## Keli Chemdah on Torah, Mishpatim

###### Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 6:1
[Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 6:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Mishpatim/r/6:1)

בתשו' הרדב"ז חלק ב' סי' תשע"ב חקר אי מלך שהרג נפש בשוגג גולה עיי"ש שכתב שלא שמע דבר זה רק דמסברא נראה דאינו גולה דהרי קיי"ל ברב שגולה גולין כל ישיבתו עמו וא"כ ה"ה במלך שהרג אי נימא דגולה יהי' גולין עמו כל מה שצריך לו וזה אי אפשר עיי"ש ועיי' בספר מנ"ח בהשמטות דחה דבריו:


###### Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 6:2
[Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 6:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Mishpatim/r/6:2)

ולענ"ד נראה לקיים דברי הרדב"ז דמלך שהרג בשוגג אינו גולה לפי"מ דמבואר במס' מכות ומייתי לה ברש"י ז"ל על הקרא דואשר לא צדה וד' אנה לידו משל הקדמוני מרשעים יצא רשע דשנים הרגו אחד שוגג ואחד מזיד בלא עדים על שניהם לכן עתה זה שהרג מזיד נהרג וזה שהרג אז שוגג גולה עתה על הריגתו של זה. והנה צ"ל עיון לכאורה דא"כ אמאי גולה השתא כיון דאמרינן דזה שנהרג עתה הי' ח"מ וא"כ גברא קטילא קטל. ואי משום דזה מוכח דהרג קודם לכן אדם בשוגג. ז"א הא בדיני נפשות לא מהני אומדנא ואפי' אם מודה בעצמו שהרג את הנפש אינו גולה דכדיני נפשות דמיין וצריך דוקא עדים וא"כ הכא אמאי גולה. אך באמת ל"ק מידי דבאמת הב"ד מגלין אותו בשביל הריגתו של עכשיו דנהי דמוכח מזה שהרגו שוגג שחבירו הי' חייב מיתה משום שהרג את הנפש במזיד מ"מ כיון דבדיני נפשות צריך עדים והתראה א"כ כל זמן שלא נתברר שהרג בעדים והתראה אסור להרגו וההורג אותו במזיד חייב מיתה ובשוגג גולה וא"כ שפיר חייב גלות על הריגתו של עכשיו. אך בשמים חושבין זה לכפרה לו על הריגת הראשון כיון דזה שנהרג עתה הוא גברא קטילא. וזה ברור ומוכרח בפירושא דשמעתתא:


###### Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 6:3
[Keli Chemdah on Torah, Mishpatim 6:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Mishpatim/r/6:3)

ומעתה י"ל לפי"מ שפסק הר"מ ז"ל בהלכות רוצח ובהלכות מלכים דמלך יש לו רשות להרוג הורג בעד אחד ואפי' בלא התראה. מבואר מזה דמלך א"צ לדון עפ"י משפטי התורה. אלא אם נראה לו שזה אמת שוב יכול להרוג אותו לכתחילה. א"כ במלך שהרג אדם בשוגג ל"ש לומר דיגלה כיון דאמרינן דאלקים אנה לידו וא"כ זה שנהרג על ידו הי' ח"מ וא"כ שוב הי' רשות למלך להרגו כיון דבמלך ל"צ משפטי עדות רק אמתיות הדבר וא"כ שוב אינו גולה כיון דע"מ שהרג עתה הרי א"א לגלות מצד דאמרינן דהי' חייב מיתה וגם דנימא דוודאי הרג המלך בשוגג עוד אחד בלא עדים כבר כתבתי דמצד זה אין הב"ד יכולין לגלותו כיון דהי' בלא עדים. וא"כ א"ש דברי הרדב"ז ז"ל דבמלך אינו גולה וזה נכון: