## Keli Chemdah on Torah, Bamidbar

###### Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:1
[Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/3:1)

בירושלמי שבת פ' המצניע ה"ג על הא דקתני במשנה דהמוציא בין בימינו ובין בשמאלו בין בתוך חיקו או על כתיפו חייב שכן משא בני קהת איתא שם בירושלמי בזה"ל ר"י בעי אלא מעתה הוציא כגרוגרת על כתיפו חייב והן משא בני קהת וכתיב ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה שמן המאור בימינו וקטורת הסמים בשמאלו ומנחת התמיד של יום תלוי' בזרועו שמה"מ איכן הי' נתין ר' אבין בשם ר' אלעזר כמין צלוחית קטנה הי' לו באפונדתו אין תאמר שהי' קטן אמר ריב"ל כתיב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן דרך הי' עכ"ל הירושלמי:


###### Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:2
[Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/3:2)

והנה לכאורה צ"ע פי' ד' הירושלמי בפרט במה שמסיק אין תאמר קטן הי' דמה שייך זה לכאן. ונראה פשיט דשאלת ר"י הי' על מה דילפינן במשנה דעל כתיפו הוי דרך הוצאה מארון הא התם הי' ע"פ הדיבור וזה דרך הוצאתו לכבוד ולתפארת. אבל איך יליף מזה דאם יניח אדם גרוגרת על כתיפו ויוציא אותו לרה"ר יהי' חייב הלא בגרוגרת י"ל דדרך הוצאה הוא רק ביד ולא על הכתף וא"ר ממשא הארון לכל הוצאות שבת לכן. הביא הירושלמי מהא דפקודת אלעזר בן אהרן הכהן דנשא מנחת חביתין על הכתף וקטורת הסמים בשמאלו אע"ג דודאי הי' משא יותר ממנחת חביתין כמ"ש הרמב"ן ז"ל דמרע"ה לא פטמה לחצאין וכן שמן המנורה הי' הרבה ונשא את הכבד ביותר בשני ידיו ומנחת חביתין על כתיפו דזה הוי תמיד דרך הוצאה וע"ז מקשה הירושלמי אין תאמר קטן הי' היינו שלא הי' אדם גדול ונשא באמת שלא כדרך הוצאה ולא תפשוט מזה דדרך הוצאה בכך וע"ז השיב ריב"ל דהי' נשיא נשיאי הלוי ובודאי לא הי' נושא מה שאינו כדרך הוצאה ולכן ילפינן מינה דכל אלו דרך הוצאה הן (ועי' ברש"י ז"ל במשנה דילן שכ' דקטורת הסמים הי' בחיקו ושמן המשחה בידו וזהו היפוך מהמבואר בירושלמי שלנו שנראה שלא הי' לפניו גירסא זו בירושלמי):


###### Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:3
[Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/3:3)

אמנם יש לעי' בזה דא"כ אמאי אמרינן בשבת (ד' מ"ט ע"ב) דמלאכת הוצאה הי' במשכן בקרשים שהעלו את הקרשים מקרקע לעגלה אמאי לא אמרינן דהיתה מלאכת הוצאה במשכן בקרבנות אלו וכן במשא בני קהת ואמאי נקט הגמ' דוקא קרשים לעגלה:


###### Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:4
[Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/3:4)

הן אמת דבקרבן העדה בירושלמי במשנה הנ"ל נראה דריש המשנה שכן משא בני קהת קאי על כל מלאכת הוצאה. אך מגמ' דילן אינו נראה כן. והנה כבר הבאתי בספרי חמדת ישראל בקו"א לדיני שבת ד' המאירי שכ' דלכן פשיטא להגמ' דאופה לא הי' במשכן אע"ג דהי' שתה"ל ולחה"פ מ"מ אנן לא ילפינן ממה שנעשה שם לאחר השלמת המשכן אלא מה שנעשה שם בעוד שהיו בונים אותו. אך לכאורה צ"ע א"כ איך ילפינן מפקודת אלעזר מלאכת הוצאה כיון דהי' הכל בקרבנות. אך צ"ל כמ"ש דגוף המלאכה באמת לא ילפינן מזה אלא מהוצאת קרשים לעגלה וזה הוי ממלאכת המשכן והא דילפינן מפקודת אלעזר היינו דדרך הוצאה בכל אלו ואין זה בכלל שלא נילף ממה שנעשה אחר שנגמר מלאכת המשכן. אמנם אכתי אינו מתו' בזה אמאי לא ילפינן בגמ' דילן כל מלאכת הוצאה ממשא בני קהת. וגם צע"ק אמאי רש"י ז"ל כתב במשנה דכל הני אורח ארעא למ"ל סברא בזה כיון שהי' לפניו ד' ר"ה בשם הירושלמי. ואם אמנם כי יש לת' כמובן. אמנם אעלה על הספר מה שאמרתי בזה בפלפול התלמידים דבבלי וירושלמי לשיטתם בזה. ונקדים לת' מה שהקשה הג' בעל חת"ס ז"ל בת' ח' או"ח סי' ע"ב על הנו"ב שכ' דפתיחת פאראסאל בשבת איכא חיוב בונה מה"ת והא הוי רק בנין לשעה וראי' לזה מדמקשינן בגמ' על הא דאינו חייב משום סותר כ"א בסותר ע"מ לבנות במקומו והא במשכן כסותר ע"מ לבנות שלא במקומו דמי ותרצינן מקרא דעפ"י ד' יחנו וקשה הא נוכל לת' בפשיטות דילפינן מסתירה דהקמת המשכן דהי' באמת סותר ע"מ לבנות במקומו א"ו דסתירה זו ובנין זה לא הוי בכלל בונה וסותר כיון דהוי רק לשעה ומה"ט הי' דוחה את השבת ג"כ אתד"ק. אמנם לענ"ד הן זה אמת דהי' דוחה שבת וכמ"ש באריכות בקו"א לס' חמדת ישראל. אמנם לא מטעם דהי' בנין לשעה רק משום דהי' עפ"י ד' והי' המצוה כן והוי ככל מצות הקבוע לו זמן שדוחה שבת ומה"ט לא ילפינן מינה בונה וסותר דאנן לא ילפינן ממלאכת המשכן אלא מדנסמכה שבת למלאכת המשכן דא"ד שבת וילפינן מינה דכל דהוי במשכן ולא הי' דוחה שבת הוי מלאכה. אמנם מאי שהי' במשכן והי' דוחה שבת מזה א"א ללמוד דהוי מלאכה הא י"ל להיפוך דלא הוי מלאכה ולכן הי' דוחה שבת. אך לקושטא דמלתא נראה דהוי מלאכה ואעפ"כ הי' דוחה שבת כיון דהי' מצותו בכך:


###### Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:5
[Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/3:5)

ויש להמתיק הדברים ביותר דהנה בירושלמי ר"פ ראד"מ הקשה אלא מעתה בנפל המזבח בשבת יהי' מותר לבנותו לר"ע דמודה דמכשירין שא"א לעשותן מע"ש דוחה שבת. וא"כ בנין מזבח נהי דאינו דוחה מצד עצמו דהוי כמו בנין בהמ"ק אך עכ"פ ידחה מצד מכשירין של הקרבן ואמאי ילפינן מקרא דא"ד שבת. ותי' הירושלמי משום דמין מזבח ראוי לבנותו מאתמול והיינו דירושלמי ס"ל דאם מינו ראוי מאתמול ולא הוי המכשירין מצוה קבוע א"ד שבת. ומעתה ז"ד בכל מכשירין. משא"כ הקמת המשכן בימי המלואים כיון דהמצוה כך הי' לסתרו ולהקימו מחדש בשבת א"כ שוב דוחה מצד מכשירי הקרבנות שהקריבו באותו יום כמו שהקרבנות עצמן היו דוחה שבת וז"ב ופשוט:


###### Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:6
[Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/3:6)

איברא דבעיקר הטעם שכ' הירושלמי דבנפל המזבח אין בונין אותו בשבת משום דגם זה הוי בגדר מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש זה אינו מוסכם ובגמ' דילן בעירובין (דף ק"ג ע"א) בענין קושרין נימא במקדש מבואר דאם נפסקה בשבת הוי בכלל מכשירין שא"א לעשותן מע"ש וכ"כ במק"א באריכות שכן נראה דעת הר"מ ז"ל והא דנפל המזבח א"ד שבת י"ל מטעם אחר דנהי דגלי קרא דקרבנות הקבוע להם זמן דוחין שבת וה"ה המכשירין שלהם דוחין שבת ז"ד בדאיכא מזבח ויש חיוב להקריב קרבנות הקבוע להם זמן אבל בדליכא מזבח ממילא אין חיוב להקריב קרבנות (ויש להסביר יותר כיון דבנפל המזבח ובנה אותו מחדש צריך עבודה לחנכו ובלא זה אין עליו שם מזבח כלל א"כ אין המזבח בגדר מכשירי עבודה כלל דהרי כיון דליכא מזבח ל"ש עבודה ואדרבה העבודה היא שמכשיר את המזבח לעבודה ולכן א"ד שבת. משא"כ היכא דאיכא מזבח ויש חובה להקריב קרבנות אז דוחה שבת גם המכשירין אם נולד סיבה בשבת באופן שא"א עתה לעשותן בשבת ובמק"א כתבנו בזה באריכות לברר הדברים ואכ"מ). ומעתה נאמר דזה טעמא דש"ס דילן דלא ילפינן מלאכת הוצאה מפקודת אלעזר דמיירי הכל בקרבנות וא"כ משכח"ל דידחה הוצאה שלהם את השבת אם יהי' איזהו סיבה שלא הי' יכול להביאם מאתמול ומכשירי קרבנות שא"א לעשותן מע"ש דוחין את השבת. וא"כ אין ללמוד מזה דהוצאה הוי מלאכה כיון דהי' משכח"ל שידחה שבת במשכן. וכן ממשא בני קהת ל"ש למילף דהוצאה הוי מלאכה לפ"מ דמבואר בירושלמי פ"ד דשקלים ה"ב דארון הי' ג"כ מעכב את הקרבנות שבפנים בזמן בית ראשון שהי' הארון. א"כ נראה פשוט דאם עפ"י איזהו סיבה הוציאו לחוץ את הארון בש"ק הי' מותר להכניסו בחזרה בשבת לצורך הקרבת הקטורת והטבת הנרות שדוחין שבת א"כ הי' משכח"ל בארון ג"כ שידחה הוצאתו את השבת ולכן לא ילפינן מני' דהוצאה הוי מלאכה. אמנם מהקרשים שפיר ילפינן מלאכת הוצאה דזה לא הי' דוחה שבת בשום פנים דאם הי' המשכן מפורק הי' אסור להעמידו בשבת דלא הוי בגדר מכשירין שא"א לעשותן כיון דעתה דהמשכן מפורק ליכא חיוב להקריב קרבנות כיון דבהיותו מפורק נפסל הכל ביוצא הרי אין שם משכן עליו (ואם כי דרשינן ונסע אוה"מ גם כשנסע אוה"מ הוא וברור הדבר דא"צ שום חינוך מחדש מ"מ לענין חיוב הקרבת הקרבנות הקבוע להם זמן שפיר י"ל דעתה שהוא מפורק ליכא חיובא להקריב דאין כאן משכן וממילא דאין המכשירין דוחה שבת). וא"כ שפיר ילפינן מני' דהוצאה הוי מלאכה כיון דהוצאה זו לא היתה דוחה שבת בשום פנים במשכן. אמנם ממשא בני קהת ילפינן רק שעל הכתף דרך הוצאה בכך ולכן כתב רש"י ז"ל דהשאר ל"צ לימוד כלל דהוי אורח ארעא וממילא הוי בכלל הוצאה שילפינן מקרשים כנ"ל. אמנם הירושלמי דיליף גם מוציא בימינו מפקודת אלעזר ואין לך אורחא גדול מזה ע"כ דס"ל דכל מלאכת הוצאה נוכל למילף מהוצאת הקרבנות דהירושלמי לשיטתו דס"ל דאם מינו אפשר מע"ש שוב הוי בגדר מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש וא"כ גם הוצאת הקרבנות א"א שידחה שבת בשום פנים ושפיר ילפינן מהוצאת הקרבנות כל מלאכת הוצאה:


###### Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:7
[Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/3:7)

ולפ"ז צדקו ד' הג' קרבן העדה ז"ל בפירושו למשנה די"ל דהפירוש שכן משא בני קהת קאי על כל מלאכת הוצאה והוא כ"ש מהוצאה דקרבנות דילפינן מינה מלאכת הוצאה. אמנם לשיטת גמ' דילן אמרינן דמלאכת הוצאה נשמע מקרשים וזה כלל כל עניני הוצאה דאורח ארעא אך שלא נימא דעל הכתף לאו אורח ארעא ע"ז אמרינן שכן משא בני קהת שנשאו את הארון לכבוד ולתפארת וע"כ דהוי אורח ארעא ומדוקדק היטב ד' רש"י ז"ל וא"ש הכל בס"ד:


###### Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:8
[Keli Chemdah on Torah, Bamidbar 3:8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/3:8)

ואולי י"ל דזה באמת טעם הדברים שכ' המאירי שאנחנו לא ילפינן ממלאכת המשכן אלא ממה שנעשה שם בעוד שהיו בונים אותו ולא ממה שנעשה שם לאחר השלמת המשכן וצ"ע הטעם בזה. אמנם להנ"ל א"ש דאנן לא ילפינן אלא ממה שלא הי' דוחה שבת בשום פנים. אבל ממה שנעשה בו אחר שכבר נשלם המשכן והי' בו צורך לקרבנות דבזה משכח"ל שדוחה שבת ואפי' למ"ד דאפיית שתה"ל א"ד שבת מ"מ אפיי' הי' דוחה שבת במקדש בחביתי כה"ג א"כ אפיית הפת במשכן הי' דוחה שבת שוב לא ילפינן מינה דהוי מלאכה לזאת ילפינן רק מבישול סממנים דהי' בשעת בנין המשכן דלא הי' דוחה שבת בשום פנים ועי' בקו"א שם מ"ש בזה בקצרה וכאן כתבנו ביתר ביאור.