## Keli Chemdah on Torah, Korach

###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:1
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:1)

(י"ז ח') וידבר ד' אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי וגו'. הנה בפרשה זו נתנו כ"ד מתנות כהונה לאהרן ולבניו ויען שיש לנו איזה עיונים בענינים אלו ובדין קדשים אי הוי ש"ג או של כהנים וגם קק"ל אי הוי ממ"ג או מ"ב ועוד הרבה הערות בדיני מתנ"כ אמרנו להציגם פה כמ"ש בח' לתועלת התלמודים:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:2
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:2)

א) בקצוה"ח סימן ת"ו כתב לה"ר לדעת הר"מ דקק"ל מ"ב הם מהא דמבואר בחולין (דף ל"ו) דמייתי הגמרא ראי' דחבה"ק דאורייתא מדכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא האי בשר דאתכשר במה וכו' ודילמא כר"י א"ר כגון שהיתה פרה של זבחי שלמים והעבירה בנהר וקשה לדעת הר"מ ז"ל דהכשר צריך רצון הבעלים דוקא א"כ איך משכח"ל הכשר בקדשים. ונראה מזה דסתמא דגמ' כריה"ג דקק"ל מ"ב ושפיר מהני הכשר שלהם ולכן נקט הגמרא זבחי שלמים אתד"ק:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:3
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:3)

והנה דרך פלפול י"ל דאפילו א"נ כדברי הגז"ל דבקדשים לא מהני הכשר משום דאינם הבעלים מ"מ בקק"ל אפי' א"נ דממון גבוה הוא הויין בעלים ומהני הכשר דידהו. דהנה לכאורה יש להעיר דהויין בכלל בעלים ומהני הכשר שלהם מצד הואיל אב"מ עלי' והוי כדידי', אך י"ל לפימ"ש הפוסקים דבהקדש לא מהני שאלה כ"א על ידי פתח שיהי' נעקר למפרע א"כ ל"ש לומר הואיל אב"מ הוי כדידי' דדילמא לא ימצא לו פתח. ומעתה י"ל עפמ"ש במק"א לחדש דהא דהקדש צריך פתח דוקא ול"מ חרטה. ה"ט משום דיש מעילה בהוצאה מרשות לרשות וכיון דחרטה אינו עוקר למפרע אלא מכאן ולהבא א"כ השאלה עצמה הוי בגדר הוצאה מרשות לרשות ולכן ל"מ שאלה כ"א על ידי פתח דהוי הקדש טעות ואע"ג דבקונמות מהני שאלה ע"י חרטה אפילו לפ"מ דקיימא לן יש מעילה בקונמות ה"ט משום דבקונמות ליכא הוצאה מרשות לרשות ול"ש מעילה אלא בנהנה משא"כ בקדשים דיש מעילה בהוצאה מרשות לרשות ל"מ שאלה כ"א בפתח. ומעתה יראה דז"ד בקדק"ד דמועלין בהם משא"כ קק"ל דא"ב מעילה לפני זריקה כלל לא בבשר ולא באימורין מהני שאלה אף בחרטה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:4
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:4)

ומעתה א"ש דבדקדוק נקט ר"י א"ר כגון שהיתה פרה של זבחי שלמים והעבירה בנהר כיון דבשלמים אין ב"מ מהני שאלה אף בחרטה ואמרינן הואיל ואב"מ והוי כדידי' ומהני הכשר שלו וא"ר מזה דאתיא כריה"ג דס"ל קק"ל מ"ב הם וזה נכון לכאורה. ואפילו א"נ דאפילו היכא דצריך פתח ג"כ שייך הואיל אב"מ עלה מ"מ י"ל ההבדל בין קדשי קדשים לקדשים קלים דלכאורה י"ל דל"ש לומר דנתכשר ברצון הבעלים משום הואיל אב"מ והוי כדידי' כיון דלא נתכשר אלא בשכבר נשחט ואם כן אם יתשל יהי' חשנ"ב ואסור בהנאה ולא יהי' לו זכות בו א"כ לא נוכל לומר דמכח זה הוי כבעלים שיתכשר ע"י רצונו אך ז"ד בקדק"ד דצריך פתח דוקא שיהי' נעקר ההקדש למפרע וא"כ הו"ל חשנ"ב ואסור בהנאה וא"כ אין עליהם שם בעלים מצד הואיל אב"מ אבל בקק"ל דסגי בחרטה דאינו עוקר למפרע א"כ אפילו אם יתשל יהי' נפקע רק מכאן ולהבא א"כ לא יהי' אסור מצד חולין שנ"ב כיון דבשעה ששחט הי' קדשים ולכן שפיר יכול להכשיר דיש לו שם בעלים מצד הואיל אב"מ ועיין בספרי חמדת ישראל קונטרס תורה אור אות מ"ז מ"ש בזה ואכמ"ל יותר:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:5
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:5)

איברא דיש לעיין בזה כיון דמבואר בפסחים (די"ט) דילפינן שלישי בקודש מה"ת מדכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא מי לא עסקינן דנגע בשני עיי"ש, ומעתה כיון דמבואר מקרא דאפילו אם הבשר נוגע בשני טמא וזה רק משום שהוא קודש דבחולין אינו נעשה שלישי ואם כן יקשה היאך הוכשרו וא"ל מצד הואיל אב"מ ז"א כיון דכל ההכשר מהני מצד הואיל ואב"מ והוי חולין וא"כ איך יוכל להעשות שלישי כיון דשלישי אינו אלא בקודש ואם הוא קודש הרי לא הוכשר כלל:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:6
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:6)

אך באמת א"ש דנהי דכ"ז דהכשר מהני הוא מצד אב"מ והוי כדידי' מ"מ שם קודש אינו נפקע ובאמת ה"ה קודש ושוב נעשה שלישי כיון דכבר הוכשר וזה שיש לו בו זכות לענין הכשר מצד הואיל אב"מ אינו נוגע כלל לענין קדושתו שלא יהי' נעשה שלישי אע"ג דכל זה שמוכשר הי' רק מכח הואיל ואב"מ וז"ב:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:7
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:7)

ויש להמתיק הדברים ביותר ביאור עפמ"ש במק"א דבאמת בהקדש יש שני ענינים איסור קדושה וקנין גבוה ואינו תלוי זה בזה כלל דיש דברים אשר המה מכח שהם קניניו של גבוה ואז אפילו אם אין בו איסור קדושה מה"ת הוי בגדר של גבוה כמו מחובר למ"ד אין מועלין במחובר ואפילו איסור תורה ליכא וכן שלמים לדעת הסוברים דליכא בהם איסה"נ אלא מדרבנן קודם זריקה מ"מ אינם בכלל שלו אלא של הקדש היינו דהם נכסי גבוה ויש דברים אשר מפאת הקנין המה כשלו כגון קדשים שחייב באחריותן לר"ש דס"ל דבר הגול"מ כמ"ד הוי כקנינו אבל ברור הדבר דמה שנוגע לאיסורא מפאת איסור קדושה ה"ה ככל קודש [ועיין מ"ש בזה בספר חמדת ישראל ד' בדברי הירושלמי שלהי פ"א דפסחים בענין מטיל מום בקדשים ובספר כלי חמדה פ' קדושים אות ה' או"ק ג'] ולכן אע"ג דהכשר רק מכח הואיל אב"מ מ"מ יכול להעשות שלישי דזה דהואיל ואב"מ והוי כדידי' נהי דמפאת זה מקליש כח קנינו של ההקדש אבל אין זה מגרע כלל את האיסור קודש ולכן אינו בגדר תרתי דסתרי כלל והבן היטב אם כי בפשיטות מ"מ הארכנו בזה לברר הענינים:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:8
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:8)

ב) איברא דלאחר העיון י"ל דצדקו ד' הקצוה"ח דהנה קושית הגמרא על קרא דוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל דהאי בשר דאתכשר במה, ומעתה י"ל דקושית הגמ' על קדשים שבמדבר שאז נאמר הקרא דוהבשר אשר יגע בכל טמא והנה כ"כ במק"א לפ"מ דקיי"ל כר"ע דבמדבר דהותר בשר נחירה ולא הי' שחיטה אלא בקדשים שכתבו האחרונים דלפ"ז שחיטה הי' עבודה כיון דלא הי' נוהגת בחולין והי' צריך כהן ובג"כ בשחיטה דלפ"ז נראה דלאחר שחיטה לא הי' מהני שאלה כיון דלא אתא דיבור ומבטל מעשה ודוקא לאחר שבאו לארץ היתה שחיטה נוהגת בחולין ג"כ א"כ שחיטה אינה עבודה בקדשים גם לאחר שחיטה מהני שאלה ורק לאחר שנזרק כהלכתו ל"מ שאלה דשחיטה אינה מעשה בקודש דוקא משא"כ במדבר דשחיטה היתה עבודה גם לאחר שחיטה לא הי' מהני שאלה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:9
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:9](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:9)

ולפ"ז מקשה הגמרא שפיר האי בשר דאתכשר במה דא"ל מצד הואיל ואב"מ והוי כדידי' ז"א כיון דהכשר לא מהני אלא לאחר שחיטה ואז שוב ל"מ. מיתשל עלה וא"כ אינו כבעלים לכן מוכרחין אנן לומר דאתיא כריה"ג דס"ל קק"ל ממון בעלים ואדרבה עפ"ז יתישבו היטב דברי הקצוה"ח מכל מה שהקשינו עליו במקו"א דלדבריו דלא מהני הכשר כ"א בקק"ל א"כ יקשה על הר"מ ז"ל דשינה מלשון הגמרא וכתב סתמא פרת קדשים שהעבירה בנהר הרי נראה מבואר דבא לשלול דלא נימא זבחי שלמים דוקא וכן קשה מהא דפסק הר"מ ז"ל דאתרוג של מע"ש שלא יטול מפני שמכשירה וקשה איך הוכשר כיון דהר"מ ז"ל פסק דמע"ש ממון גבוה הוא [ועיין לעיל סוף פרשת שמיני מ"ש באריכות מזה]:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:10
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:10](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:10)

אמנם להנ"ל א"ש דהקצוה"ח לא כתב כן אלא בדר"י אמר שמואל דאקרא קאי וצריך שיהי' א"ש אף במדבר ואז לאחר שחיטה לא הי' מהני שאלה לכן צריך לומר משום דקק"ל מ"ב משא"כ לפי האמת דשחיטה לאי עבודה היא וכ"ז שלא נזרק הדם מהני שאלה ל"צ קק"ל דוקא כיון דהוי שלו מצד הואיל אב"מ וא"ל דהוי חולין שנ"ב ז"א דהר"מ ז"ל לשיטתו דחשנ"ב בהנאה לאו דאורייתא ולכן כתב הר"מ ז"ל סתמא פרת קדשים דמהני תמיד הכשר מצד הואיל אב"מ וכן א"ש מ"ש באתרוג של מע"ש מפני שמכשירה וזה ישוב נכון לד' הקצוה"ח ז"ל אם שהוא לא כיון לזה. אמנם כן בעיקר הדבר לא מצאנו בשום מקום בש"ס דבהקדש יהי' לו בו זכות מצד הואיל אב"מ כדידי' דמיא:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:11
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:11](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:11)

וכבוד ידי"נ הרב המובהק חו"ב בנש"ק מו"ה פישל דן נ"י מריפין העיר מדברי הגמרא זבחים (דף קי"ד ע"א) דמקשינן בגמרא ואיך משכח"ל מוקצה בשל הקדש הא א"א אוסר דבר שא"ש ותרצינן בקק"ל וריה"ג דס"ל ממון בעלים ואמאי לא תרצינן דמצד הואיל אב"מ הוי כדידי' ויכול להקצות לעכו"ם נראה דס"ל לסתמא דש"ס דאין זה זכות דיהי' יכול לאסור וכבר נתעוררו רבותינו בעלי התוס' בפסחים בסוגיא דהואיל דאמאי בחמץ של הקדש אינו עובר בבל יראה מצד הואיל ואב"מ עלי' ותי' הר"י ז"ל דשאני הקדש דכתיב בהו קודש לד' אע"ג דאב"מ עלי' חשבם הכתוב של גבוה עכ"ל וכונתו צ"ב:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:12
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:12](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:12)

והנלענ"ד בזה עפמ"ש בח' במק"א לבאר דברי הירושלמי פ"ק דקידושין סוף ה"ו דלכן אמרינן בהקדש אמל"ג כמס"ל משום דכתיב לד' הארץ ומלואה וצ"ב וכתבתי דהכונה עפימ"ש הר"ן ז"ל בפ"ק דפסחים בהא דביטול משום הפקר והא הפקר צריך בפה ובפני שלשה דהוא משום דבלא"ה אינו ברשותו רק משום עשאן סגי בגילוי דעת בעלמא. ומעתה יש לומר דנהי דדיבור אינו קנין היינו רק לנגד אדם כמותו אבל במה שנוגע לגבוה כיון דבאמת לד' הארץ ומלואה והכל של הקב"ה סגי בדיבור בעלמא להעמידו בחזרה ברשות גבוה כמו שהיו קודם לכן שהוא העיקר הבעלים של כל דבר והארכנו בזה בכמה ענינים ואכ"מ:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:13
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:13](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:13)

ומעתה נראה דל"ש בזה לומר דמצד הואיל אב"מ יהי' חשיב כשלו דדוקא אם אין דנין לנגד גבוה כמו בתרומה דע"כ לר"א דס"ל דאמרינן הואיל אב"מ ועובר על ב"י ע"כ דאין לתרומה דין גבוה דאל"כ לא הי' מהני שאלה בתרומה כמו דלא מהני בהקדש מה"ט וכבר העירו בזה האחרונים ולכן אמרינן הואיל ואב"מ עלה כדידי' דמי מה שאין כן בהקדש דהוא קנינו של גבוה לא אמרינן דמצד הואיל ואב"מ פקע קנינו של גבוה ויהי' כשלו ואפילו למה דנראה מלשון המשנה פ"ב דחלה משנה ג' ד' דדוקא גלגול ומרוח הגזבר פוטר מחלה ותרו"מ נראה דבא לאשמעינן דדוקא לאחר שבא ליד גזבר פוטר מרוח כגלגול הא כ"ז שלא בא ליד הגזבר אינו פוטר וע"כ מצד הואיל אב"מ הוי כדידי' י"ל דשאני הקדש בדה"ב כיון דסופו שיצא לחולין ע"י פדיי' רק שיעבודא דאית לי' להקדש עלי' אבל בעצם אינו שייך לגבוה ולכן מהני הואיל להיות כשלו קודם שבא ליד הגזבר וזה הוא תי' הב' שבתוס' פסחים שם לחלק בין קודם שבא ליד גזבר לאחר שבא ליד גזבר אך כ"ז בהקדש בדה"ב דוקא אבל בקרבן למזבח דהוא לגבוה ממש אינו נעשה כשלו מצד הואיל אב"מ. ולזאת אין לת' דברי הקצוה"ח ולומר דמשום הואיל אב"מ והוי כדידי' ויכול להכשיר:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:14
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:14](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:14)

ובאמת עיקר דברי הקצוה"ח לכאורה נסתרין מהסוגיא במקומו דהרי מקשינן בגמרא והאי בשר דאתכשר במה אילימא דאתכשר בדם והא אמר רחב"א דם קדשים אינו מכשיר נראה מבואר דאם הי' דם קדשים מכשיר הי' א"ש דהו"א דאתכשר בדם וקשה הא לא הוי לדידן הבעלים ואיך הוכשר ואפי' א"נ כיון דדם שחיטה הוא עפ"י ציווי השי"ת לשחוט הקרבן הוי בגדר רצון גבוה כיון דדם זה נוטף על בית השחיטה עפ"י מצות גבוה [מה שיש לפקפק דאין זה מצוה רק שיקבל כולו בכלי לזרקו על המזבח] מ"מ מה יענה להא דאמרינן בגמ' ואלא דאתכשר במשקה בית מטבחיים וכו' מבואר מד' הגמ' דאם הו"א דמשקה בית מטבחי' מכשירין הי' א"ש ולא הי' צריך לומר דמיירי בזבחי שלמים וא"כ נסתרו ד' הקצוה"ח:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:15
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:15](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:15)

ולבר מן דין נלענ"ד להוכיח שדעת הר"מ ז"ל מוכרח דגם במדבר הוכשרו קדשי קדשים אע"פ שאין להם בעלים דהנה מבואר בתוה"ק ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה והנה שורף ונחלקו תנאי בזבחים (ק"א ע"ב) מפני מה נשרף או מפני הטומאה או מפני אנינות והנה למ"ד מפני אנינות נשרף ע"כ צ"ל דאנינות לילה דאורייתא ולא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי דאל"כ הי' עצה שפנחס יאכלנו או שיאכלנו בלילה וע"כ מפני הטומאה נשרפה כמבואר בסוגיא שם והנה הר"מ ז"ל פסק בפ"ב מה' במ"ק הי"ג דפנחס הי' כהן מקודם וגם פסק דאנינות לילה לאו דאורייתא וא"כ אא"ל דמפני אנינות נשרפה וע"כ דס"ל להר"מ ז"ל דמפני טומאה נשרפה וקשה איך אתכשר דהר"מ ז"ל פוסק דחבה"ק לאו דאורייתא וע"כ דאתכשר ע"י הכשר מים ומוכרח מזה דהר"מ ז"ל סובר דמהני הכשר בקדשי קדשים אע"פ שליכא בעלים:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:16
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:16](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:16)

ג) והנה הקצוה"ח הביא ד' רש"י ז"ל בפסחים (דף כ') דמייתי הגמ' המשנה דמחט שנמצא בבשר ופריך עלה האי בשר דאתכשר במה וכתב רש"י ז"ל הא דלא פריך אקרא דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא דקרא פשיטא דאית הכשר טובא שהשלמים נאכלין בכל העיר וכו' ושם מדיחין אותו ומבשלין אותו והוא תמי' מאוד דא"כ מה פריך לה בחולין אקרא ועיי"ש בקצוה"ח שבדבריו אינו מת' כלל ד' רש"י ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:17
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:17](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:17)

ומה שנלענ"ד בדעת רש"י ז"ל עפ"מ דנראה לכאו' להעיר בדבר חדש דאיך מותר לבשל קדשים לפ"מ דמבואר דאתרוג של תרומה ומע"ש דלא יטול מפני שמכשירו א"כ בשר קדשים כיון דאפשר בצלי שלא יהי' מוכשר לקבל טומאה כמבואר בחולין (דף ל"ג ע"א) בתוס' ד"ה ונאכלין איך מותר לבשלו הא מצותו לאכלו צלי בחרדל כמבואר בחולין (קל"ב ע"ב) ועיי"ש בתוס' ד"ה אין נאכלין שכ' דלאדם ששוה לו צלי ומבושל מצותו בצלי וא"כ איך מותר באמת לבשלו הא מכשירו לקבל טומאה אך לקושטא דמילתא לק"מ כיון דחיבת הקודש דאורייתא א"כ הרי תמיד כבר מוכשר ע"י חיבת הקודש ושוב אינו גורם טומאה יותר ע"י הבישול דל"מ לה שלא יהי' מוכשר לקבל טומאה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:18
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:18](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:18)

ומעתה א"ש מאוד ד' רש"י ז"ל דבפסחים הוי ס"ל לגמ' דחיבת הקודש דאורייתא רק דאיבעי' להו אי עושה ראשון ושני שפיר פירש רש"י ז"ל דל"ק להו אקרא כיון דמוכשר ע"י בישול אח"כ אמנם בחולין הלא זה רוצה הגמ' להוכיח דחבה"ק דאורייתא דאל"כ האי בשר דאתכשר במאי ולכן שפיר מקשינן על הקרא דוהבשר אשר יגע בכל טמא וא"ל דמשכח"ל ע"י הדחה לבשל ז"א דא"נ דחבה"ק ל"ד א"כ משכח"ל שלא יוכשר א"כ נראה דצריך לעשות כל טצדקי דאפשר שלא יבא עליו מים שלא יוכשר לקבל טומאה דהיינו לצלותו כיון דזה הוא מצותו ושפיר מקשינן אקרא דא"נ דדם שחיטה וחבה"ק אינו מכשיר אסור לבשלו ושוב א"צ להדיחו כלל וז"נ מאוד בישוב דברי רש"י ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:19
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:19](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:19)

וי"ל עפ"ז בדקדוק לשון רש"י ז"ל בפסחים שכ' בזה"ל דקרא פשיטא דאית בי' הכשר טובא שהשלמים נאכלין בכל העיר "ולכל אדם" וכו' ולכאו' הך ולכל אדם מיותר אמנם להנ"ל י"ל דכונת רש"י לומר דאם לא הי' נאכל אלא לכהנים ומתנ"כ אינן נאכלין אלא צלי בחרדל א"כ א"ר דמדיחין אותו ומבשלין אותו כיון דסתמא נאכלין צלי אבל כיון דנאכלין לכל אדם ונהי דדעת רש"י ז"ל דגם בבעלים משלחן גבוה קזכי מ"מ הא דאינן נאכלין אלא צלי בחרדל הוא רק במתנ"כ א"כ מסתמא מדיחין אותו ומבשלין אותו ושפיר איכא הכשר וכ"כ בענינים אלו לעיל פ' בהעלותך ואין לכפול הדברים. ד) עוד הביא הקצוה"ח קושית המלמ"ל על הר"מ ז"ל שפסק כריה"ג דקק"ל מ"ב ופסק דמוכר עולתו ושלמיו לא עשה כלום והוא היפוך מסוגיא דפסחים פ"ט דאמר אביי דא"א לאוקמה כריה"ג משום דא"א למכור להתכפר בה אחר דכמו דאסור לשנוי' מקודש לקודש ה"ה דאסור לשנוי' מבעלים לבעלים והא דמהני לריה"ג מכירה היינו רק לאכול הבשר שלמים אבל לא להתכפר בהו והא דאמרינן בגמ' דלא אתי' כריה"ג היינו הא דתני והמעות חולין כיון דמוכר עולתו ושלמיו לא עשה כלום א"כ היכי נעשה המעות חולין הא אין מעות הקדש יוצא לחולין בלי שיחול ההקדש על דבר אחר וכיון דגוף הקדושה לא נמכר לקונה איך אפשר דהמעות חולין ועיי"ש שסיים ע"ז ודו"ק היטב:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:20
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:20](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:20)

והנה מצאתי עלי חובה ועיינתי היטב וא"י למצוא פתרון לדברים אלו דהרי הא דהמעות חולין לא נאמר במכירת עולה ושלמים אלא בפסח ועיי"ש בתוס' ד"ה והרי זה מה שכתבו להסביר הדברים [ובאמת אחר כל הסברות בזה קשה לי להבין היטב איך יוצאין יד"ח פסח בזה שנמנין אחר ההקדש כיון דאמרת דאינו של הבעלים וא"י למכרו א"כ איך יכול ליתן מתנה הא הוא א"ש ובכל קרבן הרי צריך שיהי' שלו ואיך יוצא הנמנה עליו מצות פסח שבודאי צריך להיות משלו ומכל הסוגי' נראה דלמכור א"י אמנם מתנה בעלמא יכול ליתן לו שיהי' נמנה עליו ויהי' יוצא בו יד"ח הקרבת ק"פ ונראה מזה כהח"ס דבקרבן ל"צ שיהי' שלו לגמרי ועי' לעיל בפ' ויקרא אות מ"ש בזה ואכמ"ל יותר]:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:21
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:21](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:21)

יהי' איך שיהי' אין ביאור כלל לד' הקצוה"ח ז"ל כיון דאמרת דריה"ג מודה דמוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום רק דקשה הא דתני בברייתא דממנה מעות לפסחו המעות חולין וא"כ מה ענין קושי' זו לר"י דוקא הא קושי' זו קשה אליבא דכ"ע וצ"ל דכונת הקצוה"ח כיון דלר"י אינו מת' הא דהמעות חולין לכן צ"ל דאתי' כרבי אך א"כ העיקר חסר מן הספר והול"ל דכר"י לא אתי' משום דלדידי' אע"ג דס"ל קק"ל מ"ב מ"מ כיון דליתא במכירה להתכפר בו אחר א"כ ה"ה בפסח א"א למכרו לצאת בו אחר יד"ח פסח א"כ איך אפ"ל דהמעות חולין. אך לבר מן דין לא אדע כלל כונת הקצוה"ח ז"ל דהרי כיון דס"ל לר"י קק"ל מ"ב א"כ צריך להיות במכירה ג"כ אך הטעם דליתא במכירה היינו משום דאסור לשנוי' מבעלים לבעלים א"כ זה שייך רק במוכר עולתו ושלמיו לגמרי כיון דל"ש בהו שותפות וא"כ הוי איסור וליתא במכירה משא"כ בפסח כיון דהדין כן דנמנין רק כמה בני אדם א"כ כיון דקק"ל הוא ואיתא במכירה פשיטא דמותר ויכול להמנות עליו איזה אנשים שירצה ואין בזה איסור כלל וזה מוכרח דהרי באמת מותר למנות אחר עליו עד שעת השחיטה לכ"ע וא"כ א"נ דזה דקתני דמוכר עולתו ושלמיו לא עשה כלום אתי' כר"י הרי גם זה דהמעות חולין גבי פסח בודאי יכול להיות כר"י ולמה מוקי לה כרבי:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:22
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:22](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:22)

וזה מקרוב השגתי מכתב מיד"נ הרב החריף מו"ה פישל דן נ"י מריפין העיר ג"כ על הקצוה"ח מה שהקשינו לעיל דמה ענין פסח לשלמים ותמהני עליו שלא העיר בהא דאמרן שד' הקצוה"ח אין להם מובן כלל דלריה"ג בודאי יתכן הדברי' דהמעו' חולין:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:23
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:23](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:23)

והנה לקיים ד' חכמים עלה בדעתי לקיים ד' הקצוה"ח בתירוצי' על הר"מ ז"ל לומר דבזה כ"ע מודים דל"מ מכירה לאחר להתכפר בה אמנם לריה"ג מהני המכירה שהקונה יאכל הבשר שלמים לאחר זריקה ומעתה י"ל עפמ"ש הרמ"ע מפאנו ז"ל דחילוק גדול יש בין כשנאמר בתלמוד לא עשה כלום ובין. כשנא' לא עשה "ולא" כלום שנראה שאין לו חלות כלל. ומעתה אמר כיון דקתני בברייתא והמוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום היינו להורות על שלמים דל"מ המכירה כלל לא להתכפר בו חבירו דהיינו להקריב על שם חבירו ולא לאכילת בשר השלמים דגם לענין זה ל"מ המכירה וע"כ דאתי' דלא כריה"ג דלריה"ג נהי דהמכירה ל"מ שיקריב הקרבן על שם חבירו אבל מ"מ מהני המכירה שיזכה הקונה באכילת הבשר ולפי"ז נאמר דהר"מ ז"ל בדקדוק נקט הלשון המוכר עולתו ושלמיו לא עשה כלום והשמיט את ה"ולא" הנאמר בגמ' והיינו שבא להורות דהא דלא עשה כלום בשלמים היינו דומי' דעולה שאינו קרב כ"א על שם הבעלים אבל לענין זה מהני המכירה שהקונה יזכה באכילת הבשר וא"כ אדרבה מוכח מזה דס"ל דהלכה כריה"ג ול"ק קושית המל"מ די"ל דהר"מ ז"ל נקט במכוון לא עשה כלום להורות דמוכר שלמיו היינו ג"כ רק במכר שיקרב על שם חבירו ולכן לא עשה כלום אבל במוכר שיאכל הקונה בשר אה"נ דמהני המכירה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:24
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:24](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:24)

איברא דבעיקר הדבר שכתבנו בשם הרמ"ע ז"ל שיש חילוק בין הלשונות לכאו' יש להעיר דהר"מ ז"ל אינו סובר לדקדק כן בלשון הגמ' וראי' לזה מהא דמבואר בשבת (דף כ"ד) והשתא דאמרת הדלקה עושה מצוה הדליקה חש"ו לא עשה "ולא" כלום מבואר בגמ' הלשון ל"ע ול"כ אמנם בר"מ ז"ל ה' חנוכה העתיק הלשון הדליקה חשו"ק וגוי לא עשה כלום הרי נראה שהר"מ ז"ל אינו מדקדק בלשון זה מדשינה מלשון הגמ':


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:25
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:25](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:25)

ועלה בדעתי להעיר בדבר חדש דהנה באמת יש לעי' על הלשון ול"כ שהוא מיותר והנראה בזה דהנה בהדלקת חשו"ק יש שתי פעולות אחד עבור בני הבית ואחד עבור עצמו א"נ דמחויב במצות חינוך דחנוכה כמו דמחויב בחינוך בקריאת מגילה ומעתה י"ל כיון דבנ"ח הוא חובת הבית לכן אפי' בבית של קטן אין המצוה שהקטן בעצמו ידליקנה רק שידליק לו מי שהוא מחויב בהדלקה ובזה יתקיים מצות חינוך של קטן וא"ד לכל המצות דסגי בחינוך ע"י הקטן בעצמו אע"ג דלאו בר חיובא הוא ולאו בר כוונה דהתם א"א בענין אחר וכך הוא מצוותו כיון דהוא מצוה שעל גופו ואפי' בתק"ש הרי המצוה לשמוע קול שופר וכיון דהוא אינו בר חיובא לכן סגי בחינוך אם גם הוא תוקע אע"ג דאפשר שישמע מגדול מ"מ הא גם אז לא יקיים המצוה כתקנה כיון דבעצם הוא קטן ושמיעתו אינו שמיעה של חיובא משא"כ בנר חנוכה כיון דהוא חובת הבית ואם ידליק בבית מי שמחויב בהדלקה עבור הקטן יתקיים מצות נ"ח בשלימות לזאת אינו מתקיים מצות חינוך כ"א ע"י שידליק גדול וי"ל דזה הפי' בגמ' ולא כלום היינו שגם לעצמו לא קיים מצות הדלקת נ"ח:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:26
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:26](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:26)

ומעתה י"ל דהר"מ ז"ל לשיטתו דלא הזכיר כלל מצות חינוך בנר חנוכה נראה דס"ל דקטן ל"ש במצות חינוך כלל בנ"ח וכבר ביארנו בזה במק"א א"כ ל"ש לומר ול"כ לכן הוסיף ז"ל גוי לומר דכמו דאצל גוי ל"ש לומר אלא דלא נתקיים המצוה בשביל ישראל ה"ה בחשו"ק ל"ש לומר יותר דלעצמם ל"ש מצות נ"ח כלל [ויש להעיר בזה ממה שנראה בר"מ ז"ל דבמהדרין שעושין נר לכל אחד ואחד ל"כ הר"מ ז"ל שיעשה בשביל הקטנים ג"כ ועי' במאירי שכ' להדיא דההידור רק עבור אנשי הבית הגדולים נראה שקטנים ל"ש כלל במצות נ"ח] אמנם האמת יורה דרכו שיש כמה מקומות בהר"מ ז"ל אשר מורין שלא דקדק באלה ואם כי בכולם נוכל להכניס פילא בקופא דמחטא ולהסביר בהם איזה סברות ולת' בזה השינוי אך אין רצוני להאריך בזה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:27
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:27](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:27)

והיותר נראה בדעת הר"מ ז"ל בהא דפסק דמוכר עולתו ושלמיו לא עשה כלום אע"ג דפסק כריה"ג אע"ג דמסוגית הגמ' מוכח להיפוך הוא כמ"ש הצל"ח ז"ל שנראה דאביי ור"א באמת פליגי בזה אי לריה"ג מהני המכירה בדיעבד דלאביי דאמר דלא מצי אתי' כריה"ג משום דמבואר דלא עשה כלום והברייתא דממנה זונה לפסחו מוקי לה כריה"ג ע"כ דס"ל דמהני המכירה אמנם ר' אושעיא דלא מוקי לה כריה"ג רק כרבי ע"כ דס"ל דגם בדיעבד ל"מ המכירה והר"מ ז"ל פסק כר"י את"ד הצל"ח אלא שדבריו ז"ל מחוסרין תבלין:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:28
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:28](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:28)

אמנם לענ"ד יש לבאר הד' בטו"ט ודעת דהנה עיקר סברת הצל"ח וביותר ביאור בקצוה"ח דשינוי בעלים הוי כשינוי קודש וכמו דאסור לשנות מקודש לקודש ה"ה דאסור לשנות מבעלים לבעלים אף אם יהיבנא להו שהדין כן מ"מ מנ"ל דבעבר ועשה ל"מ וא"ל דלמדין משינוי קודש דכמו דהתם ל"מ אף אם משנה ה"ה בשינוי בעלים הלא על זה גופא אני דן מנ"ל דבשינוי קודש היכא דהוא ממון בעלים והוי כדידי' שא"י לשנות מקודש לקודש ומבכור א"ר דאמרה תורה לא יקדיש איש אותו ול"מ אף אם משנה דהתם ה"ט משום דדברי הרב ודה"ת דברי מי שומעין אבל בקק"ל אחרים לריה"ג דס"ל מ"ב הוא והוי כדידי' נהי דאסור לשנות משלמים לעולה מ"מ מנ"ל דל"מ אם משנה קודם שחיטה וקורא לזה עולה ועי' בר"מ ז"ל פ"ד ממעילה ובכ"מ שם הביא בשם מר"י קורקס ז"ל דסתמא דמילתא כיון דאסור אמרינן דלא מהני עיי"ש:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:29
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:29](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:29)

ומעתה י"ל דז"ד לפי הלכה דקיי"ל כרבא דכ"מ דאמר רחמנא ל"ת אעל"מ ה"ה הכא ל"מ משא"כ לאביי לשיטתו דאע"מ א"כ נראה דלריה"ג דס"ל מ"ב הוא והוי כדידי' י"ל דיש בו כח לשנות מקדושה לקדושה ואע"ג שאסור מ"מ מהני אמנם אפי' א"נ שזה אחת מגדרי ההקדש שמה שהוא מקדיש ולשם מה שמקדיש זה נעשה עצם וא"י להשתנות ואין זה מה שהוא בעלים על הדבר פועל שיהי' יכול להקדישו לשם הקדש אחר כיון דכבר נעשה הקדש זה נעשה עצם ואינו מקבל שינוי:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:30
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:30](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:30)

אך ז"ב דזה שייך רק בשינוי קודש אבל בשינוי בעלים ברור הדבר דל"ש זה דהרי המה דברים נפרדים זמ"ז והרי אם ימיתו בעליו נעשה של הבנים ועי' בנזיר (דף ל' ע"ב) גבי הפריש לנזירתו ומת ובמפרש שם וא"כ לריה"ג דממון בעלים הוא ויכול למוכרו שיקרב על שם אחר אפי' א"נ דהוא איסור אבל יותר מאיסור תורה לא הוה בזה ל"ש למילף מבכור דנעשה עצם דזה רק בשינוי קודש אבל לא בשינוי בעלים א"כ לאביי לשיטתו דס"ל אע"מ א"א לומר דלא עשה כלום גבי מוכר שלמיו אמנם הר"מ ז"ל להלכה דפסק כרבא דאעל"מ שפיר פסק דמוכר שלמיו לא עשה כלום כיון דאסור מה"ת ממילא אמרינן אעל"מ וזה ישוב נאות מאוד לד' הר"מ ז"ל עפ"ד הקצוה"ח:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:31
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:31](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:31)

אמנם בעיקר דברי הקצוה"ח אם כי הביא ראי' מדברי התוס' ב"ק (דף ס"ו ע"ב) בהא דקרבנו ולא הגזול דמוקי בגמ' בגזל קרבן דחברי' והקשו בתוס' הא מוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום ודחה דברי הפנ"י שת' באמת דאתי' כריה"ג דהתוס' ס"ל דאף לריה"ג ל"מ המכירה שיקרב למזבח על הקונה אמנם הנה השטמ"ק כתב להדי' כהפנ"י דלריה"ג מהני המכירה לגמרי עיי"ש ומד' התוס' אינו מוכרת להיפוך דרוצים לפרש שיהי' אתי' ככ"ע:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:32
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:32](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:32)

[ודרך פלפול י"ל דהתוס' הכריחו דהשקלא וטרי' בגמ' לא מצי קאי אליבא דריה"ג לפ"מ דמבואר בסוטה (מ"ג ע"א) אשר בנה בית ולא חנכו פרט לגזלן ומקשינן בגמ' לימא סתמא דלא כריה"ג דאי ריה"ג הא אמר ורך הלבב זה המתיירא מעבירות שבידו אפ"ת ריה"ג כגון דעביד תשובה ויהיב דמי ומקשינן א"ה הו"ל לוקח וליהדר ותרצינן כיון דמעיקרא בתורת גזילה אתא לידי' לא. מבואר מד' הגמ' דלריה"ג דהיכא דאתא לידו בתורת גזילה אע"ג דעתה הוא לקוח בידו ממעט מולא חנכו פרט לגזלן א"כ מה מקשה אביי מקרבנו ולא הגזול הא י"ל כיון דמעיקרא בתורת גזילה אתא לידו אע"ג דקני' עתה ביאוש מ"מ נתמעט מקרא דקרבנו ולכן לריה"ג לשיטתו ל"צ לומר כלל דגזל קרבן דחברי' וע"כ דלא אתי' כריה"ג:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:33
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:33](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:33)

אך זה רק לפלפולא אמנם לעיקרא דמילתא כ"כ בתשובה לאחד מן התלמודים שכ' לי הערה זו שז"א כלום דבאמת בסוגי' דסוטה שם לפ"מ דפירש רש"י ז"ל דהמיעוט מלא חנכו הוא פרט לגוזל בית ע"כ צ"ל דהמיעוט הוא ביהיב דמי אח"כ דאל"כ ת"ל הא הוא אינו שלו דקרקע אינה נגזלת ואינו בגדר בעל חינוך על הבית הזה והמיעוט מלא חנכו הוא דדוקא אם לא הי' החינוך מוטל אלא עליו ולא לאחר אז חוזר מעורכי המלחמה אבל בל"ז אינו חוזר מעורכי המלחמה וע"ז מקשינן דלריה"ג ת"ל הא ירא מעבירות שבידו ותרצינן כגון דעביד תשובה ויהיב דמי והיינו דהנתינת דמים הי' מרצונו של הנגזל דאל"כ אע"ג דנתן דמיו הוי חמסן ואכתי איכא עבירת לא תחמוד:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:34
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:34](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:34)

אמנם נראה ברור דאם גזל עצים ועשאן נסרים ובנה בית באופן שקנאם בשינוי קודם שבנה הבית או ע"י בנין הבית ועשה תשובה גם לריה"ג חוזר מצד חינוך המוטל עליו וז"ב לענ"ד ואריכות בזה למותר לולא שראיתי עתה בס' שנדפס מחדש בשם אלה המצות בסוגי' דמצהב"ע אות ד' שנסתבכו בזה ידידי הרב המחבר וכבוד הגאון מבערזאן שי'] וכיון שביררנו לעיל דמסברא אין לדמות שינוי בעלים לשינוי קודש בזה ע"כ הבא לחדש דין כזה עליו לה"ר:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:35
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:35](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:35)

ה) (חולין קל"ב ע"ב) ואמר ר"ח כ"ד מתנ"כ כל כהן שא"ב בהן וכו' ול"מ דאמר ר"ש כל כהן שא"מ בעבודה וברש"י ז"ל שאמר בלבו דברי הבל הן ולא ציוה המקום להקריב לו קרבנות אלא משה בדה מלבו" עכ"ל וזה תמוה מאוד מאי דוקא שאינו מודה בקרבנות אפי' אם מודה בקרבנות אם כופר בדבר אחר שאינו ממצות ד' ג"כ הוא אפיקורס ואין ליתן לו מתנ"כ ועלה בדעתי שהנה לכאו' צ"ע בדקדוק לשון רש"י ז"ל שכ' שאומר בלבו נראה שרק במחשבת הלב כן הוא ואינו אומר בפיו וא"כ אנן מנא ידעינן:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:36
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:36](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:36)

ולכן נראה דכוונת רש"י ז"ל על הכהן עצמו שכהן שהולך בהרהור כזה א"ל חלק במתנ"כ ואסור לו ליטול מתנ"כ וכשנוטל ה"ה גזלן ובזה י"ל דז"ד אם מהרהר בלבו על מתנ"כ אבל אם מהרהר בלבו על מצוה אחרת מה"ת ואינו אומרה בפיו אע"פ שהוא בגדר אפיקורס מ"מ יכול ליטול מתנ"כ והטעם בזה אע"ג דהוא אפיקורס והוא מן המורידין ולא מעלין מ"מ אם הבעה"ב נותן לו מתנ"כ יכול לקבל כיון דבעצם הוא כהן ויגיע לו מתנ"כ אבל כשאינו מודה בעבודה גזה"כ שאין מגיע לו מתנ"כ וה"ה גזלן, וי"ל עוד בדקדוק לשון רש"י ז"ל באריכות לשונו שכתב ולא ציוה המקום להקריב לו קרבנות שלכאו' הך לו מיותר הוא וגם הלשון להקריב קרבנות נראה כמיותר:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:37
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:37](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:37)

לכן נראה דכוונת רש"י ז"ל דהרבותא אע"ג דמודה בלבו על המתנ"כ שציוה הקב"ה ליתן לכהנים כגון תרומה וחלה וראשית הגז וביכורים וזרוע ולחיים וקיבה ומהרהר בלבו על הקרבנות מה שהוא להקריב לד' שס"ל דזה אינו מצוה מ"מ שוב אין חלק במתנ"כ אפי' באותן שמודה בהם כיון דאינו מודה בעבודה לד' דכל המתנ"כ הוא רק חלף עבודה וכיון שאינו מודה בעבודה א"ל חלק במתנ"כ:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:38
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:38](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:38)

ולחומר הנושא אולי י"ל בכוונת רש"י ז"ל שמהרהר בלבו שלא הי' הצווי מהקב"ה להקריב לו קרבנות בעצם אלא להרחיק ישראל מעכו"ם ומרע"ה בדאה מלבו לעשות מזה מצוה והקב"ה הסכים עמו שוב א"ל חלק במתנ"כ וידועין בזה ד' המו"נ ומקורן מהמדרש בטעם הקרבנות ואכמ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:39
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:39](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:39)

ודע שבר"מ ז"ל ה' ביכורים כתב וכל כהן שאינו מודה בהם א"ל חלק במתנ"כ נראה שמפרש דכל כהן שאינו מודה בעבודה היינו שאינו מודה במתנ"כ ועי' בכ"מ שם שתמה עליו בזה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:40
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:40](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:40)

ולענ"ד נראה דכוונת הר"מ ז"ל דכל כהן שאינו מודה שמתנ"כ הוא עבודה והיינו למה שאמרו חז"ל עשו אכילת תרומה בגבולין כעבודה במקדש וזה הפירוש דכל כהן שאינו מודה בעבודה לדעת הר"מ ז"ל הן אמת שבמק"א כתבנו שיש לעי' אם אכילת קדשים ג"כ הוי בגדר עבודה די"ל דרק אכילת תרומה הוי עבודה ולא אכילת קדשים וכתבנו קצת ראי' לזה מפסחים (דף ג' ע"ב) דמקשינן בגמ' על הני תלתא כהני דחד אמר הגיעני כזנב הלטאה דבדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול והא אין בודקין מן המזבח ולמעלה עיי"ש ויש לעי' דילמא הי' בע"מ דאוכל בקדשים ואינו עובד א"כ י"ל דלא בדקו אחריו וא"נ דבע"מ נהי דאוכל בקדשים מ"מ אינו חולק א"ש דנראה דהכא הי' כהנים שהגיע להם קדשים בחלוקה אך דין זה אינו מוסכם לכ"ע אמנם א"נ דגם אכילת קדשים הוי עבודה, י"ל דגם לאכילת קדשים הי' בודקין מקודם וג"ז הוי בכלל אין בודקין מן המזבח ולמעלה ומקשה הגמ' שפיר וא"כ י"ל דזה כוונת הר"מ ז"ל דס"ל דהפירוש בגמ' כן הוא דכל כהן שאינו מודה בעבודה דמתנ"כ שקרוי עבודה שזה א"ל חלק:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:41
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:41](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:41)

ובאמת בעיקר ד' הגמ' הי' נראה עוד לפרש כפשוטו דכל כהן שאינו מודה בעבודה היינו דאפי' עבודה שאפשר לבטלה הוי עבודה זה א"ל חלק במתנ"כ ולכן מייתי קרא דוהמקריב את דם השלמים ואת החלב דהיינו הולכת הדם או האברים דכל אלו הוי בכלל עבודות שאפשר לבטלן וכל כהן שאינו מודה בהם א"ל חלק במתנ"כ:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:42
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:42](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:42)

ודרך דרש יש להסביר הטעם דהנה באמת צ"ע במתנ"כ דמפורש בתורה דהוי חלף עבודתם הא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא אך כ"כ הפוסקים דעל זה שמוסיפין מעצמם מצוות לגדר ולסיג ע"ז מגיע שכר בהאי עלמא ולכן כל המתנ"כ מגיע רק עבור עבודות שאפשר לבטלם אמנם הכהנים מצד חיבוב המצות עושין עבודות אלו לכן מגיע להם מתנ"כ ולכן כל כהן שאינו מודה בזה א"ל חלק במתנ"כ וזה נכון:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:43
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:43](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:43)

ו) (בקידושין נ"ב ע"ב) המקדש בחלקו בין קק"ד בין קק"ל אינה מקודשת נימא מתניתן דלא כריה"ג וכו' מ"ט כי קא זכי משלחן גבוה קא זכי וברש"י ז"ל כי קא זכי בין כהנים בחו"ש בין בעלים בבשר משלחן גבוה הקרבת אימורים וזריקת הדם מתיר הבשר עכ"ל לכאו' צ"ע למה נקט רש"י ז"ל הקרבת אימורים וזריקת הדם וגם הא זריקת הדם קדים ואמאי לא נקט רש"י ז"ל כסדר:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:44
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:44](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:44)

ועלה בדעתי בכוונת רש"י ז"ל דהנה באמת הזריקה מתרת הבשר ומוציאתו מידי איסור קדשים אמנם הזכות לכהנים שיזכו באכילת החזה ושוק הוא רק ע"י הקטרת אימורין וכ"ז שאין מקטירין האימורין א"ל זכי' בחו"ש וא"כ מוכרח מזה שא"ז ממונו רק דמשלחן גבוה קא זכי ולפ"ז לאחר זריקה הוא היפוך מקודם זריקה דקודם זריקה הוא של גבוה במה שנוגע לענין איסור אמנם לענין ממון הוא ממונו אמנם אחר זריקה הוא להיפוך דהאיסור שבו מפאת ההקדש נפקע אמנם נעשה אז ממונו של גבוה וגבוה אינו מזכה לכהנים אלא אחר הקטרה משלחן גבוה קזכי ולפ"ז יהי' שיעור הדברים ברש"י ז"ל כך הקרבת אימורים היינו דזה עושה הזכי' וזריקת הדם מתיר הבשר ואעפ"כ אין הכהנים זוכין בו עד אחר הקטרה מוכרח דכהנים משלחן גבוה קזכי והיינו דחלק מהבהמה של גבוה שייכת לכהנים. אך לפ"ז יקשה א"כ זה ניחא בחו"ש דנאכל לכהנים אמנם במה שהבעלים אוכלים לפ"מ דנראה מהספרי בר"פ קרח ר' אומר מנין אתה אומר שאם זכה בבשר קודם זריקת דמים. בחו"ש קודם הקטר חלבים שהכהנים נושאים עון על כך עכ"ל נראה מבואר דיש חילוק בין בשר שלמים שנאכל לבעלים דל"צ באמת הקטרת אימורים לזכות אותם וא"כ מנ"ל דגם בקק"ל דבעלים אמרינן דמשלחן גבוה קזכי ובאמת לולא דברי רש"י ז"ל שפירש בין על כהנים בין על ישראלים הא דבאמת המשנה דמקדש בחלקו קאי רק על כהנים שבזה יתכן לומר בחלקו והא דמקשה הגמ' מריה"ג דס"ל קק"ל מ"ב הם אף דזה שייך רק בבעלים המקריבים י"ל דקושית הגמרא כיון דס"ל לריה"ג דמ"ב הוא א"כ ה"ה החו"ש דהתורה זכתה לכהנים הוי ממון כהנים ואמאי מקדש בחלקו אינה מקודשת וע"ז ת' הגמרא דריה"ג לא אמר אלא מחיים היינו למי שהי' מחיים ג"כ דהיינו לבעלים אבל לזכות בהם לאחר שחיטה דהיינו הכהנים בזה לא אמר:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:45
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:45](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:45)

והי' א"ש בזה קושית הקצוה"ח שהקשה בס' איך שייך בזה מ"ב מחיים כיון דאסור בהנאה וכיון דלאחר שחיטה נפקע זכות הבעלים מזה וא"כ איך יתכן לקרותו מ"ב להתחייב בנזיקין הא כ"ז שהוא מ"ב הרי אסור הוא בהנאה וכשניתר בהנאה הרי אינו מ"ב, אמנם א"נ דכוונת הגמרא הוא רק על חו"ש של כהנים אבל אצל הבעלים הוי ממון גמור תמיד שפיר י"ל דגם מחיים הוי מ"ב אע"ג דקודם זריקה אסור בהנאה מ"מ כיון דכל איסורו מפאת שהקדישו לזורקו על המזבח ואז יהי' מותר בהנאה לא נפקע ממנו שום ממון כיון דהי' ממונו והקדישו לאכול הבשר נהי דבנתיים נאסר בהנאה עד שיזרוק את דמו א"ז מפקיע את זכותו אמנם לדעת רש"י ז"ל שפירש בין על חלק הכהנים בין על חלק הישראלים וכן פירש להדיא בבבא קמא (דף י"ב ע"ב) א"כ לא יתכנו דברינו במ"ש בביאור דברי רש"י ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:46
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:46](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:46)

ואולי י"ל בפשיטות בכוונת רש"י ז"ל במה דנקט הקטר אימורים קודם זריקת הדם ל"מ א"נ כהספרי דבישראל מתיר הזריקה ובכהן ההקטרה נקט רש"י החמור יותר קודם דהיינו חו"ש שהוא חלק הכהנים ניתר ע"י הקטרה וחלק הבעלים ע"י זריקה ושניהם הוא בגדר זכי' משלחן גבוה ובאמת לשון הספרי שהביאנו לעיל נראה ג"כ דקורא לבעלים ג"כ זוכין נראה דגם בעלים משלחן גבוה קזכי וכדעת רש"י ז"ל ועיין בתוס' ב"ק שם דס"ל באמת דבבעלים גם לאח"ש קק"ל מ"ב ואין כעת התוס' לפני לעיין בהם:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:47
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:47](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:47)

איברא בעיקר דברי הספרי שנראה לכאורה שמחלק בין הבעלים והכהנים כ"כ הפוסקים שאינו כן ואין נפ"מ כלל דגם הבעלים אסורין לאכול קודם הקטרת האימורין ולכן נראה בכוונת רש"י ז"ל דהנה זה נראה ברור דאע"ג דבדאיתניי' לאימורין מעכבין את אכילת הבשר והחו"ש מ"מ אם נאבדו האימורין מותרין באכילת הבשר והחו"ש לאחר זריקה לכן כתב רש"י ז"ל מקודם הקטרת האימורין דכן הוא המדה דהקטרת אימורין הוא המתיר אמנם הזריקה ג"כ מתיר בליתנייהו לאימורין וצ"ע עוד בזה ויבואר אי"ה במק"א:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:48
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:48](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:48)

ז) שם בגמרא אמר ריו"ח נמנו וגמרו המקדש בחלקו בין קק"ד בין קק"ל ל"ק ורב אמר עדיין הוא מחלוקת עיי"ש היטב בסוגיא ורש"י ז"ל תראה שפי' פלוגתת רב וריו"ח הוא על ר"י ורבנן אם ר"י הודה לרבנן דאינה מקודשת או לא הודה וא"נ דהודה ר"י לרבנן דא"מ ע"כ דחזר בו וס"ל דכהנים משלחן גבוה קזכי והראי' מספרא כיון דסתם ספרא ר"י ומבואר בספרא דאין חולקין בקדשים אפי' בקק"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:49
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:49](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:49)

ויש להעיר בזה לפ"ד הרא"ה ז"ל בבדק הבית דגם חלק הכהנים צריכין מליחה וכבר תמהו כולם מדברי התו"כ דמבואר להיפוך דרק הנקטר על האש צריך מליחה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:50
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:50](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:50)

אמנם ברור הדבר דכוונת הרא"ה ז"ל לר' יוסי דדרשינן מן האש כאש לאכילה אף הוא לאכילה מבואר מזה דאכילת כהנים ג"כ בגדר הקטרה אלא שזה על המזבח וזה לאכילת כהנים אמנם הוי ג"כ בגדר הקטרה ולכן צריך מליחה אמנם התו"כ לשיטתו דהוא ר"י דס"ל לכם לכל צרכיכם נראה פשוט דא"צ מליחה דאכילה אינה עבודה והרא"ה ז"ל כתב לפי הלכה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:51
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:51](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:51)

אך אינו מתורץ לפ"ז אמאי לא מייתי הגמ' ראי' מזה דעדיין הוא מחלוקת ולר"י לא אמרינן כהנים וכ"ש בעלים משלחן גבוה קזכי ומה שנראה בזה דאע"ג דאסיקנא בגמ' דר"י חזר בו ומודה דמשלחן גבוה קזכי אין הטעם משום דדריש כאש רק דס"ל כסתמא דספרי דדרשינן קרא זה יהי' לקמן האש על עור עולה וא"כ בזה שפיר אמרינן דהוא לכל צרכיכם דל"ש בזה אכילה. אמנם בכל הקדשים כיון דליכא קרא דהוא לכל צרכיכם אמרינן מסברא דכהנים משלחן גבוה קזכי לכן אין זה הכרע דיהי' צריך מליחה ודוקא לר' יוסי דדריש הקרא דכאש שפיר אמרינן דהוי בגדר הקטרה אבל ר"י נהי דחזר בו לא חזר ממה שדריש לכם לכל צרכיכם רק דחזר בו ממה שדרש לכל הקרבנות ולכן אע"ג דאמרינן משלחן גבוה קזכי אבל הקטרה א"צ ולכן א"ר מזה דעדיין הוא מחלוקת:. ו) ברמב"ן ז"ל ח"י פסוק י' בקודש הקדשים תאכלנו כתב בזה"ל וראיתי בספרי ר"י בן בתירא אומר הרי כותים שהקיפו את העזרה מנין לקדשי קדשים שנאכלין אפילו בהיכל ת"ל בקודש הקדשים תאכלנו. והנה ריב"ב נתעורר בזה בספרי והעמיד הכתוב במקום אונס והזכירו באימה שאמר נאכלין בהיכל והראוי שיאמר שנאכלין אפילו לפני ולפנים אם הקיפו את ההיכל עכ"ל. הנה דבר גדול דיבר רבינו הקדוש ז"ל דאפילו בקדק"ד מותר לכנוס לאכול קדשים אם אין לו מקום אחר כפשטות הכתוב בקודש הקדשים תאכלנו:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:52
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:52](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:52)

אמנם לענ"ד צ"ע בדין זה מסוגית הגמרא זבחים (דף ס"ג ע"א) דמקשינן בגמרא על ריו"ח דס"ל שלמים ששחטן בהיכל שריין משום שלא יהי' טפל חמור מן העיקר מהא דצריך ריב"ב קרא שאם הקיפו את העזרה מותר לכנוס לשם לאכול קדשי קדשים ות"ל דבלא"ה ידעינן דכשר לאכול שם קדשים משום לא יהי' טפל חמור מן העיקר ועיי"ש ברש"י ז"ל ויתבאר לך שכן כוונת הקושיא בגמרא. והנה לכאו' צ"ע דמה בכך דהוי מקום הכשר לאכילת קדשים מ"מ שפיר צריך קרא דמותר לכנוס לאכול קדשים ומותר לעבור על הלאו דאל יכנס בכל עת אל הקודש לצורך אכילת קדשים וצ"ל דקושית הגמרא דמשום זה ל"צ קרא דבלא"ה ידעינן דעדל"ת וכיון דאין לו עצה לאכול הקדשים כ"א בהיכל הוי ידעינן בלא קרא דמותר לכנוס שם לאכילת קדשים:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:53
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:53](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:53)

ומעתה נראה דז"ד א"נ דכוונת ריב"ב דוקא על היכל אבל א"נ כמ"ש הרמב"ן ז"ל דמותר לכנוס לאכול קדשי קדשים בקודה"ק הדר"ל דמה מקשה הגמרא דלמה לי קרא הא בלא"ה ידעינן דלא יהי' טפל חמור מן העיקר והוי מקום הכשר לאכילת קדשים דמ"מ הא צריך קרא דמותר לכנוס לאכול קדשים בקדק"ד וא"ל דבלא"ה הוי ידעינן דעדל"ת ז"א דאין עדל"ת שיש בו מיתה ביד"ש וא"כ מוכרח מקושית הגמ' דריב"ב אינו מתיר אלא בהיכל דוקא דאינו אלא בלאו גרידא ושפיר מקשינן למה לי קרא ומוכח היפוך דברי הרמב"ן ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:54
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:54](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:54)

איברא דלכאורה זה טעות דהרי אין עדל"ת שבמקדש וא"כ אא"ל דכוונת הגמרא דלכן ל"צ קרא שמותר לכנוס משום דעדל"ת דהא אין עדל"ת שבמקדש וע"כ צ"ל דהא דפשיטא לי' להש"ס דא"צ קרא לזה היינו משום דהתורה הזהירה רק על ביאה ריקנית אבל לצורך עבודה מותר לכנוס להיכל ולקדשי קדשים וא"כ כיון דאכילה הוא ג"כ עבודה בלא"ה ידעינן כיון דא"א בענין אחר מותר לכנוס להיכל לאכול קדשי קדשים כיון דאינה ביאה ריקנית אינו בכלל אזהרה ומעתה י"ל דה"ה בקודש הקדשים אע"ג דלא הותר לו לאהרן לכנוס כ"א ביוה"כ עם הקטורת היינו משום דליכא עבודה אחרת שיהי' צריכה לפני ולפנים ויהי' כשר בכה"ד ג"כ ולכן כל ביאה הוי בכלל ביאה ריקנית משא"כ אכילת קדק"ד א"נ דלפני ולפנים הוי מקום המוכשר לאכילה וכיון דאין עצה אחרת ממילא ידעינן דמותר לכנוס גם לפני ולפנים ולא הוי ביאה ריקנית וא"כ ל"ק כלל על הרמב"ן ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:55
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:55](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:55)

אמנם לאחר העיון ז"א דאפילו א"נ כן דאם הוי לפני ולפנים מקום המוכשר לאכילת קדשים מותר לכנוס לשם לאכול קדשים [מה שמפוקפק בעיני טובא דא"ר מהיכל דמותר ללכת גם להשתחוות משא"כ בקדק"ד שאסרה תורה לכל כהן אפי' כה"ג בכל השנה לבד כה"ג ביוה"כ ועיין בגור ארי' להמהר"ל ז"ל מ"ש ע"ד רמב"ן ז"ל שנראה מדבריו כדאמרן דזה אין ס"ד כלל שיהי' מותר אפילו בקדשי קדשים עיי"ש] מ"מ יקשה טובא על קושית הגמרא א"נ דריב"ב מתיר אפילו קדשי קדשים דהרי כל זה דידעינן דהיכל הוי מקום כשר לאכילת קדשים הוא משום דכתיב בחצר אוהל מועד יאכלוהו ואמרינן לא יהי' טפל חמור מן העיקר א"כ ז"ד בהיכל אבל בקדשי קדשים מנ"ל דהוי מקום המוכשר לאכילת קדשים כיון דהוא קדושה בפני עצמה וקדושתו חמורה וא"כ מנ"ל דקדשי קדשים הוי מקום המוכשר לאכילת קדשים ואע"ג דגם קדשי קדשים נכלל בכלל אוהל מועד דקרא מ"מ פתח אוהל מועד דכתיב בעזרה י"ל דקאי רק על היכל אבל בקדשי קדשים כיון דהי' לו מחיצה או פרוכת בפני עצמו אין העזרה פתחו של קדשי קדשים ול"ש בזה שלא יהי' טפל חמור מן העיקר ודו"ק היטב בזה כי קצרנו וסמכנו על המעיין ובקי בענין זה שיבין הדברים לאשורן:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:56
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:56](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:56)

וכנלענ"ד להוכיח מדברי הר"מ ז"ל בפ"י ממעה"ק ה"ג שכתב בזה"ל ואין חטאת ואשם נאכלין אלא לזכרי כהונה בעזרה. ואם נאכלו בהיכל נאכלו עכ"ל הנה לא כתב לשון הספרי דמותר לכתחילה ליכנס להיכל רק שכ' דהיכל הוי ג"כ מקום אכילה ולכאורה למה לא כתב רבותא גדולה מזו דגם קדשי קדשים הוי מקום אכילה ואין לומר דהוא הוא ז"א דהרי מסקינן בגמ' דל"ש בזה לומר שלא יהי' טפל חמור מן העיקר כיון דאין אוכל במקום רבו ואם כן בקדק"ק דקדושתו חמורה יותר יש רבותא יותר דנימא דגם שם מקום אכילה א"ו דהר"מ ז"ל דקושטא דמילתא הכי הוא דדוקא בהיכל הוי מקום אכילה ולא בקדק"ד אך מה שיש לעיין על הר"מ ז"ל שאמאי לא הביא דברי ריב"ב דאם הקיפו את העזרה מותר לכנוס להיכל ולאכול שם קדשים ודוח"ל דהר"מ ז"ל ס"ל דהוא מילתא דפשיטא כיון דא"א בענין אחר הוי כמו השתחוואה ז"ד בעיני:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:57
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:57](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:57)

לכן נלענ"ד ברור דבאמת מה שאמר ריב"ב דאם עכו"ם הקיפו את העזרה מותר לאכול בהיכל היינו אם הכהנים עמדו בעזרה ורצו לאכול קדשים ובאו עכו"ם לעזרה ורצו להרוג אותם והוכרחו להמלט על נפשם ולנוס להיכל ויש הקדשים בידם דמותרין לאכול שם ובאמת בהיתר הכניסה לא מיירי ריב"ב כלל ונראה להיפוך דאסור לכנוס לצורך אכילת קדשים דהיינו אם לא יראו לנפשותם רק שיראו שהעכו"ם יטמאו את הקדשים לא הותר להם לכנוס להיכל וריב"ב לא קאמר אלא דהיכל הוא מקום המוכשר לאכילת קדשים ובאופן שנכנסו באונס ע"י שרדפו אותם לשם העכו"ם וע"ז קאמר הרמב"ן ז"ל דה"ה אם העכו"ם הולכין ומקיפין את ההיכל והכהנים צריכין להציל את עצמם בזה שהולכים לקדהק"ד דזה פשיטא דמותרין להציל את עצמן במקום סכנה ולעבור על איסור דביאה ריקנית בקדק"ד דה"ה דאם יש להם קדשים שם מותרין לאכול דהוי ג"כ מקום המוכשר לאכילת קדשים אבל שיהי' מותר כניסה לצורך אכילת קדשים אף להיכל לא הותר ונסתרו דברינו לעיל בזה:


###### Keli Chemdah on Torah, Korach 5:58
[Keli Chemdah on Torah, Korach 5:58](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Korach/r/5:58)

אמנם בכל זאת בזה דברינו נראין נכונים שנראה שדעת הר"מ ז"ל אינו כן ודוקא היכל הוי מקום המוכשר לאכילת קדשים ולא קדשי קדשים. ודו"ק היטב בכל זה ויש להאריך עוד ואכ"מ: