## Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha

###### Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 2:1
[Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 2:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Lech%20Lecha/r/2:1)

(טו"ב-י') זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם וגומר המול לכם כל זכר וגו'. הנה במצות מילה כתבנו במקומות מפוזרים הרבה תלי"ת אמנם פה אכתוב מה שנתחדש לנו בעזהי"ת בעיקר המצוה מה שלא מצאתי עוד מבואר בשום מקום ועפ"ז יבואר לנו הרבה דברים שנסתפקו בהם גדולי המחברים ז"ל בת' שאג"א סי' נ"ג כתב לחקור הא דקי"ל דמילה בליל ח' פסולה וצריך למול רק ביום השמיני אם הוא משום מחוס"ז דכל זמן שלא אתא בוקר של יום שמיני ליכא עדיין מצות מילה א"ד דליל ח' הוי בכלל הזמן רק דפסול מצד לילה ודינו כמו דמל בלילה לאח"ז לרבנן דס"ל דגם מילה שלב"ז פסולה בלילה עיי"ש מה שהאריך בזה אי ליל ח' הוי בכלל מחוסר זמן או לאו:


###### Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 2:2
[Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 2:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Lech%20Lecha/r/2:2)

והנה לכאורה עלה בדעתי דממקומו הוא מוכרע דהרי מבואר במס' שבת (דף קל"ב) דילפינן מקרא דביום השמיני ימול בשר ערלתו ביום אפי' בשבת ומקשינן הא מבע"ל ביום ולא בלילה ותרצינן ההוא מבן שמונת ימים נפקא ועיי"ש בתוס' ד"ה ההוא מבן שמונת ימים נפקא שהביאו מתו"כ וממגילה דנפק"ל מביום השמיני ותי' דסמך אבן שמונת ימים ודרשא פשוטה נקט ומעתה א"נ דפסול דליל שמיני הוא משום מחוס"ז ולא מצד לילה שהיא עצם פסול א"כ מנ"ל להוכיח מקרא דבן שמונת ימים דמילה בליל ח' פסולה גם לאחר מתן תורה דילמא דוקא קודם מתן תורה שהי' הלילה אחר היום א"כ בליל שמיני הי' עוד יום הז' לכן הי' פסול מילה בליל ח' כיון דהוי מחוס"ז גמור משא"כ לאחר מתן תורה דנתנה תורה ונתחדשה הלכה דהיום הולך אחר הלילה שלפניו א"כ בליל ח' דהוי יום שמיני דילמא כשר למול וא"כ צריך קרא דביום השמיני להורות דגם לאחר מתן תורה ביום ולא בלילה א"ו דהי' פשוט להגמ' דלילה הוא פסול בפני עצמו ולא מצד מחוס"ז וא"כ שפיר יש ללמוד מבן שמונת ימים האמור קודם מתן תורה לפסול לילה גם לאחר מתן תורה. איברא דז"א די"ל דהיא הנותנת כיון דקודם מתן תורה הי' הלילה הולך אחר היום שלפניו א"כ ל"צ מיעוט כלל על ליל שמיני כיון דעדיין יום שביעי הוא וע"כ דבן שמונת ימים האמור בתורה היינו למעט ליל תשיעי אע"ג דהוא עדיין יום שמיני מ"מ פסול מצד לילה וא"כ שפיר נשמע מינה גם על לאחר מתן תורה וי"ל עפ"ז מה דקשה לכאו' על הא דתי' הגמ' דביום ולא בלילה נפק"ל מבן שמונת ימים הא תינח על ליל ח' אבל מנ"ל למעט גם מילה שלב"ז דפסול בלילה אליבא דחכמים ועי' ביבמות (דף ע"ב ע"ב) ובתוס' שם ד"ה מר סבר דרשינן וביום ואמאי בסוגיא דהכא לא שו"ט הגמ' כלל מזה ולהנ"ל י"ל דאם ילפינן מבן שמונת ימים ממילא נשמע גם על מילה שלב"ז דהרי קודם מתן תורה ע"כ דקרא ממעט ליל ט' וזה כבר הי' זמן מילתו ביום ואעפ"כ אמרה תורה דפסול למולו וא"כ ממילא ידעינן דגם מילה שלב"ז פסולה בלילה ודוקא אם ילפינן מביום השמיני האמור לאחר מתן תורה על יום ולא לילה שפיר י"ל דלא נתמעט אלא ליל ח' כיון דצריך מועט גם לליל ח' כיון דהוא שמיני ויש לפלפל הרבה בזה:


###### Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 2:3
[Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 2:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Lech%20Lecha/r/2:3)

אמנם לא אכחד מה שלבבי מהסס בזה טובא אם לא ניתן מילה מיד לאברהם אבינו ע"ה בזמנים שלאחר מתן תורה ויש להעיר בזה מהסוגי' הנ"ל דמקשינן בגמ' שמיני הא צריך למעט שביעי ותי' ההוא מבן שמונת ימים נפקא וקשה הא נפ"מ אם נולד במוצש"ק אור ליום א' א"כ קודם מתן תורה הוי בכלל נולד בשבת והי' נימול בשבת שאחריו כיון דכבר הוא בן ח' ימים משא"כ לאחר מתן תורה יום שבת הוא יום שביעי דאור ליום א' הוא יום א' וא"כ שפיר צריך קרא דשמיני לאחר מתן תורה דאל"ה ה"א דמה שהוא שמיני קודם מתן תורה אע"ג דהיום הוא שביעי מלין אותו א"ו דפשיטא להסוגי' דש"ס דמיד שניתן המצוה לא"א נתנה לו בדיני ישראל והי' הדין לענין זה דהיום הולך אחר הלילה שלפניו ואין נפ"מ כלל בין קודם מתן תורה לאחר מתן תורה בענין מילה בשמיני. שבתי וראיתי לרבן של ישראל הגאון בעל הפלאה ז"ל בפנים יפות פ' וארא שכתב לפרש ד' המדרש קהלת תן חלק לשבעה זה דורו של משה שמל לשבעה דהכונה עפ"י הנ"ל דמ"ר מל קודם מתן תורה לז' היינו מה שהיום הוא יום ז' כגון בנולד בלילה. ובאמת לאחר מתן תורה הוא יום שביעי עיי"ש. ודרך פלפול יש לה"ר לדבריו שעפ"ז יתישב מה שקשה לכאו' כיון דשבת נתנה במרה מנ"ל אז דמילה דוחה שבת כיון דעדיין לא נאמר וביום לרבות אפי' בשבת ודוח"ל דאז לא מלו בשבת וכ"כ במק"א כמה תירוצים בזה אמנם לד' הגז"ל י"ל בפשיטות לפמ"ש התוס' יבמות (דף ד' ע"ב) הנ"ל דגם מבן שמונת ימים לא נשמע אלא על מילה שקודם ח' אבל לילה שלאחר ח' צריך קרא דוביום ודרשינן מהויו דוביום דפסול שלב"ז ג"כ בלילה א"כ קודם מתן תורה הי' כשר בלילה לאחר זמן המילה ומכ"ש בזמנה היינו כשכבר הי' זמנה ומעתה לא הי' צריך קודם מתן תורה לדחות שבת כלל במילה דהיו יכולין תמיד למול במוצש"ק אותם שהיו צריכין למול בשבת דעדיין הוא ביום השמיני כיון דהלילה היתה שייכת להיום שלפניו ומצד לילה אינו פסול כיון דכבר הי' מצותו למול ביום וז"נ לפי דרכו של הגז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 2:4
[Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 2:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Lech%20Lecha/r/2:4)

אמנם לענ"ד קשה הדבר מאוד לומר כן דהי' הבדל ביום שמיני בין קודם מתן תורה בין לאחר מתן תורה וראיתי עוד שם להגז"ל שכ' יותר מזה דלפ"מ דמבואר בסוגי' דשבת הנ"ל דשמיני למעוטי תשיעי ומקשינן בגמ' האי מבן שמונת ימים נפקא ותי' חד למעוטי שביעי וחד למעוטי תשיעי א"כ קודם מתן תורה קודם שנאמר וביום השמיני ה"א דיכול למול כל שמונה ימים רק לאח"כ פסול כדכתיב גבי תמיד כבשים בני שנה דהיינו כל השנה למעוטי שנה שלאחריו נמצא שפיר מלו כל שבעת הימים עכ"ל ולפ"ז בודאי לק"מ מה שהקשינו דמנא ידעי במרה דמילה דחי שבת כיון דקודם מתן תורה היו מלין כל שמונה ימים אמנם לענ"ד עפר אני תחת כפות רגליו של רבינו ז"ל ובכאן דה"ק תמוהין מאוד לענ"ד וממקומו הוא מוכרע דא"כ אמאי מל אברהם אבינו את יצחק בנו לשמונה ימים אמאי לא מל אותו מיד ביום ראשון הלא מוישכם אברהם בבוקר ילפינן דזריזין מקדימין למצות ואי נימא כדבריו ז"ל דקודם מתן תורה הי' סבירא ליה דבן שמונת ימים פירושו דעד בן שמונת ימים כשר למול א"כ אמאי המתין אברהם אבינו שמונה ימים ובאמת המעיי' בלשון הגמ' הקדושה דאיתא בזה"ל האי שמיני מבעי' לי' למעוטי שביעי שביעי מבן שמונת ימים נפקא. ואכתי מבעי' לי' חד למעוטי שביעי וחד למעוטי תשיעי דאי מחד ה"א שביעי הוא דלא מטא זמני' אבל משמיני ואילך זמנו הוא עכ"ל הגמ' נראה להדי' דאי הוי כתיב רק חד היינו אפילו אותו האמור לפני מתן תורה לא היינו טועים לומר דלאחר ח' ליכא מצוה רק להיפוך ה"א דהזמן מתחיל מח' עד שימות והסברא נותנת כן דאיך אפ"ל דלאחר ח' שוב המילה פסולה כיון דמפורש שם בתורה הקדושה דערל זכר אשר לא ימול את עצמו חייב כרת וא"כ ע"כ דמצות מילה אינה בטילה לאחר ח' ואין זה דמיון לכבשים בני שנה האמור בתמיד דהתם שפיר אמרינן דאח"כ פסול לגמרי משא"כ הכא גבי מילה א"א לומר כן ויודע אני שיש לפלפל בזה אבל האמת יורה דרכו. ולבר מן דין כ"כ למעלה שלענ"ד נראה דהמצוה ניתנה מיד לא"א לגמרי בדיני ישראל כמו לאחר מתן תורה דהיום הולך אחר הלילה שלפניו ומי שנולד בערב הוי כמו שנולד מחר ביום לענין מילה אע"ג דלכל הענינים הוא עוד שייך ליום הקודם:


###### Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 2:5
[Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 2:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Lech%20Lecha/r/2:5)

ובאמת י"ל עפ"ז בטו"ט ד' המדרש הנ"ל במה שמפורש תן חלק לשבעה זה דורו של משה שמל לשבעה דהנה מבואר במדרש רבה פ' בא דבשעת יצ"מ מ"ר מל ואהרן פורע וזה הי' בלילה היינו ליל א' של פסח ועיין בת' יד אליהו שהקשה הא מילה בלילה פסולה ותי' משום שהי' אז לילה כיום יאיר והי' מילה כשרה בו כמו ביום וכ"כ הג' בעל ברכי יוסף ז"ל עיי"ש מ"ש בשם הזוה"ק דשימשא הוי נהיר כמו ביום והי' דינו לענין מילה כמו ביום ומעתה נראה פשוט דאותן הבנים שחל יום שמיני שלהם ביום א' של פסח הי' חייבין למול אותן קודם אכילת הפסח כיון דלענין מילה קי"ל דהלילה הולך אחר היום שלאחריו אף קודם מתן תורה כנ"ל וא"כ שוב היא שמיני ונהי דפסול מצד לילה ע"ז שוב מהני הא דכיום יאיר שיהי' דינו כיום וא"כ הוי ביום השמיני ממש אמנם באמת כיון דהי' אז עוד לילה הי' שייך ליום שביעי עפ"י דיני ב"נ וא"כ נמצא דמ"ר מל לשביעי (וזה לא משכחת בשום פנים למול לאחר מתן תורה מה שהוא עוד שביעי קודם מתן תורה רק להיפוך משכח"ל כמוש"ל לבד במילת משה דשעת יצ"מ כיון דמל בלילה הי' משכח"ל זה דמל לשביעי דקודם מתן תורה והבן היטיב כי הדברים ברורים בס"ד]. וז"נ בכונת המדרש. איברא דבעיקר ד' היד אליהו יש לגמגם וכ"כ בזה במק"א ואכ"מ. ולא באתי בזה אלא לבאר מה שנלענ"ד בעיקר מצות מילה דנראה מסוגית הש"ס דאין שום נפ"מ בין קודם מתן תורה לאחר מתן תורה בזמני מצוה זו ומיד נתנה לא"א בדיני ישראל כנ"ל. ודוק היטיב בכ"ז: