## Keli Chemdah on Torah, Mishpatim ###### Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 13:1 [Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 13:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Mishpatim/r/13:1) (שם דף י' ע"ב) אמר לי' רב כהנא לרב אלא טעמא דכתב רחמנא והמת יהי' לו הא לא"ה הו"א נבילה דמזיק הויא השתא אי אית לי' לדידי' כמה טריפות יהיב לי' דאמר מר ישיב לרבות שוה כסף ואפי' סובין דידי' מיבעי' עכ"ל הגמ'. ומקשין האחרונים ומטי בה משמי' דהגאון מו"ה דוב בעריש בן הפנ"י ז"ל לדעת הפוסקים דסחורה בדברים האסורים אסור מה"ת א"כ אדרבה אמאי יוכל לסלק לו כיון דאצלו לא הוי בגדר נזדמן הרי קונה לכתחילה דבר איסור לסחורה דזה אסור כיון דאצלו לא הוי נזדמן ואם כי יש לומר קצת בזה כיון דזה יכול לסלקו בע"כ הוי אצל כנזדמן מ"מ קשה מנ"ל להגמ' בפשיטות כ"כ דיכול לסלקו בנבילות וטריפות וזהו קושי' גדולה: ###### Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 13:2 [Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 13:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Mishpatim/r/13:2) והנה לכאורה עלה בדעתי דזה שגרם להרא"ש ז"ל לגרוס בגמ' אמר לי' ר"כ לרבא ולא כמו שכתוב לפנינו אמר ר"כ לרב. ועיי' במהר"ם לובלין ז"ל שהכריח ג"כ גירסת הרא"ש ז"ל. ולפי הנ"ל י"ל דהי' קשה להרא"ש ז"ל לשיטתו דס"ל דסחורה בדברים האסורים אסור מה"ת א"כ מאי הקשה כ"כ בפשיטות דיכול לסלקו בנו"ט לכן גרס רבא וי"ל כיון דרבא סבירא ליה להדיא בגיטין (דף נ') דד"ת דנזיקין דינן בעידית וע"כ דסובר שיעבודא דאורייתא ולפי"ז הרי הכל הוא משועבד להניזק וא"כ מיד שהזיקו נשתעבד לו הכל ופשיטא דגם נו"ט נשתעבדו לו לענין זה עכ"פ דמחויב המזיק למכרן ולסלקו בהדמים ושוב הוי כנזדמנו כיון דבלא"ה הם משועבדין לו ולפי"ז לא נוכל לגרוס אמר ר"כ לרב דהרי רב ושמואל דאמרי תרווייהו שיעבודא לאו דאורייתא וא"כ ל"ש לומר דהוי כנזדמן וז"נ לפי גירסת הרא"ש אמנם לפי גירסת הש"ס דאמר לי' ר"כ לרב הדרא קושי' לדוכתא. וראיתי לחכם אחד שכתב דיהי' מכאן ראי' לדברי החו"י ז"ל דנבילות וטריפות אין אסורין מד"ת. ולענ"ד אכתי יקשה דילמא צריך קרא היכא דהזיק שור טריפה אשר הי' טריפה בתולדה כגון יתרת רגל וכדומה דלא הי' לו שעת הכושר ושוב אסור בסחורה מה"ת וא"כ לולא קרא דהמת הי' לו שהמת הוא של הניזק לא הי' יכול לסלקו בזה ובאמת פשטות דברי הגמרא דאפי' בטריפות בתולדה יכול לסלקו דלא גרע מסובין וקשה אף לדברי החו"י הנ"ל: ###### Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 13:3 [Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 13:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Mishpatim/r/13:3) והנלפענ"ד בישוב קושי' זו דהנה התוס' ריש קידושין הקשו דלמה לי קרא בנזיקין ישיב לרבות שוה כסף ככסף הא נוכל ללמוד מע"ע עיי"ש מה שתירצו ולכאורה קשה לי על קושיתם דהנה הסברא דשוה כסף ככסף הוא רק מצד דמצי למיזבן לי' ולעשות ממנו כסף כמו"ש הראשונים ז"ל וא"כ שפיר צריך קרא בנזיקין דמצי לסלקו בשוה כסף לפי"מ דמבואר בסוגיין דאפי' בנו"ט מצי לסלקו והנה לא מיבעי' לפי"ד התוס' חולין (דף צ"א) ד"ה כמ"ד דב"נ נצטוו על הנחירה בסימנים ובהמה שמתה מאילי' אסורה להם וכ"כ העשה מאמרות במאמר חיקור דין שהוא מפסיקתא ועיין בחולין (דף צ"ב ע"ב) ברש"י ד"ה במקולין א"כ אם מסלקו א"י למוכרו לשום אדם דלישראל אסור מצד סחורה דאצל הקונה ל"ה נזדמן ולעכו"ם אסור למוכרו מצד לפנ"ע וא"כ בכה"ג דאינו יכול למוכרו לשום אדם ל"ש לומר שוה כסף ככסף ושפיר צריך קרא דישיב לרבות דיכול לסלקו בנו"ט ואפי' א"נ דמתה מאילי' מותר לב"נ מ"מ כיון דיכול לסלקו גם בבני מעיים של נבילות דאסורין לב"נ משום אמה"ח ובזה ל"ש שוה כסף ככסף כיון דלא מצי למיזדבן ולעשות ממנו כסף ושפיר צריך קרא דיכול לסלקו וישתמש בו להנאתו ולאכילת כלבים וזו קושי' גדולה לכן נלפענ"ד דקושי' חדא מתורצת בחבירתה דבאמת זה היתה כוונת ר"כ בקושייתו כיון דאמר מר ישיב לרבות שוה כסף ככסף וקשה למה לי קרא הא כבר ידעינן דשוה כסף ככסף וע"כ צ"ל דהכא גלי רחמנא דאפי' נו"ט דלא מצי למיזבן לאחר ול"ש בי' שוה כסף ככסף מ"מ יכול לסלקו בזה וא"כ למה לי קרא דוהמת יהי' לו וא"כ ממילא ל"ק קושית הגאון מו"ה בעריש ז"ל דהכא שאני כיון דגלי קרא דישיב ע"כ דיכול לסלקו אפי' בנו"ט דאל"כ קרא למ"ל כקושית התוס' קידושין הנ"ל וז"נ דרך פילפול בס"ד: ###### Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 13:4 [Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 13:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Mishpatim/r/13:4) ומה שנראה עוד לפרש דברי הגמ' ויהי' מוכח מזה כסברת החו"י ז"ל דבאיסורים שהי' להם שעה"כ אינו אסור מה"ת ונקדים מה דיש לדקדק בגמרא דהקשה ר"כ לרב טעמא דכתב רחמנא והמת יהי' לו הא לא"ה הו"א דנבילה דמזיק הוא השתא אי אית לי' לדידי' כמה טריפות וכו' דידי' מיבעי' ותמי' מאוד דהתחיל בנבילות דבזה איירי פשטא דקרא והקשה רק מטריפות ולמה לא הקשה השתא אי אית לי' לדידי' כמה נבילות והוא דקדוק עצום. לכן נלענ"ד דר"כ בא להזהיר בזה הקושי' הנ"ל דהנה כ"כ למעלה לדון בדברי החו"י שכתב דנבילה מותר מה"ת בסחורה משום דהי' לו שעה"כ דהרי עשה שאינו זבוח איכא מיד שנולד ועיין לעיל מ"ש בזה וכעת מצאתי שהוא גמ' ערוכה בחולין (דף ק"כ ע"א) ובתוס' שם ד"ה מה להנך שפירשו כן דנבילה לא מיקרי הי' לו שעה"כ מצד עשה שאינו זבוח ותלי"ת שכוונתי אל האמת. שוב ראיתי בתשו' רעק"א ז"ל סי' ע"ד שכתב ג"כ לחלק בין נבילות וטריפות וגם ממנו אשתמיט דברי הגמ' הנ"ל אמנם נראה עפמ"ש בתשו' נפש חי' למורי זצ"ל סי' נ"ג בחם הפרי תואר שדעתו ז"ל דאם מוכר שלח לצורך אכילה ל"ש סחורה בדברים האסורים ודוקא במכרו לאכילה איכא סחורה ועפי"ז כתב דאיסור שאסור גם לב"נ כיון דאינו מוכרו לצורך אכילה אינו אסור בסחורה עיי"ש שכתב בזה לבאר הסוגי' דבכורות (ד' ו') הנ"ל ומעתה לפמ"ש בשם התוס' דנבילה שמתה מאלי' אסור גם לב"נ א"כ ממילא מותר בסחורה כיון דאינו מוכר למאכל אמנם נבילה שנתנבלה בשחיטה דמותר לב"נ כיון דהי' נחירת סימנים בזה שפיר אסור סחורה מה"ת כיון דעומד לאכילה לב"נ אמנם טריפה תמיד מותר בסחורה כיון דהי' לו שעת הכושר כנ"ל וזה ברור מאוד לפי דרך זה: ###### Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 13:5 [Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 13:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Mishpatim/r/13:5) ומעתה י"ל דזה כוונת רב כהנא בקושייתו טעמא דכתב רחמנא והמת יהי' לו הא לא"ה הו"א דנבילה דמזיק הוא השתא אי אית לי' לדידי' כמה טריפות וכו' דבטריפה אינו אסור סחורה מה"ת כיון דהי' לו שעת הכושר א"כ דידי' מיבעיא ואין לומר דהרי הכא נבילה היא ז"א כיון דהכא מיירי במתה מאלי' ואסור גם לב"נ ל"ש כלל איסור סחורה ומדוקדק מאוד מה דלא נקט נבילות דכיון דנתנבלה בשחיטה אסור בסחורה מה"ת כיון דלב"נ מותר באמת אסור לסלקו בזה רק דקושיתו הוא כיון דבטריפות יכול לסלקו דל"ש איסור סחורה א"כ ה"ה בנבילה כה"ג דמיירי בי' קרא דמתה מאלי' דאסור לב"נ ול"ש בי' איסור סחורה יכול לסלקו דזה דומה לטריפות דאינו אסור בסחורה מה"ת וז"נ מאוד בעזהשי"ת: