## Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha

###### Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 3:1
[Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 3:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Lech%20Lecha/r/3:1)

ובעיקר ד' השאג"א מה שנסתפק בליל ח' אם הוי בכלל מחוס"ז או אם פסולו רק מצד לילה כבר תמהו עליו המחברים שאשתמיט מיני' שהוא פלוגתת הבבלי והירושלמי דבירושלמי פי"ט דשבת ה"ה מבואר להדי' דאע"ג דערלות שלב"ז לא הוי ערלה וקטן כל ז' מותר לסוכו בשמן של תרומה מ"מ ליל שמיני דינו כשמיני והוי ערלה ואסור לסוכו בשמן של תרומה יעי"ש בירושלמי דמדמי לי' להא דתני ליל שמיני נכנס לדיר להתעשר הדא אמרה ליל שמיני כשמיני אמנם בגמ' דילן ביבמות (ד' ע"א ע"א) דאיבעיא לי' לר' חמא ב"ע אי ערלות שלא בזמנה מעכבה מאכילת פסח ופשיט לי' ר"ז מהא דליתני' בשעת עשי' ואיתני' בשעת אכילה מעכבין מלאכול את הפסח והיכא משכח"ל לאו בין עשי' לאכילה וש"מ ערלות שלא בזמנה הוי ערלות הרי מבואר מד' ר' זירא דאם נימא דערלה שלב"ז לא הוי ערלות לא משכח"ל ד"ז דיעכב בשעת אכילה וא"נ דליל שמיני הוי זמנו והוי ערלות לכולי עלמא אם כן משכחת לן בפשיטות דאותו הולד זמנו לימול ביום א' של פסח א"כ בשעת עשי' דהי' ביום ז' הי' ערלה שלב"ז אבל בשעת אכילה דהוא בלילה הוי ערלות בזמנה ושפיר מעכב מאכילת הפסח וע"כ דפשיטא לר"ז דליל שמיני דינו כמחוס"ז והוא לכאו' ראי' ברורה ואם אמנם כי בפשיטות י"ל דאין כאן סתירה כיון דיש פלוגתא בזה אי לילה הוי בכלל מחוס"ז ועי' בזה מ"ש הג' בעל עמק יהושע דיני מילה סי' כ' אך בכ"ז הדבר צ"ע מדלא שו"ט הגמ' דילן כלל בזה ולומר משכחת זה אליבא דר"ז נראה דלא משכח"ל בשום אופן וצ"ע למה:


###### Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 3:2
[Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 3:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Lech%20Lecha/r/3:2)

ומה שנלפענ"ד בזה להעיר בדבר חדש בפירוש ד' הג' נ"י ונבאר מקודם מה דקשה על ר' זירא שלא עלתה בדעתו מה שהקשה לי' רבא ותסברא המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והאי לאו בר מהולא הוא שהיא קושי' אלימתא ואיך הי' ניחא לי' דא"נ דערלה שלא בזמנו הוי ערלות והי' מעכב מאכילת הפסח ומה שנראה בזה בדעת ר' זירא דהנה הר"מ ז"ל בפ"ה מה' ק"פ פסק דלאו דוקא מילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח אלא גם טבילת אמהותיו מעכבתו מלאכול בפסח ועי' בשאג"א שם שהאריך בזה וכתב בסוף דבריו בזה"ל מ"מ למדנו מד' הר"מ ז"ל הללו דס"ל דאפי' דבר דלא רמי חיובא עלי' כמו טבילת אמהותיו אפ"ה מעכבתו מלאכול את פסחו עכ"ל וצריך לומר דהענין הוא דהתוה"ק אמרה דבשעה שהולך לעשות או לאכול את הפסח צריך שיהי' כל בני ביתו ראויין לאכילת הפסח ואל"ה מעכבתו מלעשות הפסח וז"ב ומוכרח לפ"ד הר"מ ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 3:3
[Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 3:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Lech%20Lecha/r/3:3)

ומעתה י"ל דזה כוונת ר"ז דבשלמא א"נ דערלות שלא בזמנה הוי ערלות וא"כ אסור לאכול עתה בפסח אמנם לכשימול בתוך ח' לפ"מ שפסק הר"מ ז"ל דנימול בתוך ח' א"צ להטיף ממנו דם ברית ומתקיים בזה מצות מילה א"כ נראה פשוט דהי' מותר לאכול בפסח א"כ הרי משכח"ל שיהי' הולד ראוי עתה לאכול את הפסח לכן מעכבו מאכילת הפסח משא"כ א"נ דערלות שלא בזמנה לא הוי ערלות א"כ בלא"ה מותר לאכול את הפסח עתה ושוב א"צ למולו ואינו מעכב מאכילת הפסח וא"ש מאוד ד' ר' זירא דס"ל דעיקר תלי' אם יכול עתה להיות ראוי לאכילת פסח אע"ג דעדיין לא מטי זמן חיובא למול אותו מ"מ צריך למולו כדי שיהי' ראוי לאכילת פסח ולא גרע מטבילת שפחותיו דג"כ אין עליו חיוב לטובלם ומ"מ מעכבם מאכילת הפסח ומעתה ל"ק מה שהקשו המחברים דילמא מיירי שמחר הוא יום ח' שלו וא"כ ביום בשעת עשי' לא הי' מעכב אמנם בשעת אכילה דהוא לילה כיון דהוי זמנו מעכב מלאכול את הפסח ז"א לפמ"ש הר"מ ז"ל דאע"ג דנימול בתוך ח' א"צ להטיף ממנו דם ברית ה"ד דנימול ביום אבל בלילה צריך להטיף דם ברית וא"כ ל"ש לומר דיעכב אכילת הפסח כיון דאפי' אם ימולו אותו עתה ג"כ אסור לאכילת הפסח כיון דמילה בלילה פסולה וצריך להטיף ממנו דם ברית וא"כ שוב אין לנו נפ"מ במילה כלל ושוב אינו מעכב כיון דאין לנו עצה לעשותו שיהי' ראוי לאכילת הפסח אמנם רבא השיב ע"ז כיון דאמרה תוה"ק המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו תלי' עיקר אם הוא בר מילה עתה או לא ואע"ג דיכול למולו עתה שיהי' ראוי לאכילת הפסח אינו מעכב מלאכול את הפסח וא"ש מאוד הסוגי' ונסתעי' מזה לגמרי ד' הר"מ ז"ל במה שמחלק בין מחוס"ז ללילה דנימול בלילה צריך להטיף ממנו דם ברית ולפ"ז א"ר מגמ' שלנו דפליגי על הירושלמי דגם גמ' דילן מודה דלילה לא הוי מחוס"ז ואעפ"כ היכא שנעשה ערל בלילה אינו מעכב מאכילת הפסח כיון דעתה אינן בידינו להתירו באכילת הפסח אינו מעכבו מלאכול את הפסח הן אמת שראיתי להג' בעל עמק יהושע שם שכ' לתרץ ד' הרמ"א ז"ל במה שמחלק בין מחוס"ז ללילה עפ"ד הירושלמי דס"ל דערלה שלא בזמנה לא הוי ערלות ולכן במחוס"ז הוי כנולד מהול כיון דלא הי' עליו עדיין חיוב מילה כלל משא"כ לאח"ז בלילה הוי נימול בפסול וצריך להטיף דם ברית עיי"ש אמנם תמהני עליו שלא דייק בד' הרמ"א ז"ל שכ' להדי' דגם בתוך ח' דא"צ להטיף דם ברית ה"ד בנימול ביום ולד' בשיטת הרמ"א מנ"מ בתוך ח' אימת נימול כיון דבלא"ה לא הוי מילה כלל רק דהטעם דהוי כנולד מהול כיון דקודם זמן חיובא נחתך ערלתו ועוד דהרי מבואר ברמ"א ז"ל דנתקיים מצות מילה ובאמת השאג"א רוצה לומר כן דבתוך ח' הוי כנחתך הערלה קודם זמן חיובא אבל הרגיש בזה שא"א לפרש כן דעת הרמ"א ז"ל ונראה פשוט דהרמ"א ז"ל ס"ל דאע"ג דערלה שלא בזמנה לא הוי ערלה ומותר עתה לאכול בתרומה מ"מ כיון דזה בוודאי דיש חיוב השתדלות על האב מיד כשנולד למולו בזמנו כמו בכל מצוה דיש חיוב ל' יום קודם זמן המצוה כאשר האריכו בזה הפוסקים וגם אני כתבתי בזה הרבה במק"א ואכ"מ אינו דומה לנולד מהול והוי עליו שם מילה בפסול אלא דכשנימול ביום כיון דהוי רק מחוס"ז מקיים המצוה משא"כ בלילה אפי' בתוך ח' כיון דלילה יש עליו עצם פסול צריך להטיף דם ברית כמו"ש בדרכי משה בהדי' חילוק זה וא"כ דברינו בשיטת הרמ"א ז"ל נכונים מאוד:


###### Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 3:4
[Keli Chemdah on Torah, Lech Lecha 3:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Lech%20Lecha/r/3:4)

אמנם מה דיש לעיי' עוד בזה עפמ"ש הצל"ח ז"ל לתרץ ד' הרמ"א ז"ל במה שפסק דנימול בתוך ח' יצא הא מבואר להדי' בשבת (דף קל"ג) דמל שלאחר השבת בשבת לא הוי עשה מצוה הרי מבואר דלא יצא ותי' הצל"ח ז"ל דכונת הרמ"א ז"ל דהמצוה מתקיימת רק כשיגיע הזמן שמחויב במילה אז אמרינן דמה שמל בתוך ח' מהני עתה אבל קודם הזמן עדיין לא קיים מצות מילה ובחי' לה' מילה כתבנו לחזק דבריו בדעת הרמ"א ז"ל ואכ"מ. וא"כ י"ל דאם נימא דערלות שלא בזמנה הוי ערלות אף אם ימול אותו בתוך ח' אע"ג דשוב א"צ להטיף דם ברית ולכשיגיע זמנו יתקיים בזה מצות מילה מ"מ עתה עדיין לא נתקיים בו מצות מילה ואסור לאכול בפסח כיון דערלות שלב"ז הוי ערלות והבן היטיב. אמנם לאחר העיון ז"א דנראה פשוט דהא דאיבעיא בגמ' דילן אי ערלות שלב"ז הוי ערלות אע"ג דעדיין לא מטי זמן חיובא היינו ג"כ מטעם הנ"ל כיון דיש עליו חיוב השתדלות למול אותו בזמנו א"כ י"ל דמשום זה הוי עליו שם ערלה גם השתא שיאסר לאכול בתרומה וקדשים ומעתה בנימול בתוך ח' ששוב א"צ למולו כשיגיע הזמן א"כ אף אם נאמר דלא נתקיים עוד מצות מילה מ"מ בכה"ג כ"ע מודים דערלה שלב"ז ל"ש ערלה ושוב מותר לאכול בפסח היוצא לנו מזה שנראה דלפ"ד הרמ"א ז"ל אם מל הקטן בתוך ח' מותר לאכול מיד בתרומה וקדשים ובזה נתקיימו דברינו שכתבנו בביאור דעת ר' זירא בסוגי' דיבמות הנ"ל ודוק היטיב בכ"ז כי הד"נ בס"ד: