## Keli Chemdah on Torah, Balak

###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:1
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:1)

בסנהדרין (דף פ"ב ע"א) אתמר נמי אמר רבב"ח אמר ריו"ח הבא לימלך אין מורין לו ולא עוד אלא שאם פירש זמרי והרגו פנחס נהרג עליו נהפך זמרי והרגו לפנחס אינו נהרג עליו שהרי רודף הוא הנני להעתיק בזה תשובה ארוכה שכתבתי לח"א במה שהעיר בד' הגמ' הנ"ל ואקוה כי יהי' בה תועלת לתלמידי דבי רב וז"ל שם:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:2
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:2)

כבוד ידידי הרה"ג וכו' יקרתו השגתי ואשר העיר כ"ת בד' הגמ' סנהדרין (דף פ"ב ע"א) בהא דס"ל לריו"ח דאם פירש זמרי והרגו פנחס נהרג עליו נהפך זמרי (והיינו בלא פירש) והרגו לפנחס אינו נהרג עליו שהרי רודף הוא ותמה כ"ת שיחי' ששני הדינים אלו סותרים זא"ז לפ"מ דקיי"ל דהיכא דיכול להציל באחד מאבריו א"ל דין רודף ונהרג עליו כשהרגו לגמרי א"כ הכא כיון דריו"ח אמר מקודם דאם פירש זמרי והרגו פנחס נהרג עליו והיינו דדין קנאין פוגעין בו אינו אלא בשלא פירש הא כל שפירש שוב אסור להרגו וההורגו הוי רוצח גמור א"כ איך אמר ריו"ח דאם נהפך זמרי והרגו לפנחס אינו נהרג עליו מצד דפנחס הוי רודף הא א"ל יכול להציל בא' מאבריו גדול מזה שיפרוש עצמו ולא יעשה העבירה ושוב יהי' אסור פנחס להרוג אותו ואיך יכול לפטור את זמרי מדין רודף וה"ר מזה לדעת הריב"ש דבנרדף עצמו אפי' ביכול להציל בא' מאבריו אינו נהרג עליו אם לא שנימא כדעת הר"מ ז"ל דאינו נהרג עליו בדיני אדם אפי' ביכול להצילו בא' מאבריו את"ד וביקש חו"ד בזה. והנה מ"ש לת' עפ"י הר"מ ז"ל אינו מובן כלל דהרי מרן הכ"מ נתן טעם לד' הר"מ ז"ל משום שאין כוונתו אלא להציל ל"ש בי' התראה וזה ל"ש בנ"ד שבידו שלא לעשות העבירה וכן הריב"ש מודה בנ"ד דאין חילוק בין נרדף עצמו לבין אחר שבא להציל דעיקר סברת הריב"ש ז"ל דהנרדף עצמו א"צ לדקדק לראות אם יכול להציל א"ע בא' מאבריו של רודף כיון דבהיל על נפשו וזה ל"ש בנ"ד דהצלה שלו ברורה אם יפרוש מעבירה לא יהרגנו זה ולזאת קושיתו עצומה מאוד:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:3
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:3)

אמנם אמת אגיד לו כי זה כביר כתבתי תשובה ארוכה לחכם אחד וחידשתי כלל גדול בדיני אונס וה"ר מסוגי' זו ע"פ קושית כ"ת הנ"ל לזאת הנני בזה להעתיק כל דברינו בענין זה כי יש בהם כמה הערות חדשות שלא נתבארו עוד בספרי האחרונים ואלה דברינו שם מכתבך קבלתי במועדו ותשואת חן חן לך על ברכתך וכו' ועד"ת אשר כתבת לי אם אמנם כי הנני מוטרד מאוד לעת כזאת וכו' בכ"ז לגודל אהבתך חמסתי לי מעט פנאי להשיבך חו"ד מד' היקרים ואתה תשמע ותבחר:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:4
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:4)

הנה תוכן דבריך היקרים לת' קושית הגאון רע"א ז"ל בדרו"ח לכתובות (דף ל' ע"ב) על הא דמקשינן בגמ' מאי נפ"מ בין אביי לרבא זר שאכל תרומה ומקשינן והא מדאגבהה קני' וכו' והקשה הגאון ז"ל הא משכח"ל שכהן אחד הפקיד תרומה ביד אביו והיורש בא לירש ולא ידע מהפקדון והי' הכל בחזקת אביו דבזה לא מחייב מטעם מזיק רק מה שנהנה ושפיר פטור משום קלבד"מ כמבואר בכתובות (דף ל"ד ע"ב) היתה לו פרה שאולה וכו' כסבורים של אביהם משלמין דמי בשר בזול:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:5
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:5)

וע"ז ענית ואמרת לת' דהנה הסברא דא"צ לשלם אלא מה שנהנה הוא משום דקסבר של אביו והרי אנוס הוא באכילתו ומעתה ז"ד אם הוא היתר אבל הכא דהי' תרומה וא"כ הי' אסור לאכלו משום תרומה ושוב אינו אונס על אכילתו ושוב אינו מפטר משום מזיק וה"ר לדבריך מהא דמבואר בשבועות (די"ח) דבסמוך לווסתה חייב בקרבן ולא הוי אנוס ועיי"ש ברשב"א דאע"ג דווסתות דרבנן מ"מ כיון דאסרו חז"ל שוב לא הוי אנוס א"כ מכ"ש הכא דאסור מה"ת לאכלו הוי מזיק ושוב יקשה מדלעסה קני' ויתחייב מטעם מזיק ת"ד:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:6
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:6)

הנה כבר קדמך בזה מו"ר מאורן של ישראל רבינו הגדול האב"ד מקוטנא שליט"א בס' ישועות ישראל סי', ע"ב סק"ב שהביא בשם הריטב"א ז"ל כד' רעק"א ז"ל דהומ"ל כסבורים של אביהם הם דא"ח אלא מצד נהנה ותמה עליו ככל דבריך כיון דהזיד בתרומה חייב משום מזיק וכתב בפשיטות דה"ה אם הניח להם אביהם פרה שאולה וטבחה ביוה"כ דחייבין מדין מזיק דנהי דשגגו בממון מ"מ כיון דהזידו באיסור יוה"כ לא מקרי אונס וה"ר זו מסמלו"ו עיי"ש ואם אמנם כי איני כדאי אף לדון בד' הרב שליט"א בכ"ז תורה הוא והרשות נתונה אף לתלמיד קטן לחו"ד ובפרט לקיים ד' הריטב"א ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:7
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:7)

ואען ואומר כי לענ"ד ד' הריטב"א ז"ל נכונים מאוד ואין בזה ענין כלל להא דסמלו"ו דהתם שפיר אמרינן נהי דמה"ת היא בחזקת טהורה מ"מ כיון דחז"ל חששו אז לאסור הביאה מצד חזקה אוב"ב א"כ הרי חכמים אמרו שיכול להיות שבזמן זה חשש נדה ועלולה לכך וכיון שכן אינו אנוס על איסור זה כיון דחכמים הזהירו אותו ואמרו לו שבזמן זה עלולה לראות דם והוא לא שמע והכניס א"ע בזה אינו חשוב אונס משא"כ הכא כיון דקסבר של אביו הוא ועתה הוא שלו א"כ בזה הוי אונס גמור שלא נתכוין להזיק לחבירו כיון דהי' סבור דהוא שלו ואדם יכול לעשות בשלו מה שירצה נהי דהמעשה זאת אסור מצד דהוא תרומה או מצד דהיום יוה"כ מ"מ כיון דעל עבירה זו שאתה בא לחייבו ה"ה אנוס פטור הוא ומה בכך דהי' מזיד על עבירה אחרת כיון דעל עבירה זו אנוס הוא פטור וזה נראה סברא נכונה:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:8
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:8)

שבתי וראיתי די"ל דזה פלוגתא בגמ' יבמות (דף צ"ב ע"א) דאיתא שם בגמ' על הא דקתני במשנה הורוה ב"ד להנשא והלכה וקילקלה חייבת בקרבן ואמרינן עלה בגמ' מאי קילקלה ר"א אומר זינתה ריו"ח אמר אלמנה לכה"ג גרו"ח לכה"ד וכו' מ"ד אלמנה לכה"ג אבל זינתה לא מ"ט אתון היא דשויתון פנוי':


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:9
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:9](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:9)

ונראה דבזה פליגי ר"א וריו"ח דר"א ס"ל כיון דביאת פנוי' אסור לדעת הר"מ ז"ל מה"ת ולדעת הראב"ד מדרבנן עכ"פ א"כ שוב ל"ח אנוסה על הזנות אמנם ריו"ח סבר כיון דהב"ד אמרו שהיא פנוי' א"כ על איסור א"א היתה אנוסה ונהי דהי' מזידה על ביאה זו מצד איסור פנוי' מה בכך כיון דעכ"פ על איסור דא"א אנוסה היתה ודוקא באלמנה לכה"ג שע"ז לא התירוה הב"ד א"כ לא הוי אנוסה כיון דלא היתה ע"י הוראת ב"ד אבל באיסור פנוי' שזינתה כיון דהב"ד הורו שהיא פנוי' שפיר הוי אנוסה נהי דהביאה היתה אסורה, וא"כ כיון דמסקינן בגמ' תני' כוותי' דריו"ח נראה דהכי הילכתא דזה חשוב אונס אע"ג דהי' איסור במעשה זה כיון דהאיסור הוא עבירה אחרת שפיר יכולה לומר ע"ז הייתי רוצה לעבור ועל א"א אנוסה הייתי:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:10
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:10](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:10)

ועפ"ז נראה דה"ה בבא על פנוי' ונמצאת נדה ואינה סמ"ל אינו חייב בקרבן כיון דאנוס הוא על ביאת נדה אע"ג דעבר על איסור דביאת פנוי' מ"מ כיון דעל איסור נדה אנוס הוא פטור מקרבן:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:11
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:11](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:11)

ועפ"ז י"ל דבר נכון לת' ד' רש"י ז"ל בכתובות (דף ל' ע"א) על הא דאמרינן בגמ' אמר ר"ח הכל מודים בבא על הנדה שמשלם קנס למ"ד יש בה הוי' הא נמי יש בה הוי' וכו' ולאפוקי מדרנבה"ק דתני' רנבה"ק הי' עושה את יוה"כ כשבת לתשלומין ופי' רש"י ז"ל בד"ה ולאפוקי וז"ל ומתני' דמחייב תשלומין לבא על אחותו ואע"פ שמתחייב כרת בביאתו מפקא מדרנבה"ק עכ"ל וצריך ביאור אמאי לא פי' רש"י ז"ל כפשוטו דר"ח דאמר הכל מודים בבא על הנדה יש לה קנס מפקא מדר"נ ומאי ראי' מאחותו יותר מנדה דקאמר ר"ח הא אידי ואידי כרת הוא:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:12
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:12](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:12)

ועפ"י הנ"ל י"ל דהנה לכאו' קשה מאי ראי' לאפוקי מדר"נ הא י"ל דהכא מיירי בשוגג על הכרת וחיי"כ שוגגין אינן פטורין מתשלומין וא"כ שפיר י"ל דבין המשנה ובין ר"ח אתי' כדרנבה"ק ועי' בפנ"י מ"ש בזה:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:13
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:13](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:13)

אמנם לענ"ד נראה להעיר בדבר חדש דהנה התוס' בריש מכות (דף ב' ע"א) בד"ה מעידין אנו באיש פלוני שחייב גלות הקשו איך משכח"ל גלות הא יכול לומר מזיד הייתי כדאמר גבי אכילת חלב וכתב המרש"א לת' דהכא א"נ לומר מזיד הייתי משום דא"א מע"ר ודוקא באכלתי חלב דבשוגג איכא קרבן שפיר נאמן לומר מזיד הייתי די"ל לעשות תשובה נתכוין שא"ר הביא חולין בעזרה אבל הכא כיון דליכא קרבן א"נ לומר מזיד הייתי עיי"ש:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:14
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:14](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:14)

ומעתה נראה עפמ"ש הריטב"א במס' שבועות (דף ל"ג ע"ב) דהיכא דאמר לא אנסתי אשה מעולם ובאו עדים שאנס אשה בפניהם אע"ג שהוחזק כפרן שזה בכלל פרט למרשיע את עצמו כיון דבהודאת קנס ממש פטור ה"ה בהודאה הבאה משום כפירה עכ"ל וא"כ נראה דה"ה הכא בחיי"כ א"נ דבמזיד אמרינן קלבד"מ ופטור מקנס וכיון דיכול תמיד לומר מזיד הייתי כיון דבחיי"כ בשוגג איכא קרבן ודמי לאכלתי חלב א"כ נראה דאפי' אם אומר דהי' שוגג הוי מתחייב ע"פ עצמו כיון דהעדים א"י לחייבו כיון דיכול לומר מזיד הייתי וא"כ שפיר אמרינן בגמ' דאתי לאפוקי מדרנבה"ק דא"נ דבמזיד אמרינן קלבד"מ וליכא קנס שוב גם בשוגג ל"מ לה קנס כיון דיכול תמיד לומר מזיד הייתי והוי עפ"י עצמו ואין אדם משלם קנס עפ"י עצמו וז"נ:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:15
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:15](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:15)

ומעתה א"ש ד' רש"י ז"ל דדוקא במתניתן דמחייב קנס בבא על אחותו מוכרח להיפוך מדר"נ דא"ל דהמשנה מיירי בשוגג ז"א כיון דיכול לומר במזיד הי' הוי עפ"י עצמו וא"ח קנס משא"כ מר"ח דאמר הכל מודים בבא על הנדה לא נשמע דאתי לאפוקי מדר"נ די"ל דמיירי בשוגג וא"ל הא הוי עפ"י עצמו כיון דיכול לומר מזיד הייתי ז"א די"ל דמיירי בנדה שלא בשעת ווסתה דפטור מן הקרבן וא"כ שוב א"י לומר מזיד הייתי מצד אין אדם מע"ר ואם כן שפיר חייב בקנס ולא הוי על פי עצמו:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:16
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:16](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:16)

אך לכאו' ז"א דמ"ט דפטור שלא בשעת ווסתה כיון דאנוס הוא וא"כ הכא דהי' מזיד על ביאת פנוי' שוב לא הוי אנוס וחייב קרבן גם שלא בשעת ווסתה ושוב הוי ע"פ עצמו:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:17
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:17](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:17)

אמנם עפמ"ש למעלה א"ש דהכא הוי אנוס כיון דעל איסור נדה הוי אנוס ואע"ג דהי' מזיד על ביאת פנוי' מ"מ אין ענין זל"ז וא"כ א"ש ד' רש"י ז"ל וז"נ, והתוס' שכ' דקאי על ר"ח י"ל דאזלי לשיטתי' לפמש"כ בחידושינו לת' קשית המרש"א ז"ל הנ"ל מעל התוס' בהא דהקשו דאיך משכח"ל גלות הא יכול לומר מזיד הייתי אע"ג דא"א מע"ר דסברת התוס' כיון דהא דא"א מע"ר הוא מצד חז"כ ולא מהימן לומר שעשה במזיד א"כ ז"ד במקום שא"צ בירור גמור כמו לענין קרבן דגם ע"א יכול לחייב קרבן ה"ה דמהני הך חזקה דא"א מע"ר לחייבו קרבן אבל לענין גלות דכד"נ דמי' יכול לומר ברי לי שאני רשע ואיני חייב גלות ולא נוכל לחייבו גלות מצד אייאמע"ר וז"ב בכוונת התוס' ומעתה נראה דה"ה קנס דדינו כד"נ דצריך בירור גמור ועדות מיוחדת ג"כ ל"מ בי' א"כ נראה דה"ה דאין לחייבו קנס מצד דאאמע"ר אם הוא יטעון דהי' מזיד וזה נראה ברור בעזהי"ת ולפ"ז יקשה הא גם מדר"ח נשמע דלא כרנבה"ק דאע"ג דליכא קרבן יכול לומר מזיד הייתי שלא לחייבו בקנס וא"כ תמיד הוי ע"י עצמו:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:18
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:18](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:18)

שבתי וראיתי דלכאו' יש להכריח דגם שיטת רש"י ז"ל דחזקה דא"א מע"ר אינו בירור גמור להוציא ממון על ידה דהנה האחרונים תמהו על שיטת רש"י ז"ל דס"ל דאפי' לרנבה"ק דחיי"כ פוטרין מתשלומין ה"ד חיי"כ מזידין אבל חיי"כ שוגגין אינן פוטרין מתשלומין מהא דמבואר בשבועות (דף ל"ג ע"א) על הא דמבואר במשנה דמשביע את העדים שיבואו ויעידו שפלוני הדליק גדישי ביוה"כ חייבין קרבן שבועה דהמשנה דלא כרנבה"ק דלרנבה"ק הוי כמו פלוני הדליק גדישי בשבת דא"ח קרבן שבועה משום דלא הוי כפירת ממון וקשה הא שפיר מצי אתי' כרנבה"ק רק דמיירי דהעדים יודעים שפלוני הדליק הגדיש ביוה"כ ואינם יודעים אם בשוגג אם במזיד וכיון דחזקה דא"א מע"ר מסייע שהי' בשוגג ואמרינן דסתמא הי' שוגג והי' מחויב לשלם וא"כ שפיר חייבין קרבן שבועה:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:19
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:19](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:19)

לכן נראה דרש"י ז"ל ס"ל כדעת הגהות אשרי במעשה דפרג"א דלפטור מממון אדם מע"ר והטעם דחזקה זו לא אלים להוציא ממון על ידה ויוכל לטעון ברי לי נגד החזקה ועי' בהגהות מרדכי רפ"ק דסנהדרין וא"כ הכא יכול לטעון מזיד הייתי ולא יתחייב מצד קלבד"מ ולזאת אין תועלת בעדותן וא"כ מבואר מדעת רש"י ז"ל דאפי' בממון ל"מ חזקה דאאמע"ר שלא יוכל לטעון מזיד הייתי מכ"ש בקנס וא"כ נסתרו דברינו בישוב שיטת רש"י ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:20
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:20](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:20)

אך באמת ז"א דמלבד שאפי' נימא כן לא ית' שיטת רש"י ז"ל ואכתי יקשה לדעת הרשב"א ז"ל דס"ל דבפסולי עדות דרבנן כיון דמהני תפיסה חייבין קרבן שבועה וכבר תמה הקצוה"ח דא"כ אמאי במשביע את העדים שיבואו ויעידו שפלוני הדליק גדישי בשבת פטורין הא יש תועלת בעדותן לענין תפיסה דבקלבד"מ מהני תפיסה:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:21
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:21](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:21)

אמנם האמת בזה כמוש"כ הג' מלאסק ז"ל בס' אהבת דוד סוף כלל א' דהנה חיוב ק"ש של העדים הוא משום שכובש עדותו א"כ דוקא בפסולי עדות דרבנן כיון דהם יודעים שפלוני חייב לו נהי דלא יהי' נאמנים אלא לענין תפיסה מ"מ חייבין להגיד מה שיוכלו להציל עכ"פ ושפיר חייבין ק"ש משא"כ בקלבד"מ דמדינא פטור ול"מ אלא תפיסה א"כ העדים מותרין לכבוש עדותן כדי שלא יתפסנו דנראה ברור דבכל חיוב תפיסה מותר לעשות התפעלות שלא יוכל חבירו לתפוס וא"כ ל"ש לחייבם בזה ק"ש וזה אמת וברור:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:22
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:22](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:22)

ומעתה הדר"ל קושית האחרונים דמ"ר דהדליק הגדיש ביוה"כ לא אתי' כרנבה"ק דילמא מיירי שמשביען על שוגג וא"ל הא יכול לומר מזיד הייתי ולפטור מממון אדם מע"ר ז"א כיון דבקלבד"מ מהני עכ"פ תפיסה והכא הרי אנחנו משום החזקה יודעים דבאמת מחויב הוא לגמרי אלא שיכול לפטור את עצמו אך עכ"פ יהי' מהני תפיסה ושוב חייבין ק"ש כיון דיש תועלת בעדותן. אמנם כ"כ במק"א בישוב שיטת רש"י ז"ל דליכא למימר דמיירי בשוגג כיון דסת"מ רבי הוא ורבי ס"ל דיוה"כ מכפר על כל חיי"כ א"כ נראה דבשוגג ל"ש קלבד"מ כלל ואפי' בשבת שחל ביוה"כ ג"כ צריך להיות חייב בתשלומין דל"ש ח"מ שוגגין כיון דיוה"כ מכפר אפי' בשוגג דח"מ וא"כ אמאי קתני במשנה סתמא דאם משביע עדים דפלוני הדליק גדישו בשבת פטורין הא בשבת שהוא גם יוה"כ צריכין להיות חייבין א"ו דהמשניות מיירי במזיד וא"ל דסוף כל סוף כיון דיוה"כ מכפר על חיי"כ איך נשמע דלא כרנבה"ק ז"א דכשעושה עבירה במזיד נהי דיוה"כ מכפר מ"מ אינו מכפר אלא לאחר שעשה עבירה אבל בשעה שעושה עבירה אינו מכפר כמבואר בש"ס וא"כ בשעת העבירה יש עונש כרת ואמרינן קלבד"מ אך ז"ד במזיד אבל בשוגג כיון דהוא בלי דעת יוה"כ מכפר מיד ול"ש קלבד"מ כלל והארכנו בזה במק"א ואכ"מ:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:23
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:23](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:23)

היוצא לנו מזה שכתבנו שאין לנו הכרח בדעת רש"י ז"ל דס"ל דחזקה דא"א מע"ר לא יועיל להוציא ממון וא"כ דברינו בשיטת רש"י ז"ל נכונים אך לאחר העיון נראה דהכא לא מיקרי ע"י עצמו לא מבעי' בנ"ד דגם במזיד חייב רק דהב"ד א"י לחייבו מצד קלבד"מ אם הוא מודה דהוא בשוגג אין זה מיקרי עפ"י עצמו כיון דעל החיוב איכא עדים רק דאם הוא מזיד אין הב"ד יכולין לחייבו מצד קלבד"מ וא"כ כשהודה דהוא שוגג ממילא נשאר בחיובו וא"ז מיקרא מתחייב עפ"י עצמו:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:24
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:24](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:24)

וסברא זו מבוארת בריטב"א מכות שהקשה על הא דמעידין בא"א שזינתה דמתה ומפסדת כתובתה הא הוי עדות שאאיל"ה דאם הוזמו פטורין מתשלומי הכתובה משום קלבד"מ ות' כיון דחייבין לשלם ג"כ רק דקלבד"מ פוטרת אותן מלשלם הו"ל כאילו עבדינן בהו כולהו הזמה עיי"ש וכ"נ מד' הגמ' כתובות (דף ל"ג ע"ב) דתרצינן בגמ' איהו לאו משום דלא מחייב אלא משום דקלבד"מ וכשנסתלק החיוב מיתה ממילא חייב בתשלומין וא"כ ה"ה לענין זה נראה דלא הוי מתחייב ע"י עצמו כיון דגם במזיד רמי' עלי' חיובא אלא דפטור משום קלבד"מ וזה סברא ישרה בעזה"י:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:25
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:25](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:25)

אך אפי' אם במזיד הי' לגמרי פטור מ"מ כיון דהוא מודה דהי' שוגג והחזקה דאאמע"ר מסייע שהי' שוגג נהי דיכול לטעון ברי לי נגד החזקה שהי' מזיד מ"מ השתא דאינו טוען כן אין אנו מחייבין אותו ע"י עצמו כ"א מצד העדים והחזקה מסייע דהי' שוגג כנ"ל נכון:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:26
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:26](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:26)

וראי' ברורה לזה דאל"כ יקשה לפ"ד היש מפרשים בתוס' סנהדרין (דף ע"ג ע"ב) ד"ה ממונא לא משלם עד גמר ביאה שס"ל דקנס לכ"ע אין החיוב אלא בגמר ביאה עיי"ש וא"כ יקשה איך משכח"ל קנס לפ"מ דמבואר בכריתות (דף י"ב ע"ב) גבי שפחה חרופה דיכול תמיד לומר לא גמרתי ביאתי עיי"ש וא"כ איך משכח"ל קנס הא יכול לומר שלא גמר ביאתו ונהי דהוא מודה שגמר ביאתו הא הוי ע"י עצמו ואין אדם מתחייב קנס ע"י עצמו:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:27
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:27](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:27)

ועי' בת' חת"ס ח' אהע"ז ח"ב ס' ק"ג שהעיר ח"א בענין מלקות דשפחה חרופה דאיך משכח"ל הא יכולה לומר שלא גמר ביאתו ועיי"ש מה שתי' דבאמת איכא חזקה שגמר ביאתו רק דברי לי מהני נגד החזקה א"כ היכא דהוא מביא קרבן ואומר ברי שגמר ביאתו אמרינן אוקי ברי להדי ברי ולוקה מצד החזקה עיי"ש:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:28
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:28](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:28)

אך זה לא יושיענו לענין קנס ל"מ לרבנן דפליגי אר"מ וס"ל דגם קטנה יש לה קנס וברי שלה ל"מ כלל דאין טענת קטן טענה וא"כ תמיד יכול לטעון שלא גמר ביאתו אך אפי' בנערה היכא דהקנס לאב נראה ג"כ דל"מ ברי דידה להכחיש ברי שלו כיון דהקנס הוא לאבי' והוא לא יכול למטעון ברי ויש לעי' בזה עכ"פ בקטנה אליבא דחכמים דודאי יכול לטעון ברי לי שלא גמרתי ביאתי וא"כ איך משכח"ל קנס הא הוי ע"י עצמו א"ו דנהי דבאומר ברי לי אה"נ דאינו חייב קנס מ"מ השתא דמודה דגמר ביאתו או דשתק דאמרינן מכח חזקה דגמר ביאתו א"ז בכלל מפי עצמו וז"ב מאוד ומוכרח בכמה דוכתין וא"ש בזה ג"כ מה דקשה לפ"ד הסוברים דגונב ע"מ למיקט א"ח כפל א"כ איך משכח"ל גנב דמתחייב בכפל הא יכול לומר גנבתי ע"מ למיקט ואי דלא טען כן מ"מ הא הוי ע"י עצמו:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:29
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:29](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:29)

אמנם לפ"מ דאמרן א"ש כיון דחזקה דא"א חוטא ולא לו א"כ החזקה מסייע שלא גנב ע"מ למיקט ושוב לא הוי עפ"י עצמו וא"כ ה"ה לענין אאמע"ר כיון דבסתמא אמרינן דבשוגג הי' נהי דיכול לפטור את עצמו בטענת מזיד הייתי מ"מ השתא אינו מיקרי מתחייב ע"פ עצמו ומחויב קנס וז"ב ונכון לענ"ד וא"כ נסתרו דברינו בישוב שיטת רש"י ז"ל דבין בדר"ח ובין במתני' י"ל דלא אתי לאפוקי מדרנבה"ק אלא מיירי בשוגג ומה שית' במשנה יכול לת' על ר"ח ועי' היטב בכ"ז כי הדברים חדשים ולא נתבארו עוד בס' רבותינו האחרונים זצלה"ה:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:30
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:30](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:30)

אמנם מדה טובה אינה חוזרת וי"ל בישוב ד' רש"י הנ"ל עפ"ד באופן אחר עפמ"ש בחידושינו לחקור בעדים שבאין לחייב אחד מנה והוא יכול למפטר עצמו בטענת פרעתי אם צריכין העדים לשלם כשהוזמו כיון דיכולין לומר את הוא דאפסיד אנפשך בזה שאמרת לא לויתי דהא יכולת למטען פרעתי והיית פטור א"כ אנחנו לא רצינו לחייב אותך כלל א"ד דהוא יכול לומר אני לא רציתי לשקר ואמרתי האמת ולפי"ז אתם רציתם לחייב אותי אע"ג דאני יכול למפטר עצמי בשקר זה אינו פוטר אתכם מדיני הזמה והארכנו בזה לה"ר מד' הב"ח בס' ל"ח מובא בש"ך שם שכ' דבמלוה ע"פ אינו ברי הזיקא היכא דאומרים שקר כיון דיכול למפטר עצמו בטענות אחרות עיי"ש א"כ נראה דה"ה לענין הזמה כיון דיכול למפטר עצמו א"ח מדין הזמה ויש לפלפל הרבה בבירור ד"ז ואכ"מ:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:31
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:31](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:31)

וא"כ דברינו נכונים בישוב ד' רש"י ז"ל דנהי דכשאינו אומר מזיד הייתי אינו מתחייב ע"פ עצמו מ"מ כיון דבמזיד יהי' פטור משום קלבד"מ שוב העדים יכולין לומר אנן לא חייבנו אותך כלל כיון דהי' בידך לומר מזיד הייתי והיית פטור לגמרי וא"כ הוי עדות שאאילה"ז ושוב ל"ש חיוב קנס כלל דבקנס צריך עדות שאיל"ה והכא תמיד העדים א"צ לשלם מדין הזמה כיון דיש להם טענה הנ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:32
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:32](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:32)

ומעתה א"ש ד' רש"י ז"ל דמדר"ח א"ר די"ל דמיירי בנדה שלא בשעת ווסתה וא"נ לומר מזיד הייתי א"כ הוי עדות שאאיל"ה ושוב ל"מ לה קנס וע"כ דלא כרנבה"ק ומעתה כיון שביארנו לת' ד' רש"י ז"ל נתחזק סברתינו שכתבנו למעלה דדוקא סמל"ו הוי אונס אבל שלא בשעת ווסתה אע"ג דהוא מזיד באיסור אחר לא חשיב אונס וכנ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:33
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:33](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:33)

ויש להביא ראי' לסברתינו מד' התוס' במס' שבת (דף ס"ט ע"ב) בד"ה הא מני מונבז הוא בסודה"ק שכ' ע"כ נראה כפירוש רבינו שמואל שהשיב לרבנן דשגגת קרבן לאו שמי' שגגה משכח"ל שגגת שבועת ביטוי לשעבר כגון שיודע ששבועה זו אסורה אבל א"י שיש בה לאו אבל סבור שיש בה איסור ותשוב שפיר האדם בשבועה בענין זה וכו' עכ"ל ועי' במהרש"א שביאר דבריהם דאם לא ידע כלל שיש איסור בשבועת שקר ג"כ נתמעט מהאדם בשבועה פרט לאנוס לכן צריך התוס' לומר דידע שיש איסור בשבועת שקר רק לא ידע שיש לאו בזה דאנוס לא הוי כיון דידע שיש איסור עשה בשבועת שקר ומזיד לא הוי כיון דשגג בלאו עיי"ש:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:34
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:34](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:34)

ותמי' מאוד דלמה צריך התוס' לדחוק כ"כ דקסבר דיש איסור עשה בשבועת שקר מה דבאמת ליכא עשה כלל אמאי ל"כ בפשיטות דלא הי' ידע כלל דיש איסור בשבועת שקר רק זאת הי' ידע שאסור להגיד שקר אפי' בלא שבועה כי מאיסור דאמירת שקר הי' יודע רק דלא ידע דבשבועה יש איסור נוסף מצד עצמו א"כ שפיר הוי שוגג לענין השבועה ואנוס לא הוי דעכ"פ הי' אסור מצד דדיבור שקר אף בלא שבועה אסור ולא גרע שבועה מני' וא"כ אינו בכלל אנוס דעכ"פ השבועה הי' אסורה מצד דאסור לשקר וא"כ שוב אינו אנוס והוא הערה גדולה:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:35
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:35](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:35)

אלא ודאי כדברינו הנ"ל דבכה"ג שפיר חשוב אנוס דנהי דהי' יודע שאסור לדבר שקר הנה זה הי' רצונו לעבור אבל על איסור דשבועת שקר הי' אנוס ונתמעט מקרא דהאדם בשבועה פרט לאנוס ולכן מוכרחים התוס' לומר דהי' יודע דש"ש אסור עכ"פ בעשה וז"ב מאוד בדעת התוס' בעזהי"ת. ויש להעיר עוד בענין זה מד' התוס' פסחים (דף ע"ג ע"א) בד"ה שחטו ונמצא טריפה בסתר שהקשו הא כל הפטור מצד טעה בדב"מ והא לא ע"מ ולכאו' תמי' מאוד למה צריך בזה הפטור מצד טעה בדב"מ ת"ל דאין לך אנוס גדול מזה שנמצא טריפה בסתר ואיך אפשר לחייבו ע"ז וע"כ צ"ל דכוונת התוס' לפמ"ש במס' סוכה להקשות על הא דשחטו ונמצא בע"מ חייב הא אפי' בתם ג"כ צריך להיות חייב דהא פסח בעי ביקור וכתב דביקור אינו מעכב עכ"פ הוא עשה איסור ששחטו בלא ביקור וס"ל לתוס' דוודאי איירי בחדא גווני דהוא הדין דד"ז דשחטו ונמצא טריפה בסתר ג"כ מיירי בלא בקרו כמו הרישא דשחטו ונמצא בע"מ דע"כ מיירי בלא ביקור ולפ"ז שוב אין לפטרו מצד אונס כיון דעכ"פ עשה איסור בשחיטתו שלא ביקרו ושוב ל"ח אונס וא"כ מוכח מזה כד' מורי הגאון ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:36
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:36](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:36)

אמנם לקושטא דמילתא אע"פ שמרן המרש"א ז"ל נראה ג"כ דסבר דקשית התוס' משחטו ונמצא טריפה עי' בד' שכ' לת' ראיות התוס' מסוגי' דלקמן דכוונת התוס' דה"ה דקשה משחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם ממנו אמנם העיקר נראה בזה דטעות נזדקר בהציון וקושית התוס' הוא משחטו ונמצא שמשכו הבעלים את ידם אבל בשחטו ונמצא טריפה מודים התוס' דחשוב אנוס ועי' באחרונים בזה שהרגישו בד' התוס' הנ"ל אמנם בפירושו לא הרגישו מה שיש להצדיק ד' המרש"א אמנם העיקר כנ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:37
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:37](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:37)

שבתי וראיתי די"ל דזה פלוגתת רש"י ותוס' בב"ק (דף מ"ו ע"א) במשנה שם דר"א ס"ל דא"ל שמירה אלא סכין ומסקינן בגמ' דה"ט דר"א דס"ל כדר"נ דאסור לקיימו עיי"ש וס"ל לרש"י ז"ל דר"א ס"ל דאפי' שמירה מעילה ל"מ לר"א כמבואר בד' מ"ה ע"ב בד"ה ר"א הוא דאמר במתניתין אין לו שמירה למועד אלא סכין ואפ' שמירה מעולה וכו' מבואר מדעת רש"י ז"ל דאפי' דשמרו שמירה מעולה ונפרץ הכותל והזיק ג"כ חייב ואע"ג דאנוס הוא על ההיזק מ"מ כיון דאסור לקיימו שוב לאו אנוס הוא ומחויב בהזיקו:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:38
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:38](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:38)

אמנם התוס' שם (דף מ"ו ע"א) ד"ה טעמא דר"א כתבו דהא דר"א ס"ל דא"ל שמירה אלא סכין היינו לענין איסור אבל לענין תשלומין באמת פטור בשמרו שמירה מעולה כיון דלענין נזקין אנוס הוא ומה בכך דעבר על איסור דקיום מ"מ כיון דשמרו שמירה מעולה א"ח בנזקין ומבואר כדברינו אמנם למדקדק בלשון רש"י ז"ל בשילהי פרקין שכ' בזה"ל ה"נ האי לא ישמרנו לא יקיימנו הוא עכ"ל נראה מבואר מדבריו דמודה ג"כ לסברא זו דאם הי' איסור לחוד לא הי' מועיל לחייבו ממון כיון דע"ז אנוס הוא רק דרש"י ס"ל דהתורה חייבו ע"ז בפירוש באם לא ישחטנו אע"ג דישמרנו חייב בנזקין וכוונת הקרא בלא ישמרנו היינו לא יקיימנו, הא בלא"ה גם רש"י ז"ל מודה דזה שאסור לקיימו אינו מחייב אותו בתשלומין אם קיימו ושמרו שמירה מעולה דיכול לומר על איסור זה רציתי לעבור ועל ההיזק אנוס אני ודוק בכל זה:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:39
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:39](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:39)

עוד נראה לה"ר ברורה לסברתינו הנ"ל ממה דמבואר בסנהדרין (דף ס"א ע"א) דאם הי' נהפך זמרי והרגו לפנחס לא הי' נהרג עליו כיון דפנחס הי' רודף שלו ואע"ג דקיי"ל דקנאין פוגעין בו כיון דאינו אלא רשות הו"ל רודף ועי' במל"מ פ"א מה' רוצח הט"ו בשם רבינו ירוחם ז"ל וקשה טובא לפ"מ דקי"ל דנהי דרודף ניתן להצילו בנפשו ה"ד באין יכול להציל את עצמו באחד מאיבריו של רודף אבל אם יכול להצילו בא' מאיבריו אסור להרגו וא"כ הכא דקיי"ל דאם פירש מהעבירה אסור להרוג אותו וא"כ אין לך יכול להצילו בא' מאיבריו גדול מזה שבידו לפרוש מהעבירה ויהי' אסור לפנחס להרגו וא"כ איך אפ"ל דהוי רודף וניתן להצילו בנפשו הא יכול להציל א"ע בזה שיפרוש מהעבירה והוא קשי' גדולה. א"ו כדכתיבנא דזה מקרי אונס כיון דרוצה לעבור עבירה זו וכשיעבור עבירה זו פנחס הוא רודפו וא"ל עצה אחרת להנצל ממנו אלא ע"י שיהרגנו הוי אונס לגבי הריגת פנחס א"ל דמים ואע"ג דבידו שלא לעשות העבירה מ"מ השתא דרוצה לעשות העבירה אנוס על הריגתו הוא וזה ראי' ברורה ומוכרחת בס"ד:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:40
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:40](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:40)

וראיתי לחכם אחד שהקשה לפ"ד הרשב"ץ בת' דנשבע לגרש אין בו דין גט מעושה אע"ג דהוא מוכרח לגרש משום השבועה ז"א כיון דיכול למתשל עלי' לא חשיב אונס א"כ קשה על הא דרוצה הגמ' למילף דתלי' וזבין זביני' זבינא מיקריב אותו מלמד שכופין אותו וע"כ דתו"ז מהני וקשה מ"ר הא התם לא הוי אונס כלל כיון דאפשר בשאלה עיי"ש אמנם לענ"ד לק"מ דהא חזינן הכא גבי דין דקנאין דהמעשה הוא עבירה ובידו לפרוש מהעבירה אעפ"כ אמרינן כיון דרוצה לעבור העבירה לא יכול להציל א"ע בא"מ הוי אונס א"כ מכ"ש הכא גבי יקריב אותו דהשתא כופין אותו ליתן הקרבן אע"ג דבידו ליתשל מ"מ השתא דלא שאל הוי אונס וז"ב מאוד והא דכ' הרשב"ץ דל"ח גט מעושה היינו דהתם גבי גט אין אנו כופין אותו לגרש רק דנימא דהוי אונס מחמת השבועה ע"ז אמרינן דמחמת השבועה ל"ח אונס כיון דבידו לשאל ע"ז אבל היכא דהוא בעצם אונס עי"ז שכופין אותו נהי דבידו למתשל מ"מ כ"ז דלא שאיל הוי אונס וז"ב בעזה"י והוא מכ"ש מנ"ד ועיין היטב]:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:41
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:41](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:41)

שבתי וראיתי בת' הרי"ם ח' חו"מ ס' ז' שהביא בשם המל"מ ה' רוצח הנ"ל שנסתפק ברודף אחר חבירו דניתן להצילו בנפשו מה הדין אם נהפך הרודף והרג להמציל אם נהרג עליו אם דמי לקנאין פוגעין בו דאם הרגו לפנחס לא הי' נהרג עליו עיי"ש שכ' לחלק בין קנאין פוגעין בו דהוא רשות ובין רודף דהוא מצוה לכן הרודפו אין לו דין רודף וכ' ע"ז מרן זצוקלה"ה בת' הרי"מ ז"ל ויש לתמוה על בעל מל"מ איך עלה ע"ד דרודף דנהפך והרגו יהי' פטור הא ביכול להציל באחד מאיבריו והרגו חייב ובזה הרודף שיכול להציל א"ע בזה שלא יעשה העבירה יניח ויציל עצמו ולא יהרגנו ועי"ד שרוצה לעשו' עבירה להרוג את זה יהי' פטור יותר אתמהא להעלות סברא כזו על ספר עכ"ל מרן זצוק"ל העתקתי לשונו הזהב מפני שאני מתמי' מאוד על ד"ק במה שמתפלא כ"כ על המל"מ הלא אותה הקשי' יש להקשות על הגמ' גבי זמרי דאמרינן דאם היה נהפך והרגו לפנחס לא הי' נהרג עליו אע"ג דיכול להצילו בא"מ עיד"ז שיפרוש א"ע מהביאה וע"כ זה לא חשיב יכול להצילו בא"מ כמוש"ל כיון דאם רוצה לעשות העבירה הוא אונס וא"כ הכ"נ דכוותי':


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:42
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:42](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:42)

ולחומר הנושא נלע"ד לת' ד' מרן ז"ל עפמ"ש המרי"ט בת' ס' כ"א בשלהי דבריו לה"ר דהיכא דמביא את עצמו לידי אונס ל"ח אונס מהא דקיי"ל דלוקה וחיי"מ בעריות אע"ג דמבואר בכתובות פ' נערה דלכן תחלתה באונס וסופה ברצון מותרת דאמרינן יצרה אלבשה והוי אונס. א"כ תמיד יוכל להתנצל א"ע בזה דהוי אונס אך החיוב הוא על ההתחלה שהביא עצמו לידי כך ועיי"ש שכ' באמת דאם התרו בו בסוף יהי' פטור מה"ט דהוי אונס משום יצרא אלבשי' עיי"ש:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:43
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:43](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:43)

ומעתה י"ל דהתם בזמרי שפיר אמרי' דאם נהפך והרגו לפנחס א"נ עליו משום דחשיב אנוס ולא מקרי יכול להציל בא"מ עי"ד שיפרוש מהעבירה דאמר' דיצרו אלבשיה והוי אנוס וכמו דאינו מועיל התראה בגמ"ב לדעת המרי"ט ז"ל מה"ט דלא מקרי אז יכול להצילו בא"מ ומ"מ קנאין פוגעין בו כיון שהביא עצמו לידי כך כמו בכל חיי"מ ב"ד משא"כ ברודף אחר חבירו להרגו או אפי' ברודף אחר הערוה דניתן להצילו בנפשו רק קודם דבעל ואז לא שייך עוד יצרו אלבשיה ושפיר לא חשיב אונם כיון דיכול להציל א"ע עיד"ז שלא יעשה העבירה הוי כמו יכול להצילו בא"מ:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:44
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:44](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:44)

אך אם זאת כוונת מרן זצוק"ל לא הי' לו להרעיש כ"כ על המל"מ שבעיקר ד' המרי"ט יש לדון הרבה וכ"כ בזה בחידושינו ליבמות ועי' בנו"ב ח' אהע"ז ס' נ"ז שכ' דהיכא דאיכא התראה ל"ש כלל יצרו אלבשי' והביא סמוכין לזה מד' הגמ' יזכיר יום המיתה ובס' בית יעקב להג' מליסא ז"ל מחליט דבאיש ל"ש כלל הסברא דיצרו אלבשו שיהי' חשוב אונס עיד"ז א"כ מה קול הרעש על המל"מ [ובאמת בל"ז יש עדיין מקום לחקירת המל"מ לפ"ד הר"מ ז"ל דיכול להציל בא"מ אינו נהרג בב"ד נהי דחיי"מ א"כ אי אתי עלה רק מצד יכול להצילו בא"מ ה"ה הכא דא"נ ובפרט אם נימא כדעת המזרחי דבנרדף עצמו אין קפידא ביכול להצילו בא"מ א"כ הכא א"נ דהוי רודף הרי הרודף הוי נרדף עצמו ול"ח כלל ביכול להצילו בא"מ אמנם נראה דמרן ז"ל סובר דהכא כ"ע מודים דנהרג בב"ד דל"ש בזה סברת הכ"מ בטעם הר"מ ז"ל דאינו נהרג וגם סברת הרא"ם ז"ל ל"ש בזה עכ"פ אין זה תפיסה כ"כ על המל"מ ופלא על מרן ז"ל בזה]:


###### Keli Chemdah on Torah, Balak 4:45
[Keli Chemdah on Torah, Balak 4:45](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Balak/r/4:45)

אך בעיקר הדבר לפ"ד האחרונים דבאיש ל"ש סברת יצרו אלבשי' כלל א"כ ראי' ברורה מהסוגיא כדאמרן דזה חשוב אונס אע"ג דיכול להציל א"ע בזה שלא יעשה מעשה עבירה וע"כ צריך לחלק בין זה להא דסמ"ל דהתם הוא באותו דבר כמוש"ל וזה מה שרצוני לבאר והי' זה שלום וברכה כנפשך וכו':