## Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot

###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:1
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:1)

בפ' אחרי ט"ז כ"ט והיתה לכם לחוקת עולם ושם ל"א שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם חוקת עולם שם ל"ד והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בנ"י מכל חטאותם אחת בשנה ובתו"כ על פסוק והיתה לכם לחוקת עולם לכם ולא לאחרים. לחוקת עולם לבית עולמים והנה בפשיטות הי' מקום לומר דהפירוש דאף בבית עולמים כפרת יוה"כ רק לכם ולא לאחרים דלא תימא שדוקא במדבר במשכן דלא הי' משכח"ל גר תושב כיון דאין גר חושב נוהג אלא בזמן שיובל נוהג ולב"נ אין לו שייכות לכפרת יוה"כ משא"כ בבית עולמים דהי' יובל נוהג והי' ג"ת שמצוה להחיותם וה"א דיש להם איזה שייכות לכפרת ישראל ביוה"כ קמ"ל דגם בבית עולמים כפרת יוה"כ הוא רק לישראל ואין לאחרים חלק בה אע"פ שנדונין בה כל באי העולם:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:2
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:2)

אמנם בפירוש הר"ש ז"ל ראיתי שכ' דהך לבית עולמים פירושו שדוקא בבית המקדש שהקרבנות קריבין שם לאפוקי בבמה שאין להקריב עכ"ל והנה דברי הר"ש ז"ל צ"ב דא"ל דכונתו על במת יחיד דזה פשיטא דהרי ק"צ אינו קרב בבמת יחיד וע"כ דכונתו על במת ציבור דג"כ אין קריבין בו קרבנות יוה"כ ויש ליתן טעם לזה עפ"מ שהעיר המל"מ פ"א מה' קרבן פסח כיון דקיי"ל דיחיד אינו מקריב חובה כלל לא בבמת יחיד ולא בק"צ א"כ פר ואיל של כה"ג דהוי קרבן יחיד לא הוי קרב בבמה אפי' בבמה גדולה וכיון דקיי"ל דביוה"כ דכל הסדר מעכב וכיון דאינו מקריב פרו ברור הדבר דגם השעיר הנעשה בפנים א"י להקריב בבמה וא"כ לא משכח"ל קרבנות יוה"כ בבמה גדולה ולפי"ז יצא לנו מזה דקרבנות יוה"כ לא הי' אלא במשכן שבמדבר ומשכן שילה אבל בנוב וגבעון דלא הי' ארון שם והי' רק כבמה כמו"ש התוס' ישנים ביומא ד' מ"ד שזכרנו לעיל לא הי' מקריבין בו קרבנות יוהכ"פ ושעיר הפנימי:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:3
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:3)

ויש לה"ר לזה מד' הגמ' יומא (מ"ד ע"א) דאמרינן בגמ' דבקודש אתא לרבות שילה ובית עולמים ולא הביא הגמ' נוב וגבעון וע"כ דבנוב וגבעון באמת לא הי' הזאה לפני ולפנים וממילא גם קטורת לא הי' ולכן לא קאי ע"ז קרא דכל אדם לא יהי' באוה"מ וכ"נ מפשטות לשון המשנה יומא (ד' נ"ג ע"ב) משניטל הארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים ושתי' היתה נקראת והנה אבן שתי' לא הי' בנוב וגבעון ואמאי לא חקרו במשנה על נוב וגבעון נראה מזה דבאמת בנוב וגבעון לא הי' נכנס כלל לפני ולפנים ביוה"כ ובר"מ ז"ל פ"ד מה' עבודת יוה"כ ה"א מבואר דרק בבית שני שלא הי' ארון הי' מניחה על אבן השתי' נראה מבואר מזה דקודם בית ראשון לא הי' משכח"ל הקטרת קטורת בלא ארון וזה כדאמרן דלא הי' קרב בנוב וגבעון:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:4
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:4)

אך מה שיש לעי' בזה דהא מבואר בתו"כ פרק ו' המדברה המדבר במדבר לרבות מדבר נוב וגבעון שילה ובית עולמים הרי מבואר להדיא דגם בנוב וגבעון איכא מצות שעיר המשתלח וכיון דמבואר במשנה דשני שעירים מעכבין זא"ז הרי ע"כ יש כל דיני קרבנות דיוה"כ דהרי פר ושעיר הפנימי בודאי מעכבין זא"ז דכל האמור בבגדי לבן מעכב אפי' הסדר וא"א זה בלא זה וא"כ מוכרח דגם בנוב וגבעון הי' קרבין כל הקרבנות דיוה"כ ומהתימה על הר"ש ז"ל שלא הרגיש בזה:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:5
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:5)

ומה שיש לומר בזה בדעת הר"ש ז"ל עפ"מ שהעיר הגאון בעל מעין החכמה ז"ל במצות יוה"כ על הר"מ ז"ל שלא העתיק הדין דשני שעירים מעכבין זא"ז וכתב שדעת הר"מ ז"ל דהא דמעכבין זא"ז היינו דא"א לפנימי בלא שעיר המשתלח אבל הפנימי אינו מעכב את שעיר המשתלח ואם ליכא פנימי אפשר לעשות שעיר המשתלח בלא פנימי עיי"ש שהכריח זה מסוגית הש"ס שבועות (ד' ח' ע"ב) בהא דמקשינן בגמ' ונכפר חיצון אדידי' ואמאי דעביד פנימי ונפ"מ לטומאה דאירעה בין זל"ז שהקשו בתוס' אמאי ל"ק הנפ"מ כגון דלא עביד פנימי ומה שת' התוס' דפנימי קדים תמי' הא אם ליכא אלא חד א"א לעשות פנימי בלא הגרלה לכן הכריח מזה הר"מ ז"ל דבכה"ג לוקחין אותו לשעיר המשתלח דפנימי אינו מעכבו ולכן ל"צ הר"מ ז"ל להביא דין זה דשני שעירים מעכבין זא"ז כיון דפנימי אינו מעכב את המשלח ונהי דמשלח מעכב את הפנימי זה מבואר בר"מ ז"ל רפ"ד דכל הנעשה בבגדי לבן אפי' הסדר מעכב וא"כ ממילא ידעינן דא"א להזות שעור הפנימי בלי הגרלה את"ד:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:6
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:6)

ומעתה י"ל דגם הר"ש ז"ל הכי ס"ל ולפ"ז באמת בבמה דנוב וגבעון לא הי' קרבין פר ושעיר של יוה"כ דלא הי' אפשר כנ"ל אמנם מצות שעיר המשתלח היתה נוהגת בבמת ציבור כיון דהי' לכפרת כל ישראל וקרבנות דיוה"כ לא הי' מעכב את מצות השילוח כיון דלא הי' בבגדי לבן אינו בכלל כל הקרבנות של יוה"כ דהסדר יהי' מעכב אותו וזה דבר חדש מאוד:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:7
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:7)

הן אמת כי בעיקר דברי המעין חכמה יש לעי' דהרי מכל השו"ט דגמ' ביומא (ד' ס"ג ע"ב) דמקשינן בגמ' על הא דצריך קרא לד' לרבות שעה"מ דפוסל בו מחוס"ז ת"ל דהא אין הגורל קובע אלא בראוי לשם ועיי"ש בסוגי' כל השו"ט משכחת דנעשה מחוס"ז לאחר הגרלה וכן פסק הר"מ ז"ל בפ"ה מה' עבודת יוה"כ ה' טו"ב ומדלא תרצינן בפשיטות דנפ"מ דאם לא הי' אלא שעיר אחד ולא הי' יכולין לעשות את הפנימי דאז אינו מעכב את המשתלח נראה מבואר דגם בכה"ג מעכב וכן מוכרח מד' הר"מ ז"ל דל"צ קרא אלא אם נעשה מחוס"ז אח"כ נראה בהדיא דלמ"ל בלא הגרלה והפנימי מעכב את המשלח [ועי' בלקוטי מהרי"ל ה' יוה"כ שכ' דמעולם הי' קשה לו על בעלי הפייט שמאריכין כ"כ בדיני שעיר הפנימי דהוא רק על טומאת מקדש וקדשיו ולא מדברים כלל בדיני שעיר המשתלח דהוא לכפרת כל העבירות ות' כיון דמבואר בש"ס דכל כמה דלא נעשה הכל כתיקון בשעיר הפנימי ליכא מצות שילוח וא"כ כ"ז להכשיר שעיר המשתלח עיי"ש]:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:8
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:8)

אך אפי' א"כ דלא כהמעין החכמה בזה ונאמר דמעכבין זא"ז לגמרי מ"מ י"ל דז"ד היכא דאיכא גם מצות שעיר הפנימי וכל קרבנות שהן חובת היום וצריך לכנוס לפני ולפנים אז הכל מעכב וא"א זה בלא זה אמנם בזמן הבמות דלא הי' אפשר לקיים מצות יוה"כ י"ל דהי' מצות שעיר המשתלח בלבד ומרבינן לי' מרבוי' דקרא כמבואר בתו"כ הכלל שהוא ענין שצריך עוד בירור ואכ"מ אפס מפני שלא ראיתי עוד למי שידבר בזה אמרתי להעיר ראשי פרקים:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:9
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:9](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:9)

ודע מה שיש לעי' לכאו' בתו"כ דמרבה נוב וגבעון אמאי לא מרבה גם גלגל ונראה דמזה ראי' למש"כ בת' לח"א שהערנו ע"ד הר"ש ז"ל בתו"כ פ' אמור פרשה י' במצות עומר שכ' בתו"כ חוקת עולם לבית עולמים ופירש הר"ש אבל בבמה אינו נוהג ואפי' למ"ד יש מנחה בבמה אין עומר בבמה ותמה הח' הנ"ל הא ע"כ כונת הר"ש על במת ציבור כיון דהוא ק"צ אינו קרב בבמת [יחיד[ ומה יענה הר"ש ז"ל גלגל דמבואר בקרא ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ודרשינן דאקריב עומר והדר אכיל וכתבתי דנראה דגלגל אינו בכלל במה דהוי בגדר משכן גמור ואע"ג דהותרו אז הבמות בשבע שכבשו ושבע שחלקו אבל גלגל הי' לו דין משכן דהרי מבואר בתוספתא פי"ג דזבחים דבמה גדולה היינו שאוה"מ נטוי כדרכו ואין הארון נתון שם אם בגלגל דהי' הכל כמו במשכן דבמדבר הי' לו דין משכן גמור ומצאתי אח"כ בהר המורי' על הר"מ ז"ל שהעיר ג"כ בזה דגלגל הי' לו דין משכן מה"ט ומד' התו"כ אלו שמרבה שילוח השעיר בבמה ומייתי רק נוב וגבעון ולא מייתי גלגל נראה כדאמרן דגלגל יש לו דין משכן לכל ענינים נהי דהותרו אז הבמות וצ"ע עוד בזה ואכ"מ:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:10
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:10](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:10)

היוצא לנו מכ"ז שכתבנו דנראה דהא דכתיב בפסוק כ"ט והיתה לכם לחוקת עולם ודריש בספרא לבית עולמים קאי על קרבנות יוה"כ שזה יהי' גם בבית עולמים ומ"ש בנו"ב לתלות בפלוגתא דתנאים במס' חולין (דקל"א) אי דרשינן יכפר לרבות עבדים דלפ"ז שוב ל"צ קרא דחוקת עולם לבית עולמים דממילא ידעינן דליכא למימר דרק במשכן שבמדבר הי' נוהג מצות הקרבנות דבמדבר לא הי' להם עבדים כיון דלא מלו וצ"ל דלחוקת עולם היינו לדורות אפי' לאחר חורבן הוא רק לפלפולא אבל אינו כלום מכמה טעמים דמלבד די"ל בפשיטות דיכפר היינו שפחות ונקט עבדים וגם שפחות בכלל מלבד זאת נהי דבמדבר לא הי' להם עבדים אבל משבאו לארץ הי' להם עבדים וה"א דוקא במשכן נוהג דיני יוה"כ אבל לא בבית עולמים:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:11
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:11](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:11)

והסבר הדברים י"ל עפ"מ דמבואר בקראי דבמקדש שעשה שלמה המלך אכלו ושתו ישראל ביוה"כ והקריבו הרבה קרבנות שאינן מחובת היום ובת קול מן השמים הסכימה שלא נכשלו ח"ו וה"א שאז בבנין בה"מ הי' התיקון הגמור על חטא העגל ושוב לא יהי' נוהג כלל מצות יוה"כ שעיקרו ניתן לכפר חטא העגל לכן צריך קרא לחוקת עולם דגם בבית עולמים איכא כל מצות יוה"כ ובלא זה י"ל עוד עפ"מ דהעיר הג' בעל פנים יפות ז"ל בפ' נצבים בקרא דמחוטב עציך עד שואב מימיך וגו' דאף שישראל לא מלו מחשש סכנה היינו דהי' רק חשש מיעוט ובישראל דאין הולכין בפק"נ בת"ר לא מלו את עצמן משא"כ גר הבא להתגייר הי' יכולין להכניס את עצמן בחשש סכנה כדי ליכנס תחת כנפי השכינה וא"ש בפשיטות לזאת הדבר ברור דדרשת התו"כ הוא אליבא דכ"ע דלחוקת עולם צריך לבית עולמים ובאמת קאי רק על קרבנות יוה"כ דהם לחוקת עולם ול"ש לומר על זה"ז:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:12
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:12](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:12)

ועי' בספורנו שכ' לפרש הך לחוקת עולם דאף שיש מקדש לעבודה מ"מ צריך שיתקיים גם שביתה ועינוי דלא תימא דבזמן שבהמ"ק קיים העבודה בביהמ"ק מכפרת ול"צ עינוי וג"ז נכון. ומ"ש בפסוק ל"א שבת שבתון הוא לכם וגו' חוקת עולם כבר ביארנו יפה בס' כל"ח פ' אחרי אות ג' עפ"ד הזוה"ק שמפרש ועיניתם את נפשותיכם היינו שתי נפשות הנפש החיוני והנפש המשכלת ולזאת ועיניתם את נפשותיכם בתשיעי מתקיים על עינוי הנפש שהוא באכילה ושתי' ובעשירי הפירוש עינוי הנפש החיוני דהיא בתענית אמנם עינוי הנפש המשכלת אינו חוקת עולם אמנם העינוי בעשירי הוא חוקת עולם עיי"ש שביארנו הד' בטו"ט ודעת:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:13
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:13](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:13)

ובאמת נלענ"ד שגם בש"ס דילן מבואר כד' הזוה"ק והוא ממה דמבואר במס' יומא (ד' פ"א) אמר ר"ל מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי ביוה"כ משום דלא אפשר וכו' נכתוב רחמנא לא תעונה קום אכול משמע וד' הגמ' תמי' מאוד דקארי לה מה קארי לה דלכתוב ל"ת אמנם יובן הדבר עפ"ד הזוה"ק דועיניתם את נפשותיכם כולל עינוי לנפש עיד"ז שיאכל וישתה וא"כ שפיר אמרינן דלכתוב לא תעונה לנפש והיינו שלא יאכל וישתה ביוה"כ שלא יענה את הנפש ע"ז תרצינן בגמ' דה"א קום אכול משמע וכיון שהוא מצוה לאכול ולשתות ג"כ אינו עינוי לנפש המשכלת וא"כ אי הוי כתיב לא תעונה לא הוי ידעינן דהפירוש שלח לאכול ביוה"כ וזה נחמד בביאור הסוגיא והארכנו בזה בדרוש ואכ"מ:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:14
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:14](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:14)

ומש"כ בפסוק ל"ד והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על נפשותיכם אחת בשנה נראה לפרש עפ"ד המדרש בזאת יבוא אהרן שאהרן הכהן הי' רשאי אימת שירצה ליכנוס לפני ולפנים רק שיכנס בסדר הזה ולפ"ז נראה דתמיד הי' מתכפר על ישראל כשיכנס בקרבנות אלו אמנם לדורות אינו כן דאינו מכפר אלא פעם אחת בשנה ביוה"כ ועי' בשבועות ח' ע"ב דמקשינן בגמ' ונכפר פנימי אדידי' ודחיצון ונפ"מ היכא דלא עביד חיצון אמר קרא אחת כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות ונכפר חיצון אדידי' ואמאי קעביד פנימי נפ"מ לטומאה דאירעה בין זל"ז אמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהי' אלא אחת בשנה והקשו בתוס' אמאי לא קאמר הכא נפ"מ היכי דלא עביד פנימי:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:15
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:15](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:15)

ולענ"ד נראה דזה אין סברא שלא יהי' ביוה"כ כל הקרבנות שצריך לעבודת היום רק דקשית הגמ' לעיל ונכפר אדידי' ואדחיצון ונפ"מ היכא דלא עביד חיצון היינו משום דקאי על אהרן הכהן כמבואר בקרא שם ואהרן הכהן הרי הי' יכול לכנוס באמצע שנה ג"כ בסדר הזה אך ברור הדבר שאז לא הי' מקריב קרבנות האמורים בפ' פנחס דהמה מחובת יוה"כ וע"ז מקשינן בגמ' דאז יכפר השעיר הפנימי על מה שמכפר החיצון ג"כ וע"ז תרצינן מדכתיב אחת מבואר דגם באהרן לא הי' מכפר אלא כפרה אחת ומקשינן על החיצון שיכפר אדידי' ואדפנימי ולכן שפיר מוכר הגמ' לומר ונפ"מ בטומאה שאירעה בין זל"ז דליכא למימר נפ"מ דלא עביד פנימי ז"א דביוה"כ דעביד חיצון בודאי צריך לעשות פנימי דדוקא פנימי בלא חיצון הי' אפשר באהרן הכהן אבל חיצון בלא פנימי לא הי' אפשר גם באהרן הכהן דביוה"כ בודאי הי' צריך עבודת היום ג"כ ומיושב לנכון קושית התוס' ומוכח מש"ס דילן ג"כ כהמדרש דאהרן הכהן הי' יכול לכנוס תמיד לפני ולפנים בעבודת היום:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:16
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:16](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:16)

אמנם התוס' שלא ניחא להו בדברינו נראה דס"ל כמוש"כ בס' כל"ח פ' אחרי אות א' להוכיח מדעת רש"י ז"ל דס"ל דאפי' אהרן הכהן אם נכנס בזמן אחר בסדר הזה לא הי' מכפר דכפרת השעיר הפנימי הוא רק בצירוף יוה"כ אמנם קרבנות אלו בלא יוה"כ לא הי' מכפרים כלל ולזאת א"א לפרש בגמ' ונפ"מ היכא דלא עביד חיצון בשאר ימות השנה דבזה אין השעיר הפנימי מכפר כלל וי"ל עפ"ז דבר חדש מאוד עפמ"ש האור החיים לפרש הקרא דוהיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בנ"י דקאי על בגדי לבן האמורים בפרשה דלא נימא דלדורות שנמחק כבר חטא העגל ל"ש אין קטיגור נעשה סניגור ושוב יהי' מותר ללכת בבגדי זהב בפנים קמ"ל דאינו כן דמפאת ישראל עדיין נשאר רושם החטא עיי"ש:


###### Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:17
[Keli Chemdah on Torah, Kuntres Miyad uLedorot 11:17](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Kuntres%20Miyad%20uLedorot/r/11:17)

ומעתה י"ל לפ"ד המדרש דאהרן הכהן הי' יכול לכנוס גם בתוך השנה בסדר הזה דאז הי' יכול לכנוס לפני ולפנים בבגדי זהב ג"כ כיון דאז לא נכנס לכפר דכפרה תלוי' ביוה"כ ורק מפני שרצה ליכנוס לפני ולפנים הי' צריך קרבנות אלו י"ל דהי' נכנס בבגדי זהב ויהי' הפירוש בקרא והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בנ"י אחת בשנה היינו שביוה"כ שהוא לכפר על בנ"י והי' זאת לחוקת עולם שאהרן הכהן לא יכנס לפני ולפנים בבגדי זהב משא"כ באמצע השנה שאינו לכפר הי' יכול ליכנוס בבגדי זהב וז"נ מאוד עפ"ד של האוה"ח להמעי' בפנים בדבריו הקדושים אלא שגוף הדבר יש לגמגם בו שלענ"ד נראה דהכניסה לפני ולפנים שהוא היחוד האמתי הי' תמיד אסור בבגדי זהב והי' מותר רק בבגדי לבן שהוא התבטלות הגמורה לפני השי"ת שלבן מורה על ביטול אמנם כסף וזהב מעורר גיאות וזה בעצמו אבק ע"ז ולכן בזאת יבא אל הקודש תמיד רק בבגדי בד ויש להאריך הרבה בזה ואין מגמתי להאריך בדרוש בקונטרס זה וזה המעט כתבתי לעורר לב המעי' בענינים אלו.