## Keli Chemdah on Torah, Pinchas

###### Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:1
[Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Pinchas/r/1:1)

בירושלמי סנהדרין פ' הנשרפין פ"ז איתא בזה"ל תני שלא ברצון חכמים ופנחס שלא ברצון חכמים אמר ר"י בן פזי בקשו לנדותו אלולי שקפצה עליו רוה"ק ואמרה והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, והנה ד' הירושלמי תמוהין מאוד הלא הלכה כן דבועל ארמית קנאין פוגעין בו וראיתי להג' בעל יפה מראה ז"ל שכ' דאמת כן הוא דאע"ג דהל' דקנאין פוגעין בו מ"מ אין רוח חכמים נוחה מהם ומ"מ מפני שהשעה צריכה לכך עשה פנחס מה שהוא שלא ברצון חכמים ולכן קפצה עליו רוה"ק אד"ק ותמוהין המה דלא מצאנו זה בשום מקום לומר דקנאין פוגעין בו אין רוח חכמים נוחה מהם ומה שנלענ"ד בזה דהנה בספרי מבואר דכאשר ראה פנחס זה המעשה שעשה זמרי אמר אין כאן אדם שיהרג או יהרוג נראה דפנחס מס"נ על זה והוא תמי' לענ"ד איך מותר להכניס עצמו בספק סכנה לעשות הדין דקנאין פוגעין בו דאינו אלא רשות ובאמת בגמ' דילן (ד' פ"ב ע"ב) מבואר דהמתין פנחס עד שתשש כחו נראה מבואר אע"ג דרצה לקנאות מ"מ עשה כדין שהמתין עד שתשש כחו ובאמת בגמ' דילן נראה דס"ל דלא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי מדלא חשיב בין הניסים שלא הזו מדמם על פנחס אמנם הספרי דחשיב גם נס זה מבואר דס"ל דפנחס הי' כהן מקודם כן מבואר מלשון הספרי דקראו כהן בן כהן וכו' והנה נראה שאסור לכהן ליטמא עצמו לקיים הדין דקנאין פוגעין בו כיון דאינו אלא רשות וא"כ צ"ל דבאמת מצד הדין דקנאין פוגעין בו אסור הי' לפנחס להרוג את זמרי הן משום כהונה והן משום שנכנס בספק סכנה ומצ"ע דהוכח תוכיח הוא רק עד כדי הכאה ולא יותר והא דבאמת נכנס וסיכן א"ע ועבר על לאו דטומאת כהנים נראה דהוא הי' משום דפנחס ראה שבזה יהי' הצלת כל ישראל וכיון שהצלת ישראל תלוי בזה לא גרע מפק"נ שדוחה כל איסורין שבתורה לכן דוחה איסור דט"כ וחייב ליכנס בספק סכנה כדי להציל את כל ישראל ועי' בכסף משנה פ"א מרוצח בשם הגהות מיימוני דמחויב להכניס א"ע בספק סכנה כדי להציל את חבירו בפרט היכא שהדבר נוגע להצלת כלל ישראל נראה דכ"ע מודים לזה הן אמת שראיתי להגאון מדווינסק שליט"א בספר אור שמח פ"ז מה' רוצח ה"ח שהוכיח מלשון הר"מ ז"ל שכ' בזה"ל הגולה א"י מעיר מקלטו לעולם וכו' אפי' כל ישראל צריכין לתשועתו וכו' התיר עצמו למיתה שלכן הוסיף זה רבינו ז"ל שזה טעם למה אינו יוצא הלא פק"נ דוחה כל מצות שבתורה וכ"ש פק"נ דכל ישראל ואסתר תוכיח ולזה אמר הר"מ ז"ל דהטעם הוא כיון דהתורה פטרה את הגוה"ד ממיתה א"כ כשיוצא ה"ה נכנס בספק סכנה מגוה"ד ואין לו לסכן עצמו משום פק"נ אפי' פק"נ דכל ישראל. ואני אומר לשרי לי' מרי' שבמחכת"ה לא דיבר נכונה שלענ"ד נראה ברו' דאם הי' הדין דמחויב לצאת כדי להציל את ישראל הי' הגוה"ד נהרג עליו דלא גרע מיצא בשוגג מעיר מקלטו דקיי"ל דגוה"ד גולה עליו כמבואר לעיל פ"ה הי"א ומבואר מזה דלא פטור מצד כי יחם לבבו אלא אם הזיד לצאת מעיר מקלטו אבל לא בהולך ברשות מצוה ועפ"י ב"ד והרי חזינן דהך טעם דכי יחם לבבו אינו פוטר את הגוה"ד לאחר מיתת כה"ג אפי' אם מת מיד לאחר שנגמר דינו לגלות ונהרג עליו אם הרגו וא"כ אם הי' הדין דלצורך פק"נ מותר לצאת מעיר מקלטו הי' הגוה"ד נהרג עליו אם הי' הרגו כמו בהרגו בתוך עיר מקלטו:


###### Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:2
[Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Pinchas/r/1:2)

לכן נראה ברור שאין זה שחיי הר"ג ז"ל שאם יצא התיר עצמו למיתה לגוה"ד טעם שמפני זה לא יצא אפי' במקום פק"נ אלא נהפוך הוא שאחרי שהדין שלא יצא משם לעולם וגזה"כ הוא שאפילו לצורך פק"נ כל ישראל אין לו לצאת משם הוסיף הר"מ ז"ל שאם לא השגיח על דין התורה ויצא משם אע"ג שיצא להציל אם הרגו גוה"ד אינו נהרג עליו וז"ב אצלי בדעת הר"מ ז"ל וח"ו לומר כן שאין להכניס עצמו בספק סכנה להציל כלל ישראל ותמהני על הגאון המחבר שליט"א שהרי זה ברור לו שמותר לעבור על איסורי תורה להציל ישראל וה"ר מאסתר ומשם ראי' שמחויב להכניס עצמו לספק סכנה ג"כ דהרי אסתר הכניסה א"ע לסכנה בזה שנכנסה לגינת הביתן שלא כדת והי' דינה למיתה לולא שנעשה לה נס שמלאכי השרת מתחי לה חוט של חן:


###### Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:3
[Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Pinchas/r/1:3)

ועי' במגילה (דף ט"ו ע"ב) ר"י בן קרחה אומר אם אסביר לו פנים כדי שיהרוג הוא והיא וכן מוכרח מד' הספרי הכא דס"ל דפנחס נכנס בסכנה לקיים הדין דקנאין פוגעין בו וע"כ משום דהי' יודע דהוא להצלת ישראל שו"ר בפנים יפות סוף פ' בלק שהעיר בזה וכ' דבמקום דיש קידוש השם רשאי למסור נפשו ולא אדע מנ"ל זאת ולדעת הר"מ ז"ל ברור הדבר דרק בשלשה אלו אבל בכל התורה כולה הוי מתחייב בנפשו ואפי' לפ"ד התוס' דרשאי להחמיר על עצמו ה"ד אם כופין אותו לעבור אותו בקו"ע אבל בשוא"ת ובמקום שאינו אלא רשות לא מצאתי בשום מקום שיהי' רשאי ליכנס בסכנה ותימה שלא הביא כלל ד' הגמ' דילן שבאמת המתין פנחס עד שתשש כוחו של זמרי מבואר להיפוך ודעת הספרי ע"כ כדאמר ומעתה י"ל דהירושלמי ג"כ ס"ל כספרי דכבר נתכהן וגם נכנס בסכנה לקיים הדין דקנאין פוגעין בו לכן שפיר ס"ל להירושלמי דהי' שלא ברצון חכמים ובקשו לנדותו לולא שקפצה עליו רוה"ק ואמרה והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם וגו' ויכפר על בנ"י שהיתה בזה הצלת ישראל וממילא הכל הי' כדין:


###### Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:4
[Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Pinchas/r/1:4)

וי"ל בזה בביאור הקרא שאמר נו הקב"ה לכן הנני נותן לו את בריתי שלום דהנה לכאורה י"ל שאע"פ שמה שנוגע לפק"נ הותרו כל איסורין שבתורה מ"מ לא הי' פנחס רשאי לעבור על איסור תורה הן לסכן עצמו שזה נגד האזהרה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם והן לטמאות עצמו מפני פק"נ עפמ"ש הר"מ ז"ל בפי' המשניות ביומא פ"ח מ"ו בנשכו כלב שוטה דטעמא דחכמים דס"ל דאסור להאכילו מחצר הכבד שלו דאינו מותר לעבור על איסורי תורה במקום פק"נ אלא רפואות טבעיות משא"כ רפואות שהמה מדרך סגולה אסור לעבור איסורי תורה אפ' במקום פק"נ:


###### Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:5
[Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Pinchas/r/1:5)

ובדרוש אמרתי להסביר הדברים עפ"מ ששמעתי מכבוד אבי הרבני החסיד המנוח מו"ה חיים יצחק ז"ל בשם אדמו"ר הגאון הקדוש בעל שפת אמת זצוקלה"ה שהשיב לאחד שהפציר בו שיתן לו סגולה לצורך חולה שהי' לו בתוך ביתו והשיב לו מרן הקדוש זצ"ל בזה"ל יאמין לי כי אינני יודע סגולות אמנם כבר אמר השי"ת והייתם לי סגולה (שזה הסגולה היותר בדיקה שיעזור השי"ת) עכ"ל הזהב ודפח"ח שפ"י לזאת אם באנו לרפאות אותו ע"י סגולה הסגולה היותר טובה שלא לעבור על דברי תורה ולכן אינו דוחין איסורין אפי' במקום פק"נ]:


###### Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:6
[Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Pinchas/r/1:6)

וראיתי להגאון מהר"י חגי"ז ז"ל בספר עץ חיים על משניות שם שכ' בזה"ל וקשה לי על שהתירו לצאת בקמיע מומחה בשבת כמבואר בשבת (פ"ו) והוא דרך סגולה עכ"ל ובמחכ"ת לק"מ דהרי התם ליכא למימר הטעם דפק"נ דחי' לאיסור הוצאה] כיון דגם לצורך חולה שאב"ס מותר אמנם הטעם פשוט כיון דהוא ממומחה דרך בני אדם ללבוש אותו והוי בגדר תכשיט ואינו בכלל הוצאה וליכא חילול שבת כלל וז"פ וברור. וראי' לזה מהא דמבואר במכות (ד' ח"י) גבי דוד דחפר עד תהומא ורצה למשטף עלמא ושאל לאחיתופל ואמר ק"ו דמה לעשות שלום בין איש לאשתו מותר למחוק שם שמים מכ"ש הכא ותמהו כולם ת"ל דפק"נ דוחה איסור דמחיקת השם:


###### Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:7
[Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Pinchas/r/1:7)

אמנם להנ"ל א"ש כיון דהצלה עפ"י סגולה אינו דוחה איסור תורה אפילו במקום פק"נ לכן הי' צריך אחיתופל לה"ר מלעשות שלום בין איש לאשתו דמותר למחוק את השם מכ"ש הכא להעמיד העולם על מכונה והוי שלום כללי דבודאי מותר לעבור על איסור תורה ומעתה י"ל דגם הכא מצד פק"נ דישראל לא הי' לו לפנחס לעבור על איסורי תורה כיון דהצלה אינו עפ"י הטבע רק עפ"י סגולה א"כ מוטב שלא לעבור על דברי תורה וא"ז ענין להא דפק"נ דוחה איסורין שבתורה אמנם באמת הכא מלבד ענין דפק"נ של הצלת ישראל מלבד זאת הוא לעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ובזה שפיר י"ל ק"ו מסוטה דאם מותר למחוק את השם כדי לעשות שלום בין איש לאשתו מכ"ש דהי' מותר לטמאות א"ע ולסכן א"ע כדי לעשות שלום בין ישראל להקב"ה ולזאת ענין פנחס שמסר נפשו הי' עיקר מצד השלום לכן אמר לו הקב"ה הנני נותן לו את בריתי שלום וזה הפי' תחת אשר קינא וגו' ויכפר על בנ"י שעיד"ז נעשה שלום הכללי בין השי"ת לישראל:


###### Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:8
[Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Pinchas/r/1:8)

ואם כנים הדברים י"ל בזה מה שתמהו הפוסקים על רבותינו עמודי הוראה הרי"ף והר"מ והרא"ש ז"ל שלא הביאו להלכה הא דקדושין (דף ס"ו) דואו דשלום קטיע ודרשינן מזה דבע"מ פסול לעבודה ועי' בזה בת' רעק"א ז"ל ס' ע"ה מה שהביא בשם בתי כהונה דאם ילפינן להכשיר חלל מדכתיב ברך ד' חילו א"צ לימוד לפסול בע"מ ולכן לא אמרינן כלל דואו דשלום קטיע אך ז"ד גדול דסוף כל סוף מה הענין בזה וכנראה דיש פלוגתא בענין זה ובמאי פליגי:


###### Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:9
[Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:9](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Pinchas/r/1:9)

לכן נראה דלפמ"ש דלכן ניתן לו ברית שלום משום שעשה שלום הכללי אמנם למה דמבואר בש"ס דילן דהמתין עד שתשש כחו נראה מבואר דלא רצה לכנוס במקום סכנה לעשות השלום הזה וכן ס"ל לגמ' דילן שלא נתכהן עוד מה"ט לכן אע"פ שאמר לו השי"ת הנני נותן לו את בריתי שלום אבל ה"ואו" קטיעה מפני שנתרשל להביא השלום עד שתשש כחו של פנחס והניח את המגפה לשלוט איזה זמן אמנם לדעת הספרי והירושלמי דפנחס באמת מסר נפשו וסיכן א"ע לעשות שלום באמת אין הואיו דשלום קטיעה כלל (ובפנימיות הענין יובן היטב "דויו" הוא מלכות ויען שנתרשל לעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים להמליך את הקב"ה על ישראל לכן נרמז זאת "בויו" קטוע אמנם לדעת הספרי שלא התרשל כלל באמת אין הויו קטוע) ומעתה נראה דהר"מ ז"ל לשיטתו שפסק בפ"ה מכה"מ הי"ג דנתכהן פנחס מיד עם אהרן ובניו וא"כ בלא"ה הי' עובר על איסור ט"כ וא"כ ברור הדבר דלא נתרשל כלל כיון דחזינן דהי' ס"ל דלעשות שלום מותר לעבור על איסור תורה א"כ בודאי דנכנס בספק סכנה ג"כ וא"כ שפיר לא הביא כלל הא "דויו" קטוע ומה שיש לומר עוד בטעם החכמים שרצו לנדות את פנחס שהי' ס"ל כיון דעל שאלת בת יתרו מי התיר לך לא השיב מרע"ה כלום א"כ לא הוי מזיד גמור ואינו בגדר קנאין דהנה זה נראה ברור דאע"ג דהבא על הכותית קנאין פוגעין בו מ"מ ה"ד אם הוא גדול ובר חיובא אבל קטן כיון דאינו בר עונשין אינו בגדר זה וא"כ אפי' א"נ דא"צ התראה וכ"נ דכל הני שקנאין פוגעין בהן ל"צ התראה כמו טמא ששימש במקדש וגונב את הקסוה אבל מ"מ צריך שיהי' מזיד גמור ואולי צריך שידע את הח"מ ג"כ אבל הכא כיון שנתעלמה מכולם הלכה ולא ידע זמרי הדין דחייב מיתה ע"י קנאין הי' ס"ל לסנהדרין דאינו בר קטלא לכן הי' ס"ל שפנחס לא טוב עשה אבל האמת אינו כן שבשעה שמכניס ברית קודש במקום טומאה ודבק בטומאה ה"ה כמוה ממש ולכן ל"צ התראה כלל ובאמת נראה שזה ענין דקנאין פוגעין בו דהכא הוא רק בשעת מעשה ואם פירש שוב אינו בר קטלא דענין קנאה זו הוא שלא להניח הקדושה ברשות הטומאה ודוקא בעוד שהוא דבוק ומחובר לטומאה ממש אמנם כשפירש אע"ג דיש עליו חיוב כרת מד"ק אבל שוב ל"ש פגיעת קנאין דח"מ אחר עבירה צריך שיהי' התראה ושיתיר עצמו למיתה:


###### Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:10
[Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:10](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Pinchas/r/1:10)

ובאמת נראה דבענין קנאין ל"צ הקנאי לחשוב בשעת מעשה אם כבר הביא סימנים ולחוש דילמא עדיין קטן הוא אע"ג דלענין ח"מ ב"ד בודאי לא סמכינן על חזקה דרבא מ"מ בקנאין א"צ לחוש לכ"ז ואולי אפי' בודאי קטן אם הורגו הקנאי בשעת מעשה א"ל דמים אך י"ל מטעם אחר דקנאין פוגעין בו ל"ש אלא אם נתחייב מיתה ביד"ש כמבואר בסנהדרין (פ"ב ע"ב) דהא דקנאין פוגעין בו הוא משום דבלא"ה איכא חיוב כרת מדברי קבלה מבואר מזה דאל"ה ל"ש לומר דיפגעו בו קנאין בדבר שפטרתה תורה וא"כ נראה ברור דבקטן כיון דאינו בר עונשין ל"ש הא דקנאין פוגעין בו ויש לעי' גם על פחות מבן כ' לפ"מ שאמרו חז"ל דאין עונשין בב"ד של מעלה פחות מבן כ' ומכהן ששימש בטומאה א"ר די"ל דאה"נ דלכתחילה לא הי' עובדין עבודה בפחות מבן כ' אך מגונב את הקסוה דסתמא קתני נראה דאין לחלק בזה עכ"פ בקטן נראה דל"ש קנאין פוגעין בו:


###### Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:11
[Keli Chemdah on Torah, Pinchas 1:11](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Pinchas/r/1:11)

ודע דמשאילת הגמרא בסנהדרין שם דשאלו לרב לא פגעו בו קנאין מה נראה דאם פוגעין בו קנאין נפטר מכל העונש של בא על הכותית וכיון דמיתה מכפרת כמו כל ח"מ ב"ד י"ל דשוב אין לו עונש שלא יהי' לו ער בחכמים ועונה בתלמידים ג"כ וי"ל דזה פירוש הקרא תחת אשר קינא וגו' ויכפר על בנ"י היינו כיון דהי' נשיא שבט מישראל א"כ אם לא הי' נהרג הי' העונש מגיע על כל השבט שלא יהי' לו זכר (כזה) ער בחכמים ועונה בתלמידים אמנם ע"י שנהרג כיפר על בנ"י שבזה נתכפר לו כל העונש הנ"ל, ועיין בסנהדרין (דף מ"ז) מסקנת הגמרא דהרוגי ב"ד הו"ל כפרה ויש להמתיק הענין דשורש מיתת הבא על הכותית שהוא רק בפרהסיא היינו מצד חילול השם ולכן כשנעשה על ידו קנאת ד' צבאות ונתקדש השם ברבים נתכפר לו וממילא הוי כפרה גמורה והבן היטב כי קצרנו וסמכנו על המעיי':