## Keli Chemdah on Torah, Toldot

###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:1
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:1)

בס' סערת אליהו כתב בשם הגר"א ז"ל שכ' לדייק בלשון הקרא בפ' כי תצא שכתוב כי תהיינה לאיש וגו' וילדו לו בנים האהובה והשנואה והי' הבן הבכור לשנואה דלכאורה צריך להבין שכ' מקודם לידת האהובה וא"כ איך הבן הבכור לשנואה. וכתב הגאון ז"ל דנראה דלענין בכור לנחלה תליא בענין היצירה מי שהוא הבכור ליצירה אע"ג דנולד אח"כ לו משפט הבכורה ומעתה מדוקדק המקרא וילדה לו בנים האהובה והשנואה אעפי"כ והי' הבן הבכור לשנואה וגו' כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה. ומשכחת לה שבא על השנואה קודם לכן וילדה לט' ואח"כ בא על האהובה וילדה לז' דהי' לידת בן האהובה קודם ואעפ"כ הבן הבכור לשנואה. ומקשין העולם עליו מדברי רש"י ז"ל בקרא ואח"כ יצא אחיו שכ' בשם המדרש דמן הדין הי' מעכב שיעקב הי' ראשון ביצירה ורצה להיות ראשון בלידה ויטול הבכורה מן הדין וקשה למ"ל זאת הא בכור ליצירה הוא ג"כ בכור וכיון שיצא אחרון ע"כ הוא בכור ליצירה כמ"ש רש"י ז"ל וא"כ ממילא הוא בכור אלא ודאי דעיקר תליא בלידה:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:2
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:2)

והנה לכאורה לק"מ דאפי' אי נימא כן דזה מוכרח דזה שיצא אחרון הוא מטיפה ראשונה אבל אינו מוכרח דיהי' יצירתו קודם יצירת השני ויש לומר דקליטת שניהם הי' כאחת וי"ל יותר דהרי באמת שיעור קליטה ג' ימים וא"כ י"ל דנקלטו שניהם כאחת או דקליטת השני הי' קודם וממילא השני הי' ראשון גם להיצירה. רק דהפוסקים כתבו דרוב נקלטין מיד וכיון דקיי"ל דבב"נ לא אזלינן בתר רוב וא"כ קודם מתן תורה שהי' להם דין ב"נ כיון שיעקב נולד אח"כ אמרינן דילמא גם היצירה אח"כ הי' ושפיר אזלינן בתר לידה הודאית כיון דמיצירה אין הכרע כנ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:3
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:3)

אמנם לאחר העיון נלענ"ד דיש לעיי' עוד בזה. דלפי דעת הגר"א ז"ל דדייק מקרא דראשית אונו נראה דאפי' כשהיתה קליטת הטיפה השני' קודם הראשונה מ"מ כיון דזה שיוצא אחרון ע"כ שהיתה הטיפה שלו יוצאת ראשון וא"כ הוא הי' ראשית אונו ולו משפט הבכורה וכמו שאינו מגרע מה שנולד אחרון ה"ה שאינו מגרע מה שנוצר אחרון כיון דסוף כל סוף הוא מטיפה ראשונה וכיון דטיפה זו היתה של קיימא נולד ממנו בן קיימא ה"ה בכור לנחלה:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:4
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:4)

אך באמת הקושיא על הגר"א ז"ל מד' רש"י ז"ל בפשיטות לק"מ דהרי הכא לא הי' השו"ט לענין הנחלה רק לענין קדושת בכור וזה תליא עיקר בפטר רחם כמפורש בתוה"ק. וממילא זה הבכור שראוי לעבודה זה ראוי לברכה וא"כ הי' הכל תליא בלידה:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:5
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:5)

אך לפי"ז צ"ע למה כתב רש"י ז"ל שהי' מעכבו בדין כיון שהי' בכור ליצירה כיון דענין קדושת בכור תליא בלידה. ועוד גם זה צריך להבין מה שכתב רש"י ז"ל שהי' יעקב רוצה לעכב כדין שיהי' בכור ללידה ג"כ ויטול מן הדין הא כיון דטבע הבריאה שזה שנכנס ראשון יוצא אחרון וכיון דקדושת בכור תליא בלידה א"כ אדרבה עשו שנוצר אחרון הי' מן הדין בכור כיון דהנוצר אחרון נולד ראשון:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:6
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:6)

ומה שנלענ"ד להעיר בזה דבר חדש ונקדים להבין באמת לדעת הגר"א דלענין בכור לנחלה תליא ביצירה כמו שנראה מלישנא דקרא א"כ אמאי בבכור לענין קדושת בכור תליא רחמנא בפטר רחם דהיינו בלידה. ומ"ש זה בזה. לכן נ"ל דהענין הוא עפי"מ דמבואר במס' מגילה (דף י"ג ע"א) דמקשינן בגמ' יבמות אבי' ואמה למה לי. אמר ר"א עיברתה מת אביה ילדתה מתה אמה ופי' רש"י ז"ל בשעה שנתעברה אמה מת אביה נמצא שלא הי' לה אב משעה שנראה להקרות אב וכשיולדתה אמה מתה שלא נראית להקרות אם עכ"ל והוכיחו מזה המחברים דיש הבדל בין אב לאם דאב הוא משעת יצירה אמנם האם אינה אלא משעת לידה וטעם הדבר כתבו דהוא מצד עובר ירך אמו עיין בזה בס' עורה שחר אות א' אות קטן ד' וקדמו בזה בביאור הדבר בספר אור חדש על מגילת אסתר לרבינו המהר"ל מפראג ז"ל ומעתה א"ש מאוד ההבדל בין בכור לנחלה ובין בכור לקדושת בכורה דבכור לנחלה תליא עיקר בבכור לאב ובאב הרי הוא אב משעת יצירה ולכן תליא ביצירה אמנם בכור לקדושת בכורה דזה תליא בבכור לאם וכיון דאינה נקראת אם אלא מלידה ואילך לכן תליא רחמנא בפטר רחם וזה נכון מאוד בס"ד:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:7
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:7)

אמנם באמת עיקר דברי הגמ' מגילה הנ"ל לכאורה סתומה מאוד דאמאי אב מיקרי משעת יצירה ואם אינה נקראת אלא משעת לידה. ומש"כ המהר"ל ז"ל משום דאצל האם עובר ירך אמו לכאורה הד' נפלאין דהא גם אצל האב אמרינן כן דכללא הוא עובר ירך אמו. לכן נלענ"ד בביאור הענין דהנה קיי"ל דישראל אינו מוזהר על העוברין ובתוס' נסתפקו בכמה דוכתין אי איסורא איכא עכ"פ. ועיי' בת' חוות יאיר סי' ל"א שכ' שנראה שדעת התוס' דכ"ז דלא עקר לצאת ליכא איסור תורה מצד עוברין:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:8
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:8)

אמנם בזה יפה כתב הגאון מטשעכאנאוו ז"ל דעכ"פ איכא איסור תורה מצד השחתת זרע דלא גרע מהשחתת זרע דחייב ע"ז מיתה בידי שמים:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:9
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:9](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:9)

ומעתה לפימ"ש התוס' יבמות בשם ר"ת ז"ל דאשה אינה מוזהרת על השחתת זרע ה"ה דאין מוזהרת על העוברין מה"ת וא"כ שפיר מובן החילוק בין האב לאם דאצל האב מיד כשנוצר ראוי לקרותו אב כיון דהוא ברי' ואסור לו להשחיתו ולכן קרוי אב משא"כ אמו דכ"ז שלא נולד הרי מותרת מה"ת להשחיתו ולבטלו כיון דנשים אינם מוזהרת על השחתת זרע ג"כ מצד עוברין ליכא איסורא כנ"ל וא"כ אינה נקראת אם עד שנולד ולכן בבכור תליא בלידה כיון דצריך שיהי' בכור לאמו כיון דאינו חייב בפדיון אלא בכור לאם דוקא:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:10
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:10](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:10)

ולפי"ז נראה דזה דווקא לאחר מ"ת אבל בב"נ דנצטוו גם על העוברין א"כ גם היא אסורה להשחית העובר מיד כשנוצר ואם כן ראוי לקרותה אם מיד כשנוצר וא"כ הי' הבכור לקדושת בכורה ג"כ משעת יצירה:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:11
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:11](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:11)

אך לכאורה נראה להוכיח דהי' להם בזה דין ישראל דהרי מצאנו ביהודה כשאמרו לו זנתה תמר כלתך וגם הנה היא הרה לזנונים אמר הוציאוה ותשרף אע"ג דכ"ז שאין ממתינין באשה מעוברת שחייבת להריגה עד שתלד הוא רק מצד שישראל אינו מוזהר על העוברין וא"כ איך הורה יהודה להמית תמר בעודה מעוברת וע"כ דהי' להם דין ישראל וכבר העירו בזה המחברים ועיי' בספר רביד הזהב מש"כ בזה אך באמת א"ש דכ"כ המחברים דאחר שנתברר יעקב להיות מזרעו של אברהם והי' מטתו שלימה הי' להם דין ישראל וא"כ כשנבחר יעקב אבינו להיות מזרעו של אברהם הי' לו דין ישראל שוב אינן מוזהרין על העוברין ומעתה מה מאוד ינעם לנו ד' רש"י הקדוש ז"ל דיעקב אבינו שהי' ראשון ליצירה הי' באמת הבכור כדין דהרי ב"נ נצטוו על העוברין ולפי"ז הוי בכור אך אם יהי' הבכור ויקבל הברכות הרי הוא יהי' הנבחר מזרעו של אברהם וא"כ יהי' דינו כדין ישראל ובישראל אינו בכור עד שיהי' בכור בלידה ולכן רצה לעכב את עשו שיצא ראשון ג"כ ויהי' בכור בלידה ג"כ כיון דמן הדין הי' בכור דבב"נ גם לענין קדושת בכורה הוי בכור ליצירה ואדרבה מדברי רש"י ז"ל עוד ראי' להגר"א ז"ל ועיי' היטב בכל מה שכתבנו כי הוא ענין נפלא בעזהשי"ת:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:12
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:12](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:12)

ובזה נראה לפרש דברי הפענח רזא פ' ויחי בקרא דראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני שכ' בזה"ל תימה איך נתנה בכורתו ליוסף והתנה על מ"ש בתורה לעשות בכור פשוט. ופשוט בכור. וכתיב לא יוכל לבכר. וי"ל מפני שגם אליו לא היתה בכורה אלא בלקיחה עכ"ל. ולכאורה אינו מובן דמה בכך סוף כל סוף הי' ראובן בכור שלו באמת מדינא ואיך ניטל ממנו כל הבכורה ונתנה ליוסף:


###### Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:13
[Keli Chemdah on Torah, Toldot 1:13](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Toldot/r/1:13)

אמנם להנ"ל י"ל עפמ"ש במדרש דתאומות נולדו עם השבטים א"כ בראובן שהי' ראשית אונו והי' נוצר ראשון הי' נולד אחרון א"כ הי' רק בכור ליצירה וא"כ מדינא לא הי' בכור דרק בכור לאב הי' ולא לאם. ונראה דזה מדוקדק בקרא בכורי אתה היינו שהי' רק בכורו של יעקב אבל אצל לאה לא הי' בכור והיינו משום שהי' כחו וראשית אונו וכיון שנוצר ראשון נולד אחרון וא"כ ממילא אחותו נולדה קודם ולא הי' בכור ללידה ואע"ג דבכור לנחלה סגי אם הוא בכור ליצירה מ"מ כיון דלענין קדושת בכור תליא בלידה והכא כל עניני הבכורה הי' מפאת קדושת יעקב שנבחר להיות מזרעו של אברהם וזה הי' מנחיל לבכור שלו ומפאת זה לא הי' ראובן בכור. וזהו תי' הפע"ר וי"ל מפני שגם אליו לא היתה בכורה כ"א בלקיחה הא בלא"ה לא הי' בכור אע"ג דהי' בכור ליצירה כיון דלא הי' בכור בלידה א"כ מטעם זה גם ראובן לא הי' בכור והי' יכול ליתן הבכורה ליוסף דהי' בכור לאמו דעם יוסף לא נולדה תאומה והי' פטר רחם לאמו ויש לו שייכות לקדושת בכורה והבן היטב ודרך פילפול י"ל דזה הפירוש בקרא בכורי אתה כחי וראשית אוני והיינו דהיית בכור ליצירה וא"כ הי' מגיע לך הבכורה אך פחז כמים היית וגו' משום שבא על פילגש אביו א"כ הודה בעצמו דיעקב יש לו דין ישראל ולכן מותר בפילגש אביו ובישראל בכור ליצירה אינו בכור במה שנוגע לקדושת בכורה כיון דאינו בכור לאמו כנ"ל ועיי' במס' ב"ב (דף קכ"ג ע"א) ויש להאריך הרבה בזה בפילפולים ואין זה ממטרת ספרי הלז: