## Keli Chemdah on Torah, Emor

###### Keli Chemdah on Torah, Emor 8:1
[Keli Chemdah on Torah, Emor 8:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Emor/r/8:1)

ובעיקר הענין דפשיטא להו לחכז"ל שהכוונה בקרא על שבת בראשית והזכירו אצל מועדות ראיתי בשם הגר"א מווילנא ז"ל שכ' לפרש הקרא דמיירי לגמרי בענין המועדות האמורות להלן אמנם כאן הזכירם דרך כלל ואמר ששת ימים תעשה מלאכה ואמר ששת ימים קאי על ששת ימים טובים שמותר בהם מלאכת אוכל נפש והיינו שני ימים דפסח ושני ימים דחג ויום א' דעצרת ויום א' דר"ה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה ל"ת קאי על יוה"כ שנקרא שבת שבתון כיון דאסור בעינוי ובמלאכה ואח"כ אומר אותם עוד הפעם דרך פרט ולא מיירי כאן משבת כלל א"ד ז"ל. ועפי"ז י"ל פירוש הקרא שבת היא לד' בכל מושבותיכם שלכאורה צריך הבנה ועי' בספורנו שכ' בזה"ל הוא היוצר אור ובורא חושך קובע אותה בכל מושבותיכם ואע"פ שתשתנה תחלת היום והלילה כפי השתנות האורך בגלילות מתחלפות ועם זה היתה השבת הראשונה משוערת כפי איזהו אורך ביחוד בהכרח מ"מ תהי' תחילת השבת וסופה בכל אחד מהגלילות ליושביו כפי התחלת היום והלילה בגליל ההיא עכ"ל. אמנם על שבת בראשית א"ז רבותא כיון דהוא מקדושת הקב"ה שהוא למעלה מזמן בודאי מאיר קדושת שבת בכ"מ לאחר ששה הקיפום כמבואר בזה באורך בת' רדב"ז ח"א סי' ע"ו אמנם על יוה"כ וימים טובים כיון דב"ד הוא דמקדשי לי' שפיר יפול הספק לכאורה אלו תלי' בא"י ששם מעברין השנים ומקדשין החדשים ולכן אמר קרא שבת היא לד' בכל מושבותיכם דהיינו אפי' ביוה"כ שהוא מכח קדושת ב"ד מ"מ יוה"כ הוא בכ"מ שהיא שם עשירי בתשרי וכן בכל המועדות וכ"כ הרדב"ז שם בסו"ד והרב מלאדי זצ"ל בש"ע סי' א' ס"ח בקו"א עיי"ש ולפי דברי הגר"א ז"ל מפורש זה בתורה בקרא הנ"ל דקדושת יוה"כ לד' הוא לפי כל מושבותיכם וכמו"ש הספורנו וי"ל יותר א"נ דקאי לענין יוה"כ עפ"מ שחקר הגאון בעל בית אפרים ז"ל בהקדמה לספרו ח' או"ח בהא דקי"ל אתם שוגגין וכו' ור"ג גזר על ר"י שיבוא אליו במקלו ותרמילו ביוה"כ שחל להיות בחשבונו אע"ג שר"ג טעה בקה"ח ויוה"כ האמתי הי' צריך להיות בחשבונו של ר"י מה היא בשמים לענין יום כפרה וסליחה אם הוא באותו יום שקידש ר"ג או ביום שאחריו כחשבון האמתי שהי' החודש מעובר ויוה"כ הוא ביום שאחריו:


###### Keli Chemdah on Torah, Emor 8:2
[Keli Chemdah on Torah, Emor 8:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Emor/r/8:2)

והנה בח' לר"ה (דף כ"א) כתבנו על הא דאיתא שם בגמ' רבא הוה רגיל דיתיב בתעניתא תרי יומי זימנא חדא אישתכח כוותי' והקשו האחרונים לפ"מ דמבואר במס' תענית (דף כ"א ע"ב) רבא שלחו לי' שלמא מן שמיא בכל ערב יוה"כ א"כ איך הי' לו ספק אימתי יוה"כ ואין לומר שלא רצה לסמוך ע"ז דתורה לאו בשמים הוא זה דוחק כיון דרוב פעמים אין אלול מעובר והבת קול משמים בא רק לברר בכה"ג יש לסמוך על בת קול ונראה מכאן לפשוט ספיקו של הגז"ל ונאמר דבשמים יוה"כ היא כפ"מ שצריך להיות באמת ולא כפ"מ שטעו הב"ד דאע"ג דאמרינן אתם אפי' שוגגין היינו רק לדונו יוה"כ בארץ אבל לא לענין יום הדין בשמים א"כ שפיר הי' חושש רבא אע"ג דשלחו לו שלמא משמים ומורה דהיום ערב יוה"כ מ"מ דילמא הב"ד לא קדשו את החודש בזמנו מחמת איזה טעות שהי' חושבים שהעדים משקרים וכיו"ב וא"כ בשמים מחר הוא יום הדין לכן שלחו לי' היום שלמא אבל באמת בארץ ערב יוה"כ הוא מחר והארכנו הרבה בזה אמנם עיקר נראה שאינו כן ולא מיבעי' בכה"ג שאין כאן חשש אלא שהב"ד לא קדשו את החודש בזמנו בודאי החודש מעובר אף בשמים דבזמנו צריך לכ"ע קידוש ב"ד ואי איתא לחקירת הגאון בעל בית אפרים ז"ל היינו רק כמעשה דר"ג דהקידוש הי' בטעות ובאמת צריך החודש להתעבר וזה אפי' א"נ דבשמים יוה"כ ביום שאחריו אינו מתורץ הקושי' הנ"ל דהכא ל"ש חשש זה אלא להיפך דילמא הב"ד לא קדשו את החודש וא"כ שפיר ראי' מזה דשדרי לי' שלמא משמיא דהב"ד קדשו את החודש וע"כ צ"ל דרבא התחיל לנהוג כן מקודם דשדרי לי' שלמא מן שמיא ואח"כ אע"ג שהי' לו בירור שוב לא רצה לשנות מנהגו הקודם שלא להחזיק גדולה לעצמו ובאמת נראה עיקר דאפי' בקידש בטעות כמעשה דר"ג ג"כ יום הדין בשמים ביום שמקדשין ב"ד את החודש כיון שהתורה נתנה לב"ד ממילא הכל בשמים מתנהג עפ"י תורה וכ"נ שם דעת הג' בית אפרים ז"ל לעיקר וי"ל דזה פירוש הקרא שבת הוא לד' היינו יוה"כ לד' היא ג"כ לפי כל מושבותיכם לפי קידוש הב"ד דלמטה כן הוא בשמים ג"כ וי"ל עוד עפ"מ שמבואר בתוס' ר"ה (דף כ"א ע"א) בד"ה לוי איקלע במערבא דאפי' אם הב"ד עיברו את החודש ובני בבל לא ידעו מזה וסמכו על הרוב דאין אלול מעובר ועשו יוה"כ יום א' מקודם הוי יוה"כ ונכלל ג"כ באתם אפי' שוגגין וזה דבר חידוש מאוד כיון דהב"ד באמת עיברו את החודש ובני בבל עפ"י טעות החזיקו את יום הקודם ליוה"כ אך אפ"ל דמותרין לאכול ביוה"כ הגמור עפ"י ב"ד משום אתם אפי' שוגגין אמנם עפ"י ד' הגר"א ז"ל בפירש הקרא על יוה"כ י"ל דזה נכלל בפירש הקרא שבת היא לד' בכל מושבותיכם היינו דהשי"ת נתן כח יוה"כ בכל מושבות בנ"י אף בחו"ל אם קובעין עפ"י תורה יוה"כ כגון הכא דהי' עפ"י רוב אף אם הוא בטעות מ"מ דינו כיוה"כ גמור והיא שבת לד' ג"כ. ויש עוד להאריך הרבה בזה ואכ"מ רק לחיבת הקודש דהגר"א ז"ל כתבנו ראשי פרקים. ודע דבירושלמי פ"ט דכלאים הלכה ג' באשכבתא דרבינו הקדוש איתא שם בזה"ל ר"נ בשם ר' מנא מעשה ניסין נעשה באותו יום ערב שבת הי' ונתכנסו כל עירות להספידו וכו' כיון ששקעה חמה קרא הגבר שרן מציקין אמרי דלמא דחללינן שבתא יצתה בת קול ואמרה כל מי שלא התעצל בהספידו של רבי מבושר לחיי עוה"ב עכ"ל הירושלמי. ולכאורה צ"ע כיון דכ"ז שלא קברו את רבן זרחה החמה והי' באמת עוד יום ו' וא"כ מה זה שחששו אח"כ שחיללו את השבת ועי' במפורשי הירושלמי שלא הרגישו כלל בזה ונראה דנהי דכללא הוא דשבת בכ"מ היינו לפ"מ שהיא באותו מקום היום והלילה מ"מ צריך שישמרו את השבת היקף שלם דהיינו מעל"ע והכא כיון שראו שמיד אחר קבורתו הי' סוף הלילה ממילא יהי' סוף השבת כמו תמיד וא"כ לא שמרו את השבת הזה היקף שלם וזה הוי בגדר חילול שבת כיון שחסר להם ששה שעות הראשונות משבת ולא שמרו שבת זה אלא שמונה עשר שעות וז"נ בביאור ד' הירושלמי (ובאמת הענין שזרחה להם חמה שיתחללו שבת במיתתו של רבי נראה עפ"מ דמבואר בגמ' דילן כתובות (דף ק"ג ע"ב) אמר ר' חמא אותו יום שמת רבי בטלה קדושה ובתוס' שם בשם רבינו חיים דהיינו קדושת כהונה ועיי"ש בשם הירושלמי מבואר דגם כהונה בטלה ביום שמת בו רבי נראה שהורו בזה דרבי שהי' נשיא של כל ישראל ובמיתתו נתכפרו כל ישראל יש לו דין קרבן ציבור שדוחה שבת וטומאה ולכן כל מי שישוב בתשובה והי' בהספידו של רבינו הקדוש נתכפרו לו כמו בכל ק"צ ויש אתי עוד דרכים בזה בהבנת הענין הנ"ל ואכ"מ רק אמרנו להזכיר כאן דברים אלה מפני שהם חלק מהדרוש שאמרנו בקהל עם בק"ק "קאזמינקא" ביום "ג' י' כסליו" דהאי שתא בהספידו של כבוד אהובי גיסי הרב המאוה"ג צדיק וחסיד מ"ו "מנחם" זצ"ל אשר נפטר והלך לעולמו אור ליום "ב' ט' כסליו" ולא זכיתי להיות בעת קבורתו כי לא הייתי בביתי לזאת אמרתי להזכיר כאן קצת ממה שדרשתי להזכרת נשמתו וימליץ בעדי בעולם העליון עבורי ועבור כל ב"ב שיחי' ותנצבה"ח):