## Keli Chemdah on Torah, Noach

###### Keli Chemdah on Torah, Noach 1:1
[Keli Chemdah on Torah, Noach 1:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Noach/r/1:1)

¹במס' זבחים (דף קט"ז ע"א) אמר ר"א מניין למחו"א שאסור לב"נ ת"ל ומכל החי מכל בשר שנים וגו' אמרה תורה הבא בהמה שחיין ראשי איברין שלה ודילמא למעוטי טריפה ההוא מלחיות זרע נפקא הניחא למ"ד טריפה א"ח אלא למ"ד ט"ח מא"ל האמר קר אתך בדומין לך עכ"ל. והנה יש להסתפק בפירושא דסוגי' במה דמקשינן ודילמא למעוטי טריפה אי הכוונה דטריפה גרע ממחו"ח ופסול להקרבה וע"ז תי' דטריפה נשמע מלחיות זרע או מאתך ולפי"ז להלכה אסור לב"נ להקריב בזה"ז בבמה שלו קרבן טריפה או דנימא דזה אין סברא דיהי' אסור לו להקריב לגבוה כיון דמותר לו גם באכילה. והכוונה ודילמא למעוטי טריפה דילמא לא היתה כוונת השי"ת משום הקרבה רק מפני שצריך לקיום העולם אמר לו מכל החי ואין הכוונה על מחו"א אלא על טריפה ולכן אמר לו זאת במה שצוה להביא לו שנים שנים וע"ז סובבת כל הסוגי' דטריפה נשמע מלחיות או מאתך וע"כ ממעטינן מכל החי מחו"א וע"כ דמשום דמחו"א פסול להקרבה דבזה ל"ש מפני שצריך לקיום העולם. והנה לכאו' עלה בדעתי להביא ראי' דטריפה אינו פוסל בב"נ מדברי התוס' חולין (דף כ"ב ע"ב) ד"ה והביא תחילת הציהוב וכו' שכ' דהא דאמרי' בירושלמי דאין הפשט וניתוח בעולה בבמה היינו בב"נ עיי"ש וקשה לפמ"ש הפוסקים דבב"נ לא אזלינן בת"ר א"כ ניחוש שמא הוא טריפה ואמאי א"צ הפשט וניתוח. א"ו דבב"נ גם טריפה כשר להקרבה:

footnotes:
¹ דיני ב"נ הי' קודם מ"ת. כי אז גם בנ"י היו בכלל ב"נ ועתה נשנית רק לפלפולא בעלמא:


###### Keli Chemdah on Torah, Noach 1:2
[Keli Chemdah on Torah, Noach 1:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Noach/r/1:2)

אמנם באמת א"ז ראי' לפ"מ דמבואר במס' עכו"ם (ד"ו) בתוס' ד"ה ודילמא דלא הזהרו הכתוב אלא על טריפות שבגלוי וניכר דבטריפות שבסתר א"א להבחין א"כ לפי"ז אפי' א"נ דבב"נ אסור טריפה לגבוה היינו רק טריפות הניכר וא"כ שפיר י"ל דאינה צריכה הפשט ונתוח דמה שאינו ניכר אינו פוסל כלל ואדרבה ארווח לן בזה היטב סוגיות הגמ' מנחות (ד' ה' ע"ב) דמקשינן בגמ' למ"ל קרא מן הבקר להוציא את הטריפה ת"ל מק"ו מבע"מ ושו"ט הגמ' ומסקינן ואלא פריך הכא מה להצד השוה שבהן שכן מומן ניכר תאמר בטריפה שכן אין מומה ניכר וברש"י ז"ל משום דיש טריפות שא"נ. ובתוס' שם הקשו דאכתי נימא דמחוס"ז ורובע ונרבע יוכיחו דג"כ אינו ניכר ועיי"ש בשטמ"ק מה שנדחק על רובע דהוי ג"כ בכלל ניכר. אמנם לדברינו י"ל ברווחא דהנה האחרונים הקשו על קו' הגמ' דלמ"ל קרא ת"ל מק"ו מבע"מ הא נפ"מ דיהי' לוקה באם מקריב טריפה למזבח דא"ל דמן הבקר לא היו לוקין מק"ו גרידא דאין עונשין מה"ד אבל השתא דכתיב מן הבקר לוקין במקריב טריפה מק"ו כיון דהאיסור ידעינן ממק"א כסברת הרה"מ ז"ל ועי' בזה בלקח טוב לידידי הגאון מוהר"י נ"י כלל ב' מה שהאריך בזה. אמנם באמת י"ל בפשיטות כיון דב"נ ג"כ הוזהרו על טריפה כנ"ל וא"כ אף בלא קרא דמן הבקר ידעינן דישראל אסור להקריב טריפה דמא"מ דלנכרי אסור ולישראל שרי וא"כ ממילא לוקה מק"ו ול"צ קרא דמן הבקר ומעתה א"ש מאד תי' הגמ' מה להצד השוה שבהן שכן מומן ניכר תאמר בטריפה שאין מומן ניכר ומשום זה צריך קרא דמן הבקר והיינו דיש טריפות שאין מומן ניכר דבזה לא סגי ק"ו כיון דטריפות שא"נ אינו אסור לב"נ ושוב שייך אין עונשין מה"ד וצריך קרא דמן הבקר להיות לוקין מק"ו כנ"ל. ולפי"ז יהי' מוכח מן הסוגי' דקרבן טריפה פסול אצל ב"נ:


###### Keli Chemdah on Torah, Noach 1:3
[Keli Chemdah on Torah, Noach 1:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Noach/r/1:3)

אמנם לאחר העיון אינו נראה לומר כן דמלבד דלכאו' י"ל דאפי' א"נ דטריפה פסול לגבוה אצל ב"נ מ"מ לפימ"ש הר"מ ז"ל דאינו מפורש בתורה אלא דריסה ושאר טריפות הם הלל"מ א"כ לפימ"ש הפוסקים דבב"נ ל"ש הלל"מ א"כ נראה דבב"נ אינו פוסל לגבוה אלא טריפות דדריסה דמפורש בקרא דהוא טריפה. אך אפי' אם נימא דאין ענין זל"ז דאע"ג דאינו מפורש לאסור באכילה אלא דריסה מ"מ מכל החי נתמעט כל מה שאין יוכל לחיות והבן היטב מ"מ נלענ"ד דאין כונת הגמ' דזבחים במה דמקשינן ודילמא טריפה היינו לענין פסול קרבן דאין שום סברא בזה לומר דטריפה פסול אצל ב"נ ואין לומר דהוא מסברא מצד הקריבהו נא לפחתך וי"ל דפוסל גם בב"נ ז"א דהמעיין ברמב"ם ז"ל פ"ב מה' איסורי מזבח ה"י יראה מבואר דסברא זו לפסול טריפה מצד הקריבהו נא היינו רק משום שאסורה לו באכילה ולפי"ז בב"נ דמותר לו באכילה אין סברא לומר דטריפה אסור לגבוה וקו' הגמ' הוא מנ"ל דקרא בא למעט מחו"א וע"כ משום פסול קרבן דילמא גם מחו"א כשר להקרבה כמו כל בע"מ דכשר בב"נ וקרא אתי למעט שלא יביאו טריפה אל התיבה משום שצריך לקיום העולם לכן יקח רק בריאים ושלמים ופירוש זה מוכרח מהסוגי' דאל"כ מה תרצינן דטריפה ידעינן מלחיות זרע דהא אכתי צריך מכל החי על אותן שיקריב ולא יהי' לחיות זרע. וע"כ כדאמרן. וא"ל דא"כ מה מקשינן בגמ' הניחא למ"ד טריפה אינה יולדת אלא למ"ד יולדת מא"ל וקשה הא למ"ד יולדת א"כ גם טריפה ראוי' לישוב העולם א"כ אמאי נימעוט טריפה מכל החי הרי יותר מסתבר דקרא אתי למעט מחו"א להקרבה ז"א שכבר הזהירו זה התוס' בסוגיין דאעפ"כ יותר מסתבר כל החי על טריפה שיהי' בריא לגמרי לישוב העולם כמבואר מד"ק בסוד"ה אבל וכן מוכרח מדבריהם בד"ה ודילמא שכ' דגבי ב"נ בשאר מומין כשרין הו"ל לאוקמי' למעוטי טריפה דוקא והיינו משום דטריפה א"ח לישוב העולם לכן לא יבואו אל התיבה. שוב מצאתי כן בס' פנים ת בחידושיו שמפרש כן ד' התוס'. הכלל שנראה ברור מתוך הסוגי' דרק מחו"א פסול בב"נ אבל טריפה אינו אסור בב"נ להקריב בבמה ופירוש הגמ' דמנחות במה דאמרי' דלא מצינן למילף טריפה מק"ו משום דאינן ניכרין י"ל בטו"ט עפ"י קו' הנ"ל הא צריך קרא דמן הבקר כדי שיהי' האיסור ידוע ממק"א כנ"ל אמנם כבר העיר בס' לקח טוב די"ל דהוי האיסור ידוע ממק"א משום קרא הקריבהו נא לפחתך ומעתה י"ל עפ"מ דנראה מד' התוס' במס' עכו"ם (דף ו' ע"א) ד"ה תמים כתיב בי' דל"ש פסול דהקריבהו נא אלא בטריפות הניכר עיי"ש א"כ י"ל דזה פירוש הגמ' דמה לבע"מ שכן ניכר אבל טריפה א"נ. וא"ל דאכתי נילף מרובע דג"כ אינו ניכר ע"ז שוב י"ל דצריך קרא דמן הבקר שיהי' בכלל איסור ידוע ממק"א ויש עוד להאריך דרך פלפול בד' הגמ' דמנחות ואכ"מ כי לא באתי בזה אלא מפני שראיתי להגאון המובהק בעל אור חדש ז"ל בס' עה"ת פ' נח האריך בפלפול רב בסוגיות אלו ואינו מחליט דבר ברור אם טריפה אסור לב"נ להקרבה לזאת אמרתי אתנהלה לעטי בפשטות הסוגי' ולברר כי נלענ"ד פשוט שאין איסור לב"נ להקריב בבמה קרבן טריפה ובע"מ ורק מחו"א אסר לי' רחמנא: