## Keli Chemdah on Torah, Masei

###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:1
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:1)

שם (ל"ה כ"ט) בקרא והיתה אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם כתב הרמב"ן ז"ל בזה"ל בכל מושבותיכם למד שתהא סנהדרין נוהגת בחו"ל כל זמן שנוהגת בא"י לשון רש"י, וכן הדבר שלאחר החורבן אינה נוהגת לא בא"י ולא בחו"ל כמו שאמרו רבותינו בפ' ד"מ ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהי' בימים ההם בזמן שיש כהן יש משפט בזמן שאין כהן אין משפט ושנו במכילתא מנין שאין ממיתין אלא בפני הבית שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות אם יש לך מזבח אתה ממית וא"ל אין אתה ממית אבל לא מצאת במצוה שתלוי בזמן הבית שיאמר בה לדורותיכם בכל מושבותיכם כי זה יורה אפי' בזמן הגלות בחו"ל כמו שנאמר בשביתת חג השבועות ובאיסור החדש לחייב בהם בחו"ל בזה"ז שלא נתלה אותו בעומר ובמנחה חדשה וכן בחלב שלא נתלה אותו בקרבנות ואולי הם דורשים אלה לכם לחוקת משפט על הסנהדרין הנזכרים בפרשת תמיד שנאמר לפני העדה למשפט ושפטו העדה ויאמר שתהי' לנו לדורות עדה שופטת אפי' לאחר חורבן לדון דיני קנסות גזילות וחבלות וכל דבר שבממון ושל מלקות ארבעים עכ"ל הרמב"ן ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:2
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:2)

והנה דברי הרמב"ן ז"ל הם עיקר גדול מעיקרי תורה שכל מקום שנאמר בתוה"ק לדורותיכם בכל מושבותיכם יורה אפי' בזמן הגלות ובחו"ל ונדבר בזה במק"א כי כתבנו בזה קונטרס מיוחד בשם מיד ולדורות" ע"ד הג' נודע ביהודא ז"ל מה"ת ח' או"ח ס' פ"ז שהתחיל לבאר זה והשאיר עוללת לעני בדעת כמוני למלאות הדברים:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:3
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:3)

אמנם עתה נדבר על מ"ש הרמב"ן ז"ל לפרש הקרא דלדורותיכם בכל מושבותיכם הנאמר כאן שתמי' מאוד דאיך נוכל לומר לדורותיכם בדבר שאינו נוהג אלא בזמן הבית כמבואר בש"ס דילן ובמכילתא [ונראה דש"ס דילן דילפינן מקרא דאל הכהן שבזמן שאין כהן אין משפט ובמכילתא דילפינן מעם מזבחי דבזמן שאין מזבח א"א ממית לא פליגי כלל רק דכוונת המכילתא הוא להורות לנו דאפי' מי שנגמר דינו למיתה לפני חורבן הבית ולא הספיקו ב"ד להמיתו טרם שחרב בהמ"ק ששוב אין ממיתין אותו כיון דליכא מזבח לא נוכל להמית אותו אע"ג דכבר נגמ"ד למיתה וה"ה כגברא קטילא ועי' בסנהדרין ד' ע"א ע"ב דבכה"ג אינו מפטר אפי' אם השתא לאו בר קטלא הוא מ"מ גזה"כ הוא דבשעת מיתת אדם ע"י ב"ד צריך שיהי' מזבח בנוי] וכתב הרמב"ן ז"ל לפרש דכונת הקרא דיהי' תמיד שופטים לדון דיני קנסות ומלקות ארבעים:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:4
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:4)

והנה מד' הרמב"ן ז"ל נלמוד ב' דברים א) דדיני מלקות ל"צ מזבח ובהמ"ק דכיון דקיי"ל דדיני מלקות בשלשה סמוכין וזה נוהג בכל מקום כשיש סמוכין בא"י יכולין לסמוך לאותן שבחו"ל ונוכל לדון גם בחו"ל דיני מלקות. ב) נראה להוכיח מד' ז"ל דס"ל דסמיכה אפשר לעולם אע"ג שבטלה הסמיכה מ"מ כיון שהתוה"ק אמרה לדורותיכם נראה שהוא דבר שאפשר להיות משפט עכ"פ לדיני קנסות ומלקות לדורות וזה א"א כ"א ע"י ג' מומחים וא"כ ע"כ דסמיכה אפשרות תמיד ומוכח מזה כדעת הר"מ ז"ל דאע"ג דבטלה הסמיכה מ"מ אם יסכימו כל חכמי א"י יכולין לסמוך גם בזה"ז אם יבחרו מהם חכם ויסמכו אותו להורות ולדון ולכן אע"ג דכתיב לדורותיכם אינו מוכרח מזה דחוקת משפט יהי' נוהג גם בזה"ז דליכא סמוכין מה"ת ונימא דמוכרח מזה דדיני מלקות ודיני קנסות נוהג בזה"ז אע"פ דליכא סמוכין דז"א כיון דאפשר תמיד בסמוכין כנ"ל ועי' בת' מרלב"ח בקונטרס הסמיכה שהתווכחו בזה המר"י בי רב עם המרלב"ח ז"ל אם לסמוך על הר"מ בזה כיון שהוא דעת יחיד ומהתימה שלא הרגישו שמוכרח כן מד' הרמב"ן ז"ל הנ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:5
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:5)

אך מהי שיש לעי' בזה הוא על רבינו הרשב"א ז"ל שהמר"י בי רב מצא עזר וסעד ברשב"א ז"ל בח' לב"ק ד' ט"ו שה"ר מהא דאמרינן בגמ' האי כלבא דאכל אימרא ושינרא דאכל תרנגולא משונה הוא ולא מגבינן בבבל וכו' ואי אמר קבעי לי זימנא דאזלינא לא"י קבעינן לי' ותמה הרשב"א ז"ל הא בימיהם לא הי' סמוך בא"י וא"כ מה תועלת יש בעלייתו לא"י והביא ראי' מזה לדעת הר"מ ז"ל שאם הסכימו כל חכמי א"י לסמוך סומכין ועיי"ש בד' מהר"ל בח' שהאריך שהרשב"א ז"ל לא נשאר בדיעה זו וכל אחד מתאמץ להשוות דעת הרשב"א ז"ל לדעת הר"מ ז"ל ותמי' לי מאוד שאשתמיט להם ד' הרשב"א ז"ל ביבמות פ' החולץ ד' מ"ו ע"ב שהקשה כיון דגר צריך שלשה מדכתיב בי' משפט א"כ נבעי מומחין ותי' וי"ל דכי גמירי שלשה גמירי מומחין לא גמירי ואפשר דנפקא להו דלשלשה בלחוד כתיב בי' רחמנא משפט ולא למומחין מדכתיב וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם לומר דבכל הדורות מקבלין גרים ואפי' בזמן דליכא מומחין ומהאי קרא הוא דנפק"ל בפ' ד' מחוסרי כפרה דמקבלין גרים בזה"ז אע"ג דליכא הרצאת דמים עכ"ל הרשב"א ז"ל וא"נ דהרשב"א ס"ל כדעת הר"מ ז"ל דמשכח"ל סמיכה גם בזה"ז א"כ הדרק"ל איך מקבלין גרים בלא סמוכים וכמו שכ' הרמב"ן ז"ל דאע"ג דכתיב במשפט לדורותיכם מ"מ צריך סמוכין וע"כ כשיטת הר"מ ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:6
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:6)

א"כ ה"ה די"ל כן בגר כיון דכתיב בי' משפט צריך סמוכין ומשכח"ל לדורותיכם אם יהי' סמוכין ומה שנלענ"ד בזה לחומר הנושא בשנקדים להבין ד' הרשב"א ז"ל דפשיטא לי' דלכן לא דרשינן ממשפט דכתיב גבי גר כ"א לשלשה ולא למומחין כיון דכתיב בי' לדורותיכם וכמו דמקבלים גרים בזה"ז אע"ג דליכא קרבן ותמי' לכאו' דמהיכן ילפת לי' מהרצאת דמים א"כ נימא דכמו דלענין הרצאת דמים אע"ג דילפינן מלדורותיכם דהוי גר גמור אף במקום שאין קרבן מ"מ בזמן בהמ"ק אינו מותר לבא בקהל בלא הרצאת דמים מבואר דבמקום דאפשר להיות הרצאת דמים מעכב הגירות ואינו בגדר בר ישראל גמור שיהי' מותר לבא בקהל עד שיהי' קרבנו קרב אם כן גם לענין מומחים נימא דאע"ג דבזה"ז דבטלה הסמיכה ולי"ל מומחין ל"צ מומחין מ"מ בזמן דהי' סמוכין יהי' צריך סמוכין לקבלת גירות כיון דכתיב בי' משפט:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:7
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:7)

לכן נלענ"ד דדוקא הרצאת דמים כיון דהגירות הראשון של ישראל כשנכנסו לברית הי' ע"י מילה וטבילה והרצאת דמים לכן אמרינן דכל גירות צריך ומעכב הרצאת דמים שיהי' בגדר ישראל גמור שיהי' ראוי לבוא בקהל ישראל אך מדגלי רחמנא לדורותיכם ילפינן מני' דלאחר החורבן שא"א הרצאת דמים נעשה גר גמור בלא זה משא"כ סמוכין כיון דקודם מתן תורה לא הי' סמוכין א"כ הגירות הראשונה שנכנסו ישראל לברית לא הי' בפני שלשה מומחין נהי דנתנה תורה ונתחדשה הלכה דבכל דבר דהוי בגדר משפט צריך מומחין מ"מ מדגלי רחמנא לדורותיכם בזה וזה דבר שא"א לדורות לכן אמרינן דפירוש הקרא רק לשלשה אבל לא למומחין וענין גירות סגי כמו שהי' הגירות הראשון והעקרי כשנכנסו ישראל לברית דלא הי' צריך ג' מומחין:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:8
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:8)

ומעתה י"ל דמה"ט ס"ל לרשב"א ז"ל דאע"ג דמשכח"ל תמיד מומחין עיד"ז שיסכימו כל חכמי א"י מ"מ כיון שהדבר מוגבל באופנים הרבה עד שיצא הדבר לפועל וכיון דבגר אמרה תורה לדורותיכם אמרינן דתמיד צריך להיות מציאות של קבלת גירות ולא שנמתין עד שיהי' סמיכה ויהי' מומחין ול"צ יותר מגירות הראשון שבשעה שנכנסו ישראל לברית ועי' ביבמות ד' מ"ח ע"ב מפני מה גרים בזה"ז מעונין וכו' אחרים אומרים מפני ששהו עצמם ליכנס תחת כנפי השכינה מבואר דא"א להשהות גר הבא להתגייר ולכן אע"ג דמשכח"ל סמוכין מ"מ כיון דהשתא ליכא סמוכין א"צ סמוכין:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:9
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:9](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:9)

איברא די"ל בפשיטות דהנה באמת בח' הרי"מ ז"ל ריש ס"א העיר בהא דלדורותיכם והביא ד' הרשב"א ז"ל דבח' ליבמות פ' החולץ הקשה איך מקבלין גרים בזה"ז וא"ל מצד שליחותי' קעבדינן דאכתי איך מותר לישא בת ישראל ותי' הרשב"א דבגר ל"צ מומחין ואפשר דהטעם משום דכתיב לדורותיכם וממעטינן מני' במס' כריתות ד' ט' דל"צ הרצאת דמים דאל"כ לא משכח"ל גר בזמן שאין בהמ"ק קיים וה"נ לענין סמוכין ובח' לגיטין פ' המגרש בהא דגט מעושה כתב בפשיטות דקבלת גרים הוא מצד שליחותי' קעבדינן והיא סתירה ממקום למקום. לכן נראה באמת דהרשב"א לטעמו אזיל שנסתפק בדעת הר"מ ז"ל כמבואר מד' דבב"ק הנ"ל ולכן ביבמות כתב רק באפשר היינו באם לא נימא כשיטת הר"מ ז"ל י"ל מדכתיב לדורותיכם ע"כ דל"צ מומחין ובגיטין קאי לשיטת הר"מ ז"ל א"כ א"א לדייק מדכתיב לדורותיכם כיון דאפשר גם בזה"ז מתקיים בי' לדורותיכם כנ"ל ועי' בס' אור החיים במדבר ט"ו ל"ח בקרא דועשו להם ציצית לדורותם שכ' לפרש לשון הקרא דלבן יכול להיות לדורות משא"כ תכלת ל"מ קאי לדורות כיון דהיום ליכא תכלת לכן לא כתיב בי' לדורותם עיי"ש:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:10
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:10](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:10)

וראיתי למורי הג' מקוטנא ז"ל שהקשה לפ"ז לפ"ד הרז"ה ז"ל והנשיא ר"י ב"ב שנזכר בתמים דעים דס"ל דהלכה כרבי דתכלת מעכב את הלבן ובזה"ז דליכא תכלת ליכא מצות ציצית מה"ת כלל וא"כ איך מקוים בציצית לדורותם והיא קושי' גדולה אמנם לפ"ד י"ל דאולי דעתם ז"ל דתכלת אינו נגנז ואפשר ע"י טרחא למצא אותו כדעת הרדב"ז בת' ס' תרפ"ה ושפיר מתקיים בי' לדורותם אם ימצא התכלת ושפיר י"ל דבלא תכלת ליכא מצוה מה"ת:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:11
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:11](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:11)

והנה מרן זצ"ל כ' להכריח זה דגר בזה"ז כשר מה"ת דאל"כ הדר"ל קושית הרשב"א ז"ל דאיך מותר לישא בת ישראל וכן איך מותר לשחוט הא מה"ת אינו בר זביחה [וכונתו לדעת הר"י והרא"ש ז"ל דגם נכרי שאינו עובד עבוד"ז שחיטתו פסולה מצד דאינו בר זביחה וא"כ הקושי' גדולה איך מותרין לאכול מה שישחוט כיון דמה"ר נכרי הוא ואינו בר זביחה כנ"ל] אמנם לענ"ד נראה דא"ז מוכרח דמה שהקשה דאיך מותר לישא בת ישראל דאין יכולין לעקור דבר מה"ת כ"א בשוא"ת ובעניי איני יודע איזה איסור תורה יש בזה ל"מ לפ"ד הטור אהע"ז ס' ט"ז דפוסק להלכה דבשאר אומות ליכא איסור כלל מה"ת אפי' דרך חיתון ורק בז' אומות איכא הלאוין דלא תתחתן ולא תקח עיי"ש. א"כ שפיר אמרינן דהם אמרו והם אמרו דגם גר בזה"ז מותר בבת ישראל:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:12
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:12](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:12)

אך אפי' לפי"ד הר"מ ז"ל דס"ל דהלכה כרשב"י וכל המסירין בכלל לא תתחתן מ"מ הא מבואר בר"מ ז"ל פי"ב מאסורי ביאה ה"ה דהבא על בת גר תושב אין קנאין פוגעין בו ונראה דקאי על כל הני כ' לעיל דבזה ליכא הלאו דלא תתחתן כיון דמלא יסיר דרשינן א"כ ז"ד בנכרי העובד עבוד"ז אבל בנכרי שאינו עובד עבוד"ז ל"ש זה וא"כ גר בזמנינו כיון דמקבל עליו כל התורה כולה ואינו עובד עבוד"ז לו יהי' דמה"ת אינו גר מעלי' אבל עכ"פ לא גרע מגר תושב ונהי דבזמן שאין היובל נוהג אין מקבלין גר תושב מ"מ גר גמור דמקבלין א"כ מה"ת הוי עכ"פ כמו גר תושב ובתו אינה אסורה אלא מדרבנן וכמו כן הא בעצמו מותר בבת ישראל מה"ת ולא נשאר אלא איסור דרבנן ומדרבנן הוי גר גמור וז"ב מאוד לענ"ד ועי' בנתה"מ ס"ק א' שלא הקשה מזה רק מהא דאין תופסין קידושי שני וע"ז י"ל מצד אפקעינהו רבנן לק"מ אבל מזה דאיך מותר לישא בת ישראל לא קשה לי' כלל וע"כ הכוונה כדאמרן דבזה ליכא איסור תורה כלל:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:13
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:13](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:13)

ואל תשיבנו מד' התוס' כתובות ד' י"א ע"א ד"ה מטבילין אותו שהקשו דאיך הוי גר מדרבנן ושרינן לי' בבת ישראל א"כ נראה מבואר דאיכא איסור תורה בגר מדרבנן אם נושא בת ישראל י"ל דהתם שאני כיון דהגדילו יכולין למחות וא"כ עדיין אינו גר ברור אף מדרבנן ובפרט דשייך עדיין הך חששא דכי יסיר דדילמא ימחה כשיגדל והרי אשתו עמו והוא נכרי גמור משא"כ הכא דמדרבנן הוי גר גמור נראה ברור דליכא איסור תורה בלקיחת בת ישראל לפי"ד הר"מ והטור ז"ל ומה שהקשה מרן זצ"ל משחיטה דאיך מותר לשחוט הא מה"ת אינו בר זביחה:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:14
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:14](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:14)

נראה לענ"ד לת' לפ"מ דנראה לחדש דנהי דשחיטת גר תושב פסולה מצד דאינו בר זביחה מ"מ אם יקבל עליו בנדר שלא יאכל נבילות הוי בר זביחה מעלי' לפ"מ דמבואר בירושלמי נזיר פ"ט ה"א דר' יונה ס"ל דגם נכרי הוא בבל יחל והיתר חכם אין להם עיי"ש וא"כ הרי מוזהר אנבילות מצד קבלתו ומקרי בר זביחה כיון דעכ"פ אסור לאכול נבילות ומעתה ה"ה בגר בזה"ז דמקבל עליו המצות א"כ גם מה"ת אסור לאכול נבילות מצד נדר עכ"פ ושוב הוי בר זביחה והרי קטן מקרי בר זביחה משום דאסור ליתן לו איסור בידים אע"ג דהוא אינו מוזהר כלל א"כ מכ"ש גר דמוזהר עכ"פ מצד נדר שלא לאכלו מקרי בר זביחה כנ"ל נכון בזה בעזה"י. ואפי' למ"ד בירושלמי שם דאין ב"נ מוזהר על בל יחל וא"צ התרת חכם מ"מ נלענ"ד עפ"מ שחקרו האחרונים דגם מכשיל את חבירו באיסור דרבנן איכא לפנ"ע מה"ת כיון דעכ"פ נותן לפניו מכשול ובמק"א הארכנו לברר ד"ז ואכ"מ א"ר כמו דקטן מיקרי בר זביחה מפני שאסור להושיט לו נבילות ה"ה גר מדרבנן כיון דמדרבנן הוא גר גמור ואסור לו מדרבנן עכ"פ נבילות וא"כ שוב אסור ליתן לו מה"ת מצד לפנ"ע כנ"ל ושוב מקרי בר זביחה כיון דאסור ליתן לו נבילות מה"ת ועי' בזה כי הוא הערה נכונה בעזה"י. ונחזור לענין שאנו עסוקים בו דהנה לפי המתבאר מדברינו אלה שפיר י"ל דגר בזה"ז הוא ג"כ מצד שליחותי' קעבדינן ולפי"ז אין מזה סתירה לדעת הר"מ ז"ל דהיום משכח"ל סמוכין ובאמת לדידי לא דרשינן לדורותיכם כלל דגר בזה"ז דאורייתא דלא נשמע כלל מלדורותיכם כיון דאפשר גם בזה"ז בסמוכין כנ"ל אך באמת נראה שדעת הר"מ ז"ל דגר מה"ת א"צ מומחין כמבואר מדבריו בפי"ג מאיסורי ביאה ה' טו"ב עיי"ש וצ"ב דלשיטתו ליכא למילף מלדורותיכם וא"כ אמאי לא יהי' צריך מומחין הא משפט כתיב בי' אך באמת א"ש בפשיטות דהר"מ ז"ל אזיל לשיטתו דסובר דלא אמרינן ער"פ וס"ל דמה"ת ל"צ בהודאות והלואות מומחין וא"כ י"ל דנהי דבגר כתיב בי' משפט מ"מ לא עדיף מהודאות והלואות דג"כ סגי בתלתא הדיוטות הן אמת דמלשון הר"מ ז"ל פ"ה מסנהדרין נראה קצת דגם בהודאות והלואות צריך לבא לטעמא דשליחותי' קעבדינן וכבר תמה בזה הרב לח"מ ז"ל כיון דס"ל להלכה דמדאורייתא חד נמי כשר ממילא סגי לי' בג' הדיוטות מדינא דאורייתא ולמה צריך לטעמא דשליחותי' קעבדינן אמנם לענ"ד, נראה פשוט לפמ"ש מרן ז"ל לקמן סק"ג להעיר דאיך משכח"ל הוה"ל הא הוי עדות שאאילה"ז כיון דאם יתזמו א"צ לשלם דהזמה קנס הוא וא"כ גם הודאות והלואות לא משכח"ל כיון דבדיני הזמה צריך מומחין וכבר קדמו בזה הג' בעל כסא דהרסנא בת' בש"ר ס' י"ב עיי"ש בקיצור נרמז הרבה מד' מרן ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:15
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:15](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:15)

ומ"ש מרן דלהר"מ דס"ל בפכ"א מה"ע גבי שן ועין דחיוב תפיסה חשיב ילה"ז ה"ה אם מהני תפיסה מעדים מקיים בהו כאשר זמם אתד"ק מלבד שיש לחלק בין הנושאים דהיכא דמחייבי ממון גמור צריך שגם הם יתחייבו ממון גמור דאל"כ לא הוי ממש כאשר זמם מלבד זאת גוף ד' מרן ז"ל בכסף משנה שם שהחליט בדעת הר"מ ז"ל דלכן העדים צריכין לשלם כיון דהי' מהני תפיסת העבד עכ"פ ובקל יכול לתפוס הו"ל כאילו הפסידו לו ממון גמור תמי' בעיני לפ"ד מהרש"ל דבספיקא דדינא נהי דמהני תפיסה מ"מ גם השני יכול לחזור ולתפוס א"כ נראה דאף א"נ סברא זו מ"מ בשו"ע ליכא למימר דמשום זה הפסידו לו ממון כיון דעפ"י דין א"צ לשלם לו ואי דיכול הי' לתפוס הא הי' האדון יכול לחזור ולתפוס וא"כ איך נוכל לומר דמשום זה יהי' העדים צריכין לשלם כשהוזמו:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:16
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:16](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:16)

ומכח זה נראה עיקר כמו"ש בלח"מ לפרש ד' הר"מ ז"ל דמיירי אם תפס העבד ועפ"י העדים צריך להחזיר דאז שפיר הפסידו לו ממון וא"כ אין הוכחה מד' הר"מ לסברא זו דבקל יכול לתפוס יהי' חשיב ממון ובפרט לפ"ד הסוברים דגם בקנס אע"ג דמהני תפיסה מ"מ יכול לחזור ולתפוס כמו שיתבאר בעזה"י לקמן א"כ ברור הד' דהוי עדות שאאיל"ה לענין הודאות והלואות וא"ל הא הוי ילה"ז אם יהי' סמוכין והוי בגדר ילה"ז דמה נעשה בדור דליכא חכמים בא"י הראוין לסמיכה ועי' מ"ש לקמן בשם המרלב"ח ז"ל וא"כ שפיר גם בהודאות והלואות צריך לבא לטעמא דשליחותי' קעבדינן וא"ש ד' הר"מ ז"ל אך ז"ד בהודאות והלואות אבל בגר שפיר אמרינן דמד"ת כשר בג' הדיוטות ול"צ לבא לטעמא דשליחותי' קעבדינן כלל אבל א"נ כר"א דער"פ כתיב כאן ובהודאות והלואות ג"כ מד"ת צריך ג' מומחין דוקא ה"ה בגר יהי' צריך ג' מומחין מה"ת ורק מצד שליחותי' קעבדינן כשר בהדיוטות וז"ב בדעת הר"מ ז"ל ולפי"ז דעת רבינו נתנאל ורשב"א יבמות ונמוק"י דס"ל דגר בזה"ז ד"ת מדכתיב לדורותיכם מבואר דס"ל דל"מ סמיכה בזה"ז ודלא כהר"מ ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:17
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:17](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:17)

הן אמת שיש עוד לעי' בעיקר הדבר שנראה מד' רבותינו ז"ל דאם משכח"ל סמיכה בזה"ז שפיר מתקיים לדורותיכם אף א"נ דבעי רק מומחין כיון דמשכח"ל תמיד מומחין ע"י שנחדש את הסמיכה והא מגדרי הסמיכה צריך שיהי' הנסמך גדול הדור ובשלימות המעלות ואם לא נמצאו כאלה בא"י בודאי דל"ש סמיכה וא"כ איך מקיים בזה לדורותיכם:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:18
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:18](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:18)

וראיתי שכבר ישבו על מדוכה זו רבותינו המרלב"ח אאמר"י בי רב ז"ל שדעת המרלב"ח בקונטרס הסמיכה ד' ס"ב ע"א [ד' לבוב] שא"א הסמיכה בדורו מפאת כי לא נמצאו חכמים שיהי' ראוים לסמיכה הן מפאת גודל חכמת התוה"ק שצריך להיות מתנאי הסמיכה והן מפאת הדברים האחרים הצריכים למשפטי התורה אשר בלעדם א"א להיות סמוך אפי' לדבר פרטי ממשפטי התורה אולם דעת המר"י בי רב ז"ל בקונטרס הסמיכה שם ד' ע' דכפי הדור והזמן צריך לבקש סמוכים שאין ממנין סמוכין מן המתים והרי אפי' בדורו של מרע"ה לא נמצאו התנאים הצריכים לממונים ועיי"ש כל דבריו הקדושים נראה דס"ל דחילוק הוא בין כשבאין למנות סנהדרין לד"נ דאז מעכבין כל התנאים שכ' הר"מ ז"ל אבל ב"ד של שלשה לקנסות ולמלקות אין מעכבין כל התנאים האלו:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:19
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:19](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:19)

וראה זה פלא מה שמצאתי בתוס' הרא"ש להוריות (ד' ז' ע"א) בד"ה ה"ד הא דקאמרת הורה בפנ"ע מתכפר בפנ"ע שכ' בזה"ל ולא ברירא לי שפיר מה הפירוש מופלא דראוי להוראה היינו דגמיר תלמודא כשמעון בן עזאי וגמיר וסביר מה חסר לי' להיותו נקרא מופלא ואפשר דמושיבין בסנהדרין אע"פ שאינו ראוי להוראה אי לא משכח ראוי להוראה ואותם הראוים להוראה נקראים מופלאים והכא מיירי שכולן ראוים להוראה עכ"ל. מבואר מד' הרא"ש ז"ל שממנין בסנהדרין אפי' מי שאינו ראוי להוראה אם לא משכח ראוי להוראה:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:20
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:20](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:20)

וכשאני לעצמי הי' נלענ"ד דפירוש הגמ' דאין ממנין בסנהדרין אלא מי שראוי להוראה אמנם אם נמצא בעיר מופלא יותר מהם אע"פ שאינו מכלל הסנהדרין כגון שלא הי' ראוי למנותו מחמת זקנה או שא"ל בנים וכיו"ב מ"מ צריכין להתישב עמו בהוראה ובלא"ה לא הוי הוראה מעלי' כיון שהי' להם ללמוד ממנו כיון שהוא גדול מהם בתורה אע"פ שאינו מסנהדרין הכלל שכל שיש גדול ממנו ואינו נמלך עמו בהוראה חדשה שנולד ספק לסנהדרין לא הוי בגדר הוראת ב"ד וכן בכהן משיח לא הוי בגדר הוראת כהן משוח דכללא דיכול ללמוד ולא למד הו"ל כמו מזיד בהוראה ואין זה בגדר הוראת ב"ד ובזה אתי פירוש הגמ' כפשטא אמנם מד' רש"י ז"ל בד"ה והא הוראה דידי' לאו כלום הוא שכ' בזה"ל דכיון "דאינו מופלא לא ידע מאי קא מורה" ולא הוי הוראה מעלי' נראה ג"כ דמפרש כהרא"ש ז"ל דאינו מופלא היינו שאינו בעל הוראה ומוכרח מזה דממנים בסנהדרין אפי' מי שאינו ראוי להוראה וזה פלא בעיני ותמהני על רבותינו המר"י בי רב והמרלב"ח ז"ל שלא עמדו בזה כלל:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:21
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:21](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:21)

וי"ל עוד דאפי' א"נ כשיטת המרלב"ח דא"א לסמוך אפי' לב"ד של שלשה אלא מי שהוא גדול הדור ושלם בשאר מעלות שאינו נמצא בדור זה מ"מ מתקיים בי' לדורותיכם כיון דאין זה מניעה מחוק התורה אלא מצדינו שלא נלמוד בשקידה שיהי' בינינו אנשים ראוים לסמיכה זה אינו בגדר ביטול כיון דיש אפשרות אם ישקדו ישראל על התורה ימצאו תמיד אנשים כאלה שפיר מתקיים בזה לדורותיהם וצ"ע עוד הרבה לברר דברים אלה ואכ"מ כי לא באתי בזה אלא לבאר ד' הרמב"ן ז"ל שנראה מדבריו ז"ל דמשכח"ל דיני מלקות וקנסות בזה"ז אף בחו"ל ע"י סמוכים שנסמכו בא"י וממילא כשרים לדון הכל גם בחו"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Masei 2:22
[Keli Chemdah on Torah, Masei 2:22](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Masei/r/2:22)

ויש להעיר בזה מדברי הרמב"ן ז"ל מובא בר"ן ז"ל בסוף פ"ק דתענית שכ' דאין שום תענית ציבור בבבל והטעם מפני שהדיינים שלהם הדיוטות הם ולא סמוכין ולא הי' להם נשיא שתהי' גזירתם קיימת על כל ישראל עיי"ש נראה מבואר מד"ק דאפי' בזמן דאיכא סמוכין מ"מ בבבל לא הי' סמוכין וזה צ"ע דמלבד דאם נסמכו בא"י שוב יכולין לדון גם בבבל מלבד זאת הרי מבואר בתוה"ק בכל מושבותיכם משמע דהמצוה כן הוא שיהי' לדורות גם בבבל ב"ד סמוכים לדון ד"ק וכמו"ש הרמב"ן ז"ל עצמו כאן ועי' בר"מ ז"ל פ"ב מה' שופר ה"ט שכ' דבזה"ז אין תוקעין בשופר בשבת אלא במקום שיש בו ב"ד קבוע והוא שיהי' סמוך בא"י אמנם ברז"ה ז"ל בבעה"מ נראה דלמ"ל בזה"ז כלל תק"ש בשבת ובר"ן ז"ל שם הסכים דעת הרז"ה להר"מ ז"ל ולענ"ד המעי' בד' הרז"ה ז"ל יראה דס"ל דלא משכח"ל סנהדרין בזה"ז ודלא כהר"מ ז"ל וע"ע בענין זה בקונטרס הסמיכה למרלב"ח ז"ל ד' ע"ח ע"א ויש אתי הרבה להאריך בענינים אלה ואכ"מ ועי' עוד באגרת בקורת שכתבתי ע"ד תשובת בש"ר מ"ש בענין זה: