כלל ואינו אסור סתם יינם ולכן לא הי' יכול מרע"ה לגזור גזירת סתם יינם דגזירת מרע"ה א"א להתבטל וה"ה קיים לעולמי עולמים לכן היתה הגזירה ע"י פנחס כדי שתוכל להתבטל כאשר יהי' ישראל על אדמתן ובזה א"ש כל הסוגי' דמס' ע"ז דהי' צריך אח"כ לגזירת דניאל ואח"כ לתלמידי הלל ושמאי והמה קילורין לעינים להעיר לנו את הענין המסובך הזה:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 2:12
[Keli Chemdah on Torah, Balak 2:12](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/2:12)

ומעתה כיון דאיסור סתם יינם יש לו מתירין סד"א דאינו איסור עצם רק כמו מוקצה ביו"ט דהוי איסור ד"א גרם לו ואינו אסור משום מהמשקה לישראל כיון דהוי רק איסור דרבנן ויש לו מתירין לא יהי' אסור משום דאינו מהמותר לישראל לכן קמ"ל ר"י דז"א דדוקא כל המ' שנה קודם שנאסר סתם יינם של עכו"ם עד שבאו ישראל לא"י הי' אסור להקריב ממנו נסכים מצד דאינו מהמותר לישראל והטעם בזה כמו"ש בת' לח"א דהא דאמרינן בסוגי' דפסחים דף מ"ח ע"ב) דאיסור ד"א גרם אינו בגדר אסור לישראל ה"ד איסור מוקצה ביו"ט דהי' לו שעת הכושר רק שכ' התוס' מנחות (דף ו') דילפינן מטרפה לאסור אפי' בא"ל שעת הכושר ע"ז אמרינן דהיינו רק איסור גופו ולא מחמת שד"א גרם לו אבל איסור שלא הי' לו שעה"כ כמו חדש וסתם יינם אע"ג דיש היתר לאיסורן אסור מצד דאינו מהמותר לישראל והארכנו בזה ואכ"מ ועי' מ"ש בעיקר מחלוקת הר"מ והרמב"ן ז"ל בס' חמדת ישראל במקומו: