## Keli Chemdah on Torah, Miketz

###### Keli Chemdah on Torah, Miketz 2:1
[Keli Chemdah on Torah, Miketz 2:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Miketz/r/2:1)

בחולין (דף צ"א ע"א) ואמר רבי יוסי ברבי חנינא מה דכתיב וטבוח טבח והכן פרע להם בית השחיטה והכן טול גיד הנשה לפניהם כמ"ד גה"נ נאסר לב"נ ע"כ לשון הגמ'. והקשה שם בתוס' דילמא לא נאסר ואפ"ה היו מקיימין כמו שחיטה דקאמר להם פרע בית השחיטה. ומה שנלענ"ד לתרץ דהנה לכאורה קשה דהנה בכ"מ מתעסק פטור רק בחלבים ועריות קיי"ל דמתעסק חייב משום שנהנה וא"כ היכא דאינו נהנה נראה ברור דמתעסק אפי' באיסורי מאכל פטור ואין כאן עבירה כלל מה"ת כדעת הגאון מליסא ז"ל מובא בת' רעק"א סי' ח' וכבר כתבתי מזה במקום אחר ומעתה לפי"מ דקיי"ל אין בגידין בנו"ט ועץ בעלמא הוא והתורה אסרתו א"כ נראה ברור דאם הוי מתעסק באכילת הגיד ליכא איסורא כלל כיון דאינו נהנה לית בי' איסורא וא"כ למה צוה יוסף ליטול גה"נ בפניהם תיפוק לי' דאפי' אם לא יטול גה"נ בפניהם כיון דהם לא ידעו שגה"נ בתוכו יהיו מתעסקים באכילת הגיד וליכא איסורא כלל והוא הערה נכונה. אמנם נראה נהי דמתעסק לאו עבירה הוא היינו משום דילפינן מדכתיב בעשותה פרט למתעסק ונהי דילפינן מזה דמתעסק גרע משוגג כיון דלא חייבה רחמנא חטאת עליו ע"כ דאין עבירה כלל ודלא כדעת רעק"א ז"ל בזה. מ"מ היינו דוקא בישראל אבל בב"נ לא מיעט רחמנא מתעסק כלל ושפיר גם מתעסק הוי עבירה ושפיר הוצרך ליטול גה"נ בפניהם. ומעתה זה דוקא א"נ דגה"נ נאסר לב"נ אבל אי נימא דאינו נאסר לב"נ ורק שקיימו מעצמן כמו ישראל א"כ פשיטא דלא עדיפי בזה מישראל והיכא דהוא מתעסק ליכא איסורא א"כ הדרה קושיא לדוכתא למה הוצרך ליטול גה"נ בפניהם ומוכח מזה כמ"ד גה"נ נאסר לב"נ וזה, נכון בעזהשי"ת:


###### Keli Chemdah on Torah, Miketz 2:2
[Keli Chemdah on Torah, Miketz 2:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Miketz/r/2:2)

אך באמת קשה לומר דס"ל לריב"ח דאין בגידין בנו"ט כיון דנראה דצוה ליטול גה"נ בפניהם מיד קודם הבישול ע"כ דס"ל יש בגידין בנו"ט דאל"כ מה בכך שיתבשל עם גידו והיו יכולין אח"כ ליטול את הגיד ולהשליכו. ונראה דס"ל יש בגידין בנו"ט וא"כ שוב נסתרו דברינו דשפיר הוצרך ליטול דאל"כ יהי' עבירה אע"ג דהוי מתעסק כיון דהוי כחלבים ועריות שחייב בהן מתעסק מטעם נהנה. לכן נראה לתרץ דהנה לכאורה קשה אפי' א"נ יש בגידין בנו"ט ג"כ קשה למה צוה יוסף ליטול גה"נ בפניהם דמה בכך שיתבשל עם גידו הא קיי"ל טעם כעיקר לאו דאורייתא לבד בבב"ח וא"כ מה בכך דהגיד יתן טעם בתוך הבשר הא טכ"ע לאו דאורייתא ועל דרבנן בוודאי לא היו זהירי. אמנם נראה דהנה רש"י ז"ל כתב דלכן טעם כעיקר לאו דאורייתא משום דמה"ת ברובא בטל דכתיב אחרי רבים להטות מבואר מדברי רש"י ז"ל דאפי' א"נ טכ"ע לד"א מ"מ צריך ביטול ברוב עכ"פ וכ"ה האחרונים דלפי"ז לפי"מ שחקר הפרמ"ג דבב"נ ל"ש ביטול ברוב דאחרי רבים להטות בישראל כתיב א"כ בב"נ לכ"ע טכ"ע דאורייתא ואסור החתיכה מצד טעם האיסור שהיא בתוכה ומעתה א"ש דהי' צריך ליטול הגיד קודם הבישול למ"ד יש בגידין בנו"ט. אך זה דוקא אי נימא דגה"נ אסור לב"נ אבל א"נ דאינו אסור לב"נ אלא מכח מצות ישראל עשו זאת וא"כ פשיטא דשוב בטל ברוב וטכ"ע לאו דאורייתא וא"כ לא הוצרך ליטול גה"נ בפניהם. ומיושב שפיר קושית התוס':


###### Keli Chemdah on Torah, Miketz 2:3
[Keli Chemdah on Torah, Miketz 2:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Miketz/r/2:3)

ומה שנראה עוד בסוגנן הנ"ל בדרך פילפול דהנה קשה למה הי' צריך ליטול הגיד כיון דטכ"ע לאו דאורייתא דמה"ת בטל ברוב אך י"ל דא"מ איסור לכתחילה ואע"ג דא"מ איסור לכתחילה הוא רק מדרבנן ע"ז י"ל לפי"מ שכתב הגאון בעל חוו"ד ז"ל דבאיסה"נ לכו"ע אין מבטלין איסור לכתחילה מה"ת א"כ גה"נ למה דקיי"ל כר"א דלא תאכל משמע הנאה ג"כ א"כ צריך להיות אסור בהנאה רק דמותר בהנאה מכח כשהותרה נבילה היא וחלבה וגידה הותרו א"כ זה דוקא לאחר מתן תורה אבל קודם מתן תורה הי' אסור בהנאה דעדיין לא הותרה נבילה וכיון שכן אסור לבטל מה"ת ושפיר הוכרח ליטול גה"נ. אך זה דוקא א"נ דאסור לב"נ שפיר י"ל כדברינו משא"כ א"נ דלא נאסר לב"נ א"כ נהי שקיימו מעצמם כמו ישראל עכ"פ ל"ש להחמיר יותר מישראל וא"כ מותר בהנאה וא"כ שוב מותר לבטל מה"ת וא"כ כיון דטכ"ע לאו דאורייתא לא הוצרך ליטול גה"נ בפניהם. ויש עוד כמה דברים לפלפל בזה ואין כאן מקומו:


###### Keli Chemdah on Torah, Miketz 2:4
[Keli Chemdah on Torah, Miketz 2:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Miketz/r/2:4)

סוגיא דמדליקין מנר לנר (שבת דף כ"ב):