## Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I

###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I 18:1
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I 18:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Acharon%20I/r/18:1)

עיין אות ה' (ד' ז' ע"ב) מה שפלפלנו לדעת רש"י ז"ל דשבת הותר רק לכהנים איך יפרנס פסח שחל בשבת הא שחיטת פסח צריך שליחות עיי"ש באריכות אמנם בת' כתבנו דבפסח גם רש"י ז"ל מודה דהותר שבת לכל כמו דהותרה טומאה אף לאכילה בעלים אף דבכ"מ טומאה ג"כ אינו מותר אלא לכהנים מ"מ בפסח דרשינן מועדו אפי' בטומאה לענין שיאכלו הבעלים בטומאה ג"כ א"כ כמו דדרשינן דטומאה הותרה לזרים ה"ה דשבת הותרה לבעלים כיון דהמצוה על הבעלים שישחטו הם את הפסח נדחה אצלם שבת. ויש לפרש עפ"ז סמיכות לשון המכילתא בפ' בא דאיתא התם בזה"ל ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בה"ע וכי כל הקהל כולן שוחטין וכו' מכאן שש"א כמותו ושחטו אותו בין בחול בין בשבת. ונתחבטו המפרשים בהבנת הדברים דמה המשך זל"ז גם הא דפסח דוחה שבת ילפינן מבמועדו. אמנם להנ"ל א"ש דכונת המכילתא לענין השחיטה אם דוחה שבת בבעלים או דצריך דוקא כהן לשחיטה וע"ז קאמר שפיר דאחרי שמוכרח מכאן דשש"א כמותו וא"כ מוכרח מזה דמצות שחיטה על הבעלים דוקא ולכן ממילא דוחה אצלם שבת ג"כ אע"ג דכל קרבנות אינן נדחין בשבת אלא לכהנים וז"נ בביאור ד' המכילתא ועי' בפ' בהעלותך שם מבואר הד' באריכות בישוב כמה ענינים ואכמ"ל. ובני היקר המופלא חו"ש כמר ישראל נתן נ"י אמר לפרש ד' המכילתא עפמ"ש בדרושי ר' חיים כהן דרוש ט"ז ובדרוש כ"א להעור דא"נ דילפינן מושחטו אותו כל קהל עדת ישראל דכל ישראל יוצאין בפסח אחד וא"צ כזית לכל או"א א"כ לא נשמע אלא דפסח אחד דוחה שבת משא"כ אם ילפינן מושחטו שליחות ואמרינן דאכילת פסחים מעכבא ממילא דוחה הפסח שבת כמה פסחים שצריכים וא"כ א"ש פירוש המכילתא בפשיטות ויפה העיר. וי"ל יותר עפ"ד הנ"ל דפירוש המכילתא הוא לענין שחיטת הבעלים אם זה דוחה שבת דלא נשמע מבמועדו אך כיון דדוחה טומאה לענין הבעלים ה"ה דדוחה שבת אצל הבעלים והנה הא דדוחה טומאה אצל הבעלים מבואר ברש"י ז"ל פסחים (דף ע"ו ע"ב) בהא דמבואר במשנה שאינו בא אלא לאכילה כשנצטוה עיקר פסח לאכילה נצטוה דכתיב לפי אכלו א"כ נראה פשוט דא"נ דכל ישראל יוצאין בפסח אחד ול"צ אכילת כזית לכל חד אין אכילה דוחה טומאה וכ"כ הגאון הנ"ל בדרוש ט"ז שם א"כ א"ש מאד ד' המכילתא כיון שדרשינן שליחות מקרא דושחטו וס"ל דכל ישראל א"י בפסח אחד וצריך כזית לכל אחד דאכילת פסחים מעכבא א"כ ממילא טומאה נדחית אצל הבעלים וא"כ ה"ה שבת נדחה אצל הבעלים ג"כ ושפיר אמרינן ושחטו אותו בין בחול בין בשבת וז"נ לפלפולא. ובני העלם המשכיל כמ' חנוך העניך שיחי' אמר להעיר עפמ"ש הגאון בעל חלקת יואב שליט"א לחדש דמלאכת שבת הנעשה ע"י שליח א"נ יש שליח לד"ע הוי שנים שעשאו ומעתה י"ל דכונת המכילתא כיון דאמרינן דשש"א כמותו ויכול לשחוט ע"י שליח ממילא מותרת השחיטה בשבת בזרים ג"כ ע"י שליח כנ"ל ולא הוי חילול שבת כלל כיון דהוי שנים שעשאו ובגדר כל מילתא דאיהו ל"מ עביד אינו כיון דהוא רק מחמת איסור שבת א"כ בשחיטת הפסח בשבת יש תמיד עצה לשחוט ע"י שליח כיון דל"צ בעלים דוקא ול"ש לומר אשלד"ע כיון דע"י שליח א"כ עבירה כלל כיון דלענין מלאכת שבת הוי בגדר שנים שעשאו ולפ"ז נסתעי' מזה דברי הפנ"י ז"ל בלקוטים למס' פסחים (ד' ס"ו) שמפרש כל ענין ב"ב והילל לענין הקטרה אבל שחיטת הפסח הוי ידעי שדוחה שבת עיי"ש ולהנ"ל מוכרחין הדברים כיון דבשחיטה צריך שליחות אפשר תמיד ע"י שליח ולא הוי חילול שבת כיון דהוי שנים שעשאו כנ"ל אך בעיקר דברי החלקת יואב עי' מ"ש בפ' קדושים אות ב' ואכמ"ל יותר: