## Keli Chemdah on Torah, Vayeilech

###### Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 3:1
[Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 3:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vayeilech/r/3:1)

שם י"ח ואנכי הסתר אסתיר וגו' על כל הרעה וגו' כי פנה וגו' הכתובים צריכים הבנה, ועי' ברמב"ן ז"ל שכ' שאחרי שיהי' מתחרטין על חטא ע"ז שוב לא יענש אותם כ"כ אבל אכתי יהי' בהסתרת פנים על שאר העבירות, אמנם לשון הקרא אינו מתורץ עד"ז, וראיתי לח"א שכ' בפירוש המקרא עפמ"ש הר"מ ז"ל שאל ידמה אם ימיר דתו ח"ו וידביק עצמו לדת אחרת אין עליו אלא עונש ע"ז אבל על שאר עבירות אינו נענש ז"א כי כיון שא"א לישראל להחליף דתו וה"ה ישראל לענין עונשין על כל התרי"ג מצות כמו קודם לכן, וזה פי' המקרא ואמר ביום ההוא על כי אין אלוקי בקרבי מצאני כל הרעות האלה היינו שידמו שכל העונש שלהם הוא מפני חטא ע"ז אמנם האמת אינו כן כי הסתרת פנים יהי' על כל הרעות אשר עשה אף כי פנה אל אלהים אחרים מ"מ לא נפקע חיובן הקדום מכל התורה ואם כי דברים אמיתים המה אבל לשון המקרא כי פנה וגו' דחוק לפרש כן, ומה שנלענ"ד בזה דרך דרש דהנה משרע"ה הזהיר להם לישראל ולבניהם אחריהם שילכו בתורת השי"ת והנה מבואר בש"ס דמודעה רבה לאורייתא רק דהדר קיימו וקבלוה בימי אחשורוש א"כ קודם אחשורוש אפי' אם יעברו על התורה מ"מ כשיבואו לדין יהי' להם טענת מודעה כמ"ש רש"י ז"ל בפי' הגמ' שם אמנם אם יחטאו בחטא ע"ז שעל זה גם ב"נ מצוה שהוא מז' מצות ע"ז ל"ש טענת מודעה והנה בישראל איכא מצות תשובה ומהני תשובה גם על חטא ע"ז כמאמרם ז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד אמנם בב"נ ל"ש מצות תשובה, ומעתה א"ש מאוד המשך לשון המקראות שאחר שיחטאו חטא ע"ז נענשים ויתחרטו ע"ז ולא יעשו תשובה על שאר עבירות וע"ז אמר הקב"ה ואנכי וגו' על כל הרעות וגו', והטעם בזה אע"ג דעל שאר עבירות יהי' טענת מודעה מ"מ כיון דעל חטא ע"ז אין מועיל טענת מודעה וא"כ אם דינם כב"נ הרי אין להם שום כפרה ע"ז שאינו מועיל תשובה ואם יעשו תשובה על חטא ע"ז וירצו שיתקבל תשובתם הרי ע"כ יודו שיש להם טענת ישראל ולא יטענו טענת מודעה וא"כ שוב נענשין על כל החטאים, וא"ש דמפני שפנה אל אלהים אחרים רק שרוצים שימחול להם ע"י תשובה עיד"ז יהי' הסתרת פנים על כל הרעות אשר עשו, וז"נ בביאור המקראות:


###### Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 3:2
[Keli Chemdah on Torah, Vayeilech 3:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Vayeilech/r/3:2)

ובסגנון זה אמרתי דרך דרוש לבאר ד' התורת כהנים ומובא ברש"י ז"ל פ' אמור במקלל וינחהו במשמר ולא הניחו המקושש עמו ושניהם הי' בפרק אחד ויודעים הי' במקושש שהוא חייב מיתה שנ' מחללי' מות יומת אבל לא הי' יודעין באיזה מיתה וכאן הוא אומר לפרוש להם עפ"י ד' שלא הי' יודעין אי חייב מיתה או לאו, עכ"ל, שנראה לכאורה דמפני זה שלא הי' הענינים שווין לכן לא הניחם משרע"ה במשמר אחד, וצ"ב הכוונה ונראה דזה עפ"מ דמבואר בתרגום יונתן דמשה רבינו שאל ד' פעמים להשם היינו מקושש ומקלל ופסח שני ובנות צלפחד דבשנים הראשונים הי' מתון ולא שאל להקב"ה עד שאמר לו הדין ובשנים האחרונים הי' זריז, ובארנו בס' חמדת ישראל דהענין הוא דמשרע"ה רצה להציל אותם וליתן להם פנאי שישיבו אל השי"ת ואע"ג דבב"ד של מטה אין משגיחין על תשובה מ"מ הרי אם הי' עושין תשובה הי' השי"ת מקבל תשובתם ועיי"ש שהארכנו בזה, ומעתה נאמר דמה"ט הי' מניח משה כל אחד לבדו משום דכל אחד מהם הי' להם התנצלות להציל א"ע ממות והתנצלות האחד הי' סותר להתנצלות חבירו לכן חשש משרע"ה שאם יניחו ביחד דילמא יטענו שניהם טענה אחת ויתחייב אחד מהם לזאת הניח כל אחד לבדו כדי שכל אחד ימצא התנצלות שלו דהנה המקושש הי' לו התנצלות בטענת מודעה וממילא אינו מצווה על חילול שבת ואע"ג דשבת ניתנה במרה מ"מ ברור הדבר שזה הי' רק בתנאי שיקבלו אח"כ את התורה אבל בלי תורה אין להם שייכות לשבת, אמנם במקלל הוא להיפך דבאמת מקלל הוא מז' מצות שב"נ חייבין עליו אמנם מקום הספק הי' אי הא דב"נ חייב מיתה על ברכת השם הוא משום חומר ברכת השם או באמת הוא רק לאו והא דב"נ נהרג עליו הוא משום דבב"נ אזהרתו זה מיתתו כמו.... באמה"ח דב"נ נהרג עליו, אבל עתה כשיצאו מגדר ב"נ ונתקדשו בקדושת ישראל אינו חייב מיתה אלא מלקות, וז"פ דדבר זה הי' הספק במקלל א"כ המקלל צריך שישאר בדת ישראל שלא יטעון טענת מודעה דאם יטעון טענת מודעה יתחייב מיתה בבירור וכיון דמשרע"ה חפץ בהצלת שניהם לזאת לא הניחם ביחד כדי שלא יטענו טענה אחת ויהרג אחד ממ"נ וז"נ דרך דרש ב"ה: