## Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa

###### Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:1
[Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/5:1)

(ל"א י"ג) ואתה דבר אל בנ"י לאמור אך את שבתותי תשמורו וברש"י ז"ל אע"פ שתהי' רדופין וזריזין במלאכה. שבת אל תדחה בפני'. ועיי' ברמב"ן ז"ל שתמה ע"ז הא אך כתיב בשבת וא"כ נראה למעט משבת ולא ממלאכת המשכן ועיי"ש שכתב דבאמת ממעטינן זה פק"נ שדוחה שבת. ודרך פילפול י"ל דקאי על מלאכת המשכן והא דכתיב אך את שבתותי תשמורו היינו דבא למעט דדוקא שבת לא הי' נדחה מפני מלאכת המשכן אבל יו"ט הי' נדחה דאע"ג דיו"ט בכלל שבת הוא מ"מ בכלל "שבתותי" אינו כיון דיו"ט ב"ד הוא דמקדשי לי' וזהו הפירוש בקרא אך את שבתותי מה שהוא שבת שלי תשמורו אבל יו"ט אע"ג דהוא בכלל שבת מ"מ הי' מותר בו מלאכת המשכן וטעמא דמילתא נ"ל לפמ"ש התוס' שבת (דף צ"ה) ד"ה והרודה להקשות כיון דמגבן מותר מה"ת ביו"ט א"כ אם יהי' נפל ביתו ביו"ט יהי' מותר לבנותו כיון דמתוך שהותרה לצורך אוכל נפש ה"ה דמותר שלא לצורך וי"ל דאסור מדרבנן עיי"ש ומקשין העולם מהא דמבואר בכמה דוכתין בש"ס דבנין ביהמ"ק אינו דוחה יו"ט מה"ת ואמאי הא מה"ת מותר מצד מתוך וכתב הגאון בעל חת"ס שבת שם לתרץ דעכ"פ אסור לגמור הבנין משום מכה בפטיש ולכן בשבועות (דף ט"ו ע"ב) דמקשינן בגמ' וניבני' האידנא וניקדשי' האידנא והוי גמר הבנין ביו"ט ואסור משום מב"פ ומעתה נראה דזה דוקא בבנין ביהמ"ק דלדורות אבל במלאכת המשכן דלא הוקם המשכן עד אחד בניסן אע"פ שנגמר הכל מחנוכה והי' הכל מונח עד כ"ג אדר שהתחילו ימי המילואים וכיון דקיי"ל כלים שעשה משה משיחתן מקדשתן וקודם לכן לא הי' ראוין כלל להשתמש בהם ל"ש בהם איסור מב"פ אלא איסור בונה וכיון דבנין מותר מה"ת מצד מתוך שוב הי' דוחה יו"ט ואין לומר דאכתי אסור מה"ת משום לכם ולא לגבוה דהוי לאו הבא מכלל עשה דמלאכת גבוה אסור ולא אמרי' בי' מתוך ז"א כיון דלא אמרינן אהדרא לאיסורא קמא ואין בזה אלא לאו הבא מכלל עשה י"ל דנדחה מפני מלאכת המשכן ועיי' בפנים יפות להגאון בעל הפלאה ז"ל שכתב דשבתותי אתי למעט תוס' שבת ג"כ מה"ט דאינו בכלל שבת השי"ת רק מה שישראל עושין את השבת זה נדחה מפני מלאכת המשכן וא"כ י"ל דה"ה העשה דלכם ולא לגבוה נדחה מפני מלאכת המשכן וז"נ דרך פילפול:


###### Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:2
[Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/5:2)

אמנם לאחר העיון יש לדחות זה מתרי טעמי. א' דנראה דבמלאכת המשכן לא הי' שייך כלל שנין עדנ"ת כיון דתכלית בנין המשכן להיותו בנוי אבל כל זמן שלא נבנה המשכן אינו מקיים העשה בבנין וא"כ כיון שנגמר בחנוכה והוקם בכ"ג, אדר הרי בנין זה לא הי' מוכרח דוקא לעשותו בשבת דהרי אף אם יעשה לאחר השבת יוגמר לעת הצורך וא"כ מהכ"ת שידחה שבת ויו"ט הא כללא הוא דהיכא דאפשר לקיים ב' אינו דוחה יו"ט והא דצריך קרא על בנין ביהמ"ק דא"ד שבת היינו משום דבנין ביהמ"ק בכל שעה שיהי' נגמר מקודם יהי' קיום המצוה מקודם שיהי' המקדש בנוי ויהי' בו השראת שכינה והקרבת קרבנות ואין זה בגדר אפשר לקיים ב' משא"כ במלאכת המשכן כיון דהאמת שהי' מונחין זמן רב עד שהוקם המשכן לא הי' דוחה כלל לא תוס' שבת ולא יו"ט ולכן צדקו דברי הרמב"ן ז"ל דע"כ בא למעט פק"נ שדוחה שבת ועיי' בספורנו בקרא ששת ימים יעשה מלאכה שכ' להדיא דמה"ט מלאכת המשכן לא הי' דוחה משום דהוי בגדר אפשר לקיים ב'. ולכאורה דה"ק תמוהין אטו אשתמיט לי' הסוגי' דיבמות (דף ו') דצריך קרא דבנין בהמ"ק א"ד שבת אך ברור הדבר דכוונתו כדאמרן דאינו ראי' מבנין ביהמ"ק דצריך בי' קרא כיון דאם יגמר מקודם יקומו אותו ויקדשו אותו ל"ה בגדר אפשר לקיים שניהם משא"כ משכן שפיר הוי בגדר אפשר לקיים ב' וא"כ לפי האמת לא נדחה שבת ויו"ט כלל במלאכת המשכן אמנם מלבד זאת עיקר דברינו די"ל דאע"ג דיו"ט בכלל שבת מ"מ בכלל "שבתותי" אינו כיון דיו"ט ב"ד הוא דמקדשי לי' מבואר להדי' להיפך ברש"י שבועות (דף ט"ו ע"ב) דפירש דטעמא דבנין בהמ"ק א"ד יו"ט כיון דכתיב את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו ללמד דאין בנין ביהמ"ק דוחה שבת וה"ה יו"ט דיו"ט בכלל שבת הוא הרי מבואר מדברי רש"י ז"ל להיפך דיו"ט הוי בכלל שבתותי והטעם דאע"ג דקדושת יו"ט הוא מכח ב"ד דהם מקדשי לי' ליו"ט מ"מ כיון דכל קדושת ישראל הוא מכח קדושת השי"ת דהשי"ת מקדש לישראל שהם יקדשו את היו"ט וא"כ ממילא הם בכלל שבתותי ג"כ וכן מפורש בתוה"ק פרשת אמור כ"ג א' אלה מועדי ד' אשר תקראו אותם מועדי ד' אלה הם מועדי והכוונה כנ"ל דאע"ג דאשר תקראו אתם מ"מ ממילא הם מועדי וכן בפסוק ד' שם מבואר כן וצדקו דברי רש"י ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:3
[Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/5:3)

הן אמת שלכאורה יפלא דלמה צריך רש"י ז"ל לזה ת"ל לפי"מ דאסיקנא בסוגי' דיבמות הנ"ל דל"צ קרא דמלאכת בהמ"ק ידחה שבת אלא בלאו דמחמר אבל במלאכה גמורה ל"צ קרא דהו"ל עול"ת כמו"ש הרשב"א שם וא"כ הכא דמיירי בבנין גמור וא"כ בלא"ה א"ד יו"ט דהוי עשה ול"ת. וכבר העיר בזה הגאון בעל מנ"ח ז"ל בפרשת תרומה ע"ד רש"י ז"ל אלו עיי"ש שלא תי' כלום. אך באמת א"ש לפי"מ דמבואר בר"מ ז"ל בפ"א מהלכות בית הבחירה הלכה י"ב דגם נשים חייבין בבנין בהמ"ק כאנשים ממש עיי"ש ומעתה י"ל דהי' קשה לרש"י ז"ל דאכתי קשה קושית הגמ' דמשכח"ל שיקדשו את העזרה בשתי הלחם אם יבנו את המקדש ביו"ט ואין לומר דאין עדל"ת ועשה ז"א הא איכא עצה לבנות ע"י נשים דליכא בהו עשה דשבתון ובעשה דבנין בהמ"ק חייבות וא"כ נימא עדל"ת לכן מוכרח רש"י ז"ל להביא קרא דבבנין ביהמ"ק לא אמרי' עדל"ת אפי' לאו גרידא. אך שלא נימא שאני לאווי דשבת דחמירי לכן פירש רש"י ז"ל דגם יו"ט הוא בכלל שבת דג"כ מעידין על השגחת השי"ת בנו בכל הזמנים וגם הם חמירי וכמו דא"ד שבת אפי' בלאו דמחמר דהוי לאו גרידא ה"ה דא"ד יו"ט וז"נ בכוונת רש"י ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:4
[Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/5:4)

ועפי"ז א"ש מה שיש לדקדק קצת בלשון הר"מ ז"ל הלכות בית הבחירה שח שכתב בזה"ל אין בנין בהמ"ק בלילה וכו', והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונן אנשים ונשים כמקדש המדבר וכו' ואין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט עכ"ל ולכאורה יפלא אמאי נטר רבינו ז"ל בזה דאין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט עד סוף דבריו. ובפשיטות מיד בתחילת ההלכה כשכתב דאין בונין בלילה הו"ל לומר דאין בונין ביו"ט. אמנם להנ"ל א"ש דכמו דהשמיט הרב ז"ל דאינו דוחה שבת מצד דפשיטא הוא כיון דהוי עשה ול"ת ה"ה דידעינן דא"ד יו"ט אך אחרי שביאר דגם נשים חייבות בבנין ביהמ"ק ובנשים ליכא עשה דשבתון א"כ נהי דשבת אינו דוחה דהוי ל"ת שבי"כ אבל ביו"ט ידחה עכ"פ ע"י נשים לכן הוצרך הר"מ ז"ל להשמיענו דאינו דוחה יו"ט והיינו מקרא הנ"ל דעיקרו צריך ללאו דמחמר וליו"ט ע"י נשים כנ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:5
[Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/5:5)

אמנם כן בעיקר הדבר שכתב הר"מ ז"ל דנשים חייבות בבנין המשכן תמהו המפורשים הא הוי מצ"ע שהזמ"ג דאינה נבנה בלילה וא"כ יהיו נשים פטורות ועיי' בכסף משנה שכתב מהא דמבואר בקרא בפרשת ויקהל וכל אשה חכמת לב בידי' טוו ויביאו מטוה וגו' [פה מקום אתי להזכיר מה שידידי הרב המובהק מוהר"מ מענדיל נ"י מפ"ק העירני על מ"ש בספרי חמדת ישראל דיני שבת אות כ"ב להקשות על הכ"מ דהביא ראי' מקרא דטוו את העזים ופלפלתי בזה והוא טעות דמרן הכ"מ ז"ל לא נתכוין כלל לקרא זה רק למקרא הקודם וטעותי נמשך מספר הר המורי' על הר"מ ז"ל שהביא מקרא זה לראי' דנשים חייבין בבנין ביהמ"ק ולפום רהיטא קסבר הייתי שהוא מתורת מרנא הכ"מ ז"ל וטעות לעולם חוזר] ולכאורה צ"ע דמאי ראי' מזה שהתנדבו למלאכת המשכן דחייבין בבנין המשכן הא קטנים פשיטא דאין חייבין במחצית השקל ואעפי"כ אם שקלו מקבלין מידן וראיתי בהאחרונים שכתבו דהראי' הוא דא"נ דאשה א"ח בבנין המשכן א"כ צריך להיות עשיותה פסולה כמו שכתב ר"ת בציצית דנשים פסולין לתלות הציצית על הכנף כיון דאינן בלבישה פסול עשייתה דילפינן מסת"מ דדרשינן כל שאינו בוקשרתם אינו בוכתבתם א"כ ה"ה לענין בנין בהמ"ק כיון דחזינן דנשים היו כשרין במלאכת המשכן ע"כ דחייבין בבנין המשכן. אמנם לענ"ד צ"ע לפי"מ דמבואר בסוכה (דף מ"א ע"א) ברש"י ד"ה א"נ ובתוס' שם דאע"ג דאין בונין בהמ"ק בלילה ולא ביו"ט דאין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט היינו דוקא בנין הבנוי בידי אדם אבל מקדש שאנו מצפין עליו בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים שנאמר מקדש ד' כוננו ידיך עכ"ל. ולכאו' צ"ע היכא כשר בנין בידי שמים כיון דצריך שיהי' בנוי ע"י בר חיובא והתורה והמצוה רק לישראל ניתנו וע"כ צ"ל דבנין המשכן הוי רק הכשר המצוה ועיקר המצוה במקדש הוא שיהי' עומד מוכן להקריב בו קרבנות אבל הבנין אינו מגוף המצוה ולכן אינו מעכב שיהי' דוקא ע"י בר חיובא וא"כ שוב אין ראי' מזה דנשים היו כשרין במלאכת המשכן דחייבין ג"כ בבנין המשכן דהרי מבהמ"ק שאנו מצפין עליו שיגלה בב"א נראה מוכרח דאין עשייתו מעכב שיהי' ע"י בר חיובא ואין זה דומה לציצית ותפילין דעשייתן צריך דוקא להיות ע"י בר חיובא:


###### Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:6
[Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/5:6)

אמנם מה שנלפענ"ד בענין זה דבאמת כיון דכתיב בתוה"ק עשיי' בכל ענין המשכן נראה דצריך עשיי' דוקא וממילא צריך שיהי' ע"י בר חיובא ובהמ"ק דלעתיד נראה דג"כ בנוי ומשוכלל בכחו של ישראל דע"י הבנין בהמ"ק בימי שלמה בקדושה וטהרה בכל ענינים עיד"ז זכו ישראל ונעשה מכוון בהמ"ק שלמעלה לבהמ"ק שלמטה וכל הבהמ"ק של מעלה הוא ע"י עשיית ישראל את הבהמ"ק שלמטה עיד"ז נעשה למעלה ג"כ בהמ"ק וזה הוא המקדש שלמעלה שיתגלה לעת"ל בב"א (ואין להקשות ע"ז מדברי חז"ל בכמה דוכתין דבהמ"ק נקרא קודם העולם שזה ענין אחר הוא כמ"ש המפורשים לפרש כל הז' דברים ואכ"מ] ונראה שזהו ענין שהעידו הנביאים דקדושת המקדש ראשון לא בטלה ומקריבין אע"פ שאין בית דהוא ג"כ מטעם הנ"ל כיון דע"י בנין שלמטה נבנה ממש מכוון בהמ"ק שלמעלה וא"כ המקום נשאר קדוש בקדושת המקדש והו"ל כאילו הבית עומד למטה ולכן מקריבין אע"פ שאין בית כיון דבעצם נשאר כח הבית למעלה. ויש לבאר בזה הרבה ענינים ואכ"מ:


###### Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:7
[Keli Chemdah on Torah, Ki Tisa 5:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Ki%20Tisa/r/5:7)

ויש לפרש בזה דברי רש"י ז"ל לעיל בפרשת בשלח בקרא דמקדש ד' כוננו ידיך שכתב בזה"ל חביב בהמ"ק שהעולם נברא ביד אחת שנאמר אף ידי יסדה ארץ ומקדש בשתי ידים ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לע"ל שכל המלוכה שלו עכ"ל. וצריך ביאור אמנם עפ"י הנ"ל נראה דהכוונה דהעולם נברא רק בכחו של הקב"ה לבדו אמנם הבהמ"ק הוא בכח של ישראל ג"כ. וכחן של ישראל הוא רק ע"י קדושת השי"ת שקדשם לעשות את הבהמ"ק וזה מיקרי שתי ידיו של הקב"ה. אמנם אימתי יתגלה זה שכחן של ישראל הוא ג"כ בכח קדושת השי"ת זה יהי' לעת"ל כאשר יהי' ד' אחד ושמו אחד. אז יתגלה הבהמ"ק שלמעלה ויראו הכל כי ע"י עשייתן של ישראל את המקדש שלמטה נבנה המקדש למעלה והכל אחת הוא. והבן היטב כי קצרנו וסמכנו על המעיי':