## Keli Chemdah on Torah, Treatise from the Author's Son

###### Keli Chemdah on Torah, Treatise from the Author's Son 5:1
[Keli Chemdah on Torah, Treatise from the Author's Son 5:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Treatise%20from%20the%20Author%27s%20Son/r/5:1)

עיין בקונטריסי הנספח בסופו שהבאתי לת' קו' התורת חיים סנהדרין (דף ע"א) דאמאי ס"ל לר"א דעיר הנדחת שיש בה מזוזה אינה נעשית עיהנ"ד נימא עדל"ת עיי"ש מ"ש בזה. וי"ל עוד בקו' התורת חיים הנ"ל לפימ"ש המפרשים טעם חדש בעדל"ת משום דעשה יש לה חשיבות יותר דלא יתבטל לעת"ל משא"כ הל"ת דמתבטל לעת"ל כיון דלעת"ל יבוטל היצה"ר א"כ העשה יש לה חשיבות יותר לכן אמרינן עדל"ת א"כ לפ"ז י"ל כיון דעשה דשריפת עיר הנדחת ג"כ יתבטל לעת"ל כיון דלעת"ל לא יהי' עוד עיהנ"ד א"כ אין יתרון בעשה יותר מל"ת לכן לא אמרינן עדל"ת וכבר נדפס זה בשמי בירחון אהל יצחק היו"ל ע"י ידי"נ הרב הגאון מוה"ר יצחק קליין נ"י מסאטמאר (מדינת אונגארין) והנה ידידי הרב הגאון המפואר גבור לאחיו עטרת הנדיבים וכו' כש"ת מוה"ר יעקב גורדין נ"י בשבת תחכמוני דק' שוטהפארט (מדינת אנגליה) כתב לי להשיג על סברת המפרשים מכמה מקומות בש"ס. א) בכתובות (דף מ') דפריך וליתי עשה דולו תהי' לאשה וידחה הלאו דממזירות אע"ג דגם העשה יתבטל לעת"ל. ב) במסכת יבמות (דף ו' ע"ב) דרוצה ליליף עדל"ת מחייבי מב"ד עיי"ש והא בטח יבוטלו המיתות ב"ד וא"כ איך שייך בי' עדל"ת. ג) מדברי המדרש משלי שכל המועדים עתידין להתבטל חוץ ימי פורים ויה"כ א"כ איך שייך בכל מצות יו"ט עדל"ת עכ"ד:


###### Keli Chemdah on Torah, Treatise from the Author's Son 5:2
[Keli Chemdah on Torah, Treatise from the Author's Son 5:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Treatise%20from%20the%20Author%27s%20Son/r/5:2)

ולהצדיק ד' רבותינו הגאונים ז"ל שלא יהי' נראין ד' כטועה ח"ו הנני להשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון וזהו. א) במה שתמה מש"ס כתובות לק"מ אדרבה י"ל דזה כוונת הגמ' בתי' כיון דאי אמרת ל"ב ליתא לעשה כלל א"כ יוכל גם העשה להתבטל גם עתה ולכן לא אמרינן עדל"ת אמנם באמת בלא"ה לק"מ כיון דעשה דולו תהי' לאשה הוא מצוה שבין אדם לחבירו ובלא"ה אלים טפי מהל"ת שבין אדם למקום ולכן צ"ל בזה עדל"ת וסברת המפרשים ל"נ אלא היכא דהוי תרוי' בין אדם למקום אבל היכי דהעשה הוא בין אדם לחבירו אלים טפי ובאמת מה"ט ל"ק מה שהקשו המפרשים הא הוי עשה דפשיעה כיון דעשה הוא לטובתה והיא לא פשעה מה בכך דהוא פשע בזה מ"מ צריך לומר עדל"ת וע"ז תי' הגמ' כיון דגם היא מוזהרת וכיון דתלי' בדידה אין סברא שהוא יעבור על איסור במקום שתלי' בדידה וז"נ בביאור הסוגי'. ולפ"ז סרה מהר קו' ב' מיבמות דהנה באמת בתוס' שם הקשו הא אפשר להמתין עד למחר ותי' כדי שלא יענו את הדין עיי"ש א"כ העשה נוגע לחבירו ולכן ל"ש בזה סברת המפורשים כנ"ל וגם ל"ק מיבום דאמרינן עדל"ת כנ"ל. ג) מה שתמה מד' המדרש משלי הנה בפשיטות לק"מ עפי"מ שכ' בתשו' הרשב"א סי' צ"ג לפרש הענין על ימי הגלות דהיינו שעל שאר ימים טובים יוכל לגרום החטא ח"ו שיתבטל משא"כ פורים ויוה"כ [ואם כי מבואר בחולין (דף ק"א) אמר רבא שמדא הוי מבואר דגם יוה"כ יוכל להתבטל ח"ו ונראה דהרשב"א ז"ל הרגיש בזה ודקדק בלשונו דיוה"כ מכפר לעולם ולא ק"מ כמובן] ועיין שם ברשב"א ז"ל שכ' דח"ו לומר כן שיבטל מה"ת אפי' אות אחת עיי"ש וממילא ל"ק על המפרשים מד' המדרש משלי הנ"ל כמובן: