## Keli Chemdah on Torah, Vaera

###### Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:1
[Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vaera/r/1:1)

אעתיק בזה מכתב שכתבתי להגאון הספרדי בעל שדי חמד מה שפלפלתי בספרו דברי חכמים סי' קט"ז והוא שייך לסדר היום וז"ל שם:


###### Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:2
[Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vaera/r/1:2)

ראיתי לכ"ג שליט"א בספרו הביא בשם כבוד הגאון מוהר"ח שליט"א מביאלא שכתב לתרץ סתירת דברי רש"י ז"ל בפסחים דסותר משנתו בטעם חיוב ד' כוסות דבמשנה דריש ערבי פסחים כתב דש"י ז"ל הטעם נגד ד' פתילות שבתורה. אמנם (בדף ק"ח ע"א) במימרא דריב"ל דנשים חייבות בד' כוסות שאף הן היו באותו הנס כתב רש"י ז"ל טעם חיוב ד' כוסות. שלשה כוסות נגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק וכוס פרעה בידי ורביעית ברהמ"ז. ותמי' מאוד. וכתב הגאון הנ"ל דהי' קשה לרש"י דנשים דלא היו בכלל הגזירה אינן בכלל הד' לשונות של גאולה לכן פירש רש"י ז"ל משום הדרש דג' האמור גבי פרעה. את"ד. והם דברים שא"צ להשיב עליהם כלל. ולדבריו שבטו של לוי שלא היו בכלל השיעבוד כלל אמאי חייבין בד' כוסות וע"כ כיון שאחיהם כל בית ישראל היו בכלל השיעבוד ונגאלו גם הם יש להם לשמוח כי בצרת ישראל גם להם צר ובשמחתם שמח לבבם א"כ מכ"ש בנשים שנטלו מהם הבנים להשליך ליאור או להמיתן איך יתכן לומר שלא היו בכלל הגזירות ולכן אין לדברים אלו שורש וענף ותמהני על הג' הנ"ל שבנה בזה דין חדש ושרי לי' מארי' בזה אמנם בעיקר דברי רש"י ז"נ הנה בפשיטות לק"מ אחרי שרש"י מפרש דברי ריב"ל וריב"ל ס"ל כן בירושלמי ריש ערבי פסחים דהד' כוסות הם כנגד ד' כוסות האמורים בשר המשקים עם יוסף אך בכ"ז אינו מתורץ. ושני קושיות קשה על רש"י ז"ל. אחד דלמה כתב רש"י טעם זה שנראה לכאורה דעת רש"י ז"ל דמשום דריב"ל סובר טעם זה לכן אמר זה דנשים חייבות בד' כוסות שאל"כ הו"ל לרש"י ז"ל לשתוק לגמרי ומה כוונת רש"י ז"ל בזה שכתב כאן טעמא דריב"ל על ד' כוסות. ב' קשה מאוד דרש"י ז"ל משנה מהמדרש והירושלמי דשם מבואר על כל הד' כוסות טעם זה ורש"י ז"ל מפרש לה על ג' כוסות ועל כוס ד' מפרש שהוא ברהמ"ז וכבר נתקשו בזה כל המפורשים. ומקודם נבאר מה שנלענ"ד בדעת רש"י ז"ל דמפרש כאן טעם דריב"ל בד' כוסות ונקדים מה שנראה לכאורה מירושלמי בשני מקומות דחיוב ד' כוסות הוא מה"ת א' מירושלמי דשקלים פ"ג ה"ב דאיתא שם בזה"ל מה לצאת [ד' כוסות] ביין של שביעית תני רב אושעיא יוצאין ביין של שביעית והנה פירוש הקרבן העדה דהשאלה הוא אם בד' כוסות צריך לכם הוא תמי' הא בכל שביעית אם זוכה בו הוא לכם וצ"ל כמ"ש הג' בעל תקלין חדתין דהשאלה הוא בפירות שביעית לאחר הביעור והשאלה הוא אם מותר באיסה"נ בפירות שביעית אמנם לא מטעמא דהגאון תקלין חדתין ז"ל מצד מללה"נ דזה תמי' לומר במצות ד' כוסות שהם משום שמחת הנס להודות ולהלל ולומר שירה על היין לומר בזה מצות לאו ליהנות ניתנו כמ"ש במק"א בזה. אמנם נראה דכוונת הירושלמי אם מצות ארבע כוסות דוחה איסור דפירות שביעית לאחר הביעור וא"כ ע"כ דס"ל דמצות ד' כוסות הוא מצוה של תורה. ב' יש להכריח כן מדברי הירושלמי פ"ו דנזיר ה"ה דאיתא שם בהא דאמרינן דנזירות חל על דבר מצוה כדבר הרשות דהיינו דוקא בד' כוסות כיון דנזירות חל מקודם חל גם על דבר מצוה משא"כ כשנשבע מקודם הנזירות לשתות יין אינו חל הנזירות על השבועה. וא"כ נראה ג"כ דס"ל דד' כוסות הוא מצוה דאורייתא דאי נימא דהוא דרבנן בלא"ה חל הנזירות אף אם היו ד' כוסות קדום והמעיין בירושלמי יראה שמוכח כן. ובאמת מלשון הירושלמי ריש פרק ערבי פסחים דאיתא שם בזה"ל מניין לד' כוסות ר' יוחנן בשם ר"ב כנגד ד' לשונות של גאולה וכו' נראה דמה"ת הוא ודריש לי' מקרא ועיין בקרבן העדה שפירש דמניין היינו רמז מקרא עיי"ש. אמנם יותר יתכן כדאמרן אך זה נראה ברור דזה דוקא אם ילפינן מד' לשונות של גאולה שפיר י"ל דהוא דאורייתא אבל לריב"ל דיליף לה מד' כוסות האמור ביוסף דהיא דרשה רחוקה מאוד פשיטא דהיא רק אסמכתא ואינה מה"ת. ומעתה י"ל עפמ"ש במק"א לתרץ דעת רבינו הרא"ה ז"ל בספר החינוך שכתב בפשיטות דנשים חייבין לספר ביציאת מצרים בלילי פסח ותמהו עליו הא הוי מצ"ע שהזמ"ג ונשים פטורות. וכתבנו לתרץ די"ל דדוקא מצ"ע שממתן תורה ואילך. נפטרו נשים מכח היקשא דתפילין היכא דהוי מצ"ע שהזמ"ג. משא"כ מצ"ע דקודם מ"ת נשים חייבות אע"ג דהוי מצ"ע שהזמ"ג והארכנו בזה לתרץ ממצה ואכ"מ:


###### Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:3
[Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vaera/r/1:3)

וא"כ י"ל דהי' קשה לרש"י ז"ל דלמה צריד ריב"ל לומר הטעם מפני שנשים היו באותו הנס הא לפי"מ דמבואר דחיוב ד' כוסות הוא מפני ד' לשונות של גאולה וא"כ היא מנוה דאורייתא ונצטוו בה מיד קודם מ"ת א"כ גם נשים חייבות אע"ג דהוי מצ"ע שהזמ"ג כמו דחייבות בסיפור יצ"מ אע"ג דהוי זמ"ג לכן הזהיר רש"י ז"ל דריב"ל לשיטתו דס"ל דטעמא דד' כוסות הוא משום ד' כוסות של שר המשקים וא"כ פשיטא דהוי רק דרבנן ולכן צריך טעם לחייב נשים משא"כ א"נ טעמא דנאמר במשנה ל"צ טעם לחייב נשים דבמצות דאורייתא שב לי פסח נשים חייבות אע"ג דהוא זמ"ג או מטעמא דידי או מטעמים אחרים כמ"ש המפורשים לתרץ דברי החינוך ז"ל דסבירא לי' דכיון דחייבין באכילת מצה ופסח ה"ה דחייבין בסיפור יצ"מ וא"כ ה"ה בד' כוסות אם הוא מצוה של תורה [ומה שקשה על רש"י ז"ל לשיטתו בברכות (דף כ' ע"ב) דבמצוה דרבנן ל"ש פטור דמצות עשה שהזמ"ג א"כ למה צריך לטעם שאף הן היו באותו הנס עיי' בתוס' כאן ובתוס' ברכות שם ד"ה בתפלה. הנה מלבד שי"ל בפשיטות דאף לפי הבנת התוס' ברש"י ז"ל מ"מ הרי דברי רש"י ז"ל צריכין ביאור דאמאי בדרבנן ל"ש ההבדל בין מצ"ע שהזמ"ג או לא. וע"כ משום דבדרבנן איכא לאו דלא תסור א"כ לריב"ל לשיטתו דס"ל דאין מברכין על דרבנן וע"כ דס"ל דליתא ל"ת בדרבנן שפיר צריך לטעמא דאף הן היו באותו הנס. ונראה דמשום זה לא הקשו התוס' על רש"י ז"ל ממימרא דריב"ל גבי נר חנוכה ומגילה וד' כוסות דלדעת רש"י ז"ל יקשה לכאורה למה צריך לטעם זה [וכעת ראיתי שכבר העיר קצת בזה יד"נ כבוד הגאון מוהרא"ד תאומים שיחי' ועיי' לעיל בפרשת מקץ מ"ש בזה] אמנם בלא זה כ"כ במק"א שלענ"ד לולא דברי התוס' שהוסיפו בלשון רש"י ז"ל עיי"ש היטב ראיתי שכוונת רש"י ז"ל להיפך ממש ממה שכתבו התוס' בדעתם וכוונת רש"י ז"ל דלכן ל"ש בזה פשיטא כיון דהוא רק דרבנן בוודאי צריך לפרש אם חייבו את הנשים ג"כ דסתם תקנת חכמים וחיובם בוודאי דהי' רק לאנשים וכמו דמצאנו בריב"ל שצריך טעם לחייב נשים בכל הנך והארכתי הרבה בזה ואכ"מ ורצוני לשמוע דעת כ"ג בזה]:


###### Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:4
[Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vaera/r/1:4)

ועתה נשוב לתרץ דעת רש"י ז"ל למה משנה מדברי הירושלמי דמבואר דריב"ל בעצמו אומר דהוא נגד ד' כוסות שבשר המשקים ורש"י ז"ל כתב כוס ברהמ"ז ומה כוונת רש"י ז"ל בזה. ומה שנראה בזה דרך דרוש דהנה באמת יש לעיין על ריב"ל דחשב גם כוס הפתרון כמו שכ' כת"ה והג' הנ"ל. אמנם נראה עפי"מ דאיתא במדרש דישראל נגאלו בזכות שיהיו גדורין מעריות ואיתא במדרש רבה אמור פ' ל"ב יוסף ירד למצרים וגדר א"ע מן הערוה ונגדרו כל האנשים על ידו שרה אמנו ירדה למצרים וגדרה את עצמה מן העריות ונגדרו כל הנשים בזכותה מבואר מזה דכוחו של יוסף הגן על ישראל שיהיו גם הם גדורים בעריות וזהו הפירוש דראה ארונו של יוסף היינו דראה בכל ישראל את הארון דהיינו הכלי של יוסף שבו הי' יוסף שכל ישראל היו בבחינה זו וזה הי' למעלה מן הטבע שהיו במצרים מקום שטופי זימה כזו והם היו מוקפים בארונו של יוסף והיו גדורין בעריות לכן הים ראה וינוס וכיון דזה הי' הכל בכוחו של יוסף שע"י יוסף זכו לשמור עצמם מן הערוה ויען שתחילת גדולתו של יוסף נצמח ע"י פתרון של שר המשקים לכן ס"ל לריב"ל דגם כוס זה הוא במנין ושפיר חשיב ד' כוסות כנגד ארבעה כוסות שבחלום ובפתרון וזה נכון:


###### Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:5
[Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vaera/r/1:5)

ומעתה י"ל דהי' קשה לרש"י ז"ל דהכא אמר ריב"ל דנשים חייבות בד' כוסות והא בנשים ל"ש כוס רביעי דהרי מבואר במדרש הנ"ל דנשים ניצולו בכת שרה בכח זה ששרה גדרה א"ע מן הערוה בכח זה ניצולו הנשים וא"כ אמאי נשים חייבות בד' כוסות ולכן כתב רש"י ז"ל דכוס ד' הוא ברהמ"ז. וי"ל בכוונת רש"י ז"ל עפ"י מה דמבואר בתוה"ק פרשת וירא ויאמרו אליו אי' שרה אשתך ופירש רש"י ז"ל יודעים היו מלאה"ש וכו' אמר ריב"ח כדי לשגר לה כוס של ברכה וא"א השיב להם הנה באוהל צנועה היא ונתבאר דכוס של ברכה צניעות של שרה אמנו ע"ה וכיון שעי"ד שרה נגדרו כל הנשים מעריות וניצולו בזכות זה לכן תקנו גם להם כוס רביעי בברהמ"ז לזכור זה. כן נלענ"ד בכוונת רש"י ז"ל דרך דרוש ולא נמנעתי להעתיק הדברים לפני כ"ג שליט"א כי לדעתי קרובים המה יותר לדרך הפשט מדברי הגאון מו"ה ר"ח שיחי' הנ"ל ולכת"ה משפט הבחירה. עכ"ל המכתב שכתבתי זה כביר להגאון בעל שדי חמד שליט"א:


###### Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:6
[Keli Chemdah on Torah, Vaera 1:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vaera/r/1:6)

אמנם לכאורה י"ל בפשיטות בכוונת רש"י ז"ל עפ"י הנ"ל די"ל דלפי דרש דהצלתי וגאלתי ד' כוסות דאורייתא ומעתה הי' קשה לרש"י ז"ל איך מחייב אותם ריב"ל מצד שאף הן היו באותו הנס הא במצוה דאורייתא אין מחייבין את הנשים אף מדרבנן מטעם שאף הן היו באותו הנס כמו שכתב להוכיח הגאון טורי אבן ז"ל פ"א דמגילה (דף ד' ע"א) ד"ה שאף הן היו באותו הנס מהא דאין נשים חייבות בסוכה אף מדרבנן עיי"ש לכן פירש רש"י ז"ל דריב"ל לשיטתו דס"ל דדרשה דד' כוסות המה כנגד הד' כוסות האמורים בשר המשקים וא"כ פשיטא דהוא רק אסמכתא דרבנן ולכן יש לחייב נשים מצד שאף הן היו באותו הנס. איברא דלפי"ז יצא לנו דלמ"ד דד' כוסות הוא דאורייתא לא יהיו נשים חייבות בד' כוסות ודא ודאי בדותא הוא ועיקר דברי הטו"א ז"ל אינם מוכרחין דמה ראי' מסוכה דפטרה אותם רחמנא בהדיא מקרא דמכל האזרח ל"ש לחייב אותם מדרבנן משא"כ היכא דהפטור רק מכח מצ"ע שהזמ"ג שפיר י"ל דחייבות עכ"פ מדרבנן מכח שאף הן היו באותו הנס ויש להאריך הרבה בענין זה ואכ"מ: