## Keli Chemdah on Torah, Nitzavim

###### Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:1
[Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Nitzavim/r/5:1)

שם י"ד כי קרוב וגו' בפיך ובלבבך לעשותו וברש"י ז"ל התורה נתנה לכם בכתב ובע"פ עכ"ל ולכאו' אינו מובן האם בשביל שהתורה נתנה בכתב ובע"פ לכן קרוב הדבר ללמוד ולקיים התורה ויתכן לומר בכונת רש"י ז"ל עפ"מ דמבואר בירושלמי דסנהדרין פ"ד ה"ב אלמלי היתה התורה נתנה חתוכה לא היתה לרגל עמידה וביאור הדברים נראה דהנה ידוע שישראל נחלקו לג' מפלגות, בעלי תורה, בעלי עבודה, בעלי גמ"ח, וזה בחינת ראש דהוא מוח ומקור הדעת שזה הוא בבעלי תורה ובחינת לב שהוא בבעלי עבודה כמאמרם ז"ל איזה עבודה שבלב זה תפילה כי עיקר עבודה הוא בלב, ובחינת רגל דהוא ממון כמאמרם ז"ל על והיקום אשר ברגליהם זה ממונו של אדם שמעמידו ע"ג רגליו והנה עיקר בחירת ישראל להיות עם סגולה להקב"ה ע"י שיזדככו כמלאה"ש ע"י לימוד התורה והמצות והתדבקות בהקב"ה אמנם במה יזכו המון מאחב"י להתקשר להשי"ת כבר ביארו חז"ל הדבק במדותיו מה הוא רחום וכו' ועיד"ז שמשיא בתו לת"ח ומהנהו מנכסיו שיוכל הת"ח להגות בתורת השי"ת ולהרחיב תורה שבע"פ גם המה נדבקין בהשי"ת וזה הפי' שאלמלי נתנה התורה חתוכה היינו שאם לא היתה סתומה ולא היתה צריכה לחכמי התורה שיבארו אותה ויהי' המלמדים תורה שבע"פ לישראל לא היתה לרגל היינו להמון העם עמידה כי במה היו זוכים הם להתקרב אל השי"ת אם לא בהחזקת הת"ח ולהרבות תורה בישראל ומעתה י"ל דזה כונת רש"י ז"ל דלכן לכל ישראל קרוב הדבר בפיך ובלבבך משום שהתורה נתנה בכתב ובע"פ הרי כל ישראל יש להם חלק בתוה"ק ונקל להם לשוב להשי"ת ולהדבק בשכינה לקיים תורה ומצות וכד' הירושלמי הנ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:2
[Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Nitzavim/r/5:2)

ובאמת כל חיות ישראל וקיומם בגלות המר הוא רק ע"י תורה שבע"פ ואמונת חכמים ובדרוש אמרתי לבאר דברי חז"ל במגילה ד' ט"ז ע"א ויקח המן את הלבוש והסוס אזל אשכחי' לרבנן דיתבי קמי' ומחוי להו בה' קמיצה (וברש"י ז"ל דורש בענינו של יום וששה עשר בניסן הי' יום תנופת העומר) אמר להו במאי עסקיתו אמרי לי' בזמן שבהמ"ק קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומצא דסלתא ואתכפר לי' אמר להו אתא מלי קומצא קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי עכ"ל הגמ'. והוא תמי' גם נתקשה בחידושי אגדות איך אפ"ל דקאי על מנחת העומר הא אמרי לו ממנחת נדבה ואין עומר בא' בנדבה גם יש לדקדק דהם אמרו לו מקומץ סולת והוא השיב להם מקומץ קמח דדחי עשרת אלפים ככר כסף ומה שנראה לבאר הענין דרך דרוש דהנה המן הרשע במסירתו לפני המלך על ישראל אמר עליהם ישנו עם אחד וגו' ודתיהם שונות מכל עם וכבר פירש הג' ביערות דבש ז"ל שמסירת המן הי' שדת של ישראל הוא רק להיות שונות מכל עם שישארו עם לבדד ישכון ולא יתערבו בעמים זולתם וזה כל הדת שלהם להיות שולל כל מנהגים ונמוסים של עכו"ם והאמת שכ"כ הר"מ ז"ל במוה"נ להסביר עפ"י פשטן של דברים רוב טעמי המצות להפריש את ישראל מחוקי העכו"ם ובאמת זה אחת מעיקרי תורה שבע"פ שחכמי הדור תמיד יעמדו על המשמר לראות שישראל ישארו בעצם קדושתם ולא יתערבו בגוים וזה ענין שאסרו פתן משום שמנן ושמנן משום יינם ויינם משום בנותיהן עשו הרחקות וגדרים כדי שישראל יעמדו בקדושתן ולא יתערבו בין האומות ומצאנו גם בהיפך שהלל הזקן תיקן פרוזבל משום שראה את העם שנמנעו מלהלות זא"ז ועברו עמ"ש בתורה השמר לך פן יהי' דבר עם לבבך בליעל וכו' לכן תיקן פרוזבל כדי שישארו ישראל במדותיהן הנעלות וזה הי' מסירת המן לפני המלך שעם כזה שאין להם דת קבוע וא"א לעמוד על תורתם אין למלך שוה להניחם אמנם באמת עיקר קיום ישראל ע"י תורה שבע"פ כמו שמברכין אנחנו להשי"ת שעיד"ז שנתן לנו תורת אמת היינו שנתן לנו את התורה ועיד"ז חיי עולם נטע בתוכינו והנה גאולתן של ישראל בימי מרדכי ואסתר הי' ג"כ ע"י תורה שבע"פ ששמעו ישראל למרדכי ואסתר לקבל עליהם צום בימי הפסח ולבטל מצ"ע דאכילת מצה ומצוה דשמחת יו"ט ושעיד"ז יבא תשועתן וזה קבלת תורה שבע"פ והמן התבונן בזה וראה זאת שכל ישראל בטלו תורתם ועשו מיו"ט צום ועיד"ז התרומם קרן מרדכי וקרן ישראל בכלל:


###### Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:3
[Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Nitzavim/r/5:3)

ועפ"ז נבין היטב ד' המן שאמר אייתי מלא קומץ קמחא דידכו ודחי עשרת אלפים ככר כסף דהנה כ"כ במק"א שנראה עיקר דהא דנחלקו הבייתוסים על חז"ל שמנחת העומר א"ד שבת וס"ל דממחרת השבת היינו שבת בראשית היינו משום דהביתוסים שלא האמינו בקבלת חז"ל לא מצאו מפורש כלל בתורה שמנחת העומר צריך הקרבה ע"ג מזבח והי' ס"ל דצריך רק תנופה כמו בכורים ואח"כ יאכלנו הכהנים אמנם חז"ל המקבלים האמיתים המה ידעו מפי הקבלה שזה שאמרה תורה ואם תקריב את מנחת בכוריך גרש כרמל תקריב זה קאי על מנחת העומר שצותה עליו התורה בפ' אמור ושצריך הקרבה ע"ג מזבח א"כ לדידן הוי מכשירי קרבן ודחי את השבת משא"כ לדעת המכחישים בתורה שבע"פ הרי אין זה קרבן כלל וא"ד את השבת ולזאת כשאמר מרדכי להמן סתם כמו שמפורש בתורה ואם תקריב את מנחת בכוריך שלולא הקבלה פירושו מנחת נדבה ויחיד מנדב אותה השיב לו המן שידע מקבלת חז"ל שזה הוא מנחת העומר ובא מן השעורים לכן קרי לי' קמח (אע"ג דבאמת נעשה סולת מ"מ שעורין שהוא מאכל בהמה אינו אלא בגדר קמח) וע"ז אמר אייתי קומץ קמחא דידכו והיינו זה שאתם מאמינים בתירה שבע"פ ותביאו עומר מן השעורין להקריב ע"ג המזבח זה דחי עשרת אלפים ככר כסף דידי והיינו שהודה לישראל שכל קיומן והווייתן בעולם הוא ע"י תורה שבע"פ ואמונת חכמים וכמו שהי' בימי מרדכי ואסתר שע"י שקיימו וקבלו עליהם תורה שבע"פ הושיע להם השי"ת וכן אנחנו נקבל עלינו אמונת חכמים ובז"ז ישפיע לנו השי"ת כל טוב:


###### Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:4
[Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Nitzavim/r/5:4)

ומה שיש לומר עוד בביאור ד' רש"י ז"ל שפירש התורה נתנה לכם בכתב ובע"פ שכוונתו עפ"מ דמבואר במס' נדה ד' ע' ע"ב מה יעשה אדם ויחכם אמר להן ירבה בישיבה וימעט בסחורה אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להן אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו שנאמר כי ד' יתן חכמה וגו' משל למלך בו"ד שעשה סעודה לעבדיו ומשגר לאוהביו ממה שלפניו וברש"י ז"ל כך חכמה שהוא לאוהביו של מקום נתנה להם מפיו ולא מאוצר אחר עכ"ל מבואר מד' חז"ל דאם ירצה אדם שיזכה לתורה שבע"פ אינו מועיל התמדת תורה לחודא רק שצריך שיבקש רחמים שהקב"ה יתן לו חכמה מפיו ולא. מאוצר אחר וזה כונת רש"י ז"ל שקאי על המקראות הקודמות כי תשמע בקול ד' וגו' שזה קאי על תורה שבע"פ כמו"ש כל המפרשים אמנם צריך לזה כי תשוב אל ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך וע"ז אמר כי המצוה הזאת היינו כל התירה תלי' עיקר בזה שלא נפלא ממך ולא רחוקה וגו' כ"א בפיך ובלבבך לעשותו שאם תבקש רחמים ממי שהחכמה שלו עיד"ז תזכה להתורה האמתית תורתו של הקב"ה וזה הוא תורה שבע"פ:


###### Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:5
[Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Nitzavim/r/5:5)

והנה בשבוע העברה נתאספנו יחד אגודת "שלומי אמוני ישראל" בווארשא והי' קיבוץ גדול מאוד מאחב"י ורובם יראים וחרדים ע"ד ד' מכל מדינתינו וגאליציע וליטא והרבה גדולי הרבנים ממדינות הנ"ל ואני נתכבדתי בתור חבר מועה"פ לאגודת הרבנים בשעת האספה לברך את כל הקהל הגדול בשם כל חביריי אגודת הרבנים ממדינתינו ואמרתי ג"כ בענין זה לזאת מפני שהרושם אצלי גדול עוד מהאספה הקדושה הנ"ל ורצוני לעשות לה זכרון עולם אמרתי אעלה על הספר את הדברים שאמרתי אז ואקוה להשי"ת כי כמו שבשעת מעשה עוררו כל הקהל הקדוש שהי' שם ליחד לבבם לאביהם שבשמים כן ישארו לדורות למי שהי' שם שיספרו לבניהם רגשי קודש שהי' בלב כל אחד מאספה הנ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:6
[Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Nitzavim/r/5:6)

ואלה הדברים שאמרתי:


###### Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:7
[Keli Chemdah on Torah, Nitzavim 5:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Nitzavim/r/5:7)

מורי ורבותי בעיקר אגודת ישראל כבר אמר הנואם הקודם הרב הישיש הרב מראדום שליט"א כי אגודת ישראל הראשונה היתה כאשר קרא יעקב אבינו ע"ה לבניו ויאמר להם האספו וגו' הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם אז היתה היסוד לאגודת ישראל שישראל יתאחדו חד ודרשו חז"ל ע"ד אמר רשב"ל ביקש יעקב לגלות קץ לבניו וכו' אמר שמא ח"ו יש פסול במטתי וכו' אמרו לו בניו שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבבינו אלא אחד פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו ל"ו עכ"ל הגמ' ומביאה הר"מ ז"ל לפסק הלכה בפ"א מה' ק"ש נראה שהר"מ ז"ל ס"ל שכן באמת פירושו של שמע ישראל שנעשה היהדות שנצטווינו עליו להגיד בכל יום בבוקר ובערב הוא שאנחנו אומרים לישראל סבא שאין בלבינו אלא אחד והכונה שאין בלבינו שום דבר אחר כ"א אחד היינו ליחד שמו ית' וזה כל התכלית שלנו וכל מעשינו לבא לידי זה לקדש ש"ש בעולם ולפרסם אחדותו ית' וכל תכלית מעשינו לש"ש כמו שאמרו חז"ל בכל דרכיך דעהו לזאת אחב"י מו"ר ראשית כל דבר עלינו ג"כ לאמור שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד (וכרגע קמו כל העדה הקדושה שהי' שם איש אחד מהם לא נעדר ואמרו כולם בהתלהבות שמע ישראל) והיינו כנ"ל שאין בלבינו באספה זו שנתקבצנו יחד נבחרים מכל אחינו החרדים השייכים לאגודת ישראל בכל מדינתינו וליטא וגאליציען כ"א אחד היינו ליחד שמו ית' ולקדש ש"ש וכל מעשינו יהי' מכונים לתכלית זה ועיד"ז יהי' ברוך שם כבוד מלכותו של הקב"ה לעולם ועד כי עיד"ז שכל מעשינו יהי' לש"ש ולשם קדושת השי"ת ותורתו עיד"ז יתגדל מלכות שמים לעולם ונראה שזה ענין שאמרו חז"ל כל כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים הכונה דאם הכנסי' היא לש"ש אז גם הכנסי' היינו כל הטרחות שלנו וההתאספות יש לה קיום שאע"ג שהוא מעשה ידי בני אדם וכל מעשה בני אדם אין להם קיום אמנם אם עושים זאת לש"ש נעשה מהכל מעשה השם ויש להם קיום כמעשה השי"ת שהוא נצחי ולזאת מו"ר הנני בתור חבר אגודת הרבנים שנתיסדה זה מקרוב במדינתינו מברך אתכם שנזכה להיות כנסי' לש"ש כי אף שיש כמה רבנים שאינם מאגודתינו בפועל ולא הי' יכולת בידי לשאול כל חביריי הרבנים שיחי' אם יעשו אותי שליח לברך את אגודתינו אמנם בטחוני חזק שאם אגודתינו יחזיקו את עצמם בכלל זה שאין בלבינו אלא אחד וכל תכלית מעשינו יהי' רק לקדש השם ולהרים קרן התורה והיראה יסכימו כולם לברכתי וכולם ירצו בהפרחתה ובקיומה מורי ורבותי גם לנו בעצמינו עתה בעת אספתינו נחוץ מאוד לשמור את הקרא הזה שהוא יסוד כל ישראל ושיהי' כל מחשבותינו ומעשינו לתכלית זה ועיד"ז לא נבוא לקטטות ומריבות במה שדעות בני אדם אינן שוות כי אם נדע כי כל מעשינו מכונים לתכלית זה לקידוש ש"ש והרמת קרן התורה אז הכל תורה ואף אם יוחלט באספתינו כדעת הרוב ג"כ אל יחר לנו כלל יען כי כל כונתינו להרמת קרן התורה והתורה אמרה אחרי רבים להטות א"כ זה עצמו שאנחנו מבטלים דעתינו לדעת הרבים מפני כח התוה"ק זה בעצמו הוא הרמת קרן התורה ובאמת כבר אמרו חז"ל על מחלוקת ב"ש וב"ה שהי' מחלוקת לש"ש אלו ואלו ד' אלוקים חיים והכונה אע"ג דהלכה כב"ה מ"מ כיון דכונת ב"ש הי' ג"כ לש"ש והדעת והדיבור הוא מקב"ה כמו שנאמר בתוה"ק ויפח באפיו נשמת חיים והי' לנפש חי' ותרגום לרוח ממללא ולזאת אם הוא לש"ש נהי שאין הלכה כן שהלכה כרבים מ"מ הם בעצם ד' אלוקים חיים אמנם זה רק אם המיעוט מחכמי תורה הם ג"כ דבקים בהקב"ה ובאמונת חכמים וכל מעשיהם ומחשבותיהם הם רק לאחד ליחד שמו ית' הם אע"פ שאין עתה הלכה כמותם מ"מ הם דברי אלוקים חיים אמנם אותם החכמים אשר אין יסודם יראת השם וחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת והיינו מטעם שחכמתו מרובה ממעשיו ואינו זוכה לחכמה ע"י מעשיו הטובים ודביקתו בהקב"ה אז אין החכמה מהקב"ה וכמו דאיתא בנדה ד' ע' ע"ב דרק לאוהביו של מקום יתן השי"ת חכמה מפיו ולא מאוצר אחר אבל מי שאינו בגדר זה אינו מפיו של השי"ת ולזאת אין לחכמתו קיום ככל מעשה ידי אדם שאין להם קיום ועפ"ז עמדתי להבין פרושי המשניות במס' עדיות פ"א מ"ה ו' שאחר שאמרו במ"ה ולמה מזכירין היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כד' המרובין שאם יראה בד' יחיד יסמוך עליו כו' מבואר במשנה ו' בזה"ל אמר ר"י א"כ למה מזכירין היחיד בין המרובין "לבטלה" שאם יאמר אדם כך אני מקובל יאמרו לו כד' איש פלוני שמעת עכ"ל המשנה והתמי' נגלה לעין כל אחרי שאמרו חז"ל מקודם שיוכלו פעם אחרת אם יראו ב"ד ד' היחיד לסמוך עליו א"כ מה שאל ר"י למה מזכירין ד' היחיד "לבטלה" ועי' בר"מ ז"ל בפה"מ שכ' בזה"ל אמר ר"י לאיזה טעם זכרו דברי היחיד "הנדחים" כלומר שאין עושין ב"ד לעולם כדבריו וצ"ע מנ"ל להבחין שדברים אלו לא יעשו ב"ד לעולם כדבריו אמנם לדברינו נראה שהוא אם החכם האומר ההוא חכמתו מרובה ממעשיו ואין חכמתו מתקימת ולזאת אינו בגדר ד"ת שיהי' להם קיום ולזאת שפיר הקשה לו לר"י למה מזכירין דבריו לבטלה כיון שהמה דברים נדחים ע"ז אמר ר"י שהטעם הוא שאם יאמר אדם כן יאמרו לו כד' פלוני שמעת וזה אינה הלכה ע"כ מורי ורבותי כאשר אנחנו נתאספנו פה להתאגד יחד להרם קרן התורה ולקדש ש"ש עלינו לשמוע לחכמי הדור האמיתים אשר כל בנ"י יענו אחריהם מקודש מקוד' ומוחזקים המה שתורתם אומנתם ומעשיהם מרובים מחכמתם ועפ"י דעתם דעת תורה נעשה את כל מעשינו וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא יפנו אלינו כולם ויהי' באמת כל ישראל אגודה אחת ונזכה לביאת ג"צ בב"א: