## Keli Chemdah on Torah, Korach

###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:1
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:1)

והנה בתשובתי למעלה כתבנו איזה ענינים מדיני שנים שעשאו בשבת ויען כי יש להם שייכות לענין שנים שעשו במלאכת המשכן כמוש"ל ע"כ הנני להציג כאן מ"ש זה מקרוב בת' לכ' יד"נ הרב החריף הגביר החסיד מוהרא"ל פרענקיל מגראדזיסק ויתבאר בו כמה הערות בענינים אלו:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:2
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:2)

ב"ה יום א' תזריע העת"ד לפ"ק דוואהרט יצ"ו החוה"ש וכט"ס לכבוד ידידי הרב החריף המופלג מלא פלג נגיד ורב תבונות כש"ת מוה' אליעזר נ"י:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:3
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:3)

יקרתך השגתי במועדו ואחר עד עתה להשיב לך מפני כי יש לי טרדות רבות אמנם לבל תחשוב כי דבריך ח"ו אינם ספונים וחשובים בעיני גערתי בהמון טרדותי להשיב לך ולהשתעשע את כ"ת בד"ת:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:4
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:4)

(א) ר"ד לדקדק בד' רש"י ז"ל שכ' בטעם הפטור דשנים שעשו בז"י וז"י משום דלאו אורחי' והקשית דא"כ למ"ל קרא לפטור וע"כ דאינו בגדר כלאח"י הנה יותר טוב הי' לך להוכיח מר"מ דס"ל באמת להלכה דחייב אף בז"י וז"י משום דליכא קרא למעוטי וע"כ דאינו בגדר כלאח"י ועי' בקה"ע בירושלמי על המשנה דילן שפירש דר"א בר"ש ס"ל בדעת ר"ש דדוקא בזא"י וזא"י פוטר אבל בז"י וז"י מחייב ר"ש וע"כ דהוי אורחי' רק דאינו אורחי' כ"כ לשאת בשנים כמו לשאת ביחידי כיון דיכול לנשאה בעצמו:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:5
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:5)

אמנם בעיקר דבריך בזה הנני להעתיק בזה את אשר כתבנו בחידושינו לת' ד' הרשב"א ז"ל בח' שבת (דף כ"ד ע"ב) ותראה כי ביררתי דברים הנ"ל לאשורי ב"ה וז"ל שם. הנה דעת הרשב"א ז"ל דאפשר לקיים למחר לא הוי בגדר אפשר לקיים ב' משום דחביבא מצוה בשעתה דחי שבת וראי' שלו מהקטר חלבים ואימורין שדוחה שבת משום חביבא מצוה בשעתה ותמהו עליו הא מסקינן במנחות (דף ע"ב) דשאני התם שכבר דחתה שחיטה את השבת מבואר דחביבא מצוה בשעתה בעצמה א"ד שבת:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:6
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:6)

ומה שנראה בזה דרך פילפול דהנה הג' בעל מעין החכמה ז"ל במצות הקרבת העומר הקשה לשאול אמאי אמרינן שכבר דחתה שחיטה את השבת כיון דשבת דחוי' אצל עבודה א"כ נראה פשוט דהיכא דאפשר למעבד בהיתר מוכרחין לעשות בהיתר א"כ כיון דקיי"ל דשנים שעשו פטורין נראה דבשחיטה אם אפשר ע"י שנים עושין על ידי שנים אם כן מנ"ל דדחתה שחיטה את השבת ות' דר"ש לשיטתו דס"ל דמקלקל בחבורה חייב א"כ אין עצה ע"י שנים שעשו ושפיר אמרינן שכבר דחתה שחיטה את השבת ומעתה לפ"מ דקיי"ל דמקלקל בחבורה פטור א"כ שוב אפשר בשחיטה ע"י שנים שעשו וצדקו ד' הרשב"א ז"ל דמוכרח מזה דהקטר חו"א דוחין שבת דחביבא מצוה בשעתה דוחה שבת בעצם וז"פ:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:7
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:7)

איברא שד' הג' בעל מעין החכמה במחכ"ת אינם מובנים כלל לכאו' וכי מה ענין זה דמקלקל בחבורה חייב לשנים שעשו כיון דזה דשנים שעשו פטורין ילפינן מקרא דבעשותה בעשותה כולה ולא העושה מקצתה א"כ שנים שאחזו בסכין ושחטו שכל חבלה וחבלה שנעשית נעשית ע"י שנים פטורין מצד שנים שעשו ומה בכך דמקלקל בחבורה חייב:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:8
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:8)

אמנם לאחר העיון אמרתי גברא רבא אמר מילתא יש לת' דבריו ונאמר דהנה בענין שנים שעשו פליגי חכמים ור"ש דחכמים אינם פוטרין בשנים שעשו אלא בז"י וז"י אבל בזא"י וזא"י חייבין ור"ש ס"ל דאפי' בזא"י וזא"י פטורין והנה לחכמים בז"י וז"י נראה דפטור לגמרי ואין איסור תורה כמו שהכריחו האחרונים מדעת הר"מ ז"ל דכללא כייל דכ"מ שנאמר בשבת פטור אבל אסור הוא רק איסור דרבנן ומה שהקשו בזה דאיך יליף זה מקרא דבעשותה דלא נאמר אלא גבי חטאת נראה פשוט דהנה באמת בז"י וז"י כתב רש"י ז"ל דלאו אורחי' הוא והא דצריך קרא לפטור מחטאת היינו משום דהי' במשכן כמש"כ התוס' בשבת (דף ג') לענין זה עוקר וזה מניח ומעתה כיון דילפינן מקרא דבעשותה לפטור בז"י וז"י שוב פטור לגמרי מצד דלאו אורחי':


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:9
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:9](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:9)

ואין להשיב ע"ז הא הפטור דלאו אורחי' הוא רק משום דאינו מלאכת מחשבת וכיון דהי' במשכן הרי הוא בכלל מלאכת מחשבת וא"כ שוב א"א לפטור מטעם זה כלל אלא מגזה"כ וא"כ דילמא דוקא מחטאת מיעטה קרא ז"א שיש להכריח דלענין אופני עשיית המלאכה אם מסברא הוא דלאו אורחי' אין למדין לחייב ממלאכת המשכן דהרי מבואר בירושלמי פ' המצניע ה"ג על הא דמבואר במשנה דמוציא משא על כתיפו וכו' דמייתי מפקודת אלעזר בן אהרן הכהן ועיי"ש שכ' בזה"ל אין תאמר שהי' קטן אמר ריב"ל כתיב ונשיא נשיאי הלוים ואין פירוש אחר לד' הירושלמי אלו כ"א לדחות דא"ר מכאן דדרך הוצאה בכך דילמא לא הוציא כדרך המוציאין שלא הי' אדם חשוב כ"כ וע"ז אמר ריב"ל כתיב ונשיא נשיאי הלוי וכן מבואר בפי' המשניות להר"מ ז"ל במשנה זו שעל מה דמבואר במשנתינו שכן משא בני קהת הוסיף הר"מ ז"ל וקראה השי"ת עבודה שנאמר כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו עכ"ל ועי' בתוס' יו"ט מה שנתקשה בזה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:10
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:10](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:10)

אמנם הד' מוכרח כמ"ש כיון דמסברא נראה דאינו כדרך הוצאה צריך ראי' דהוי הוצאה חשיבא ולכן גם לענין שנים שעשו בז"י וז"י אע"ג דאינו כ"כ לאו אורחי' לפטור לגמרי כיון שהיתה במשכן מ"מ כיון מוכרח מקראי דל"ש בזה חטאת וכרת שוב אמרינן מסברא כיון דלאו אורחי' פטור לגמרי אמנם לר"ש בזה א"י וזה א"י כיון דזה אורחי' רק דגזה"כ דאינו חייב כיון דאינו עושה כל המלאכה נראה ברור דל"פ לי' ר"ש אלא מכרת וחטאת אבל איסור תורה איכא בזה ולא ילפינן לאו מכרת בזה ומעתה יש לקיים ד' המעין החכמה בטו"ט דר"ש לשיטת דס"ל דמקלקל בחבורה חייב א"כ מצד מלאכת מחשבת ל"ש למפטר גבי חבורה א"כ אפי' בז"י וז"י נהי דנתמעט מקרא דפטור מ"מ שוב איכא איסורא דאורייתא כמו בזא"י וזא"י כיון דמצד לאו אורחי' ל"ש למפטר בזה כיון דגם מקלקל חייב בהו:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:11
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:11](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:11)

ומעתה נראה דל"ש לומר שיעשו השחיטה בשנים כיון דאפי' אם יעשו בשנים יהי' שניהם עוברין איסור תורה ונהי דלא יהי' עון כרת מ"מ א"ז בגדר אפשר למהדר בהיתר ומוטב שיעבור אחד איסור חמור מהיכא ששניהם יעברו איסור תורה קיל מני' ואם אמרו חז"ל מ"ל איסור לאו מ"ל איסור כרת אפי' א"נ דלענין דחוי' אינו כן וכמו בפק"נ דמאכילין הקל הקל תחלה וכן יש להוכיח מלשון הגמ' מנחות שם דמקשינן וא"א נקצר שלא כמצותו כשר נקצרי' מערב שבת אע"ג דע"ש הוא יו"ט וקצירה ביו"ט ג"כ אסור מה"ת לדעת הירושלמי ועי' תוס' ריש ביצה מבואר דזה מיקרי בגדר אפשר למהדר בהתירא אך ז"ד היכא דלא יהי' חילול ע"י יותר בני אדם אבל בכה"ג דא"א להקל חומר איסור כרת אלא שעוד אחד יעבור על איסור תורה אינו בגדר אפשר למהדר בהתירא ולכן לר"ש שפיר אמרינן שכבר דחתה שחיטה את השבת:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:12
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:12](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:12)

וי"ל עוד אפי' א"נ דגם זה הוי בגדר אפשר למהדר בהתירא וגם בכה"ג א"ד שבת מ"מ שפיר אמרינן דכבר דחתה שחיטה את השבת לפ"מ דמבואר בירושלמי דשבת פ"ה ה"ה דהקשה לר"ח דס"ל מקלקל בהבערה חייב לילף מנה לכל המלאכות כיון דהבערה לחלק יצאת ות' דס"ל כמ"ד הבערה ע"ע יצא ופירשו הק"ע והפ"מ דס"ל הבערה ללאו יצאת והנה בהקטרת אימורין ליכא אלא איסור הבערה וא"כ ליכא אלא לאו וא"כ אפי' אם ישחטו בשנים כיון דמצד מלאכת מחשבת ל"ש למיפטר כיון דמקלקל בחבורה חייב וא"כ איכא איסור תורה וא"כ לענין הקטרת אימורין דהוא ג"כ רק בלאו שפיר אמרינן כבר דחתה שחיטה ומעתה ז"ד לר"ש אבל לדידן א"ר משחיטה דאפשר להיות בשנים ולא יהי' אלא איסור דרבנן וא"כ השחיטה באמת א"ד שבת ול"ש שכבר דחתה ושפיר הוכיח הרשב"א ז"ל דחביבא מצוה בשעתה דוחה שבת אף היכא דל"ש שכבר דחתה. ומה שי"ל עוד בישוב ד' הגאון ז"ל לפ"מ דמבואר בירושלמי על משנה דילן בקנה של אורגין פלוגתת רבי ור"א בר"ש בדעת ר"ש והמתבאר מד' הירושלמי לפי פי' הק"ע הוא דר"ש ס"ל דבז"י וזה יכול חייב אך באמת פירוש הק"ע לכאו' תמי' מאוד דאיך אפ"ל דלר"ש חמור ז"י וז"י מזה א"י וזה א"י ובפרט דמבואר בגמ' דילן בפשיטות להיפוך דר"ש דריש תלתא מעוטי:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:13
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:13](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:13)

אמנם שלא לשוי' להג' ז"ל כטועה נלענ"ד לקיים דבריו ונאמר דבאמת אי לאו טעמא דלאו אורחי' יש יותר סברא לחייב ז"י וז"י מזה א"י וזה א"י דבזה א"י וזה א"י הרי א"א בשום אופן ליחס המעשה לכל אחד ולחייב עליו כיון דא"י לעשותה לבדו וא"כ מוכרחין אנו לחייב שנים על מעשה אחת וזה א"א ובאמת מבואר כן בתוספתא בפירקין דזה טעמא דר"ש בזא"י וזא"י דא"א לחייב שנים על מעשה אחת משא"כ בז"י וז"י כיון דכל אחד יוכל לעשותה לבדו יוכל המעשה להתיחס לכ"א לבדו לגמרי רק דאעפ"כ פטור משום דלאו אורחי' ומעתה נראה דבמקום דל"צ מלאכת מחשבת אינו פטור לר"ש אלא בזא"י וזה א"י:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:14
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:14](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:14)

ומעתה י"ל עפ"מ שמחדש המרב"ת ז"ל בכפ"ת דבמעביר ד' אמות ברה"ר ל"צ מלאכת מחשבת א"כ במעביר ד' אמות לר"ש יהי' באמת ז"י וז"י חייב וחמיר מזא"י וזא"י וי"ל דלכן הירושלמי דלא נקט מוציא מרה"ר לרה"י כונתו על מעביר ד' אמות ברה"ר ובזה ס"ל לראבר"ש בדעת ר"ש דל"פ אלא זה א"י וזה א"י ולפ"ז ה"ה בשוחט כיון דר"ש ס"ל מקלקל בחבורה חייב ול"צ מלאכת מחשבת א"כ י"ל דז"י וז"י חייב וחמיר מזה א"י וזה א"י א"כ נתקיימו ד' הג' בעל מעיין החכמה ז"ל דלר"ש מקלקל בחבורה חייב בשנים שעשו בז"י וז"י אע"ג דפטור בזה א"י וזה א"י:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:15
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:15](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:15)

ובזה א"ש ג"כ מה שנתקשיתי בספרי בהא דמבואר בירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ח דפשיטא להירושלמי דלר"ש חייב בחורש בבהמתו בשבת וקשה הא בכל חורש הוי שנים שעשו וכיון דר"ש ס"ל דגם בזא"י וזא"י פטור א"כ אמאי חייב בחורש עם בהמתו בפרט לפ"מ דמבואר ברש"י ז"ל ד"ה ור"ש מטהר דר"ש לטעמי' דאמר זא"י וזא"י נמי אינו אלא כמסייע ופטור מבואר דלר"ש גם בזא"י לאו כולו קעביד א"כ אמאי חורש עם בהמתו חייב ועיי"ש בספרי שהבאתי בשם הגאון מטעלז שס"ל באמת דחורש אינו חייב אלא בבהמה אבל הרי בירושלמי מבואר להיפוך אמנם להנ"ל א"ש דהירושלמי לשיטתו דבז"י וז"י היכא דל"ש הפטור דלאו אורחי' חייב א"כ דס"ל לירושלמי דחורש עם בהמתו הוי בגדר ז"י וז"י וכיון דהוי אורחי' חייב לר"ש ועי' בזה בספרי פ' יתרו ואכמ"ל יותר:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:16
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:16](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:16)

ב) אמנם כ"ז שכתבנו הוא ליתן טעם לד' הג' בעל מעיין החכמה ז"ל אשר הם לכאו' מחוסרי הבנה והראנו מקום לדבריו מכמה פנים אמנם עיקר ויסוד דבריו דשחיטת הקרבנות לא הי' דוחה שבת כיון דהי' אפשר ע"י שנים הי' נעשה ע"י שנים זה בודאי אינו וברור הדבר דלא הי' מהדרין כלל בהתירא בזה והי' נשחט עפ"י אחד תמיד. אך באמת הדבר צ"ב אמאי לא הי' מהדרין בזה שלא יהי' חילול שבת בשחיטה וראיתי הרבה מזה באחרונים ולא נחה דעתי העני' בדבריהם:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:17
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:17](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:17)

ומה שנלענ"ד בזה דתמידין ומוספין של שבת כיון דקרבין מכח קדושת השבת ל"מ מוספין בודאי הם רק מכח השבת, אך אפילו תמידין של שבת מבואר במסכת אטו קדושת שבת למוספין אהני לתמידין לא אהני וכבר ביארנו במק"א כיון דשבת קבוע וקיימא וכיון דתמידין הם חובה בכל יום תמידין של שבת הם חובת השבת ולכן יש גם על התמידין קדושת השבת ולזאת אין שחיטתו בגדר חילול שבת כלל כיון דאדרבה שבת הוא המחייב את מלאכתו ועבודתו ואין זה בגדר חילול שבת אלא בגדר שמירת שבת והוא חלק מחלקי המצות של שבת דהיינו לשבות בו ממלאכה ולהיות זכור אותו ולהקריב בו הקרבנות שהם חובת היום ולזאת אין מדקדקין כלל בהדברים הכרחיים שבהם לעשותן בדרך היתר כיון שא"ז בגדר חילול שבת כלל:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:18
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:18](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:18)

ועפ"ז נלענ"ד דהא דאמרינן בסנהדרין (דף נ"א), דה"א דכהנים קילי בשבת משום דאשתרי להו שבת לגבי עבודה אין הכונה מצד שחיטת התמידין ומוספין ז"א כיון דזה מכח קדושת השבת ואם כן ל"ש לומר דהוי קיל משום זה דזה אינו קילו של שבת כלל ואדרבה זה מכח קדושת השבת רק דכונת הגמרא על הקטרת התמ"ו דזה זמנו כל הלילה ואעפ"כ אמר רחמנא עולת שבת בשבתו דמותר בשבת ואע"ג דאינו מעכב להיותו בשבת מזה מוכרח דשבת הותרה לכהנים לכן הו"א דבת כהן חמירא מכהן לענין חילול שבת:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:19
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:19](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:19)

ובזה אתי שפיר מה שתמהו האחרונים הא שחיטה כשרה בזר ואם כן גם גבי זרים אשתרי שבת בעבודה ולהנ"ל א"ש דשחיטת תו"מ אע"ג דהותרה מ"מ זה אינו קולא כיון דא"א בענין אחר והוא מכח קדושת השבת אם כן בשביל זה לא מיקרי השבת קיל:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:20
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:20](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:20)

ומעתה כיון דתו"מ דשבת בזה ל"ש כלל לדקדק בעבודתן המוכרחות בשבת למצוא אופני היתר כיון דהוא שמירת השבת ממילא ה"ה פסח שחל בשבת או שארי רגלים שחלו בשבת דלא הותרו בשבת כ"א דחוין אצל שבת כמו ששמעתי מפ"ק מו"ר הגאה"ק מסאכאטשאוו זצלה"ה נבג"מ להוכיח מדברי רש"י עירובין (דף ק"ב ע"ב) שנראה שמחלק בין קרבנות שהן חובת היום ובין שאר קרבנות ציבור הקרבין בשבת עיי"ש:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:21
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:21](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:21)

בכל אופן כיון דכבר ניתן שבת לדחות בקרבנות שהן חובת היום ולזאת מותר בשבת כל עבודות הקרבנות שאין החילול שבת מוכרח בהן כמו מליחת הקרבנות דגלי קרא דדוחה שבת להתיר מליחה רבה ואיכא איסור מעבד אע"ג דלענין הכשר הקרבן סגי בגרגר אחד של מלח וכיו"ב והכל מטעם הנ"ל כיון דממצות שבת עצמו יש מלאכות שמוכרחות לעשותן לזאת ניתן שבת לדחות אצל גבוה בכל ענינים היכא דיש מצוה מן המובחר או חביבא מצוה בשעתה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:22
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:22](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:22)

ולולא דמסתפינא ה"א דזה הטעם שמצאנו דשבת קיל גם מיוה"כ דבשבת ביולדת תוך ז' פסק בש"ע דבסתמא מחללין עלי' את השבת וביוה"כ פוסק דדוקא אם אמרה צריכה אני נותנין לה לאכול וגם בשבת קיל דבחולה שיב"ס מחללין את השבת בכל ענינים אע"פ שאין במניעת אותו הדבר סכנה וביוה"כ אין מאכילין אותו אלא דוקא אם יש סכנה במניעת אכילתו:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:23
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:23](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:23)

ודכירנא כי ראיתי בזה בילדותי פלפול עצום מכבוד מורי הגאון זצללה"ה מסאכאטשאוו [וכעת נדפס ספר אגודת אזוב ח"ב בסוגיא דפק"נ נדפסו שם המכתבים באריכות וראיתי שם מה שהאריך מורי זצוק"ל בדין ק"צ בשבת דהוי רק דחוי' והביא מדברי רש"י עירובין כנ"ל עיי"ש]:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:24
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:24](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:24)

ולדברינו נראה כיון דהא דמחלל שבת על חולה שיש בו סכנה ילפינן מדכתיב ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת חלל עליו שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה א"כ זה שמחללין עליו את השבת הוא מכח קדושת השבת עצמו וזה עצמו נכלל בשמירת שבת לכן אין מדקדקין כ"כ בפרטי הענינים אם יש סכנה במניעתן משא"כ בחולה ביוה"כ להאכילו שזה הוא כמו שאר עבירות שפיר צריך דוקא שיהי' בו סכנה בבירור:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:25
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:25](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:25)

ובאמת מצאתי גם ביוה"כ דל"צ דוקא שיהי' סכנה בבירור לדעת הר"מ ז"ל גבי משלח את השעיר דנראה דעת הר"מ דל"צ סכנה גמורה וכבר הערו בזה המחברים והוא מטעמא דאמרן דהתם האכילה הוא צורך מצות יוה"כ ומצד יוה"כ שתתקיים המצוה בשלימות אנו רוצין להאכילו שוב ל"צ סכנה גמורה כ"כ [ודע כי בחידושינו נסתפקתי אם הכה"ג נחלש כחו ביוה"כ באופן שאם יעשה העבודה מוכרח לאכול ואם יניח מעבודתו לא יצטרך לאכול אם דוחה את יוה"כ באכילתו כמו במשלח את השעיר או כיון דמתקינין כה"ג אחר תחתיו עושה כה"ג האחר עבודת יוה"כ והארכנו בזה הרבה ואכ"מ] הכלל הנה זה נראה ברור דלא כהג' הנ"ל ואין משגיחין כלל בכל עבודות המוכרחות בשבת במקדש להקל את אופני השוי' באופן שלא יצטרכו לחלל את השבת ושחיטה תמיד דוחה את השבת וא"כ הד"ל הקושי' על הרשב"א ז"ל דמ"ר דחביבא מצוה בשעתה דחי' שבת:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:26
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:26](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:26)

ג) ומה שנלענ"ד להעיר בדבר חדש לת' ד' הרשב"א ז"ל דהנה לכאו' יש להקשות על הא דאמרינן בגמ' דר"א בר"ש ס"ל דהא דחביבא מצוה בשעתה דוחה שבת ה"ט משום דכבר דחתה שחיטה בשבת לפ"מ דפסק הר"מ ז"ל דהא דמותרין כלאים בבגדי כהונה בשעת עבודה הוא רק מצד דחוי' דאמרינן עדל"ת ולכן פסק דכהנים שלבשו בגד"כ שלא בשעת עבודה לוקה, ומעתה כיון דקיי"ל דאין ע"ד תרי לאוי א"כ מ"ר משחיטה שדחתה את השבת להקטרה הא שחיטה לא הי' צריך לדחות איסור כלאים לכן דחי שבת משא"כ הקטרה דצריכה כהונה ונוסף לאו דכלאים בבגד"כ ואם כן שוב מנ"ל דדחי גם שבת. ולכאורה חשבתי לומר דהגמרא קאמר לראבר"ש לשיטתו דס"ל ביומא (דף י' ע"ב) דאבנטו של כה"ד הי' של בוץ וא"כ גם בשעת הקטרה לא הי' איסור כלאים ושפיר אמרינן שכבר דחתה שחיטה את השבת אך ז"א דא"כ מה מקשה הגמרא לרבי הא לרבי לשיטתו דאבנט של כלאים ל"ש לומר שכבר דחתה לכן נראה דקושית הגמרא דמה בכך דלא הי' לאו דכלאים בשעת שחיטה מ"מ הא שבת הוי עול"ת ול"ת שיב"כ ואינו נדחה מכח עשה והכא גזה"כ דדחי וכיון דנדחה שבת מלפני השחיטה הוא הדין דהקטרה בשביל דחביבא מצוה בשעתה דוחה שבת:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:27
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:27](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:27)

ומעתה נראה לחדש דז"ד בשבת אבל ביו"ט ל"ש לומר בהקטר חלבים ואימורים שכבר דחתה שחיטה יו"ט דהכא שוב י"ל דמה לשחיטה שדחתה יו"ט דלא הי' צריכה לדחות לאו דכלאים משא"כ הקטרה דצריכה כהונה ולפי הלכה דאבנטו של כה"ד הוי של כלאים א"כ מנ"ל דדחי תרי לאוי וע"כ דחביבא מצוה בשעתה בעצם דוחה יו"ט וא"כ יפה כתב הרשב"א ז"ל דשפיר צריך קרא דאין שריפת קדשים דוחה יו"ט אע"ג דאפשר לשרפו למחר משום דחביבא מצוה בשעתה והראי' מהקטר חו"א דדוחה יו"ט וז"נ דרך פלפול:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:28
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:28](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:28)

ד) עד כה העתקתי מחידושינו ועתה ארשום לכ"ת שיחי' מה שכתבתי בסוגיא דשנים שעשאו ואשמע בזה חו"ד כ"ת עיין בתוס' ד"ה חד למעוטי זה עוקר וזה מניח מ"ש לחלק בין כותב לזה ולכאורה ל"ז להבין איך נשמע מקרא דבעשותה דצריך הנחה דוקא הלא כיון דאמרת דמקרא לא נשמע אלא שצריך הוצאה או הכנסה א"כ זה הוי כולה מלאכה והוי בכלל בעשותה ועיין בר"מ ז"ל בפה"מ שמצוה לעי' מ"ש בראש המס' ומבואר באמת שם דגם על כותב אות אחת וחבירו כותב אות שני צריך קרא [הן אמת שלכאו' תמי' טובא שלא כתב הר"מ ז"ל אלא זה עוקר וזה מניח ואולי משום דסת"מ ר"מ ור"מ באמת אינו פוטר אלא בזה עוקר וז"מ וה"ה בכותב כנ"ל והבן] עכ"פ מבואר בר"מ ז"ל היפוך ד' התוס' וד' התוס' צע"ג לכאו':


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:29
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:29](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:29)

ומה שנלענ"ד בכונת התוס' לפמ"ש הגמר"ם בנעט ז"ל דיש שני עניני ח"ש במלאכת שבת דבאותם מלאכות שלא נתפרש במשנה השיעור, השיעור הוא הלל"מ ופחות מזה הוי ח"ש אבל באותם מלאכות שמפורש השיעור במשנה כגון כותב ותופר וכיו"ב פחות מזה לאו בגדר מלאכה כלל ומעתה נראה דזה כונת התוס' דבכותב פחות משתי אותיות כיון דלאו בגדר מלאכה הוא כלל ל"ש בזה לומר צירוף לחייב אם שנים כתבו שתי אותיות דכל אחד לא עשה מידי משא"כ בזה עוקר וזה מניח כיון דמקרא לא נשמע כלל שיהי' בעי הנחה וי"ל דגם עוקר לחודא הוי כל המלאכה נהי דגזה"כ הוא דבעי עקירה והנחה מ"מ הוי על עקירה ג"כ שם מלאכה לכן שפיר הו"א דז"ע וז"מ יצרפו לחיוב לכן צריך קרא:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:30
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:30](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:30)

עוד הנני לרשום בזה מה שנלע"ד בישוב קושית התוס' יו"ט דלמה נקטה המשנה עוד הפעם הדין דשנים שעשו במלאכת צידה דוקא גבי צבי שנכנס לבית דאם נעלו שניהם חייבין בזא"י וזא"י דוקא הא בז"י וז"י פטורין והוא באמת פלא ומה שנלענ"ד בזה עפ"מ שהקשיתי בהא דקיי"ל דאחד נותן את העצים ואחד נותן את האור וכו' כולם חייבין משום מבשל והא הוי שנים שעשו לענין מלאכת הבישול:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:31
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:31](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:31)

ומצאתי להמבי"ט ז"ל בקר"ס בפ"ט מה' שבת שהרגיש בזה וכ' לת' דהכא בבת אחת שזה נותן את האור וזה נותן את העצים כדדייק לישנא הו"ל זא"י וזא"י דבב"א אין אחד יכול לעשות כל אלו הדברים ולהכי חייב כמו במשכן עכ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:32
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:32](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:32)

והנה לכאו' אין הדברים מובנים כלל הא זה שנותן האור יכול ליתן את העצים ג"כ בידו השני' ואמאי הוי בגדר א"י ונראה שכונתו לד' התוס' שבת (צ"ג ע"א) ד"ה אמר מר ז"י וזא"י שכ' הר"י ז"ל דאם באופן זה שעושה אינו יכול אע"ג דבעצם יכול הוי בגדר א"י והכ"נ כיון שזה מביא את האור וזה את העצים בב"א באופן זה י"ל דהוי זא"י וזא"י ואמת ראיתי לאחרונים שנשתמשו כן בסברת התוס' לומר דבכה"ג הוי זא"י וזא"י לחיובא שניהם אמנם לענ"ד מדלא כתב הר"י ז"ל דין זה לעיל בהא דס"ל לרבנן דזא"י וזא"י חייבין רק בהא דז"י וזא"י נראה דזה ודאי דלחייב את זה שא"י משום דהוי בגדר זא"י בודאי ליכא למימר דאין לאו אורחי' יותר גדול מזה דבעצם יכול רק שעושה באופן כזה וא"א לחייב על זה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:33
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:33](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:33)

אך דכוונת התוס' על ז"י וזא"י דוקא דבאמת יש לעי' אמאי זה שיכול חייב הא עכ"פ יפטור משום לאו אורחי' וצ"ל כיון דהשני א"י הוא עושה הכל והוי אורחי' וע"ז כתבו התוס' דלא תימא דהא דחייב ז"י משום דהשני אינו עושה כלום ה"ד היכא דבעצם א"י אבל היכא דבעצם ג"כ יכול אלא שעושה באופן שא"י נהי דהוא אינו חייב כיון דבזה ודאי לאו אורחי' הוא אבל עכ"פ זה שיכול ג"כ פטור כיון דזה יכול ג"כ שוב גם זה שיכול ג"כ פטור מצד לאו אורחי' ע"ז כתב הר"י ז"ל דז"א כיון דהשתא זה עושה באופן שא"י כל המעשה מתיחס לזה שיכול ולכן חייב זה שיכול באופן זה שעושה ומה"ט תמוהין לי דברי המרש"א ז"ל שכתב דלר"ש דפוטר אף בזא"י וז"י מ"מ בכה"ג שבעצם יכול לא נתמעט:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:34
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:34](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:34)

והנה כונת המהרש"א ז"ל נלענ"ד אם אם אחד א"י בעצם ואחד יכול בעצם רק שעושה באופן שא"י דבזה זה שיכול בעצם חייב אבל אם שניהם יכולים בעצם ועושים באופן שזא"י וזא"י פשיטא דממ"נ פטורים אליבא דר"ש [ובמחכ"ת הגאון מיאסי ז"ל בהגהות קרני ראם על המרש"א ז"ל בש"ס ד' ווילנא לא עמד על כונת המרש"א ז"ל] והנה מדלא כתב המרש"א מה הדין לרבנן בז"י וז"י בעצם אלא שעושין באופן כזה שא"י כל אחד לבדו נראה דבזה ס"ל למרש"א ז"ל כמו"ש כיון דשניהם יכולין בעצם הוי כמו ז"י וז"י רק שכ' לחדש דלר"ש אם אחד יכול בעצם ואחד א"י בעצם אז זה שיכול בעצם רק דעושה באופן שא"י חייב:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:35
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:35](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:35)

אמנם לפענ"ד נראה להיפוך ממש כיון דמבואר בתוספתא דטעמא דר"ש דזא"י וזא"י שניהם פטורין דא"א לחייב שני בני אדם על מעשה אחת א"כ י"ל כיון דהשתא באופן שעשו הוי שנים א"י וכל אחד כולו קעביד א"כ זה שא"י בעצם כיון דאצלו הוי אורחי' חייב אבל זה שיכול בעצם כיון דלאו אורחי' הוא פטור וממילא זה שא"י חייב:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:36
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:36](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:36)

יהי' איך שיהי' לא מצאתי מבואר בשום מקום מראשונים ז"ל דאם שניהם יכולין בעצם ועושים באופן שא"י שיהי' בגדר זא"י וזא"י ומד' התוס' רבותא יותר לחיובא לרבנן נראה דס"ל דאינו מועיל לחייב כמו"ש ופלא על ידידי הגאון מקינסק שיחי' בס' חלקת יואב בהשמטות לח' או"ח אות ט' שכ' בשם התוס' בפשיטות דחייב מה שאינו נזכר כלל בדבריהם ואדרבה פשטות הדברים מורה להיפוך וכן הראי' מד' התוס' שבת (דף צ"ד ע"א) דה"מ שהחי נושא את עצמו א"ר כלל דשם הנושא הוי א"י בעצם ע"כ דברי המבי"ט ז"ל צ"ע:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 3:37
[Keli Chemdah on Torah, Korach 3:37](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/3:37)

לכן נראה כמו"ש בספרי דנהי דקיי"ל דשנים שעשו פטורין ה"ד במלאכות אשר חיובן על מעשה המלאכה משא"כ במלאכת בישול דכל החיוב הוא רק על שהעמיד הקדירה אצל האש דהוי רק גורם א"כ ה"ה אחד נותן את האור וא' נותן את העצים חייב ואע"ג דזה נראה דאם שניהם יקחו קדירה אחת ויעמידו אצל האור יהי' פטורין משום שנים שעשו היינו משום דלאו אורחי' אבל באחד נותן את האור וכו' אינו מפטר משום שנים שעשו ומעתה נראה כיון דמלאכת צידה ג"כ החיוב על הגורם שבזה שמעמיד המצודה אם ידעינן שיבא לתוכו חייב משום צידה א"כ יש סברא גדולה לומר דלא שייך בי' פטור דשנים שעשו כלל דלא גרע מגורם לכן קמ"ל המשנה דגם בצידה אם נעלו שניהם בז"י וז"י פטור ויש להאריך הרבה בכ"ז ואכ"מ: