## Keli Chemdah on Torah, Miketz

###### Keli Chemdah on Torah, Miketz 3:1
[Keli Chemdah on Torah, Miketz 3:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Miketz/r/3:1)

איתמר רב אמר אין מדליקין מנר לנר וכו' וברש"י ז"ל ומשום דהילכתא כרב באיסורי בכולי הש"ס לבר מהני תלת נקטינהו גבי הדדי עכ"ל. ובלימוד התלמידים אמרתי דרך פלפול לחבר ג' מימרות אהדדי ונקדים מה דנקט הך דאין מתירין מבגד לבגד. נראה בפשיטות דאתי להורות כרב אדא בר אהבא דפליגי אי משרגא לשרגא בלא קינסא כמו מבגד לבגד דהוא בלא אמצעי וס"ל דגם הכא איכא ביזוי מצוה כיון דהנחה עושה מצוה כמו"ש התוס' לקמן ד"ה מאי הוי עלה עיי"ש. אך הנה באמת שורש הפלוגתא אי הנחה עושה מצוה או הדלקה עושה מצוה צריך מובן במה פליגי. ונלענ"ד לחדש דהנה נס חנוכה קבעו על נס דנרות המנורה. ומעתה נראה דפליגי בתירוצי מרן הב"י ז"ל דהקשה אמאי עושין חנוכה בליל ראשון הא על לילה ראשונה הי' שמן ולא הי' נס ותירץ ב' תירוצים. א' דחלקו את השמן לח' חלקים ושפיר הי' הנס כל לילה ועוד תירץ דמיד בבוקר הי' מלא כבתחילה עיי"ש:


###### Keli Chemdah on Torah, Miketz 3:2
[Keli Chemdah on Torah, Miketz 3:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Miketz/r/3:2)

ומעתה נלענ"ד דבזה פליגי דמאן דס"ל הדלקה עושה מצוה ס"ל דהי' הנס מיד בשעת ההדלקה דהיינו שלא חלקוהו השמן ובלילה הראשונה דלק כל השמן וא"כ הי' הנס בהדלקה ולכן הדלקה עושה מצוה דזה הוא לזכר הנס משא"כ רב ס"ל דהנחה עושה מצוה ס"ל דחלקו את השמן לח' חלקים א"כ ההדלקה לא הי' נס כלל כיון דהי' שמן בכל לילה בשעת הדלקת המנורה ועיקר הנס הי' בהנחה ולכן אמרינן הנחה עושה מצוה ולכן אין מדליקין מנר לנר וזה נכון בס"ד. אך הנה המפורשים תמהו על תי' הב"י דחלקו את השמן לח' חלקים דלמה עשו זאת הא מוטב לקיים עכ"פ המצוה יום אחד משלא לקיים כלל ותירץ דס"ל להב"י דח"ש מהמצוה הוא ג"כ מצוה וכיון שלא היו יכולין לקיים כל הח' ימים מצות הדלקת המנורה רצו לקיים בכל לילה עכ"פ ח"ש מהמצוה משיעשו היום כל המצוה ולא יקיימו אח"כ כלל ועיי' בזה בקונטרס התשובות מ"ש בזה ואכמ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Miketz 3:3
[Keli Chemdah on Torah, Miketz 3:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Miketz/r/3:3)

אך באמת בעיקר הענין אי ח"ש מהמצוה הוא ג"כ מצוה תליא אי נימא דח"ש הוא בכל איסורין לאו דוקא באיסורי מאכל וא"כ מבואר דח"ש הוי חלק מהכל לענין איסור וא"כ שוב אמרינן דגם לענין המצוה יש לו מקום משא"כ לדעת הח"צ דח"ש הוא רק באיסורי מאכל וא"כ מבואר דח"ש לאו חלק הוא לענין הכל וא"כ פשוט דאין לדמות בזה ח"ש במצות נר חנוכה ואינו מצוה כלל וא"כ אי אפשר לומר כתי' הב"י הנ"ל. והנה סברא זו דח"צ דרק באיסורי מאכל ח"ש אסור מצד מחשבתו נלענ"ד דתליא בפלוגתת ר"י ור"ש בדבר שאינו מתכוין דלר"ש דדבר שאינו מתכוין מותר א"כ חזינן דכח המחשבה פועל שאפי' בדבר האסור תליא עיקר במחשבתו א"כ גם להיפך אמרינן דאפי' בחצי שיעור אם מחשבתו לאיסור והוא מחשיבו לאיסור נאסר משא"כ לר"י דסבירא לי' אף דבר שאינו מתכוין אסור וא"כ חזינן דלא תליא במחשבה כלל א"כ ה"ה בח"ש ל"ש לאסור מצד אחשבה וע"כ דבעצם אסור מצד ריבוי דקרא וא"כ שוב אין נפ"מ בין ח"ש דאיסור לח"ש דמצוה [ושמעתי כיוצא בזה בשם אדומו"ר הקדוש מאלעקסנדר זצ"ל שאמר דמכל שיטת הזוהר הקדוש שהחמיר כ"כ בענין כוונה שמצוה בלא כוונה אינה כלום וכיוצא בו שעיקר הוא המחשבה בכל דבר מבואר דהוא רשב"י שאזיל לשיטתו בש"ס דילן דדבר שאינו מתכוין מותר וכ"ש למלקות וכיוצא בזה ודא ודא אחת היא ודברי פח"ח] וא"כ שוב י"ל כתי' הב"י הנ"ל שחלקו את השמן ושוב אמרינן דהנחה עושה מצוה וא"כ אתיא שפיר דברי הגמ' דמקודם מביא מימרא דרב דאין מדליקין מנר לנר ולהורות דאפי' משרגא לשרגא אסור הביא הפלוגתא דאין מתירין מבגד לבגד אך באמת הדבר צריך בירור מאי טעמא וע"כ משום דרב ס"ל הנחה עושה מצוה וקשה אמאי הא הנס הי' בהדלקה וע"כ כתי' הב"י דחלקו את השמן וקשה מנ"ל דח"ש מהמצוה הוי מצוה דילמא דוקא בחלב גלי קרא משום דשייך בי' אחשבה ע"ז אייתי הך מימרא דרב דאין הלכה כר"ש בגרירה וס"ל דדבר שאינו מתכוין אסור וא"כ ממילא ליכא למימר דח"ש מצד אחשבה וא"כ שוב גם ח"ש מהמצוה מצוה וא"כ שפיר י"ל כתי' הב"י דהיו חולקין את השמן וא"ש דהנחה עושה מצוה ושפיר אין מדליקין מנר לנר. וזה נכון בס"ד: