## Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I

###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I 22:1
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I 22:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Acharon%20I/r/22:1)

בפרשת תזריע אות א' הארכנו בענין פלוגתת ר"א ור"י במילת וטבילת גר ועיי"ש שכתבנו להעיר דשייך בזה אמל"ג. ומצאתי כעת בס' חלקת יואב מהד"ת ס"ח שג"כ כיוון לזה עיי"ש בתו"ד אמנם בעיקר הענין דמילה וטבילה ראיתי להגאון המחבר שיחי' שיצא לדון בדבר חדש מאוד מה שנראה מסתימת כל הפוסקים הראשונים להיפך לזאת אמרתי לעבור ע"ד היקרים ולדון בהם כדרכה של תורה והנה תו"ד הגאון שיחי' דאע"ג דבגמ' ובכל הראשונים מבואר הלשון דבין מל ולא טבל ובין טבל ולא מל אינו גר עד שימול ויטבול מ"מ איכא נפ"מ לדינא דבמילה גרידא באמת לא נתקדש כלל ומילה בלא טבילה אינו כלום אמנם טבילה גרידא מקדשתו בקדושת ישראל לחומרא שמחויב למול את עצמו וחל עליו חיוב מילה באיסור כרת כישראל ואסור לו לעבור שום עבירה כישראל וחילא דידי' עפ"ד הקרן אורה נדרים ר"פ נערה המאורסה שהעיר בהא דאיבעיא לי' לש"ס בעל מיגז גייז או מקלש קליש דאמאי פשיטא לי' לש"ס דפעולת האחד הוי ג"כ קצת פעולה דילמא אחד בלא חבירו אינו כלום ועיי"ש שהביא כל המקומות בש"ס בזה וכתב מד' הירושלמי שנראה מבואר דס"ל דעיקר שאלה בהפיר האב כיון דבמת הבעל נתרוקנה רשות להאב א"כ משכח"ל דהפרת האב שהפיר השתא מהני גרידא שוב יפטור אותה ממלקות וגמ' דילן ס"ל דל"מ הפרת האב דהשתא קודם מיתת הבעל אם מת הבעל אח"כ אך הג' המחבר שיחי' לא נח דעתו בזה דהא עכ"פ עדיפות לכח האב אם ימות הבעל בעודו אריס ואח"כ יפיר האב וכתב די"ל דש"ס דילן ס"ל דגם לבעל יש עדיפות כיון דעומדת להכנס לרשותו עכ"פ מבואר מזה דהיכא דיש לפועל אחד יותר כח מחבירו אמרינן דהפעולה ההיא עושה רושם וא"כ ה"נ כיון דטבילה בלא מילה מהני אם יחתך גידו ויהי' סגי בטבילה גרידא משא"כ מילה בלא טבילה ל"מ בשום אופן ואם כן טבילה בלא מילה עושה ממנו ישראל עכ"פ להחמיר שיתקדש בקדושת ישראל שלא לעבור על כל התורה ושחייב למול את עצמו את"ד היקרים:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I 22:2
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I 22:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Acharon%20I/r/22:2)

ולפענ"ד אני מתפלא מאוד לבנות על יסוד כזה דין חדש מה שלא נראה ולא נשמע עד היום ומסתימת הש"ס וכל הראשונים נראה להיפך כמבואר לכל מעי' ומקודם אומר שאפי' אם יסודו אמת דמוכרע מירושלמי כיון דיש כח יותר להפרת האב דיש לה מקום שיהי' חלה בלבדה אם ימות האריס מ"מ זה נראה מסברא דאם אמרינן דלא מהני הפרה זו שמיפר השתא לכשימות הבעל שוב אין בכח האב השתא יותר כלל מהפרת הבעל דאע"ג דאם נתרוקנה רשות הבעל והאב יפר יהי' מהני הפרת האב מ"מ השתא כמות שהוא אין הפרת האב בלחוד מהני ושוב שניהם שוין המה דכמות שהיא עתה ארוסה הרי אין ביד האב לעשות כלום בלא הבעל ול"צ למ"ש הגאון המחבר שיחי' משום דיש גם לבעל עדיפות רק דזה אינו עדיפות כלל כיון דעתה אין כח האב מרובה משל בעל והבן היטב:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I 22:3
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I 22:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Acharon%20I/r/22:3)

והמעיין בקרן אורה בפנים יראה דלא הוצרך לזה משום קושית הג' שיחי' רק דהוא רוצה לומר דכח הבעל עדיף משום זה עיי"ש אבל באמת זה אינו נראה כלל כיון דתלי' בדידה או באב למוסרה לחופה לבעל אך העיקר כדאמרן דאם אמרינן דלא מהני הפרת האב דהשתא לכשימות הארוס ממילא שניהם שוין ובזה א"ש מ"ש הרא"ש והר"ן ז"ל דה"ה דבאב קמיבעי' לי' וחד מיני' נקט ומעתה נאמר בנ"ד במילה וטבילה לא מבעי' לדעת ר"ת והרא"ה ז"ל דטבילה קודם מילה לא מהני כלל א"כ אין התחלה לד' הג' שיחי' אך אפי' לדעת הפוסקים דטבילה קודם מילה ג"כ מהני מ"מ נלענ"ד דזה בודאי גר הבא להתגייר ורצונו לקבל גירות ע"י מילה וטבילה כדת אפי' אם טובל א"ע מקודם מילה כיון דאין בדעתו להיות ישראל ע"י טבילה גרידא רק לעשות כדת תורה הקדושה לטבול ולימול ועיד"ז יהי' גר אם אח"כ יתחתך ערלתו ולא יהי' אפשר מילה יהי' צריך אח"כ טבילה חדשה לשם גירות כיון דהטבילה הראשונה לא היתה שיהי' ישראל על ידה לבדה רק בצירוף המילה. ויותר נראה לי דאפי' אם נודה לד' הגאון שיחי' דהיכא דרוצה להיות ישראל בטבילה גרידא מהני הטבילה לעשותו לקדוש ואינו קדוש מ"מ כיון דזה מודה הגאון שיחי' דאינו נעשה ישראל גמור ע"י הטבילה וצריך מילה ג"כ להשלימו להיות ישראל אם אח"כ נחתך גידו וא"י למול את עצמו צריך טבילה חדשה במקום מילה דל"ש לומר דנעשה ישראל למפרע כיון דטבילה זו לא יכלה לעשותו לישראל גמור כיון דאז הי' בר מילה א"כ במי שיש לו ערלה והוא בגדר מילה אין שום אופן שטבילה יעשה אותו לישראל גמור ואם יהי' נחתך גידו יהי' צריך טבילה חדשה א"כ אין עדיפות לכח הטבילה על המילה ואע"ג דמשכח"ל טבילה גרידא אם בשעת הטבילה לא יהי' לו גיד מ"מ כיון דכמות שהוא עתה בר מילה אין שום אופן דטבילה זו יעשה אותו לישראל גמור אפי' אם יחתך גידו אח"כ א"כ שוב אין מעלה לטבילה על מילה ושוב לא נתקדש יותר בטבילה מבמילה וז"ב לענ"ד לפ"מ שביארנו ד' הגמ' בנדרים והירושלמי ואפי' אם נימא דלא כמו שכתבנו ונאמר דאם נימא דמהני הטבילה לעשותו לחצי ישראל עכ"פ אם נחתך גידו נעשה למפרע ישראל גמור או דמכאן ולהבא פשטה קדושה בכולה כיון דא"א במילה מ"מ כיון דזה בודאי הכל מודים דא"נ דטבילה גרידא ל"מ לעשותו לקדוש ואינו קדוש יהי' אח"כ צריך טבילה חדשה אם יחתך גידו בנתיים א"כ ממילא נסתרין ד' הג' שיחי' דאין לומר דטבילה יש בה כח יותר ממילה דאם יחתך גידו אח"כ יהי' סגי בטבילה זו ז"א כיון דאמרינן דאין לה כח יותר הרי יהי' צריך אח"כ טבילה חדשה כיון דטבילה זו לא עשה אותו לישראל כלל וא"כ אין עדיפות לזו על זו כלל ועי' בס' נחלת יהושע להג' מסלאנים ז"ל סי' י"א שג"כ עמד בענין זה הא דפשיטא לש"ס דבנדרים היכא דיש שני מתירים עושה אחד פעולה במקצת ועיי"ש שהעלה פירוש חדש בש"ס דהפירוש דבאמת אחר שאכלה לאיסורא גם השני הפר לה והאריך בזה לפרש דברי הירושלמי ובחידושינו כתבנו לדחות דבריו. אך באמת אין להביא ראי' מנדרים כלל. א' משום דשני המתירים שוין המה מצד הפרתם והוא רק דיבור גרידא והוי ס"ל לש"ס דא"נ דאין דיבור האחד פועל כלום בשעתו והרי היא כמו שהיתה שוב אפי' אם אח"כ מפיר השני ג"כ ל"מ כלל כיון דדיבורא דראשון כבר כלתה ושוב ל"ש לצרף וכיון דלא מצאנו שצריך שיפירו בב"א דוקא ע"כ דכל אחד עושה פעולה אמנם היכא דיש שני מעשים המתירים שפיר י"ל דאע"ג דבפני עצמם כל אחד אינו פועל כלל אמנם בצירוף מתירים הם ומלבד זאת כיון דבנדרים קיי"ל דהפרת האב והבעל מצד כל הנודרת על דעתם היא נודרת שפיר איבעי' לי' בירושלמי כיון דמשכח"ל דתהי' עוד לגמרי ברשות האב אמרינן דנודרת ע"ד וכמו כן יש סברא להיפוך משום דעומדת להכנס לרשות הבעל היא נודרת ע"ד משא"כ היכא דהוא גזה"כ שצריך מעשים אלו להיותו ישראל שפיר י"ל דאין אחת מהם פועלת כלל. אמנם אף א"נ דהכ"נ בטבילה פועלת הטבילה במקצת מנ"ל לעשותו ע"י הטבילה לקדוש ואינו קדוש דהיינו חציו ישראל וחציו א"י שזה לא אשכחן כלל הלא יש סברא לומר דע"י הטבילה נעשה כגר תושב ואע"ג דאין מקבלין גר תושב בזה"ז אך הסברא נותנת כן א"נ דטבילה פועל קצת היינו דע"י הטבילה נכנס כלל לקדושת ישראל ודינו כגר תושב אבל שע"י הטבילה יהי' מחצה ישראל ומחצה א"י זה אין הדעת מקבל כלל. ואמת אגיד כי בדרושים שלנו כתבנו להעיר לפ"ד הר"מ ז"ל דגם בני קטורה חייבין במילה לדורות א"כ מילה לכאו' אין זה אות הגירות כיון דמילה גם בני קטורה חייבין משא"כ טבילה ענינו רק מפאת קדושת ישראל דבב"נ ל"ש כלל ענין טבילה ועי' ביבמות (דף מ"ה ע"ב) מי לא טבלה לנדתה מי לא טבל לקריו ועי' בירושלמי פ"ג דקדושין שלהי הי"ב אלא ריב"ל כהדא דתנא ב"ק דתנא ב"ק גר שמל ולא טבל הר"ז כשר שאין גר שלא טבל לקריו וכו' אמר ר"י ב"ב כיון שזו וזו לשם קדושת ישראל עלת לי' מבואר דטבילה הוא רק מפאת קדושת ישראל (ובאמת לפי"ד ריב"ל בבבלי וירושלמי הנ"ל יש מקום לומר היפוך ד' הגאון שיחי' דמילה דצריך לעשות פעולה יותר מטבילה דהרי במילה אף אם לא יטבול לשם גירות מ"מ אם יקיים מצות התוה"ק לטהר עצמו בטבילת זב ומצורע וכיו"ב עלתה לו טבילה לשם גירות ג"כ וא"כ אין הטבילה לשם גירות מוכרחת משא"כ טבילה בלא מילה א"א לעשותו לישראל גמור איברא דהר"מ ז"ל פי"ג מאיסורי ביאה הל"ט מפרש פירוש אחר בד' הגמ' ועי' מ"ש הרה"מ שם ובת' לחם רב סי' מ"ד ובקובץ על הר"מ ז"ל פ"ד מהל' ק"ש הל"ח ומ"ש בח' שם ואכ"מ להאריך יותר) וא"כ נראה לכאו' דעיקר מה שמכניסו לדת ישראל הוא ע"י טבילה אם לא שנימא דהר"מ ז"ל סובר דבני קטורה א"ח בפריעה אך אינו נראה כן מסתימת דבריו הקדושים כמו"ש במק"א מזה וכתבנו די"ל דהאמת כן הוא דכללא הוא דמי שבא להתגייר להכנס בדת ישראל צריך שיהי' מזרעו של אאע"ה ובלא זה א"א לו להיות מישראל שיהי' תחת השגחת השי"ת וממקבלי תורה הקדושה וזה הוא ענין מילה שעיד"ז נלוה על בית אאע"ה ועיד"ז יכול לכנוס בטבילה לדת ישראל ועי' בס' חמדת ישראל בדיני ב"נ אות נ"ח בשם המדרש דנרא' דלאחר מילה שוב יכול לשמור את השבת אע"ג שלא טבל עדיין לקדושת ישראל כיון דע"י מילה נעשה מזרעו של אאע"ה והוא תחת השגחת השי"ת לבדו ושוב יש לו ענין לקדושת השבת ועי' פ"א דביכורים מ"ד דגר אינו קורא משום שא"י לומר לאבותינו נראה לכאו' דגר אינו בכלל זרעו של אאע"ה אך באמת הר"מ ז"ל פ"ד מביכורים הל"ג פסק להיפוך והוא מירושלמי כמו"ש הפוסקים ולדברינו מוכרחין הדברים לדעת הר"מ ז"ל דזה כל ענין מילה בגר (וזה ענין דערל אסור בתרומה ופסח וקדשים כיון דכל אלו משלחן גבוה קזכו שהוא נותנו לגבוה והגבוה נותנו לכהנים וזה רק במי שנימול שהוא בכלל מה שאמר הקב"ה לישראל צא מאצטגנינות שלך אין מזל לישראל והשפעתו מהשי"ת והארכנו בזה הרבה בדרוש ואכ"מ):


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I 22:4
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Acharon I 22:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Acharon%20I/r/22:4)

אך אין לבנות בזה כלל ויש להעיר מתוס' יבמות (ד' מ"ו ע"ב) ד"ה אין מטבילין גר בלילה שכ' בזה"ל דמשפט כתוב בי' ואע"פ שכבר מל חשיב לי' כתחילת דין אמנם הג' בעל צפנת פענח שיחי' כ' להעיר מלשון הירושלמי פ' הערל הל"א דאיתא שם בזה"ל אמר לי' מפני שאין מטבילין את הגיורת בלילה אתא עובדא קמי' דר"י מה להטביל את הגרים בלילה ולא הורי עכ"ל נראה דס"ל לירושלמי דבאמת יש חילוק בין גיורת לגר כיון דבגר כבר מל שוב הוי הטבילה כגמ"ד ולענ"ד י"ל דזה תלי' אם מילה פועלת דבר מה דלפ"ד המדרש הנ"ל דעי"ד מילה שוב יכול לשמור את השבת א"כ המילה עשה פעולה קצת להיותו מזרעו של א"א ויש לו שייכות בקדושת שבת שוב הוי טבילה גמ"ד. ויש להאריך הרבה בענינים אלו ואכ"מ כי לא באתי בזה רק להעיר לבב המעי' ע"ד הג' שיחי' ולזאת כתבתי בקיצור נמרץ ואבקש מכל מעי' שיעי' בדברי קרן אורה ר"פ נערה המאורסה ובד' הגאון חלקת יואב שליט"א ואח"כ יעי' היטב בדברינו ואת אשר יראה בעיניו יבחר ויקרב: