## Keli Chemdah on Torah, Mishpatim

###### Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 4:1
[Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 4:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Mishpatim/r/4:1)

ברמב"ן ז"ל בקרא דלא תצא כצאת העבדים כתב בזה"ל כיציאת עבדים כנענים בשן ועין וכו' ואני תמה ולמה הצריך הכתוב לומר כן. ואולי שלא נדון בעברי' שתצא גם בשו"ע בק"ו מן הכנענית. ואמר זה בעברי' והקיש אלי' העברי עכ"ל. ולכאורה צ"ע הא קיי"ל אין עונשין מה"ד. וא"ל כיון דהא דא"ע מה"ד הוא מצד דדילמא אית לי' להק"ו פירכא ומספק א"י להוציא ממון שמהאי טעמא גם בממון אעמה"ד א"כ הכא י"ל דהו"א דמספק היא מוחזקת בעצמה. ז"א דהרי הקרא ע"כ מיירי בקטנה וא"י לזכות עצמה בת חורין. ועוד הא שן ועין קנס הוא ואינו מתחייב אלא ע"י העמדה בדין וא"כ ל"ש בזה זכי' כלל כל זמן שלא חייבו הב"ד לשחררו. ונראה דזה כוונת הבה"ג ז"ל שהביא הרמב"ן ז"ל אחר זה שהכריח דלא תצא כצאת העבדים הוא לאו דל"ל דהוא פטור כיון דאין עונשין מה"ד כיון דהוא קנס ולכ"ע א"ע מה"ד ובאמת אם לא הי' קנס הי' מקום לומר בזה דעונשין מה"ד אע"ג דמספק א"י להוציא ממון היינו דוקא היכא שצריך להוציא אבל הכא אם הדין דיצאה לחירות ה"ה ממילא ברשות האב בכ"מ שהיא ושוב אין האדון רשאי לשעבד בה. ויש לעיי' עוד בזה. אמנם מפני שהוא קנס ואינו מתחייב כ"א ע"י העמדה בדין ל"צ קרא שלא יתחייב לשחררה והכריח מזה הבה"ג ז"ל דהוא לאו ונראה דה"ה בלא שן ועין אסור להאדון להוציאה קודם זמנה שלא מדעתה שאין סברא שדוקא בשו"ע הזהיר הכתוב ע"ז. וזה כוונת רבינו הרמב"ן ז"ל במה שסיים ואפשר שהוצאה בעצמה אסורה עליו עד הזמן כי חייבו הכתוב במזונותי' ולעמוד עמו אולי תמצא חן בעיניו ותתיעד וכו' ולזה הדעת ימנה לא תצא כצאת העבדים בכלל שס"ה ל"ת עכ"ל. ונראה דכוונת רבינו הרמב"ן ז"ל כדאמרן דבאמה העברי' איכא לאו שלא להוציאה קודם זמנה שלא מדעתה או מדעת אבי'. אמנם זה נראה פשוט דזה דוקא באמה עברי' אבל בעבד עברי שמכרוהו ב"ד בגניבתו פשיטא דאם ירצה האדון להוציאו בתוך זמנו יכול להוציאו ול"ש בזה להקיש עברי לעברי' כיון דלא נמכר לתועלת שלו אלא לטובת הנגנב פשיטא דאם האדון רוצה לשחררו בתוך הזמן ולמחול לו את המותר שיכול לשחררו אמנם במוכר עצמו מפני דחקו נראה מסברא דדמי לאמה העברי' וא"י להוציאו קודם זמנו שלא מדעתו אם טוב לו אצלו ואינו רוצה לצאת לפני הזמן וחייב במזונותיו וצ"ע על רבינו הרמב"ן ז"ל שלא ביאר הדברים: