## Keli Chemdah on Torah, Vayeilech

###### Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 1:1
[Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 1:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vayeilech/r/1:1)

(ל"א ז) ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו "לעיני כל ישראל" חזק ואמץ, במסורה ב' פעמים לעיני כל ישראל (ב' פעמים) הכא ואידך לכל היד החזקה וגו' לעיני כל ישראל, וצ"ב הכוונה. ומה שנלענ"ד בזה עפ"מ שראיתי דבר חדש מאוד בס' עשרה מאמרות להרמ"ע מפאנו ז"ל במאמר חקור דין ח"ה פ"ט בהא דדרשו חז"ל על הא דאמרו ישראל ליהושע כל איש אשר ימרה את פיך וגו' רק חזק ואמץ יכול אפי' לדבר עבירה ת"ל חזק ואמץ במצות, דהדבר תמוה ומי חשוד יהושע ח"ו בעיניהם לומר לו כזה, אמנם הענין הוא דהנה קי"ל דאע"ג דאין הנביא רשאי לחדש דבר לעבור ד"ת או להוסיף עד"ת היינו דוקא לדורות אבל להוראת שעה למיגדר מילתא כמו אליהו בהר הכרמל יכול הנביא לחדש שנאמר על זה, אמנם ליהושע נאסר גם זה דלא לימרו אכתי לא שכיב משה שבקינן שמעתתי', ועוד פני יהושע כפני לבנה ולית לה לסיהרא מגרמה כלום אלא מה שמקבלת מן החמה עכ"ל הרמ"ע ז"ל בתוס' ביאור קצת והעתיק דבריו הג' רצ"א מדינוב ז"ל בס' אגרא דפרקא אות ס"ח, אמנם לכאורה יפלא על מאור עינינו הרמ"ע ז"ל שלא זכר את מה שהרג יהושע לעכן בהודאת פיו שהי' שלא עפ"י תורה אשר כבר התעורר בזה הר"מ ז"ל סופח"י מה' סנהדרין וכ' שזה שהרג יהושע את עכן בהודאת פיו הי' הוראת שעה או מדין מלך עי"ש הרי שיהושע עשה שלא עפ"י תורה, ולפ"ד הרמ"ע ז"ל כמו דלא הי' יכול לעשות לעבור על ד"ח בהוראת שעה ה"ה דלא יכול לעשות לעבור על ד"ת מדין מלך כיון שסוף כל סוף אינו עפ"י תורה, [ובפרט שעיקר נראה שמ"ש הר"מ ז"ל שם או מדין מלך לא קאי על יהושע רק על זה שהרג דוד לגר עמלקי כי נראה פשוט שיהושע לא הי' דין מלך בזה שיהי' יכול להרוג עפ"י ע"א ועפ"י הודאת עצמו כי זה הי' נוהג ממינוי מלך מימות שאול ואילך דהי' להם דין מלך גמור לשפוט כדיני ב"נ אבל לא במרע"ה ויהושע אף שהי' מלכים אמנם הי' רק עפ"י תורה, ומלבד זה כ"כ בס' חמדת ישראל דאע"ג דמלך דן בע"א או אפי' בהודאת עצמו היינו רק בז' מצות ב"נ אבל במצות שנצטוו ממתן תורה ואילך ל"ש לדון עפ"י דיני ב"נ כיון דמצד דיני ב"נ אין לו עונש כלל, ולזאת בעובר החרם ע"ז ל"ש לדון אותו בדין מלך וע"כ משום דהוראת שעה היתה ומוכרח דגם יהושע הי' יכול לדון לעבור עד"ת בהוראת שעה]:


###### Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 1:2
[Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 1:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vayeilech/r/1:2)

אמנם נראה דהנה מצינו במרע"ה ששיבר את הלוחות לעיני כל ישראל והטעם כבר אמרו חז"ל דביקש לדונם כפנוי' ולא כא"א וכ"כ במק"א דלכאורה יפלא הא כולם שעבדו את העגל נדונו למיתה כמו שאמרו חז"ל א"כ את מי הציל בזה ששיבר את הלוחות ועבר על לאו דל"ת כן לד' אלקיכם הן מצד התוה"ק עשרת הדברות הכתובין בהלוחות והן מצד הלוחות עצמן דהי' מעשה השם והי' קדושים בקדושת גבוה ולא גרעי ממקדש והיכל ועזרה, אמנם הדבר ברור דבזה הציל את כל ישראל שלא מיחו בהעובדים שעי"ז ששיבר את הלוחות ביטל את הקשר של כל ישראל להשי"ת וממילא נפקע העונש מישראל על שלא מיחו בהעובדים את העגל. ומזה יש לימוד ליהושע שלצורך הצלת ישראל מותר לו לעבור עד"ת להוראת שעה ואין זה שינוי מתורת משרע"ה כיון שגם משרע"ה עשה כן. וידוע דהרמב"ן ז"ל בפ' יתרו שכ' על לאו דלא תרצח דהיא חטא שבין אדם למקום שהורג אדם שנברא בצלם אלקים, וכיון דחזינן דמשרע"ה שיבר את הלוחות לצורך הצלתן של ישראל ה"ה בהריגת אדם שנתחייב באמת מיתה ואין בזה כלל מצד חטא שבין אדם לחבירו רק כמ"ש הר"מ ז"ל בה' סנהדרין שם דכללו של דבר דגזירת מלך הוא שלא להרוג אדם מישראל בהודאת פיו אע"פ שיודעים אנחנו שהאמת כדבריו והיינו מטעם שכ' הרמב"ן ז"ל משום כבוד שמים א"כ במקום שנוגע להצלת כל ישראל בשביל חטא הערבות מותר להרוג אותו בהודאת פיו:


###### Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 1:3
[Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 1:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vayeilech/r/1:3)

ומעתה יתפרש היטב המסורה ויאמר אליו "לעיני כל ישראל" דאם יהי' לך ענין כזה כמו שהיתה בשבירת הלוחות שהי' להצלת כל ישראל חזק ואמץ ומותר לך לעבור עד"ת להוראת שעה כמו שעשיתי אז ובזה רמז לו שאע"ג שאסור לו לעבור עד"ת להוראת שעה מ"מ במעשה עכן יהי' מותר לו לעבור עד"ת להוראת שעה וז"נ מאוד עפ"ד הרמ"ע ז"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 1:4
[Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 1:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vayeilech/r/1:4)

ויש להעיר עפ"ד הרמ"ע ז"ל בד' הריטב"א יבמות ד' ע"א ע"ב בהא דאמרינן בגמ' דלא ניתנה פריעת מילה לא"א ע"ה שכ' הריטב"א בזה"ל וא"ת א"כ אף משרע"ה לא נצטווה ואמאי נקט אברהם, וי"ל דכה"ג שהוא הכשר מצוה ל"ח חידוש עכ"ל, וכבר תמהני עליו בס' כל"ח בפ' בחוקתי שלכאורה אין התי' ממין הטענה, וכתבתי דכוונת הריטב"א ז"ל כיון דגם משרע"ה לא נצטווה ע"ז א"כ אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה ונהי שנצטווה יהושע דילמא רק לשעה נצטווה כיון דאין הנביא רשאי לחדש דבר לדורות ועיז תי' דאין זה חידוש כיון דהוא רק פירוש על מצות מילה, אמנם תמהתי ע"ז דמנ"ל לומר כן דאין זה חידוש והוא מצוה לדורות דילמא באמת הי' רק מצות שעה שימול בפריעה ולא לדורות, אמנם לד' הרמ"ע ז"ל מיושב דע"כ יהושע נצטווה לדורות ומעתה ועד עולם מצות מילה כן הוא, דא"נ דמצות מילה נשארה כמו שהיתה בלי פריעה א"כ הו"ל לעבור עד"ת מצד חובל ושוב לא הי' יהושע יכול לחדש דבר אם הוא לעבור עד"ת אף להוראת שעה, א"ו דהוא מצוה לדורות דמצות מילה כן הוא מעתה מילה ופריעה, וקשה הא אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה, וע"כ צ"ל דאין זה חידוש כיון דהוא רק הכשר מצוה:


###### Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 1:5
[Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 1:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vayeilech/r/1:5)

אמנם כ"ז כתבנו לחבה"ק של רבינו הגדול הרמ"ע ז"ל, אמנם כשאני לעצמי הי' נלע"ד דיהושע המקבל הראשון ממרע"ה שסמך עליו בשתי ידיו בוודאי לא הי' גרע מהמקבלים ממנו שלא יהי' רשאי להורות הוראת שעה לעבור עד"ת דהרי א"נ כן יקשה על המקבלים ממנו ג"כ אחר שקבלו ממנו איככה יכולים לשנות מד' רבם, ובפרט לפ"מ שלמד מדבריו הרב אגרא דפרקא ז"ל דה"ה בכל התלמידים המקבלים מרבם א"כ בטל הדין דנביא וחכם יכול לפסוק לעבור עד"ת להוראת שעה, אמנם הפי' בדברי חז"ל יכול לדבר עבירה הפי' באמת משום דאמרו ישראל ליהושע כל אשר ימרה את פיך יומת, והיינו מצד מורד במלכות א"כ יכול שיהי' דינו כמלך לגמרי וידון בדיני מלך ג"כ לכן אמרו לו חזק ואמץ במצות וכמו שכתבנו דלענין זה לא הי' ליהושע דין מלך, ואם אמנם כי אדע מך ערכי נגד הרמ"ע ז"ל מ"מ תורה הוא והרשות נתונה לכל תלמוד דעת תורה: